נישואי קרובים
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
נישואי קרובים הם נישואים של אדם עם קרוב משפחה. ברוב החברות האנושיות קיימים איסורים על גילוי עריות - קיום יחסי מין בין קרובי משפחה מסוימים, אך מידת הקרבה של הקרובים שעליהם חל האיסור משתנים מחברה לחברה. יחסי מין בין אח לאחות ובין הורים לילדיהם אסורים כמעט בכל חברה אנושית. מהאיסור על קיום יחסי מין בין קרובים נגזר האיסור על נישואים בין קרובים אלה. לעומת זאת, נישואי קרובים שלא נאסרו היו רווחים למדי.
האיסור על גילוי עריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גילוי עריות
ברוב החברות האנושיות קיימים איסורים על גילוי עריות - קיום יחסי מין בין קרובי משפחה מסוימים. אנתרופולוגים תוהים, זה שנים, מהו מקורו של איסור כמעט-אוניברסלי זה, ונתנו לכך מגוון הסברים:
- הסבר אבולוציוני: אנתרופולוגים ביולוגיים טענו כי מקור האיסור הוא אבולוציוני - אוכלוסיות של בעלי חיים ובכללם האדם שלא היה נהוג בהן גילוי עריות, ייבררו על ידי ברירה טבעית ויישרדו, שכן יש בהן שכיחות נמוכה יותר של מומים גנטיים וישנו מגוון גנטי גדול.
- קירבה מולידה סלידה: האנתרופולוג אדוארד ווסטרמארק טען כי קרבה מולידה סלידה - אנשים המבלים את רוב זמנם יחדיו מילדות, כמו בני אותה משפחה, מפתחים סלידה הדדית ואינם רואים זה בזה בני זוג מתאימים להזדווגות.
- הסבר פרוידיאני: לטענת זיגמונד פרויד קיימת משיכה בין קרובים ומקורו של האיסור על גילוי עריות הוא בסופר אגו.
- הסבר פונקציונליסטי: האנתרופולוג ברוניסלב מלינובסקי הניח כי לאיסור על גילוי עריות, כמו לכל רכיב בחברה לפי גישת הפונקציונליזם הסטרוקטוראלי, יש תפקיד בקיומה התקין של החברה. התפקיד שייחס מלינובסקי לאיסור גילוי העריות הוא מניעת בלבול תפקידים במשפחה.
- איסור גילוי עריות כמביא לחליפין: לפי האנתרופולוג קלוד לוי שטראוס, לאיסור גילוי העריות תפקיד מפתח בעיצוב החברה האנושית. איסור זה מונע מהמשפחה לתפקד כיחידה אוטרקית, שכן פרטיה מחויבים להתרבות בעזרת פרטים מקבוצות אחרות, וכך נוצר מנגנון של חליפין בין קבוצות.
במיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במיתולוגיה היוונית בולט סיפורו של אדיפוס, שבטעות נישא לאמו יוקסטה, חרף מאמציו להימנע מכך. בטרגדיה "אדיפוס המלך" מאת סופוקלס, העוסקת בסיפור זה, כאשר נודע הדבר לאדיפוס ויוקסטה, היא מתאבדת והוא עוקר את עיניו ויוצא לגלות יחד עם שתי בנותיו.
בעת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נישואי אח ואחות (ולעיתים גם של הורה וצאצאיו) רווחו בחצר המלוכה של מצרים העתיקה על מנת לשמור על טוהר הדם המלכותי, כחלק מתפיסת הפרעונים את עצמם כבני האלים. מסורת זו התגלגלה גם אל מלכי בית תלמי ההלניסטית ששלטו במצרים, שראו עצמם כממשיכי הפרעונים.[דרוש מקור]
בדתות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתנ"ך מתוארים מקרים רבים של נישואי קרובים. אברהם נשא את שרה שלפי מדרש חז"ל הייתה בת אחיו הרן. יצחק נשא את רבקה בתו של בתואל בן דודו, ויעקב נשא את רחל ולאה, בנות דודו לבן הארמי. גם עמרם, בנו של קהת בן לוי נשא את יוכבד דודתו הלא היא אחות קהת, לאישה ולפי מדרשי חז"ל[1], עם כל אחד מבני יעקב נולדה תאומה שאיתה התחתן. לפי הסברו של המהר"ל, נישואי קרובים נחשבו לדבר הגון מאוד בטרם נאסרו על ידי התורה, ולכן גם נישואי אחות או דודה, שנחשבים לאיסור עריות, היו מותרים ואף נחשבו מצווה לפני האיסור במעמד הר סיני.
איסור עריות אוסר על קיום יחסי מין בין קרובי משפחה: אב ובתו, אם ובנהּ, אח ואחות, וכן נכללים באיסור זה אם חורגת, כלה, דודה (אך לא האחיינית), גיסה, חמות, נכדה ועוד. איסור זה הוא מהחמורים ביותר – אחת משלוש העברות שהן בגדר "ייהרג ואל יעבור". מאיסור זה נגזר איסור על נישואים בין קרובי משפחה אלה.
