פמפילה מאפידאורוס
 | |
| איור מודרני שנועד לייצג את פמפילה מאפידאורוס, המתאר אותה עם לבוש ותסרוקת של תקופת הפרינקיפט הקדומה. | |
| לידה | אפידאורוס |
|---|---|
| שפות היצירה |
יוונית עתיקה  |
| בן או בת זוג |
סוטרידס |
  | |
פמפילה מאפידאורוס (ביוונית: Παμφίλη ἡ Ἐπιδαυρία; המאה ה-1 לספירה) הייתה היסטוריונית ממוצא מצרי שחיה ביוון בתקופת שלטונו של הקיסר הרומי נירון[1] (שלט בשנים 54–68 לספירה) וכתבה ביוונית. היא אחת הנשים ההיסטוריוניות הידועות הראשונות, ביחד עם באן ז'או (אנ') הסינית. היא ידועה בעיקר בזכות "הפרשנויות ההיסטוריות" האבודות שלה, אוסף אנקדוטות היסטוריות בשלושים ושלושה כרכים.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי הסודא, לקסיקון ביזנטי מהמאה העשירית, פמפילה הייתה אישה חכמה מאפידאורוס אשר ביוון.[2] לעומת זאת, פוטיוס מתאר אותה כמי שנולדה במצרים או ממוצא מצרי[1]. לכן ייתכן שהייתה ילידת אפידאורוס, ושמשפחתה באה ממצרים. עוד פוטיוס כתב כי במהלך שלושים השנים שבהן חיה עם בעלה, היא עבדה על כתביה ללא הרף. מסופר שרשמה בשקידה כל דבר ששמעה מבעלה ומאנשים מלומדים אחרים שפקדו את ביתם, כמו גם את כל מה שהיא עצמה קראה בספרים[1].
הסודא אינו עקבי בנוגע לשאלה האם איש הדקדוק סוטרידס מאפידאורוס (אנ') היה אביה של פמפילה או בעלה. בקטע אחד, הסודא מדבר על פמפילה כבתו של סוטרידס ואשתו של סוקרטידס,[2] אך בקטע אחר היא מתוארת כאשתו של סוטרידס.[3] הסודא אף מייחס לסוטרידס את כתיבת "הפרשנויות ההיסטוריות" של פמפילה[4][3][2]. חוקרים מודרניים מאמינים שייתכן שהוא מילא תפקיד משמעותי בכתיבתו.[5]
כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
העבודה הידועה ביותר של פמפילה הייתה "הפרשנויות ההיסטוריות", אוסף אנקדוטות היסטוריות הכוללות שלושים ושלושה כרכים.[2][6][7] העבודה הייתה מפורסמת ומוערכת בעת העתיקה, כפי שניתן להסיק מכך שהסופר הרומי אולוס גליוס והביוגרף היווני דיוגנס לארטיוס ציטטו אותה מספר רב של פעמים[6]. העבודה לא שרדה לעת המודרנית[6], אבל פוטיוס נותן מושג כללי על אופי תוכנה:[1] העבודה לא הייתה מאורגנת על פי נושאים או על פי תוכנית מסודרת, אלא הייתה בנויה כך שכל פיסת מידע נכתבה כפי שהיא הגיעה לידיעת הסופרת, שהצהירה שהיא מאמינה שמגוון כזה יעניק הנאה גדולה יותר לקורא. פוטיוס ראה את העבודה כשימושית מאוד, מספקת מידע חשוב על אירועים רבים בהיסטוריה, בספרות ובנושאים אחרים. פוטיוס מדבר רק על שמונה כרכים, אבל לפי הסודא היא כללה שלושים ושלושה כרכים. ככל הנראה שהסודא מדייק, שכן אנו מוצאים את גליוס מצטט את הכרך האחד עשר[8] והכרך העשרים ותשעה[9] ב"לילות אטיקה", ודיוגנס לארטיוס את הכרך העשרים וחמישה[10] והכרך השלושים ושניים[11] ב"חייהם ודעותיהם של פילוסופים מפורסמים". אולי לא שרדו יותר משמונה כרכים בתקופת פוטיוס.
