עינת עמיר
 | |
| לידה |
1979 (בת 45 בערך) ירושלים, ישראל |
|---|---|
| מקום לימודים |
בית ספר לאמנות של אוניברסיטת קולומביה  |
| תחום יצירה | וידאו ארט, מיצב, מיצג |
| זרם באמנות | אמנות עכשווית |
| פרסים והוקרה |
פרס האמן הצעיר (2012) |
|
einatamir | |
  | |
עינת עמיר (נולדה ב-1979) היא אמנית וידאו, ומיצג ישראלית, וכן חוקרת אקדמית. יצירותיה, החל מתחילת המאה ה-21, עוסקות במצבים סוציו פוליטיים עכשוויים. בתחילת דרכה האמנותית יצרה עבודות וידאו אשר בהם היא משתמשת בדמותה כאלמנט מרכזי, ומציבה את עצמה בסיטואציות שונות, בעיקר כאלו הבוחנות בעין ביקורתית ופמיניסטית את החברה הישראלית. בהמשך עבודותיה הפכו לרחבות היקף יותר, ורבות משתתפים. חלק מעבודות המיצג של עמיר משויכות לזרם המיצג ההשתתפותי, וכוללות השתתפות של הקהל כאלמנט מרכזי[1]. על עבודתה זכתה עמיר בפרס האמן הצעיר של משרד התרבות והספורט בשנת 2012. כחוקרת, מתמקדת עמיר בשיתופי פעולה בין מדע ואמנות ככלי לפתרון בעיות חברתיות רחבות היקף.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמיר נולדה בירושלים ב-1979. סיימה לימודיה התיכוניים בתיכון ליד האוניברסיטה. בין השנים 2001–2004 למדה עמיר במדרשה לאמנות בבית ברל. פרויקט הגמר שלה, שכלל עבודות וידאו וסאונד, זיכה אותה בפרס הצטיינות. בשלוש השנים שלאחר סיום לימודיה הציגה מספר תערוכות יחיד, ביניהן: "קילינג מי סופטלי" במוזיאון חיפה לאמנות, "נסיגה מחפירה תחת לחץ" במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, ו"מכירה" בגלריה רוזנפלד בתל אביב.
ב-2007 הוזמנה עמיר להיות עורכת-אורחת של גיליון מספר 10 של כתב העת המדרשה. גיליון זה הוקדש כולו, לראשונה בישראל, ליחסים בין פמיניזם לאמנות ישראלית[2]. בנוסף לגיליון גם אצרה עמיר, יחד עם אילנה טננבאום, תערוכה באותו נושא בשם "מרוץ שליחות" במוזיאון חיפה לאמנות.
ב-2007 עברה עמיר לניו יורק, ובשנת 2009 השלימה תואר שני באמנות באוניברסיטת קולומביה אשר בניו יורק. לאחר סיום לימודיה הוזמנה להשתתף לראשונה בביאנלה לפרפורמנס של העיר ניו יורק, פרפורמה, שם הציגה את העבודה "צופה אידיאלי". בעקבות כך הוזמנה עמיר להעלות מיצג מיוחד לפתיחת התערוכה המקיפה "מאה שנים של פרפורמנס" במוזיאון המומה פי אס 1 בניו יורק. בשנת 2010 הוזמנה להשתתף בתוכנית שהות בפאלה דה טוקיו בפריז, במסגרתה גם הציגה בשתי תערוכות במוזיאון זה.
ב-2011 הציגה עמיר מספר תערוכות ברחבי אירופה, בהן "Enough About You” מיצג שאפתני בלילית פרפורמנס סטודיו במאלמו; "_____Please”, תערוכת יחיד רחבת היקף במוזיאון האוניברסיטאי באוניברסיטת ספיאנצה ברומא, וכן את המיצג "Coming Soon Near You" בדאלאס קונטמפוררי ארט סנטר, בטקסס.
