פורטל:חיפה
חֵיפָה (בערבית: حَيْفَا - חַיְפַא) היא העיר השלישית באוכלוסייתה בישראל, והיא משמשת כעיר נמל וכמרכז המטרופולין הצפוני. שורשיה מגיעים עד המאה ה-3 לפנה"ס. היא משתרעת על אזורים מישוריים שלמרגלות הר הכרמל, על חופי הים התיכון וכן על שטחים נרחבים על ההר עצמו. |
הכרמלית היא כלי התחבורה הציבורית התת-קרקעי היחיד בישראל. הקמתה של הכרמלית החלה בשנת 1956 והסתיימה בשנת 1959. לכרמלית קו בודד ובו שש תחנות פעילות, והיא מחברת בין שלושה אזורים מרכזיים בעיר חיפה: העיר התחתית, שכונת הדר ומרכז הכרמל. לניהול הכרמלית נבחרה חברת "מפעלי תעבורה חיפה בע"מ".
אף כי אנשים רבים סבורים כי הכרמלית היא רכבת תחתית, היא למעשה פוניקולר, הנע על מסילה. בניגוד לרכבת, אין בקרונות הכרמלית מנוע, ומשקלם של הקרונות היורדים הוא הכוח העיקרי המניע את הקרונות העולים (מנועים בשתי תחנות הקצה תורמים אף הם כוח הנעה). פוניקולרים רבים פועלים בערים שונות בעולם, בעיקר מעל פני הקרקע - למשל, בבודפשט ובזגרב. בליון ובנפולי פועלים פוניקולרים תת-קרקעיים, הדומים לכרמלית.
|
נמל חיפה הוזכר לראשונה ב-104 לפנה"ס, כשתלמי לאתירוס מקפריסין הנחית חיל גדול בנמל זה כדי להילחם במלך החשמונאי אלכסנדר ינאי. אך ככל הנראה, יורדי ים היו במקום עוד לפני כן. בשנת 1100, כאשר הצלבנים כבשו את חיפה, המקום הפך למשגשג וחשוב. הנמל אף שימש נמל ראשי לבירת הגליל, טבריה. בתקופת הממלוכים הצטמצמה חיפה לכדי כפר קטן, אך המסחר הימי המשיך להתקיים בה. במהלך המאה ה-18 קנתה לה חיפה שם של קן שודדי ים ובעקבות זאת החליט המושל המקומי לבנות שני צריחים שישמרו על פתח הנמל. ב-1758, כאשר העיר נבנתה מחדש לאחר שנהרסה על ידי דאהר אל עומר, גדלו ממדיהן של הספינות והן יכלו לעגון במים עמוקים בלבד. במפרץ ליד חיפה היו מים עמוקים מספיק לספינות הגדולות, ובנוסף, הר הכרמל שימש כמגן מסופות חזקות. עקב התנאים החלו יותר ספינות לפנות למעגן בחיפה.
