מור יוקאי
 | |
| לידה |
18 בפברואר 1825 קומארנו, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
5 במאי 1904 (בגיל 79) בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| שם לידה |
Ásvay Jókay Móric |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
| מקום לימודים |
Grammar School of Reformed College |
| שפות היצירה |
גרמנית, אנגלית, איטלקית, צרפתית, לטינית, יוונית עתיקה, הונגרית |
| יצירות בולטות |
האיש מזהב |
| בן או בת זוג |
|
| חתימה |
 |
  | |
מור יוקאי (לפי תואר האצולה מכונה גם אַשְווַאִי; בהונגרית: Ásvai Jókai Mór; 18 בפברואר 1825 – 5 במאי 1904) היה סופר, עיתונאי ומחזאי הונגרי. הוא מכונה "גדול מספרי הסיפורים של ההונגרים", ה"אונורה דה בלזק" ההונגרי. הוא גם הסופר ההונגרי הנקרא ביותר. מתוך כמאה יצירותיו, הומחזו והוסרטו רבות ויצירתו כולה נחשבת לנכס צאן ברזל של התרבות ההונגרית והאוניברסלית. יוקאי שימש גם חבר בפרלמנט ההונגרי וחבר בבית העליון שלו וכן חבר במועצה המנהלת של האקדמיה ההונגרית למדעים. היה חבר באגודת קישפלודי ובאגודת פטפי.
מרק שעועית יוקאי נקרא על שמו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מור יוקאי נולד בשם "מוריץ יוקאי" (Jókay Móric) בחלקה הצפוני של העיר קומארום, שמשתייך בימינו לסלובקיה. זוהי עיר בצפון הונגריה על שתי גדות הדנובה, על הנהר שמהווה כיום את הגבול בין הונגריה לסלובקיה. ב-1824 היא הייתה הונגרית לכל דבר בשני צדי הנהר. התקופה הייתה תקופת הרפורמה ותחילת סלילת דרכה של הונגריה להפוך ממושבה אוסטרית מפגרת לשותפה מלאה באימפריה האוסטרו-הונגרית כעבור כארבעים שנה, בשנת 1867. יוקאי, שמשפחתו ממוצא האצולה הנמוכה, התייתם מאביו בגיל שתים עשרה. אביו, עורך דין שהתרושש, נאלץ למכור את אחוזת המשפחה ולעסוק במקצועו. יוקאי הצעיר נשלח לגימנסיה הקלוויניסטית בברטיסלאבה כדי שילמד גם את השפה הגרמנית. לימודיו התיכוניים ובחינות הבגרות נסתיימו בקולגיום הקלוויניסטי של העיר פּאַפָּה, שם הכיר את המשורר הגדול של הונגריה שנדור פטפי (Petőfi Sándor) שהפך למשורר הלאומי של העם ההונגרי. עם סיום לימודי המשפטים עסק יוקאי כאביו בעריכת דין מספר שנים בפֶּשְט. הרומן הראשון שלו הופיע כבר בשנת 1844, ואילו האחרון ב-1907, לאחר מותו. ב-1886 נפטרה אשתו, והסופר בן השישים ושתיים נשא לאישה את בֶּלָה נַאדְי בת העשרים. באביב 1904, עם חזרתם מניס שבצרפת ובסובלו מהתקררות קשה, אמר לרעייתו, 'אני רוצה לישון'. הוא נפטר בשנתו מדלקת ריאות, כשהוא בן קרוב לשמונים.
מור יוקאי השתתף במהפכת 1848 בהונגריה לשחרור המדינה מעול הכיבוש האוסטרי של בית הבסבורג. בשנות ה-90 של המאה ה-19 היה כאמור חבר בפרלמנט ההונגרי, כנציג של המחנה הליברלי.
עם הרומנים הידועים שלו נמנים "האיש מזהב" (Az arany ember), "טייקון הונגרי" (Egy magyar nábob), "זולטן קארפאטי" (Kárpáthy Zoltán), "יהלומים שחורים" (Fekete gyémántok), "בניו של האיש חסר הלב" (A kőszívű ember fiai), "המצודה ללא שם" (Névtelen vár), "ואף על פי כן נוע תנוע" (Eppur si muove, על חייו של קארוי קישפלודי) ו"ברון הצוענים" (A cigánybáró).
יוקאי כתב קרוב למאה רומנים ומתוכם גם רומנים היסטוריים רבים. הוא קיבל השראה במיוחד מתולדות העם ההונגרי. יצירתו הספרותית התאפיינה בגישה רומנטית-אידיאליסטית, חדורת אופטימיזם ואמון בערכי התרבות האנושית. הוא הקדיש את כל חייו לטיפוח השפה ההונגרית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מור יוקאי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מור יוקאי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי מור יוקאי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
מור יוקאי, דף שער בספרייה הלאומית