בשנת 2012 הוזמנה עמיר להשתתף בתוכנית השהות ארטפורט בתל אביב והייתה אחת מששת האמנים הראשונים שהוזמנו לתוכנית זו. בשנת 2013 הוזמנה עמיר להציג את אחד מהפרויקטים המרכזיים בביאנלה לפרפורמנס של העיר ניו יורק, פרפורמה, ויצרה לשם כך את עבודתה רחבת ההיקף "כמיטב יכולתנו". העבודה כוללת הן מיצב וידאו והן מיצג השתתפותי, והוצגה במקביל בניו יורק ובישראל, במוזיאון פתח תקווה לאמנות.
עבודות אמנות נוספות של עמיר הוצגו בין השאר במניפסטה 12 פלרמו, המוזיאון הלאומי MAXXI של רומא, מוזיאון איסטנבול לאמנות מודרנית טורקיה, טריאנלה NGV במלבורן, הביאנלה ה-6 בסלוניקי, גלריית ויטצ'אפל בלונדון, מוזיאון תל אביב לאמנות, ומוזיאון ישראל.
מחקריה של עמיר פורסמו במספר כתבי עת אקדמיים[3]. יצירותיה נסקרו על ידי כלי תקשורת מקומיים ובינלאומיים[4].
עמיר מתגוררת בפינלנד.
השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2009 – MFA, Columbia University, School of the Arts, New York, NY
- 2004 – B.ed בהצטיינות, המדרשה לאמנות, מכללת בית ברל
שיתופי פעולה בין מדע ואמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת הלימודים האקדמיים 2016–2017 הצטרפה עמיר למעבדה לרגשות בחקר סכסוכים בראשות פרופ' עירן הלפרין במרכז הבינתחומי הרצליה[5]. במסגרת המעבדה עמיר וחוקרים שונים עורכים ניסויים שהם גם עבודות אמנות. במהלך השנה האקדמית, נערכו שני שיתופי פעולה האחד עם הפסיכובלשנית ד"ר אורלי אידן והשני עם הפסיכולוג החברתי ד"ר יוסי חסון.
הניסוי ועבודת האמנות "כשל פרגמטי" שיצרו אידן ועמיר עסק בשאלות הקשורות לשפה. איך שפה מייצרת את המציאות? וכיצד היא משפיעה על החוויות הרגשיות שלנו? במיצג הוזמנו המשתתפים להקשיב לטקסטים שעסקו בסוגיית מהגרי העבודה בישראל[6]. בעבודה המשותפת של חסון ועמיר השתתפו מעל ל-800 איש. במהלך המיצג נבדקה מידת האמפתיה של המשתתפים והצופים במייצג כאשר הם בוחנים את רמת האמפתיה שלהם בשעה שהם שומעים תיאור מקרה יהודי ומערבי אזרחי ישראל[7].
שיתוף הפעולה עם חסון הוביל ליצירת מספר פרויקטים רחבי היקף, כגון "הנחת יסוד" בירושלים, "As Much As You Want" בשיקגו, ו-"Relative Distance" בהמבורג. עבודות אלו משלבות מיצג השתתפותי יחד עם ניסוי בפסיכולוגיה חברתית, ובוחנות דרכים להעלאת רמת האמפתיה של אנשים מקבוצות דומיננטיות בחברות שונות כלפי אנשים מקבוצות מוחלשות באותן חברות. שיתוף פעולה זה כלל גם מחקר אקדמי ופרסום מאמרים[8][3].
יצירות אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נשים רוקדות (2004) – עמיר מבצעת גרסה לשיר "נשים רוקדות" של יורם טהרלב. מילות השיר מתארות את התפקידים המסורתיים של נשים לאורך השנים. מילותיו של טהרלב אינן מחמיאות לנשים ושובינסטיות. בעבודה עמיר נותנת פרשנות ביקורתית, פמיניסטית ולסבית לשיר. דמותה של עמיר המדקלמת את מילות השיר לבושה בחליפה גברית וגלוחת ראש. העבודה משחקת עם סטראוטיפים מגדריים[9].
