קורנל סיקלאי

קורנל סיקלאי
Sziklay Kornél
לידה	7 בדצמבר 1869; פשט
פטירה	6 באוגוסט 1919 (בגיל 49); טרזווארוש (רובע 6), הונגריה
שם לידה	Stein Samu
מדינה	ממלכת הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה
בן או בת זוג	Rózsa Szilassy (1900–6 באוגוסט 1919)

קורנל סיקלאי (במקור שמו שטיין,^[1] בהונגרית: Sziklay Kornél; פשט, 7 בדצמבר 1869^[2] – בודפשט, 6 באוגוסט 1919)^[3] היה שחקן, זמר, וקומיקאי בולט ומפורסם וכן מחזאי יהודי-הונגרי. אחותו היא הזמרת-שחקנית סרנה סיקלאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו שטיין (לימים קורנל סיקלאי) נולד במשפחה יהודית כבנם של דוד שטיין סוחר בקונסיגנציה ושל צציליה גוטסמן (1842–1908).^[4] לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר התיכון הריאלי, ב-28 במרץ 1887 הפך לשחקן מחוץ לבודפשט ועלה לראשונה על הבמה בלהקת דיולה הג'י בסנטאנדרה. בשנת 1891 שיחק אצל אימרה הלמאי במישקולץ, ולאחר מכן אצל יאנוש קומיאטי בגיור. בשנת 1896 הוחתם על חוזה על ידי תיאטרון הקומדיה של בודפשט שפתח את שעריו. בשנת 1897 הפך לחבר בתיאטרון ההונגרי, ממנו נפרד ב-25 באפריל 1905 וב-15 בנובמבר של אותה שנה נענה להזמנת תיאטרון קיראי. לפני כן ב-18 במרץ 1904 ייסד בפארק העירוני של בודפשט את "התיאטרון הקטן" (Kis Színház), שנקרא מאוחר יותר הקולוסיאום. הוא היה גם מנהל התיאטרון "במת העם" (Népszínpad). ב-7 בספטמבר 1916 פתח את "הקברט המעניין" (Érdekes Kabaré). שטיין שינה את שם משפחתו לסיקלאי ב-1904.^[5]

הוא היה קומיקאי מצוין, תמיד מקורי בגרוטסקיות שלו. שמו היה ידוע ברחבי בודפשט, אך כשהוזמן לערי השדה ולאזורים הכפריים הריעו לו באותו אופן כמו בבירה. בנוסף למתנת ההומור שלו, הוא הביא עמו לבמה מיומנות פיזית שלא נראתה כמותה עד אז, את האלסטיות המופלאה שלו (איש הגומי) כמו ליצן בקרקס, שהשתבח בשל אנינות ואצילות טעמו, כושר ההמצאה שלו, נעוריו הרעננים והידע המוזיקלי הרב שלו. הוא הביא עוד משהו לבמה: את חום הלב האנושי. קולו, מחוותיו, מבטו, כל תנועה שלו עוררו רושם של טבעיות גם אצל אלה שראו אותו לראשונה. יש לו שם ידוע גם כמחזאי בספרות ההונגרית.

מותו נגרם כתוצאה ממחלת לב. הוא הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט. בעת שתיאטרון "חוג הבמה הקטן" פורק, משפחתו הכינה קבר יפהפה מהלבנים של התיאטרון.

אשתו הייתה רוזה סילאשי (רוזליה צירוק), שחקנית שאיתה התחתן ב-18 בספטמבר 1900 בבודפשט.^[6]

מחזותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגש, בורלסקה מוזיקלית. בשלוש מערכות. 1893 חוג המשחק של הפארק העירוני של בודפשט
בתו של מייק דנש. 3 מערכות 1897 בשופרון
פורצים, שיא פארסה בשלוש מערכות 1897 חוג המשחק של הפארק העירוני של בודפשט
שיר עריסה, סיפור כפרי, מערכה אחת. בכורה 1897 "התיאטרון ההונגרי"
קבצן ונסיך. אופרטה. בכורה ב-29 ספטמבר 1900 התיאטרון ההונגרי
נפוליאון. מחזה מוזיקלי. בכורה ב-24 מרץ 1903. הוצג על ידי התיאטרון ההונגרי

תפקידיו הבולטים יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולנדורף (קרל מילקר: סטודנט בקבצנים)
זסופאן (שטראוס: ברון הצוענים)
טאלרוזי (מור יוקאי: המערות)
ווּן צ'י (ג'ונס: הגיישות)
ג'ים (ורה גיור: קלאופטרה)
פפרקורן (פרנץ להאר: Der Rastelbinder)
Mujkó (הוסקה: גיל באבה)
הדוד קראוס (חתונת זהב)
הקטור קורלאט (דם ההוסאר)
ברונסון (יפהפית ניו יורק)
Larivaudier (בתה של גב' אנגוט)
Boisfleury (נסיעה סביב אבא)
נפומוק (רעייה כפולה)
ג'וואנסון (דוראנד ודוראנד)
אמנדוס (נוער)
האב גאספר (פעמוני קורנוויל)

פעילותו בלהקות תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

1886–1887: Andrássy – Bogyó
1887–1888: Hegyi ,Károly Báródy
1889–1890: Dezső Tiszay
Makó Lajos; 1890–1891
1891: חוג המשחק של הפארק העירוני של בודפשט
1891–1892: הלמאי אימרה;
1892–1893: Gerő Aradi
1893: תיאטרון הפארק העירוני
1893–1896: János Komtejahy
1896: תיאטרון הקומדיה של בודפשט
1897–1910: תיאטרון הונגרי, תיאטרון קיראי
1910 ואילך: תיאטרון הפרק העירוני
1914: האופרה העממית, תיאטרון קיראי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלקסיקון הגדול של רוואי
Magyar életrajzi lexikon II. (L – Z). (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1969)
לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. קורנל סיקלאי
לקסיקון לאמנויות הבמה הונגריות (1931-1929, עורך. אלדאר שפפלין)
לקסיקון התיאטרון ההונגרי. עורך ראשי. ג'רג' סקיי, 1994.
לקסיקון המשחק. אד. אנטאל נמט. Bp., אנדור ג'זה, 1930.
יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. ע"פ, 1891-1914. ויקטור הורניאנסקי
אמנות במה הונגרית. עורך: B. Géza Virágh Országos Irodalmi Részvénytársaság, 1900.
לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. עורך ראשי. לאסלו מרקו. מועדון הספר ההונגרי.