אף על פי שטעמי המקרא זהים בצורתם בשלושת חלקי התנ"ך (תורה, נביאים וכתובים), המנגינה של הטעמים בכל אחד מהחלקים הללו שונה. ספרי אמ"ת (איוב מלבד קטעי הפתיחה והסיום שלו, משלי ותהילים), הם הספרים היחידים בתנ"ך בהם טעמי המקרא אינם ממוקמים ביחס לאותיות בדומה לשאר ספרי התנ"ך.