- (2004) Boi – עבודת הווידאו Boi מצולמת במהלך אירועי יום ירושלים. עמיר מלווה בעבודה קבוצת צועדות, נשים צעירות מהציונות הדתית, החוגגות את היום בצעדה בעיר העתיקה בירושלים. עמיר מגיעה לצעדה על מנת לחפש כלה. זרותה של עמיר בולטות מאוד בנוף הלאומי והמגדרי של הצעדה. במהלך הצעדה היא מנסה ליצור קשר עם אחדות מהצועדות ולהציע להן להיפגש אתה. העבודה מעלה שאלות על זהות ושייכות אישית וקולקטיבית[10].
- נסיגה מחפירה תחת לחץ (2005) – בנסיגה מחפירה תחת לחץ מייצרת עמיר סצנת פרידה בין בנות זוג המשתמשת בנאומים של ראשי הממשלה אהוד ברק ואריאל שרון. היא מייצרת דיאלוג בין שתי דמויות, אותן היא משחקת בעצמה, על בסיס ציטוטים מהנאומים של שני האישים בנושא ההתנתקות. העבודה מייצרת דיאלוג של סיסמאות בין הדמויות. גם בעבודה זו נחצים הקווים המגדריים הברורים[11][12].
- מכירה (2007) – עבודת הווידאו מכירה מצולמת במרכז ג'ו אלון בנגב. עמיר יושבת באוהל בדואי בחליפה מחויטת ומציינת שמות של אמניות ואמנים ישראלים והקשר שהיה או לא היה לה איתם. אזכור שמות האמנים הישראלים בתוך המוזיאון לתרבות בדואית מייצר סצנה הומוריסטית ואירונית המדגישה את האבסורד בחשיבות העצמית של עולם האמנות הישראלי בעיני עצמו, אל מול המצב הסוציו פוליטי בישראל[13][14].
- (2009) "_____Please” – עבודה זו היא סדרה של מיצגים שהתרחשו ברחבי העולם. בכל עיר, עמיר שכרה שחקן מקומי ויחד איתו היא הולכת לפתיחה של תערוכה בגלריה מקומית. באירוע הפתיחה השחקן ועמיר הולכים שלובי זרועות. השחקן מספר לאורחים בתערוכה שהוא עבודת אמנות והיא, עמיר, האמנית שיצרה אותו. העבודה שואלת שאלות על היחסים בין היצירה, האמנית והקהל[15].
- צופה אידיאלי (2009) – במיצב צופה אידיאלי ממשיכה עמיר את העיסוק בשאלות הקשורות ליחסים בין קהל "אוהבי האמנות", האובייקט – עבודת האומנות והאמנית. בעבודה זו משלבת עמיר וידאו ופרפורמנס. שחקנית ממררת בבכי ישובה על הרצפה ולפניה מסך שבור. מאחוריה על שני מסכים זהים למסך השבור מוקרנים מונולוגים של שני שחקנים. שחקן אחד הוא ה"חבר לשעבר" ואילו השחקן השני נותן פרשנות לסיטואציה. עמיר לא כתבה עבור השחקנים את הטקסטים והם שיחקו את התפקידים שלהם על בסיס הסבר כללי שקיבלו מהאמנית. העבודה מייצרת שאלות בדבר היכן מסתיימת העבודה ומתחילה הפרשנות[16].
- (2009) coming soon near you – במשך 73 יום, ב"סלון ביתי" אשר הוקם בתוך חלל המוזיאון, הזמינה עמיר מתנדבים להביא איתם DVD משלהם לצפייה ולשבת ב"סלון" ולצפות בו כחלק מהתערוכה. כאן מערערת עמיר על ההיררכיה מה ראוי להיות מוצג במוזיאון ומה לא ומאתגרת, בדרך נוספת, את שאלת הצופה הנצפה ביצירות אמנות. העבודה הוצגה גם בביאנלה בסלוניקי ב-2017[17].
