עיינאתא
| מדינה |
 לבנון |
|---|---|
| מחוז | מחוז א-נבטיה |
| נפה | נפת בינת ג'בייל |
| גובה | 740 מטרים |
| קואורדינטות | 33°07′44″N 35°26′06″E / 33.128756°N 35.43511°E |
  | |
עיינאתא (בערבית: عيناتا; בהגייה ספרותית: עַיְנַ֫אתַא, בהגייה מדוברת לבנונית: עַיְנֵ֫אתַא) הוא כפר לבנוני שיעי במחוז דרום לבנון, בנפת בינת ג'בייל. הכפר שכן צפונית לעיירה בינת ג'בייל, וכיום הוא נראה כחלק ממנה, אך שומר על עצמאותו.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיינאתא שוכנת על רמה, בגבהים משתנים, בגובה ממוצע של כ-740 מ' מעל פני הים. כקילומטר מצפון לכפר שוכן כפר כונין (ער'). כ-6 ק"מ מדרום לכפר עובר הגבול עם ישראל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי מסורת יהודית מימי הביניים, שם אביו של השופט שמגר בן ענת לא היה ענת, אלא זה היה שם עירו. על פי המסורת עיינאתא היא "בית ענת" הנזכרת במקרא כעיר בנחלת שבט נפתלי. ברשימת הקברים "יחס האבות והנביאים" וכן בספר "ייחוס הצדיקים" נזכרה תבנין ("חמנין") כמקום שם קבור שמגר בן ענת ועל קברו שני עמודי שיש. בספרים "קברי אבות" ו"קבלת צדיקי א"י" נכתב "ובתמנת – (קבור) שמגר בן ענת ועליו כיפה". כותב המאמר שכתב על אודות המסורת דיווח שקברו של שמגר ידוע בקרב המוסלמים והמתואלים המתגוררים בסביבה וכי הם קוראים לו בשם סתמי "א-נבי א־צדיק", כלומר הנביא הצדיק. בקרבת הקבר הזה, נמצא כפר ערבי בשם "אליהודיה" – היהודית. שם הנקרא גם על כפרים ערבים אחרים בארץ ומרמז על יישוב יהודי שהתקיים בהם.[1]
יוחנן אהרוני הציע כי עיינתה הייתה "עין חצור" הנזכרת בגבול נחלת שבט נפתלי: ”וַאֲדָמָה וְהָרָמָה, וְחָצוֹר וְקֶדֶשׁ וְאֶדְרֶעִי, וְעֵין חָצוֹר.” (יהושע, י"ט, ל"ו-ל"ז) וכן הייתה רשומה ברשימות הטופוגרפיות של תחותמס השלישי.[2]
החוקר ואן דה ולדה הציע בשנת 1854 לזהות את הכפר עם בית ענת הנזכרת אף היא בגבולות נחלת שבט נפתלי.[3] להצעה זו הצטרפו ויליאם מקלור תומסון, בשנת 1859,[4] ויקטור גרן, בשנת 1880,[5] וכן הגאוגרף הגרמני גאורג קמפפמאייר (גר') בשנת 1892.
ויליאם תומסון שביקר במקום, מצא יסודות, עמודים ושרידי מקדשים, ביערות שליד הכפר וזיהה אותם עם ישוב עתיק בשם "קבריח'א". הוא ציין ש"כל האזור עמוס באתרים עתיקים נטושים".[6]
העידן העות'מאני[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1596, הופיע הכפר עיינאתא ברישומי המס של האימפריה העות'מאנית, ככפר בנאחיית (ער') תבנין בליווה של צפת, עם אוכלוסייה של 111 בתי אב ו-22 רווקים, כולם מוסלמים. הם שילמו מיסים על מוצרים חקלאיים ו"הכנסות מזדמנות" בסכום של 10,560 אקצ'ה.
ויקטור גרן ביקר בכפר בשנת 1875 ומצא בו 400 תושבים מתואלים.[7]
בשנת 1881, במסגרת הסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל (SWP) נכתב: ”כפר, בנוי מאבן, ובו כ-500 מתואלים. בכפר יש בית ספר מוסלמי, כרמים נרחבים ומטעי זיתים בנחל. המים מסופקים מבארות ובורות מים רבים.”[8]
חזבאללה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-90 החל חזבאללה להתבסס בכפר ובסביבתו. במהלך מלחמת לבנון השנייה תקף צה"ל מטרות בכל האזור. חלק מבתי הכפר נהרסו בתקיפות.[9][10]
אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש אוכלוסייה של כ-5,000 (ירידה ל-1,300 בחורף) היא נכבשה על ידי ישראל ורוב התושבים היגרו לפרבריה הדרומיים של ביירות. ישראל פרשה מהאזור בשנת 2000 והיא ראתה בניית דיור מאז אותה תקופה. באזור מגדלים טבק וזיתים.
אדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטחה של עיינאתא הוא כעשרים אלף דונם. על רוב השטח מגדלים טבק וזיתים.
שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחתו של מוחמד חוסיין פדלאללה מתגוררת בעיינאתא.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דוד שניר, קברים יהודיים בלבנון, שערים, 18 נובמבר 1958, עמ' 3
- ^ David Noel Freedman, Allen C. Myers, Eerdmans Dictionary of the Bible, Amsterdam University Press, 31 דצמבר 2000, עמ' 407
- ^ Velde, van de, C.W.M., Narrative of a journey through Syria and Palestine in 1851 and 1852. Vol. 1, William Blackwood and son, 1854
- ^ Thomson, W.M., The Land and the Book: Or, Biblical Illustrations Drawn from the Manners and Customs, the Scenes and Scenery, of the Holy Land. Vol. 1, New York: Harper & brothers, 1859, עמ' 315
- ^ Guérin, V., Description Géographique Historique et Archéologique de la Palestine (in French). Vol. 3: Galilee, pt. 2, Paris: L'Imprimerie Nationale, 1880, עמ' 374
- ^ Thomson, 1859, p. 315
- ^ Guérin, V., Description Géographique Historique et Archéologique de la Palestine (in French). Vol. 3: Galilee, pt. 2, Paris: L'Imprimerie Nationale, 1880, עמ' 374
- ^ Conder and Kitchener, 1881, SWP I, p. 200
- ^ Why They Died: Civilian Casualties in Lebanon During the 2006 War, HRW - Human Rights Watch, 2007, עמ' 106-105, 113-112
- ^ Where Outsiders, and Fear, Loom Over Daily Life, nytimes.com, 11 יולי 2007