רוברט מזרחי
 | |
| לידה |
3 בינואר 1926 הרובע השנים-עשר של פריז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
1 באוקטובר 2023 (בגיל 97) Le Vaudreuil, אר, צרפת |
| שם לידה |
Beni Misrahi |
| מקום לימודים |
הפקולטה לאמנויות של פריז |
| מוסדות | |
| מונחה לדוקטורט |
סרז'יו ויירה דה מלו |
| תחומי עניין |
פילוסופיה של המוסר |
| עיסוק |
פילוסוף |
| מדינה |
צרפת |
  | |
רוברט מזרחי (בצרפתית: Robert Misrahi; 3 בינואר 1926 – 1 באוקטובר 2023) היה פילוסוף יהודי צרפתי, נשיא מועצת האינטלקטואלים היהודים למען ישראל.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מזרחי נולד בפריז למשפחה יהודית ספרדית שהגיעה מטורקיה לצרפת.
למד באוניברסיטת פריז (סורבון),[2] שם הפך לבן חסותו של ז'אן פול סארטר. פרופסור אמריטוס לפילוסופיה של אתיקה באוניברסיטת פנתיאון-סורבון (אוניברסיטת פריז הראשונה בסורבון). פרסם יצירות רבות על הפילוסוף היהודי הולנדי ברוך שפינוזה והקדיש את רוב עבודתו לשאלת האושר. הוא פרסם כמה מאמרים באנציקלופדיה Encyclopædia Universalis, Le Dictionnaire des philosophies, בכתב העת Les Temps Modernes וגם בעיתונות החופשית, שרלי הבדו וב-Novel Observateur.
בשנת 1974 הוא היה יועץ הדוקטורט של הנציב העליון העתידי של האו"ם לזכויות אדם, סרז'יו ויירה דה מלו.
בנובמבר 2002 פרסם פולמוס בטורים של Charlie Hebdo, על ספרה של העיתונאית האיטלקייה השנויה במחלוקת אוריאנה פלאצ'י, "la Rage et l'Orgueil".[3]
במהלך מחקריו בסורבון, מזרחי היה פעיל בקבוצה הציונית הלוחמת לח"י (לוחמי חרות ישראל), אשר אז חוללה התקוממות יהודית לאומית נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל. מזרחי גויס לבצע פיגוע על אדמת בריטניה. במהלך ביקור בלונדון במרץ 1947, מזרחי הניח פצצה במועדון הקולוניאלי, מתקן פנאי לסטודנטים וחיילים ממושבות בריטיות באפריקה ובאיי הודו המערבית. הפצצה, שהתפוצצה ב-7 במרץ 1947 פוצצה את דלתות וחלונות המתקן ופצעה קשה מספר חיילים.[4]
השקפותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מזרחי השתייך למפלגה הסוציאליסטית המאוחדת בצרפת והיה איש שמאל ציוני שקרא בצרפת להצטרפות לתנועה הציונית.[5][6][7][8]
בהתייחסותו לשואה כתב ”השואה הנאצית תהיה להבא נקודת ההתייחסות המוחלטת והרדיקלית של כל קיום יהודי”.[9]
בהתייחסותו לאושר טען כי: האושר הוא "הקרינה של השמחה על הקיום כולו או על החלק החי ביותר של עברו האקטיבי, ההווה הממשי שלו, ועתידו הניתן להעלות על הדעת".[10]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מזרחי התגורר בפריז והיה נשוי לקולט.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ארנון יפה, הדים להצהרת חוואתמה בצרפת, על המשמר, 17 באפריל 1974
- ^ מזרחי ב-1966, על המשמר, 14 בספטמבר 1966
- ^ השם בצרפתית. באיטלקית: "La Rabbia e l'Orgoglio", תורגם לעברית על ידי עמנואלה לוי בשם "הזעם והגאווה".
- ^ לח"י בצרפת – העמותה להנצחת מורשת לח"י
- ^ אורחים מחו"ל במזכירות מפ"ם, על המשמר, 27 ביולי 1961
- ^ י. שיטרית, אנשי שמאל יהודיים בצרפת קוראים להצטרף לתנועה הציונית, על המשמר, 3 במאי 1971
- ^ מארקס בעד־נגד היהודים, על המשמר, 22 בספטמבר 1972
- ^ לוראן כהן, אותה אשמה, באתר ynet, 6 במרץ 2009
- ^
קרולינה לנדסמן, עד שלא יופיעו בפיג'מות פסים, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2015
- ^ מאתייה ריקאר, אושר אמרתם?, באתר nrg, 10 ביוני 2010