- Enough About You 2011 – במיצג Enough About You כולל מספר תיבות גדולות אליהם נכנסים בזוגות אנשים שבאו לבקר בתערוכה. הקהל הצופה יכול לראות את האינטראקציה בין זוגות הזרים שנכנסו לקופסאות, אך לא לשמוע את ההוראות שהם מקבלים. כך הקהל הצופה רואה את האינטראקציות בין הזרים בתיבות ויכול רק לנחש מה ההוראות שניתנות להם. עמיר מייצרת למשתתפים במיצג אפשרות ליצור אינטראקציה אינטימית עם אדם זר בידיעה שהם נצפים על ידי המבקרים בתערוכת. העבודה משוחחת עם ז'אנר תוכניות הריאלטי ומעלה שאלות של אינטימיות וחשיפה בין שני זרים ובינם לבין הקהל[18].
- כמיטב יכולתנו 2013 – העבודה כמיטב יכולתנו מוצגת בשני אופנים: לעיתים היא מיצב וידאו ולעיתים היא מיצג, כלומר לעיתים היא מתפקדת כמיצב וידאו אליו נכנס ויוצא קהל באופן המקובל במוזיאון, ולעיתים היא מיצג השתתפותי, מופע הנמשך שעה, בו הקהל לוקח חלק, ואליו נכנסים רק אנשים המוזמנים למופע. חלל התערוכה מחולק לארבעה חלקים המדמים דירה בורגנית – סלון, חדר שינה, חדר עבודה ופינת אוכל. כאשר העבודה מופעלת כמיצג, כל משתתף בוחר לעצמו וסט שמודפסת עליו מילה למשל אמא, קריירה, סקס, ספק ועוד. המשתתפים מתחלקים בין ארבעת החלקים של החלל. אז נכנסים לחלל ארבעה מנחים, כל מנחה מיועד לחלק אחר של החלל. כל אחד מהמנחים מפעיל את המשתתפים כששאר המשתתפים בחדרים האחרים צופים בהפעלה. המנחים הם אנשי מקצוע הבאים מתחומים שונים הנעים בספקטרום שבין פסיכותרפיה לאמנות המופע. כל אחד מהמנחים מפעיל את קבוצתו באופן שונה, אך כולם מתבססים על סיפורים אישיים של המשתתפים – הקהל. כאשר לא מתקיים מיצג בחלל, מוקרנות עבודות וידאו שצולמו מראש, בהן נראים ארבעה חללים זהים בעיצובם לאלה שבמוזיאון, כאשר בכל אחד מהם מצולמת סדנא עם מנחה אחר ומשתתפים אחרים. "כמיטב יכולתנו" נעה בציר שבין פרפורמנס, משחק, השתתפות, אותנטיות וחשיפה. עמיר חוקרת בעבודה זו את ההתנהגות האנושית והפוטנציאל האמנותי הטמון בה[1][19][20].
- גברים 2# – במסגרת התערוכה "בית הספר לאמנות" במוזיאון תל אביב עמיר הזמינה אמנים המרצים במדרשה להקריא את הטקסט הפמיניסטי של רבקה סולניט "גברים מסבירים לי דברים"[21]. המרצים הקריאו את המאמר בעודם עומדים מאחורי פודיום גבוה, והקהל צפה בהם מתחת למרפסת. העבודה מאירה את המרצים באור כפול: גם כאלו שאליהם מכוון הטקסט הביקורתי, וגם כאלו אשר מקריאים אותו לציבור ובכך בעצם הם אלו שמס(ג)בירים אותו. כדי להדגיש את הכפילות של המבקרים / מבוקרים, הזמינה עמיר חמש אמניות לעצב חולצות עבור הפרויקט כאשר כל עיצוב, בהשראת כרזות הגרילה גירלז, מכיל בתוכו סטטיסטיקה מגדרית שונה על עולם האמנות הישראלי[21].
