סמדר בן נתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמדר בן נתן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1970 (בת 54 בערך)
נהלל, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סמדר בן-נתן (נולדה ב-18 במאי 1970) היא עורכת דין ישראלית העוסקת בזכויות אדם ובמשפט פוליטי, משפט פלילי וציבורי ובנושאים פמיניסטיים[1]. פעילותה הביאה לבחירתה, פעמיים, כאחת מהנשים המשפיעות בישראל על ידי המגזינים 'גלובס' ו'פורבס', ועוררה כתיבה אקדמית בנושאים אלה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן נתן נולדה בנהלל ואיבדה את אביה כשהייתה בת שלוש במלחמת יום כיפור, גדלה ברמת השרון ובתל אביב. סיימה לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב בשנת 1995. עם סיום הלימודים התמחתה במשרדו של עורך הדין אביגדור פלדמן ואחר עבדה במשרדו כעורכת דין במשך חמש שנים.

בשנת 2001 הקימה משרד עצמאי בתל אביב, העוסק בתחום זכויות האדם.

בין 2003-2008 כיהנה כיו"ר הוועדה למעמד האשה בלשכת עורכי הדין.

בשנת 2005 נבחרה כאחת מ-50 הנשים המשפיעות בישראל על ידי מגזין ליידי גלובס[2].

ביום העצמאות ה-57 הדליקה משואה בטקס הדלקת המשואות אלטרנטיבי של תנועת "יש גבול"[3].

בשנת 2006 צוינה לשבח על תרומה מיוחדת לסנגוריה הציבורית בישראל.[דרוש מקור]

בשנת 2007 צוינה כאחת מ-50 הנשים המשפיעות בישראל על ידי מגזין פורבס.

בשנת 2010 סיימה בהצטיינות לימודי תואר שני במשפט זכויות אדם בינלאומי באוניברסיטת אוקספורד. התיזה שלה עסקה בהחלת החוק הישראלי בבתי המשפט הצבאיים בשטחים, והשפעתה על זכויות הנאשמים. בשנת 2020 סיימה דוקטורט באוניברסיטת תל-אביב.

פועלה המשפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בתקופת עבודתה אצל עו"ד אביגדור פלדמן הייתה מעורבת בתיקים בולטים ומילאה בהם תפקיד מרכזי. העיקריים שבהם הוא המשפט החוזר שנערך למורשעים בפרשת רצח דני כץ, משפטו של סולימאן אל עביד בפרשת רצח חנית קיקוס, בג"ץ העינויים, ובג"ץ הקשת הדמוקרטית המזרחית.

עוסקת בתיקים בעלי חשיבות ציבורית, כמו גם בתיקים פרטיים רבים בנושא הגירה ואיחוד משפחות, זכויות אסירים, מסתננים, קרבנות סחר בנשים וקרבנות עינויים. משמשת כיועצת משפטית וכמייצגת של ארגונים, ביניהם פרופיל חדש, איגודי הבמאים והתסריטאים בישראל, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, ומרכז אל-מיזאן לזכויות האדם בעזה.

בתיקים בולטים רבים העלתה נושאים של זכויות נשים וייצגה נשים בהקשרים פוליטיים:

  • בג"ץ פלייבוי - עתירה לבג"ץ בשם קואליציה רחבה של ארגונים פמיניסטיים לאסור על שידורי ערוץ פלייבוי בישראל[4].
  • בג"ץ לאורה מילוא - סרבנית מצפון שעתרה לבג"ץ כנגד ועדת מצפון על מנת לקבל פטור משירות צבאי מטעמי מצפון[5].
  • טלי פחימה - נעצרה במעצר מינהלי ונאשמה בסיוע לאויב, בשל קשריה עם המבוקש זכריה זביידי במחנה הפליטים ג'נין. היא נשפטה ובמסגרת עסקת טיעון נגזר עליה מאסר ל-3 שנים[6].
  • אריקה אורבוש פרישקין - אשה שהורשעה ברצח בן זוגה שהתעלל בה, ונדונה למאסר עולם. שופטת המיעוט עדנה ארבל קבעה כי הרצח בוצע בשל ההתעללות וכי יש לבחון הקלה בעונשה[7].
  • שבויי חזבאללה - לוחמי חזבאללה שנשבו על ידי ישראל במהלך מלחמת לבנון השנייה והועמדו לדין. במסגרת המשפט טענו למעמד של שבויי מלחמה. השבויים הוחזרו ללבנון במסגרת חילופי שבויים בטרם סיום משפטם[8].
  • חקירת פרופיל חדש - יצוג הארגון אשר נפתחה כנגדו חקירה פלילית והוגשה עתירה שדרשה את סגירתו על ידי 'הפורום לשוויון בנטל'. בסיום החקירה נסגר התיק בהיעדר אשמה, והעתירה נדחתה[9].
  • מאהר יונס - פסק דין עקרוני ובעל חשיבות בנושא זכותם של אסירים ביטחוניים לקבל ביקורי קרובי משפחה, העוסק אף בדרך הערכת הסיכון על ידי השב"כ[10].
  • תרגום כתבי אישום לערבית בבתי משפט צבאיים בגדה המערבית - בעקבות עתירה שהגישה בשם עורכי דין פלסטיניים, החל הצבא בתרגום כתבי אישום לערבית[11].