מלבד ה"היסטוריות" שכבר הוזכרו, על פי הסודא היא גם כתבה "תקציר לקטסיאס" בשלושה כרכים; מספר רב מאוד של תקצירים של היסטוריות וספרים אחרים; "על מחלוקות"; "על מין"; ועוד יצירות רבות אחרות[2].
"חיבור על נשים דגולות במלחמה"[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חיבור על נשים דגולות במלחמה
החוקרת הקלאסית פרופ' דבורה לוין גרא העלתה את ההשערה שפמפילה מאפידאורוס עשויה להיות המחברת של החיבור האנונימי ששרד "חיבור על נשים דגולות במלחמה", שנכתב ביוונית, הכולל תיאורים על חייהם של ארבע-עשרה נשים מפורסמות.[7] מאחר שפמפילה הייתה בעצמה אישה, גרא קובעת שזה סביר שהיא תתעניין בסיפוריהן של נשים מפורסמות בעבר. יתר על כן, חייהן של הנשים השונות ב"חיבור על נשים דגולות" מסודרים בסדר אקראי לכאורה, העולה בקנה אחד עם האמירה של פוטיוס לפיה פמפילה ארגנה את כתביה בצורות של אוספים שונים ולא בצורה קפדנית ומסודרת. פוטיוס מציין גם כי סגנונה של פמפילה היה פשוט מאוד, מה שעולה בקנה אחד עם סגנון הכתיבה של "חיבור על נשים דגולות".[1][7]
בנוסף, ידוע כי פמפילה כתבה שלושה כרכים של תמציות של ה"פרסיקה" מאת ההיסטוריון קטסיאס מהמאה החמישית לפני הספירה, שהוא במקרה גם המקור לשניים מתוך ארבע-עשרה הביוגרפיות ב"חיבור על נשים דגולות". לפי גרא, החלק על סמירמיס מהחיבור הוא במיוחד "סיכום תמציתי ומדויק של כמעט שני כרכים של ה'פרסיקה'". ייתכן ששמה של פמפילה הוסר מהחיבור בשלב מסוים, שכן ידוע שיצירותיה יוחסו מאוחר יותר לבעלה או לאביה.[7]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Gera, Deborah Levine (1997). Warrior Women: The Anonymous Tractatus De Mulieribus. Brill. ISBN 978-90-04-10665-9.
- Matthaios, Stephanos (2015), "Greek Scholarship in the Imperial Era and Late Antiquity", Brill's Companion to Ancient Greek Scholarship, vol. 1: History, Disciplinary Profiles, Leiden, The Netherlands and Boston, Massachusetts, pp. 184–296, ISBN 978-90-04-28190-5
- Preus, Anthony (2015), "Pamphile of Epidaurus", Historical Dictionary of Ancient Greek Philosophy (Second ed.), Lanham, Maryland, Boulder, Colorado, New York City, New York, and London, England: Rowman & Littlefield, p. 284, ISBN 978-1-4422-4638-6
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 Photius Cod. 175, Pamphila, Miscellaneous historical notes, Demonax Hellenic Library.
- ^ 1 2 3 4 5 Suda π 139, Pamphile, Suda On Line. Translated by Malcolm Heath . 16 May 2002.
- ^ 1 2 Suda σ 876, Soteridas, Suda On Line, Translated by Malcolm Heath . 26 March 1999
- ^ Suda σ 875, Soteridas, Suda On Line. Translated by Malcolm Heath . 26 March 1999.
- ^ Matthaios 2015, pp. 226–227.
- ^ 1 2 3 Preus 2015, p. 284.
- ^ 1 2 3 4 5 Gera 1997, pp. 60-61.
- ^ Aulus Gellius, Attic Nights, Book XV, XXIII, Translated by John C. Rolfe (Cambridge: Harvard University Press, 1927), Perseus Digital Library
- ^ Aulus Gellius, Attic Nights, Book XV, XVII, Translated by John C. Rolfe (Cambridge: Harvard University Press, 1927), Perseus Digital Library
- ^ Diogenes Laertius, Lives of Eminent Philosophers, BOOK III, PLATO, R.D. Hicks. (Cambridge. Harvard University Press. 1972), Perseus Digital Library
- ^ Diogenes Laertius, Lives of Eminent Philosophers, BOOK V, Chapter 2. THEOPHRASTUS, R.D. Hicks. (Cambridge. Harvard University Press. 1972), Perseus Digital Library