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
עינת עמיר, (Boi (2004, עבודת וידאו -
עינת עמיר, נשים רוקדות (2004), עבודת וידאו -
עינת עמיר, ג'ון פליז (2009), מיצג ועבודת וידאו -
עינת עמיר, מכירה (2007), עבודת וידאו -
עינת עמיר, (Enough About You (2011, מיצג -
עינת עמיר, כמיטב יכולתנו (2013), מיצג ומיצב וידאו -
עינת עמיר, (2011) Coming soon NearYou, מיצג -
עינת עמיר, נסיגה מחפירה תחת לחץ (2005), עבודת וידאו -
עינת עמיר, כוראוגרפיה לצופה יחיד (2012), מיצג
מלגות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2022 – מלגת Frame Finland
- 2017–2019 – מענק הקרן למחקרים משותפים, האקדמיה לאמנות בצלאל והמרכז הבינתחומי הרצליה
- 2013 – מלגת ארגון ארטיס
- 2012–2013 – מענק תוכנית שהות, ארטפורט, תל אביב, ישראל
- 2012 – מלגת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות
- 2012 – מלגת ארגון אאוטסט
- 2012 – מלגת קרן משפחת אוסטרובסקי
- 2012 – Franklin Furnace Fund Grant recipient, New York
- 2012 – פרס האמן הצעיר, משרד התרבות, ישראל
- 2011 – Palais de Tokyo, La Pavillon, מענק תוכנית שהות, Paris
- 2009 – מלגת ארגון ארטיס
- 2008 – Antonio Ratti Foundation, מענק תוכנית שהות, Como, Italy
- 2007–2009 – Agnes Martin Scholarship, Columbia University, New York
- 2007–2009 – Artis Fellowship,Columbia University, New York
- 2007–2009 – מלגת לימודים בחו"ל, קרן התרבות אמריקה-ישראל
- 2007–2009 – Toms Visual Art fellowship, Columbia University, New York
- 2004 – פרס הצטיינות באמנות, המדרשה לאמנות, מכללת בית ברל
- 2001–2004 – תוכנית המצוינים (מלגת לימודים), משרד החינוך, ישראל
תערוכות יחיד ומיצגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2021 – מרחק יחסי, תיאטרון קמפנאגל המבורג, גרמניה (מיצג\ניסוי בשיתוף ד"ר יוסי חסון)
- 2018 – Enough About You, Manifesta12, פאלרמו, איטליה (מיצג)
- 2018 – As Much As you Want, מרכז האמנות של הייד פארק, שיקגו, אילינוי (מיצג\ניסוי בשיתוף ד"ר יוסי חסון)
- 2017 – הנחת יסוד, עונת התרבות ירושלים, ירושלים (מיצג\ניסוי בשיתוף ד"ר יוסי חסון)
- 2017 – כשל פרגמטי, ארטפורט, תל אביב (מיצג\ניסוי בשיתוף ד"ר אורלי אידן)
- 2017 – Coming Soon Near You, NGV Triennal, מלבורן אוסטרליה
- 2017 – Coming Soon Near You, הביאנלה בסלוניקי, יוון
- 2016 – בית הספר לאומנות, מוזיאון תל אביב
- 2015 – Your Guide For This Session, Aspect Ratio Gallery Chicago, IL
- 2013 – Our Best Intentions, PERFORMA13, New York, NY
- 2013 – כמיטב יכולתנו, מוזיאון פתח תקווה לאמנות, ישראל
- 2013 – Enough About You, Scope Art Fair (featured project), Miami, FL
- 2012 – Enough About You (performance), Roskilde Festival, Roskilde, Denmark performance
- 2012 – כוראוגרפיה לצופה יחיד (מופע), תיאטרון תמונע, תל אביב, ישראל
