פדרו קסטיו
 | |||||||
| קסטיו, 2021 | |||||||
| לידה |
19 באוקטובר 1969 (בן 54) לימה, פרו | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם לידה |
José Pedro Castillo Terrones  | ||||||
| מדינה |
 פרו | ||||||
| השכלה | אוניברסיטת סזאר ואלג'ו | ||||||
| עיסוק | מורה, פוליטיקאי | ||||||
| מפלגה |
פרו חופשית (2020 – 2022) פרו אפשרית (2005–2017) עצמאי (2022 ,2017-2020) | ||||||
| בן או בת זוג |
Lilia Paredes (2000–?) | ||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
חוסה פדרו קסטיו טרונס (בספרדית: José Pedro Castillo Terrones; נולד ב-19 באוקטובר 1969) הוא מורה פרואני, מנהיג איגוד המורים בפרו ופוליטיקאי אשר כיהן כנשיאה (אנ') ה-63 של פרו בין יולי 2021[1] לדצמבר 2022,[2] אז הודח מתפקידו לאחר שביצע ניסיון הפיכה עצמי נגד הקונגרס של פרו.[3]
קסטיו עמד בפני שלושה הליכי הדחה בקונגרס הפרואני, אם כי השניים הראשונים צלחו.[4] לאחר הצבעת ההדחה השנייה שנכשלה במרץ 2022, התגברו המחאות נגד המחירים הגבוהים שנגרמו מהפלישה הרוסית לאוקראינה יחד עם מחאות הכורים.[5][6] ב-1 בדצמבר 2022, הקונגרס של פרו אישר הצעה שיזמו מחוקקים מהאופוזיציה להתחיל בניסיון הרשמי השלישי להדיח אותו מאז כניסתו לתפקיד.[7] ב-7 בדצמבר הצהיר קסטיו כי הוא מקים ממשלת מעבר, מפזר את הקונגרס, הודיע על עוצר בכל המדינה והודיע כי יקים אספה שתנסח חוקה חדשה. הצהרתו נתפסה כניסיון הפיכה עצמית (self-coup attempt).[8] קסטילו הודח על ידי הקונגרס, נעצר בהאשמתו של המרדה ובגידה.[9] לאחר מעצרו, החלו הפגנות הקוראות לשחרורו.[10] ממשלות ארגנטינה, בוליביה, קולומביה, הונדורס ומקסיקו המשיכו להכיר בו כנשיא פרו הנבחר באופן דמוקרטי.[11][12]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קסטיו נולד למשפחה ענייה, לזוג איכרים אנאלפביתים בעיירה פוניה, טאקממבה, צ'וטה, מחוז קחאמרקה. קחאמרקה, למרות היותו באזור של מכרה הזהב הגדול ביותר בדרום אמריקה, נותר אחד האזורים העניים ביותר בפרו. הוא הילד השלישי מתוך תשעה במשפחת הוריו.[13]
במהלך ילדותו נאלץ קסטיו לעיתים קרובות לשלב את לימודיו עם עבודות משק בבית. הוא השלים את לימודיו בבית הספר היסודי ובתיכון במכון לפדגוגיה גבוהה יותר באוקטביו מטה קונטרס דה קוטרבו.[14] המסע היומי של קסטיו לבית הספר וממנו היה כרוך בהליכה לאורך שבילים צוקים תלולים במשך שעתיים.
