צ'ארלס דנה גיבסון
 | |
| לידה |
14 בספטמבר 1867 בוסטון, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
23 בדצמבר 1944 (בגיל 77) ניו יורק, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות מאונט אובורן  |
| לאום | אמריקאי |
| מקום לימודים |
ליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק |
| תחום יצירה | מאייר |
| יצירות ידועות | סדרת איורים לנערת גיבסון |
| בן או בת זוג |
Irene Langhorne Gibson (7 בנובמבר 1895–?) |
| צאצאים |
Irene Langhorne Gibson Emery, Langhorne Gibson |
| חתימה |
 |
  | |
צ'ארלס דנה גיבסון (באנגלית: Charles Dana Gibson; 14 בספטמבר 1867 – 23 בדצמבר 1944) היה אמן גרפי אמריקני, הידוע בעיקר בזכות יצירתו, נערת גיבסון - ייצוג אייקוני של האישה האמריקנית היפה והעצמאית בתחילת המאה ה-20.
אשתו, איירין לנגהורן, וארבע אחיותיה היו למקור השראתו. הוא פרסם את האיורים שלו במגזין לייף ובפרסומים לאומיים מרכזיים נוספים במשך יותר מ-30 שנה, והועסק כעורך ב-1918 ואחר כך לבעלים של המגזין.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיבסון נולד ברוקסברי, מסצ'וסטס. בנם של ג'וזפין אליזבת (לבית לובט) וצ'ארלס דאוולף גיבסון[1] ואחיה של ג'וזפין גיבסון. אחד מאבותיהם היה הסנאטור האמריקני ג'יימס דאוולף, וסבא של סבא רבא היה הסנאטור האמריקני ויליאם ברדפורד. אחותו ג'וזפין ירשה את לונגפילד (בריסטול, רוד איילנד) מסבתם מצד האב, אבי דאוולף גיבסון[2].
הוריו של גיבסון, שגילה עניין באמנות בגיל צעיר, רשמו אותו לליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק, שם למד במשך שנתיים.
מאייר במגזינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיבסון מכר את עבודותיו הראשונות ב-1886 לכתב העת לייף, שנוסד על ידי ג'ון איימס מיטשל ואנדרו מילר. הוא כלל כותרות ענייניות, הומור, איורים וקריקטורות. עבודותיו הופיעו מדי שבוע במגזין הלאומי הפופולרי במשך יותר מ-30 שנה. הוא בנה מוניטין רחב יותר במהירות עם איוריו שפורסמו, באופן בולט, בכל המגזינים העיקריים בניו יורק, כולל השבועון של הארפר (הארפר'ס ויקלי), הסקריבנרס (Charles Scribner's Sons) וקוליירס (Collier's).
ספרי האיורים שלו הכוללים את ה-The Prisoner of Zenda של אנתוני הופ מ-1898 ואת המשך עלילות Rupert of Hentzau שלו. התפתחותה של "נערת גיבסון" מ-1890 והפרסום הארצי שלה הביאו לגיבסון כבוד ועושר[דרוש מקור].
ב-1895 נשא לאישה את איירין לנגהורן, ילידת דנוויל, וירג'יניה. אחת מארבע אחיותיה הייתה ליידי ננסי אסטור, האישה הראשונה ששימשה כחברת פרלמנט בבית הנבחרים הבריטי[3]. אשתו ואחיותיה האלגנטיות של לנגהורן עוררו גם את השראתו בקרב רישומי נערות הגיבסון המפורסמות שלו, שהפכו לדימויים איקוניים בתחילת המאה ה-20. אביהם הדינמי והתוסס, צ'יסוול לנגהורן, ירד מנכסיו במלחמת האזרחים, אך בסוף המאה ה-19 צבר מחדש את הונו על מכרזי טבק ותעשיית הרכבות[4][5].
לאחר מותו של ג'ון איימס מיטשל בשנת 1918, גיבסון הפך לעורך במגזין לייף ולאחר מכן השתלט עליו והפך לבעלים של המגזין. ככל שהפופולריות של נערת גיבסון נמוגה והתמוססה לאחר מלחמת העולם הראשונה, החל גיבסון לצייר בצבעי שמן להנאתו. בשנת 1918, נבחר ל"חבר שותף" באקדמיה הלאומית לעיצוב[דרוש מקור], והפך לחבר אקדמאי מלא בשנת 1932[6].
מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסקיצות בסגנון הייחודי לו הופיעו באופן מסחרי כמעט בלתי מוגבל. נטען כי קוקטייל גיבסון נקרא על שמו, אך הוא העדיף להזמין מרטיני ג'ין עם בצל כבוש במקום זית מסורתי או גרידת לימון.
במשך חלק מהקריירה שלו, חי גיבסון בניו רושל, ניו יורק, מושבה אמנותית פופולרית בקרב שחקנים, סופרים ואמנים של התקופה. הקהילה הייתה ידועה ביותר במספר חסר תקדים של מאיירים אמריקאים בולטים[7].
גיבסון היה הבעלים של אי מחוץ לאיסלבורו, מיין, אשר נודע בשם 700 אקר איילנד; הוא ואשתו בילו את זמנם, באופן הולך וגדל ככל שחלפו השנים[8].
הוא פרש בשנת 1936, באותה שנה פורסמה הביוגרפיה שלו, שהוצאה לאור על ידי Scribner, "דיוקנה של תקופה כאיור של צ'ארלס דנה גיבסון: ביוגרפיה" מאת פיירפקס דאוני.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'ארלס דנה גיבסון נפטר בשנת 1944, בן 77, ונקבר בבית הקברות הר אובורן בקיימברידג', מסצ'וסטס[דרוש מקור].
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
נערת גיבסון, 1898 -
Frontispiece to The Prisoner of Zenda, 1898 -
Illustration from Rupert of Hentzau, 1898 -
בחוף, 1901 -
שמלה מהודרת, 1901 -
אהבה בגן, 1901 -
הכנסייה, 1901 -
שיעור אמנות, 1901 -
כל דבר בעולם שכסף יכול לקנות, 1901 -
Stepped On, 1901 -
Fanned Out, 1914 -
Studies in Expression: When Women Are Jurors, 1902
_Studies_in_expression._When_women_are_jurors_(compressed).jpg)
ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Bulloch, J. M (1896). "Charles Dana Gibson". The Studio. VIII: 75–81. Retrieved 2009-07-27.
- Davis, Charles Belmont (January 1899). "Mr. Charles Dana Gibson and his Art". The Critic. XXXIV (859): 48–55. Retrieved 2009-07-27.
- Gelman, Woody (ed.) (1969). The Best of Charles Dana Gibson. New York: Bounty Books.
- Marden, Orison Swett (1905). Little Visits With Great Americans, Chapter XXXIII "Charles Dana Gibson, Originator of the "Gibson Girl". New York: The Success Company. pp. 342–352. Retrieved 2009-07-27.
- The Gibson Girl and Her America. The Best Drawings of Charles Dana Gibson selected by Edmund Vincent Gillon, Jr. Dover Publications, Inc., New York, 1969.*— (1905). Sketches in Egypt. New York: Doubleday & McClure Co. Retrieved 2009-07-27.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צ'ארלס דנה גיבסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- צ'ארלס דנה גיבסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי צ'ארלס דנה גיבסון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- Works by Charles Dana Gibson at Project Gutenberg
- Works by or about Charles Dana Gibson at Internet Archive
- Charles Dana Gibson at Library of Congress Authorities, with 137 catalog records
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Rossiter Johnson, John Howard Brown (1904). The twentieth century biographical dictionary of notable Americans. The Biographical Society.
- ^ Laura Barbeau (December 1979). "LONGFIELD (Gibson House) HABS No.RI-129" (PDF). Historic American Buildings Survey. National Park Service. Retrieved 2010-06-29.
- ^ Langhorne House, 117 Broad Street, Danville, Va., virginia.org Archived 2008-06-02 at the [Wayback Machine].
- ^ "Charles Dana Gibson and his wife at their Islesboro, Maine, home", mainememory.net; accessed September 2, 2017.
- ^ "Mrs. Gibson, the original Gibson girl", Maine Memory Network; accessed September 2, 2017.
- ^ "National Academicians – Past Academicians Archived 2014-01-16 at the Wayback Machine.". National Academy. nationalacademy.org; retrieved March 19, 2017.
- ^ Progressive Architecture – Volume 3, 1922, google.com; accessed September 2, 2017.
- ^ Charles Dana Gibson at his Islesboro home, vintagemaineimages.com Archived March 6, 2009, at the Wayback Machine.