- 2011 – John Please, Museo Laboratorio di Arte Contemporanea, Rome, Italy
- 2011 – Enough About You, Lilith Performance Studio, Malmo, Sweden
- 2010 – Healing Center, VOLTA NY art fair in collaboration with Arlen Austin
- 2009 – Men (performance), MOMA PS1 New York, NY
- 2005 – Killing Me Softly, מוזיאון חיפה לאמנות, ישראל
- 2005 – I’m Every Woman, הגלריה בקיבוץ בארי, ישראל
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של עינת עמיר
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2
איתן בוגנים, האמנית עינת עמיר הופכת את הצופים לחלק מהיצירה, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2013
- ^ חגית פלג רותם, קוראות לילדה בשמה, באתר גלובס, 29 במאי 2007
- ^ 1 2 ORCID, orcid.org
- ^ Press about Einat Amir, einatamir (באנגלית)
- ^ Eran Halperin, Eran Halperin
- ^ Motions for the Agenda | ארטפורט ARTPORT ارتبورت, באתר www.artportlv.org (באנגלית)
- ^ "מופע שהוא ניסוי שהוא מופע - mynet ירושלים". אורכב מ-המקור ב-2017-10-03. נבדק ב-2017-10-03.
- ^ Yossi Hasson, Einat Amir, Danit Sobol-Sarag, Maya Tamir, Eran Halperin, Using performance art to promote intergroup prosociality by cultivating the belief that empathy is unlimited, Nature Communications 13, 2022-12-16, עמ' 7786 doi: 10.1038/s41467-022-35235-z
- ^ הילה שקולניק-ברנר, אתיקה/אסתטיקה: זורמת ומעניינת, באתר הארץ, 11 ביולי 2009
- ^ תמי ריקליס, אמן על האש, 22 בספטמבר 2004
- ^ נסיגה מחפירה תחת לחץ (ארכיון)
- ^ יעל עומר, ממש כמו ארוחת חג, באתר ynet, 6 באוקטובר 2005
- ^ רותי דירקטור, חבר מביא מחר, ידיעות אחרונות, שבעה לילות, 13 ביולי 2007, עמ' 16
- ^ דנה שפי, מי מכיר את עמיר שבקיר?, TIMEOUT, 12 ביולי 2007, עמ' 104
- ^ Micaela Deiana, ART IN THEORY (ארכיון)
- ^ איתן בוגנים, דונט קוויט יור דיי ג'וב, TIMEOUT, 18 באוקטובר 2009, עמ' 128
- ^ biennale: 6 - Imagined Homes, biennale6.thessalonikibiennale.gr (ביוונית)
- ^ נועם סגל, פיקוח נפש, 27 בפברואר 2011
- ^ שירלי בכר, כפוף לתנאים: על אודות ובין קורות "כמיטב יכולתנו", מתוך ערב רב, 2 במרץ 2014
- ^ Nicola Trezzi, Trust with a twist, White Fungus, 2015, עמ' 112–117
- ^ 1 2 ענת ברזילי, אמנות לעם: ביתן הלנה רובינשטיין בת"א יהפוך לבי"ס פתוח בחינם, באתר כלכליסט, 30 בנובמבר 2016
- אמניות ישראליות
- אמניות וידאו ארט ישראליות
- אמני וידאו ארט ישראלים
- אמני מיצג ישראלים
- אמניות מיצג ישראליות
- אמנים להט"בים ישראלים
- אמנים פלסטיים להט"בים ישראלים
- בוגרות התיכון ליד האוניברסיטה
- בוגרי התיכון ליד האוניברסיטה
- בוגרות המדרשה לאמנות
- בוגרי המדרשה לאמנות
- פמיניסטיות ישראליות
- סגל בצלאל
- מורים לאמנות בישראל
- בוגרי ארטפורט
- בוגרות ארטפורט
- תל אביב-יפו: אישים
- ישראליות שנולדו ב-1979
- ישראלים שנולדו ב-1979