כנער צעיר, קסטיו נסע ברחבי פרו כדי להרוויח כספים עבור לימודיו. החל מגיל שתים עשרה, הוא ואביו היו הולכים 140 ק"מ במשך יומיים-שלושה לעבודה במשך כמה חודשים במטעי הקפה באזור האמזונס בפרו. עם אחותו נסע קסטיו דרך האמזונאס לעבוד בגידולי אורז ולמכור גלידה על מנת לשלם שכר הלימודים. בלימה הוא מכר עיתונים וניקה חדרי מלון. הוא למד חינוך באוקטביו ותואר שני בפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת סזאר ולג'ו.[15]
מאז 1995 עבד קסטיו כמורה בבית ספר יסודי ומנהל בבית הספר בעיירה פוניה, צ'וטה, שם היה אחראי על בישול, ניקיון והוראה עבור התלמידים בכיתתו. לדברי קסטיו, הקהילה הקימה את בית הספר לאחר שלא קיבלה שום סיוע ממשלתי. קריירת ההוראה של קסטיו כללה קבלת שכר נמוך, כאשר המעמד המקצועי של עבודתו היה מכובד ומשפיע ביותר באזורים הכפריים בפרו, מה שקידם את קסטיו להיות מעורב באיגודי המורים.[16]
איגוד המורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שקרא מאמר חדשותי שפרו חווה צמיחה כלכלית רבה עקב עושר המינרלים במדינה, קסטיו צפה כיצד תלמידיו הגיעו לבית הספר רעבים ולא זכו בכל היתרונות מהכלכלה, מה שהעניק לו השראה לשנות את מצבו של פרו. קסטיו הפך למנהיג הסתדרות המורים במהלך השביתה של האיגוד ב-2017, שדרישותיה היו להגדיל את המשכורות, לשלם את החוב החברתי, לבטל את חוק קריירת המורים הציבורית ולהגדיל את תקציב מגזר החינוך. השביתות התפשטו לחלקים שונים בדרום פרואני ומכיוון שהתארכה, שר החינוך מרילו מרטנס וראש הממשלה פרננדו זוואלה קראו אליהם את 25 המושלים האזוריים והמנהל האזורי של לימה. למרות ההגעה להסכמה, המורים המשיכו בשביתה.
הנשיא פדרו פבלו קוצ'ינסקי הציע את עצמו כמתווך והזמין את נציגי המורים להיפגש עמו במעונו הרשמי בכדי להגיע לפתרון. הנציגים מטעמו של קסטיו החליטו שלא להתייצב למפגש, ובשל כך החריפה השביתה, עם הגעת המורים מכל המדינה ללימה, שם ערכו צעדות ומחאות.
ב-24 באוגוסט 2017, אף על פי שחלק מהמורים עדיין היו בשביתה, הממשלה הוציאה צו שהפך את הרשאות ההסכמה במשא ומתן לרשמיות.[17] הממשלה הוציאה אזהרה כי אם המורים לא יחזרו לכיתות החל מ-28 באוגוסט, משרד החינוך יחל להעסיק מורים חדשים.[18]
קסטיו הודיע על סיום השביתה ב-2 בספטמבר 2017 אך הבהיר כי מדובר בהשעיה זמנית בלבד.[19]
קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2002, קסטיו רץ ללא הצלחה לראשות עיריית אנגויה עם מפלגת המרכז-שמאל צד פרו אפשריות. הוא כיהן כחבר מוביל במפלגה בקיג'אמארקה משנת 2005, ועד לפירוק המפלגה בשנת 2017, בעקבות תוצאותיה הגרועות בבחירות הכלליות ב-2016. בעקבות מנהיגותו במהלך שביתת המורים, פנו מפלגות פוליטיות רבות בפרו לקסטיו כדי לקדם אותו כמועמד לקונגרס, אך הוא סירב ובמקום זאת החליט להתמודד לנשיאות.
במהלך מגפת הקורונה בפרו, ניסה קסטיו להמשיך וללמד את תלמידיו בזמן הסגר ששרר במדינה, אולם לקהילה הענייה שלו לא היו יכולות ללמוד בצורה מקוונת, מכיוון שכמעט לאף אחד מתלמידיו לא הייתה גישה לטלפון סלולרי, והמחשבים שהבטיחה הממשלה מעולם לא הגיעו. לאחר שחווה את המאבקים שתלמידיו התמודדו איתם במשך יותר מעשרים וחמש שנות הוראתו, קיבל קסטיו השראה להיכנס כמועמד לבחירות לנשיאות.[20]
באוקטובר 2020 הוא הודיע על התמודדותו לנשיאות בבחירות הכלליות בשנת 2021 במפלגת פרו החופשית.[20] ביום הבחירות קסטיו השיג 18% מהקולות בסיבוב הראשון, תוצאה אשר הציבה אותו במקום הראשון מבין המועמדים. הצלחתו יוחסה להתמקדותו בהבדל הגדול ברמת החיים בין לימה לפרו הכפרית. לאחר מכן הוא התמודד מול המועמד במקום השני, קייקו פוחימורי.
