עזרה עצמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עזרה עצמיתאנגלית: Self-help) היא הנסיון להתמודד עם בעיות החיים באופן עצמאי, ולא בעזרת טיפול מקצועי.[1] עזרה עצמית יכולה להתבטא בהתמודדות אישית של האדם (למשל בקריאת ספרי עזרה עצמית), או בהצטרפות לקבוצות תמיכה עם אחרים החולקים את אותם הקשיים.[1]

קבוצות לעזרה עצמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קבוצת תמיכה#קבוצות לעזרה עצמית

קבוצות לעזרה עצמית הן יחידות חברתיות וולונטריות בעלות מבנה קבוצתי המוקמות בידי עמיתים לשם עזרה הדדית, כדי לספק צורך דוחק, בעיית חיים מציקה, או כדי לגרום שינוי חברתי או אישי.[2] יוזמי ו/או משתתפי הקבוצה סבורים לעיתים, כי צורכיהם אינם יכולים להתממש באמצעות השירותים החברתיים הקיימים.[2]

הקבוצה מאפשרת למשתתף בה לחוות שני תהליכים בו-זמנית: לסייע לזולת ולסייע לעצמו. שני התהליכים תומכים זה בזה. המשתתף מגדיר לעצמו את הבעיה, את מקורותיה ואת הדרך להתמודד איתה, ומקבל סיוע מאחרים בתהליך ההתמודדות. הניסיון והידע שהוא עצמו צובר מאפשרים להעצים את עצמו תוך סיוע לזולת.[3] קבוצות לעזרה עצמית אינן כלי להתערבות טיפולית בלבד. אפשר לראות שהשימוש בהם הוא תופעה חברתית בעלת אפיונים מיוחדים. מבחינה חברתית קבוצות לעזרה עצמית הן סוג של התארגנות חברתית של אנשים הפועלים לדאוג לעצמם ולספק את צורכיהם במו ידיהם.

לפי ה-APA, קבוצות עזרה עצמית עונות על צרכים של השתייכות, עזרה רגשית, שינוי בחשיבה, ועזרה אינסטרומנטלית.[4] המעורבים בקבוצה עשויים להיות אנשי מקצוע, אולם תופעה זו אינה אחידה ומשתנה מקבוצה לקבוצה.[4] לפי צ'סלר ואח' (1990), יש חשש בקרב אנשי מקצוע שפעילותן של קבוצות לעזרה עצמית, המבוססות על הנחיה עצמית ולא על ידע מקצועי טיפולי, תגרום נזק לפונים אליהם.[5]

בסקירת מחקרים אמפיריים של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, נמצא כי התועלת של קבוצות לעזרה עצמית איננה זהה לכל אחד ובכל מצב, וכי ישנם אנשים שמפיקים תועלת רבה מכך ויש שאינם מפיקים תועלת כלל.[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 self-help, APA dictionary of psychology
  2. ^ 1 2 Alfred H. Katz, Eugene I. Bender, Self-Help Groups in Western Society: History and Prospects, The Journal of Applied Behavioral Science 12, 1976-07, עמ' 265–282 doi: 10.1177/002188637601200302
  3. ^ Riessman, F., & Carroll, D. (1995). Redefining self-help: Policy and practice. Jossey-Bass.
  4. ^ 1 2 APA, Self-help groups, APA Dictionary of Psychology (באנגלית)
  5. ^ Chesler, M. A. (1990). The "dangers" of self-help groups: Understanding and challenging professionals' views. In T. J. Powell (Ed.), Working with self-help (pp. 301–324). National Association of Social Work.
  6. ^ American Psychological Association (APA). (2017). Resolution on self-help support groups. Adopted by the APA Council of Representatives, August 2017.