ליברסיון

ליברסיון
Libération
תדירות	עיתון יומי
פורמט	קומפקט
מייסד	ז'אן-פול סארטר, Philippe Gavi, Serge July, Bernard Lallement
בעלים	קבוצת ליברסיון
עורך ראשי	דב אלפון
תאריכי הופעה	1973–הווה (כ־51 שנים)
שפה	צרפתית
מערכת	פריז
תפוצה	כ-140 אלף (2007)
מדינה	צרפת
ISSN	0335-1793, 1766-0556, 2262-4767
עמוד ראשון	עמוד ראשון מהיום
	www.liberation.fr

ליברסיון (בצרפתית: Libération; מילולית: שחרור, בקיצור: ליבה) הוא עיתון יומי צרפתי בעל קו שמאלני מתון, שנוסד בשנת 1973 על ידי ז'אן-פול סארטר, בני לוי וסרג' ז'ולי, בעקבות מהומות מאי 1968. הקו בהתחלה היה שמאלני קיצוני, אך התמתן בשנות ה-80 וה-90, ובעיקר כש-37% מהעיתון נרכש בשנת 2005 על ידי אדוארד דה רוטשילד. זהו העיתון הצרפתי היומי הראשון שהקים אתר באינטרנט.

במקור, השם "ליברסיון" היה שמו של עיתון מחתרתי שהוקם ב-1941 בשתי מהדורות, לצפון ולדרום.

אחד הגיליונות הזכורים ביותר של ליברסיון היה זה של ה-22 באפריל 2002. לאחר שז'אן-מארי לה-פן הצליח לעלות לסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת, יצא העיתון בשער שבו הייתה כתובה מילה אחת: non!

לאחר רכישת העיתון על ידי רוטשילד, הוא עבר מספר זעזועים שאיימו על קיומו. לאחר שהעורך סרז' ז'ולי קרא לקוראי העיתון לתמוך באמנה ליצירת חוקה באירופה, נוצר קרע בין עמדות העיתון בנושא לעמדות רבים מקוראיו המסורתיים; וז'ולי פוטר בסופו של דבר על ידי רוטשילד. ב-2006 שב לערוך אותו לורן ז'ופרן, שהיה העורך של "ליברסיון" בין 1996 ו-1999 במקומו של ז'ולי. חרף זאת, המשיכו מצוקותיו הכלכליות של העיתון. באמצע 2007 הצליח רוטשילד לגייס קבוצת משקיעים נוספת, בהם (בהשקעה זעומה יחסית, אך בעלת חשיבות ציבורית) הפילוסוף ברנאר-אנרי לוי. בתמורה, נאלצו העיתונאים לאבד מעמד ייחודי: עד 2007 הייתה להם זכות החלטה על מהלכי העיתון. בספטמבר 2020 מונה דב אלפון לעורך הראשי של העיתון^[1].

בשנת 2011, התפוצה הממוצעת בתשלום הייתה 119,759. לעיתון יש גם אתר שמושך 150,000 מבקרים ביום בממוצע ומפרסם כמה מוספים כמו נקסט, מגזין תרבות שיוצא בכל שבת ראשונה בחודש ואתר דיגיטלי, Ecran.fr.^[2]