- 1873–1877 נג'יב אפנדי אל-יאסין
- 1877–1881 אחמד אפנדי ג'לבי
- 1881–1884 מוסטפא בר אל-סאלח
- 1885–1903 מוסטפא פאשה אל-ח'ליל
- 1904–1910 ג'אמל צאדק
- 1910–1911 רפעת אל-צאלח
- 1911–1913 אברהים אל ח'ליל
- 1914–1920 חסן שוכרי
- 1920–1927 עבד אל-רחמן אל-חאג'
- 1927–1940 חסן שוכרי
- 1940–1951 שבתי לוי
- 1951–1969 אבא חושי
- 1969–1973 משה פלימן
- 1974–1975 יוסף אלמוגי
- 1975–1978 ירוחם צייזל
- 1978–1993 אריה גוראל
- 1993–2003 עמרם מצנע
- 2003–2003 גיורא פישר
- 2003–2018 יונה יהב
- 2018– עינת קליש-רותם
ערך מרכזי: התפתחות אורבנית של חיפה
שכונות עיקריות: מרכז הכרמל - הדר הכרמל - המושבה הגרמנית - העיר התחתית - נווה שאנן - כבאביר - בת גלים - אחוזת שמואל - חליסה - קריית חיים - קריית שמואל - רמת ויז'ניץ - כרמל מערבי - כרמל צרפתי - דניה - קריית רבין (קריית הממשלה המחוזית בחיפה)
מבנים מוניציפליים וממשלתיים: בניין עיריית חיפה - מגדל המפרש
מוזיאונים: מוזיאון העיר חיפה - מוזיאון חיפה לאמנות - מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל - המוזיאון לתולדות המחשב האישי בישראל - מוזיאון הכט - קסטרא - המוזיאון הימי הלאומי - מוזיאון ההעפלה וחיל הים - מוזיאון רכבת ישראל - המוזיאון לפרהיסטוריה ע"ש משה שטקליס - מוזיאון דגון - מוזיאון מאנה כץ
מבני ציבור שונים: מרכז קונגרסים בינלאומי חיפה - מגדל חברת החשמל - בית החולים האיטלקי - אצטדיון סמי עופר - ממגורות דגון - מגדל אשכול - בית הכט - בית הגפן - בית החסד - גשר רושמיה
מפה סכמטית של המושבה הגרמנית – מסומנים מספרי הבתים של הטמפלרים שנותרו עד ימינו (המספרים מציינים את מספרי הבתים בשדרות בן-גוריון) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מפה סכמטית של המושבה הגרמנית – מסומנים מספרי הבתים של הטמפלרים שנותרו עד ימינו (המספרים מציינים את מספרי הבתים בשדרות בן-גוריון) |
אוניברסיטת חיפה (מגדל אשכול) - הטכניון - האקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה - המרכז האקדמי כרמל - שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך - המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל - חיפה - האקדמית גורדון - בית הספר הריאלי - בית בירם - הפנימייה הצבאית לפיקוד - בסמ"ת - גן החיות הלימודי חיפה - מרכז חינוך ליאו בק - מפגשים ברכס
מתקנים: אצטדיון סמי עופר - היכל הספורט רוממה - אצטדיון קריית אליעזר
קבוצות:
ראו גם: כדורגלני מכבי חיפה - מאמני מכבי חיפה - כדורגלני הפועל חיפה - מאמני הפועל חיפה
גורדי שחקיםמוסדות תרבות ואמנות
|
פסטיבליםגניםמרכזי מסחר ובילוי
|
שרידי יישובים קדומים |
המרכז הבהאי העולמי הוא המרכז המנהלי והדתי של הדת הבהאית. המרכז כולל את אתרי העלייה לרגל הבהאים העיקריים ואת המבנים המשמשים משכן למוסדות הבינלאומיים של הדת, ובהם מבני משרדים, בתים לעולי רגל, ספריות, ארכיונים, מרכזי מבקרים, מקדשים וגנים נרחבי ידיים.
בית הצדק העולמי השוכן בחיפה הוא הסמכות העליונה של הדת, והוא נעזר בפעולותיו במרכז ההוראה הבינלאומי הסמוך ובמוסדות הבהאים האחרים.
המבנםי הבהאיים, מעוצבים בקפידה, תוך שימת דגש על יופי ואסתטיקה הנחשבים לעקרון חשוב בדת הבהאית. האתר מהווה מוקד עלייה לרגל לבהאים מרחבי העולם, והגנים מהווים יעד תיירותי לתיירים ולמבקרים אחרים. בשנת 2008 הוכרזו 26 ממבני המרכז השוכנים ב-11 אתרים שונים בחיפה ובגליל המערבי כאתר מורשת עולמית.
- רשימת ערכים חסרים בנושא חיפה שכדאי לכתוב!
- כתבו או תרגמו כל הערכים החסרים שכדאי לכתוב - רשימה אוטומטית שנוצרת על פי אתר ויקינתונים.