פועלה בתחום זכויות האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבה את דו"ח 'משפט ללא גבולות' בנושא בית המשפט הצבאי לנוער: "כולם אשמים".

סמדר בן נתן עוסקת בפרויקטים בתחום זכויות האדם ובכתיבת דו"חות בתחום זה עבור ארגונים שונים, דוגמת הוועד נגד עינויים, עדאלה ומחסום Watch[12][13].

בשנת 2008 הובילה תוכנית השתלמות לעורכי דין פלסטיניים המייצגים בבתי המשפט הצבאיים בשטחים, ובמסגרתה ערכה ספר מקורות הכולל את הדין החל בבתי משפט אלו.

יזמה ומובילה יחד עם רלה מזלי את פרויקט 'האקדח על שולחן המטבח' התובע להפסיק נטילת כלי נשק על ידי מאבטחים לביתם על מנת למנוע רצח ואלימות כלפי נשים[14]. בן נתן חברת ההנהלה הציבורית של בצלם[15].

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תחקיר BBC על פרשת דיראר אבו סיסי
  2. ^ זהרה רון, ‏עו"ד סמדר בן-נתן, באתר גלובס, 19 בספטמבר 2005
  3. ^ טקס הדלקת משואות אלטרנטיבי, 2005
  4. ^ בג"ץ 5432/03 ש. י. נ. ואח' נ' המועצה לשידורי כבלים ולוויין ואחרים, ניתן ב־3.3.2004
    אורית קמיר, קריאה בפסק הדין בעניין פלייבוי
    ארגונים פמיניסטיים עתרו לבג"ץ נגד שידור ערוץ פלייבוי בכבלים ובלוויין, באתר הארץ, 18 ביוני 2003
  5. ^ פסק הדין בעניין לאורה מילוא
    נויה רימלט, על מצפון, מגדר ושוויון: גלגוליה של סרבנות המצפון הנשית בין חוק שירות ביטחון לבג"ץ לאורה מילוא.
  6. ^ בני נוריאלי, סמדר שרון , המשפט של טלי פחימה - יום שני, 18 ביולי 2005, באתר "העוקץ", 19 ביולי 2005
    צבי הראל, טלי פחימה דורשת לבטל חלקים ניכרים מכתב האישום נגדה, באתר הארץ, 20 בינואר 2005
    רותה קופפר, היהודייה היחידה בג'נין, באתר הארץ, 2 בינואר 2007
  7. ^ פסק הדין בעניין אריקה אורבוש פרישקין
  8. ^ סמדר בן-נתן, ישראל מונעת מעצירים לבנונים קשר עם העולם שמחוץ לכלא, הגדה השמאלית, 8 באפריל 2007
  9. ^ פסק הדין בעניין עמותת פרופיל חדש.
  10. ^ פסק הדין בעניין מאהר יונס - ביקורי משפחה לאסירים ביטחוניים
  11. ^ עמירה הס, צה"ל לא מוכן לתרגם לערבית החלטות שופט ופרוטוקולים, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2012
  12. ^ יושבים בתוך עמם: החלת המשפט הישראלי בבתי המשפט הצבאיים בשטחים, באתר מחסום Watch
  13. ^ "הקלות הבלתי נסבלת של הודאות השווא", הירחון האלקטרוני של עדאלה, גיליון מס' 4, אוגוסט 2004
  14. ^ רלה מזלי, חימוש יתר ותת פיקוח במרחב האזרחי, באתר "העוקץ", 9 במרץ 2017
  15. ^ המועצה הציבורית, באתר בצלם