הספירה הרשמית בסיבוב השני הצביעה על כך שקסטיו זכה ב-50.13% מהקולות, והוביל על פוחימורי ב-44,263 קולות, אך ההצהרה על תוצאה רשמית המאשרת את התוצאה על ידי חבר השופטים הלאומי התעכבה בעקבות האשמות בהונאות בחירות מצד פוליטיקאים באופוזיציה. קסטיו מונה לנשיא הנבחר על ידי חבר השופטים הלאומי לבחירות ב-19 ביולי ונכנס רשמית לתפקיד ב-28 ביולי.[1]
לאחר כניסתו לתפקיד, קסטילו שיחק בין שמות של קבינט שמאל קיצוני ומתון של שמאל, לכאורה בהשפעה חזקה של מנהיג מפלגתו, ולדימיר סרון, כמו גם של פוליטיקאים שמאלנים מתקדמים יותר. הוא גם מינה חברי מפלגות מרכז ומרכז-ימין כשרי מדינה. קסטילו ציין כי מינה ארבע ממשלות שונות בתוך שישה חודשים, דבר שלא היה לו תקדים בהיסטוריה הפוליטית של פרו.[21] הוא עמד בפני שני הליכי הדחה בקונגרס, למרות ששניהם לא הצליחו משום שלא הושג הרוב הנדרש להדיחו מתפקידו.[22][23]
בעקבות הצבעת ההדחה השנייה הכושלת, התקיימה שורה של הפגנות ברחבי המדינה בשל עליית מחירי הדלק וחוסר היציבות שנוצרו על ידי הממשל, שהשפיעו במידה רבה על עובדי התחבורה. הממשל שלו לא הצליח למצוא פתרון למשבר הפוליטי, שכן הוא הלך והסלים בנוסף למחאות הכרייה ככל שכלכלת המדינה צונחת. קסטילו עזב בסופו של דבר את מפלגת פרו החופשית ביוני 2022 כדי לשלוט כמועמד עצמאי. ביולי 2022, נפתחה חקירה חמישית בחשד לשחיתות לכאורה של קסטיו. הקונגרס של פרו אישר ב-1 בדצמבר הצעה שיזמו מחוקקים מהאופוזיציה להתחיל בהליכי הדחה נגד הנשיא פדרו קסטיו, הניסיון הרשמי השלישי להדיח את הנשיא מאז כניסתו לתפקיד.
ב-7 בדצמבר 2022, פדרו קסטיו הכריז על עוצר לילי ועל "ארגון מחדש" של מערכת המשפט במדינה. הצהרה זו נתפסה כניסיון הפיכה עצמית. בנאום בטלוויזיה אמר כי הממשלה החדשה תשלוט באמצעות צווים עד ל"החזרת הדמוקרטיה".[24] בתגובה להודעתו התפטרו שרים בכירים בממשלתו. חברי קונגרס ונשיא בית המשפט החוקתי האשימו את קסטיו בניסיון הפיכה, והצבא והמשטרה בפרו הצהירו כי אין לו את הסמכות החוקתית לפזר את הקונגרס. כשעה אחרי הצהרת קסטיו הצביעו המחוקקים בעד הדחתו - והמשטרה מסרה כי "הנשיא לשעבר" נעצר.[25] חברי הקונגרס הצביעו בעד ההדחה של הקסטילו ברוב מוחץ של 101 תומכים מול 6 מתנגדים ו-10 נמנעים. יחד עם ההצבעה על ההדחה, בקונגרס החליטו למנות את דינה בולוארטה, סגניתו, כמחליפתו הרשמית.[26] לאחר מעצרו, החלו הפגנות הקוראות לשחרורו ברחבי המדינה וליד מתקן בו קסטיו עצור.[10] ההפגנות אורגנו על ידי ארגונים חברתיים וקבוצות ילידיות שחשו שמפלגות מהשמאל המתון ועד השמאל הקיצוני מנעו את זכויות האזרח שלהם. המפגינים קוראים לערוך בחירות חדשות ולפזר את הקונגרס. הם רואים בקסטיו כמי שמכיר את הצרכים והקשיים של בני מעמד הפועלים והאלו החיים באזוריים הכפריים של פרו[27]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קסטיו נשוי ליליה פרדס, מורה, ולהם שני ילדים משותפים. הוא קתולי, ואילו אשתו וילדיו הם אוונגליסטים.[13][28] משפחתו גרה בבית בן תשעה חדרים ברובע צ'וגר ולהם חווה עם פרות, חזירים, תירס ובטטה. קסטיו חובש לעיתים קרובות כובע קש הנקרא צ'וטאנו, פונצ'ו, וסנדלים הבנויים מצמיגים ישנים.[29]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פדרו קסטיו, ברשת החברתית פייסבוק
פדרו קסטיו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Peru's Castillo, in first speech as president, pledges to heal colonial wounds, Reuters, 28 ביולי 2021
- ^ "Pedro Castillo: Peru leader seen with police after impeachment". BBC News (באנגלית בריטית). 2022-12-07. נבדק ב-2022-12-07.
