פגישת יהושע עם המלאך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יהושע פוגש בשר צבא ה', ציור מאת פרדיננד בול, 1642.

פגישת יהושע עם המלאך הוא סיפור מקראי על פגישה שהתקיימה סמוך לעיר יריחו, טרם כיבושה[1], בין יהושע בן נון לשר צבא ה' שבא לחזקו לקראת המלחמה בעמי כנען. על פי חז"ל היה זה בליל י"ז בניסן ב'תפ"ט[2].

תוכן הפגישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר יהושע מתאר את המפגש בקצרה: ”(יג) וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ:(יד) וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה' עַתָּה בָאתִי וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיֹּאמֶר לוֹ מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ:(טו) וַיֹּאמֶר שַׂר צְבָא ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כֵּן:”.

תוכן הפגישה אינו מפורט בכתוב, אולם חז"ל מפרשים אותה בשתי שיטות: שיטת רבי אבא בר פפא[3] ושיטת רבי חנינא בר יצחק[4].

שיטת רבי אבא בר פפא[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי שיטה זו, המלאך בא כדי להחריב את העולם[2]. יהושע בן נון ראה את המלאך ופקד עליו לומר האם הוא מהכנענים או מבני ישראל, אך המלאך ענה: "לא, כי אני שר צבא ה'" ושהוא רוצה להחריב את העולם כי אתמול עם ישראל ביטלו קרבן תמיד של בין הערביים והיום ביטלו תורה. יהושע נפל על פניו מיראה, מפני מלאך ה'[5]. יהושע שאל בגלל איזה מקרה בא והמלאך ענה "עתה באתי", כלומר, המלאך בא בגלל ביטול התורה. בנוסף, ציווה על יהושע להוריד את נעליו לאות אבל על ביטול התורה[2].

שיטת רבי חנינא בר יצחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי שיטה זו, המלאך בא כדי להנחיל לעם ישראל את הארץ[6]. יהושע ראה את המלאך ופקד עליו לומר האם הוא מהכנענים או מבני ישראל, אך המלאך ענה: "לא, כי אני שר צבא ה'", כלומר, שבכל מקום שבו המלאך נמצא, הקב"ה נמצא, והוסיף: "עתה באתי", כלומר, לאחר שמשה דחה את ליווי המלאך שנכפה לאחר חטא העגל כתחליף לליווי ה', חוזר המלאך אל יהושע ומציע את שרותיו. יהושע נפל על פניו כאות לקבלת מרותו של המלאך[6]. בנוסף, ציווה על יהושע להוריד את נעליו מפאת קדושת המקום, שהרי, כפי שאמר המלאך קודם לכן, ה' נמצא במקום שבו נמצא המלאך.

הסבר דעת מקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדעת מקרא[7] מובא הסבר שלפיו המלאך בא להדריך את יהושע כיצד לפעול, ודבריו מופיעים בפרק הבא בכתוב:

וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת יְרִיחוֹ וְאֶת מַלְכָּהּ גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל: (ג) וְסַבֹּתֶם אֶת הָעִיר כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַקֵּיף אֶת הָעִיר פַּעַם אֶחָת כֹּה תַעֲשֶׂה שֵׁשֶׁת יָמִים: (ד) וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי הָאָרוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים וְהַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת: (ה) וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר יָרִיעוּ כָל הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ וְעָלוּ הָעָם אִישׁ נֶגְדּוֹ:

יהושע פרק ו פסוקים ב-ה

זהות המלאך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדרשי חז"ל, כאשר מובא הביטוי שר צבא ה' (שהוא הכינוי שכינה את עצמו המלאך) הוא מוזכר בסמוך למלאך מטטרון, ולעיתים גם למלאך מיכאל, שמזוהה עם מטטרון[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר יהושע, פרק ה', פסוק י"ג
  2. ^ 1 2 3 אליהו רבה יח ד"ה פעם אחת הייתי
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ס"ג, עמוד ב'
  4. ^ בראשית רבה צז ג
  5. ^ בגמרא (מגילה ג, א) שואלים איך יכל יהושע לדעת שהמלאך הוא באמת מלאך ולא שד שמשקר לו, ומשיבים שישנה חזקה שהשדים לא מוציאים שם שמיים לבטלה
  6. ^ 1 2 מדרש תנחומא משפטים י
  7. ^ ליהושע ה, י"ד ד"ה עתה באתי
  8. ^ למשל, פרקי היכלות לט ב