בהיימנות של קהילת ביתא ישראל נאסרים נישואי בני דודים עד דרגה שביעית, הנקראים זמד.
למרות שבכלל איסורי עריות גם קרבה שעל ידי נישואין, לעיתים איסורים אלו מתבטלים (בשונה מקרבת דם שאינה בטלה אף פעם). כך למשל איסור אחות אשה, בטל לאחר מות האשה, וכן מצוות ייבום מחייבת אדם, שאחיו מת בלא שהשאיר אחריו צאצאים, לייבם את אשת אחיו, כלומר לשאת אותה לאישה, ו'להקים לאחיו שם' על ידי העמדת צאצאים מאשת אחיו. לחלופין, מתבצע טקס חליצה בו האח מצהיר בפומבי על סירובו לייבם את אשת אחיו, ולאחריו האישה מותרת להינשא לכל גבר.
נישואין של קרובים במעגל השני, כמו אחיינית, נחשבים למומלצים במיוחד, בשל קרבת הדעת שיש בין אדם לאחיו, שעשויה לגרום לכך שיחבב את אשתו ביותר[2]. במדרש[3] נאמר: "אמר רבי תנחומא, נשא אדם אשה מקרובותיו, עליו הוא אומר 'עצם מעצמי'[4]. יש מן האחרונים[5] שכתב, שחז"ל עודדו נישואי קרובים למרות שידעו שאלו מגבירים את הסיכון למחלות גנטיות, משום שלדעתם נישואין כאלו שייעשו לשם שמים לא יגרמו לנזק, ואכן בזמננו יש לחשוש שהנישואין אינם נעשים בכוונה טהורה בלבד, ולכן יש להימנע מנישואי קרובים, כמו שכתב רבי יהודה החסיד[6].
נצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנצרות נאסרו נישואי קרובים אלא באישור הכנסייה.
אסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפרשת הנשים בקוראן מפורטים איסורי גילוי העריות שברובם חופפים את האיסורים ביהדות. אסורות האם, הבת (כולל בנות חורגות), האחות, הדודות, אחייניות, החותנות וכן מיניקות ו"אחיות ליניקה" כלומר מי שהונקה מאותה מינקת. בדומה לחוקי העריות ביהדות אסורה גם אשת האב ונישואים לשתי אחיות בו זמנית. בשונה מההלכה היהודית אוסר האסלאם נישואים לאחיינית ולעומת זאת מתיר את נכדתה של האישה.
לא תקחו (לנשים) את (הנשים) אשר לקחו אבותיכם..אסורות עליכם: אימותיכם ובנותיכם ואחיותיכם ודודותיכם אחיות אביכם ואחיות אמכם ובנות האח ובנות האחות ואימותיכם אשר הניקו אתכם ואחיותכם ליניקה, ואמות נשיכם ובנותיכם החורגות החוסות בכם ילידות נשיכם אשר באתם אליהן..ונשי בניכם אשר מחלציכם (יצאו), ולא תקחו שתי אחיות
— קוראן, פרשת הנשים כ"ו-כ"ז, תרגום יוסף יואל ריבלין
בחקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל הנישואים נערכים לפי כלליהן של הדתות השונות, ובהתאם לכך קרובים שדתם אוסרת עליהם להינשא זה לזה, אינם יכולים להינשא בישראל.
נישואים בין קרובי משפחה מקרבה ראשונה ואף שנייה נחשבים לדבר לא מקובל ואף אסור מבחינה חברתית. ובמיוחד לאור חוסר ההמלצה לכך מפאת המחקרים המדעיים המראים על סיכויים גבוהים למחלות גנטיות.[7]
ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בארצות הברית מדינות רבות אוסרות נישואים עם דוד ודודה וברוב המדינות אף אסורים נישואים עם בני דודים ראשונים.
שכיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגלל מגבלות המרחק שהתקיימו בעבר, מעריכים שנישואים רבים היו נישואי קרובים והיה מי שהעריך ש-80% מכל הנישואים בהיסטוריה היו עם בני דודים שניים או קרובי משפחה קרובים יותר[8]. ההערכה היא שכיום קצת מעל 10% מהנישואים ברחבי העולם הם בין בני דודים שניים או קרובים יותר[9].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נישואי קרובים - מידע כללי עבור הצוות הרפואי, באתר משרד הבריאות, מאי 2014, סיון תשע"ד.
- נישואי קרובים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מובא ברש"י על הפסוק ויקמו כל בניו וכל בנותיו לנחמו, פרשת וישב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ב, עמוד ב' ורש"י שם.
- ^ מדרש רבה בראשית פרק יח.
- ^ כתגובתו של אדם הראשון למראה חוה, שנלקחה מצלעו, בראשית ב, כג
- ^ ציץ אליעזר חלק טו אות מד.
- ^ צוואת רבי יהודה החסיד אות כב.
- ^ נישואי קרובים - משרד הבריאות.
- ^ Richard Conniff, Go Ahead, Kiss Your Cousin, August 2003
- ^ SARAH KERSHAW, Shaking Off the Shame, November 25, 2009, The New York Times