- ^ Press, The Associated (2022-12-07). "Peru's president dissolves Congress, but legislators vote to replace him". NPR (באנגלית). נבדק ב-2022-12-07.
- ^ Peru’s president avoids impeachment after marathon debate, aljazeera, 28/3/2022
- ^ Peru Imposes Curfew to Stymie Protests Over Rising Fuel Costs, usnews.com, April 4, 2022
- ^ Marcelo Rochabrun, Analysis: Peru's Castillo hardens stance on mining protests as economy stumbles, reuters.com, April 21, 2022
- ^ Reuters (2022-12-02). "Peru Congress backs motion to start impeachment against Castillo". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-12-25.
- ^ Taj, Mitra (2022-12-07). "Peru's President Tried to Dissolve Congress. By Day's End, He Was Arrested". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-12-27.
- ^ "נשיא פרו נעצר לאחר שהכריז על מצב חירום וניסה לפזר את הפרלמנט". הארץ. נבדק ב-2022-12-27.
- ^ 1 2 A. B. C. News, Anger in rural areas fuels protests against Peru government, ABC News, December 13, 2022 (באנגלית)
- ^ Hilaire, Valentine; Aquino, Marco; Hilaire, Valentine (2022-12-14). "After Mexico president backs Peru's Castillo, Boluarte to call leaders". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2023-08-03.
- ^ "Peru recalls ambassador to Honduras for 'unacceptable interference' as diplomatic spat deepens". Reuters (באנגלית). 2023-01-26. נבדק ב-2023-08-03.
- ^ 1 2 Students' struggles pushed Peru teacher to run for president, AP NEWS, 20 באפריל 2021 (באנגלית)
- ^ Empresa Peruana de Servicios Editoriales S. A. EDITORA PERÚ, Elecciones 2021: Conoce el perfil de Pedro Castillo, candidato del partido Perú Libre, andina.pe (בספרדית)
- ^ "Pedro Castillo is on the verge of becoming Peru's president". The Economist. 2021-06-10. ISSN 0013-0613. נבדק ב-2021-07-29.
- ^ Las humildes raíces del campesino que aspira a la presidencia del Perú, www.efe.com (בספרדית)
- ^ Redacción LR, Huelga de profesores: conoce los nuevos beneficios oficializados para los docentes, larepublica.pe, 23 באוגוסט 2017 (ב־)
- ^ NOTICIAS EL COMERCIO PERÚ, Marilú Martens ratifica que continuará contratación de nuevos maestros | POLITICA, El Comercio Perú, 26 באוגוסט 2017 (בספרדית)
- ^ Redacción LR, Pedro Castillo anuncia el fin de la huelga de profesores, larepublica.pe, 3 ביולי 2017 (ב־)
- ^ 1 2 Energiminas, Pedro Castillo: Habrá minería «donde la naturaleza y la población la permitan», Energiminas (בספרדית)
- ^ GrupoRPP, El peor arranque de un gobierno en los últimos años: ningún presidente nombró tantos PCM en sus primeros 6 meses de gestión, RPP, 2022-02-08 (בספרדית)
- ^ Redacción LR, Congreso no admite a debate moción de vacancia contra Pedro Castillo, larepublica.pe, 2021-12-08 (בספרדית)
- ^ Press, The Associated (2022-03-29). "Peru's president survives 2nd impeachment effort in 8 months". NPR (באנגלית). נבדק ב-2022-12-07.
- ^ "נשיא פרו נעצר לאחר שהכריז על מצב חירום וניסה לפזר את הפרלמנט". הארץ. נבדק ב-2022-12-07.
- ^ והסוכנויות, ynet (2022-12-07). "דרמה בפרו: הנשיא הודיע על פיזור הקונגרס, הואשם בהפיכה - ואז הודח ונעצר". Ynet. נבדק ב-2022-12-07.
- ^ N12 - הפיכה בפרו: הנשיא נעצר, סגניתו תפסה את השלטון, באתר N12, 2022-12-07
- ^ Tegel, Simeon (17 בדצמבר 2022). "Protesters in Peru refuse to back down as political crisis deepens". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2022-12-30.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Juan Diego Quesada, Pedro Castillo, the barefoot candidate poised to become the next president of Peru, EL PAÍS, 2021-06-10 (באנגלית)
- ^ Left behind in modern Peru, rural poor find a voice ahead of election, Reuters, 5 ביוני 2021