סיפאקה לבנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןסיפאקה לבנה
מצב שימור
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורה
סכנת הכחדה חמורה (CR)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: פרימטים
תת־סדרה: טרום קופים
משפחה: אינדריים
סוג: סיפאקה
מין: סיפאקה לבנה
שם מדעי
Propithecus candidus
‏Alfred Grandidier, 1871
תחום תפוצה

החלק האדום
הוא תחום התפוצה המשוער של
הסיפאקה הלבנה

שמות נוספים

Propithecus sericeus, על ידי Milne-Edwards
ו-A. Grandidier בשנת 1872

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סיפאקה לבנה (שם מדעי: Propithecus candidus), היא מין קיפוף גדול ואחת מתשעה מיני הסיפאקה. היא נמצא בסכנת הכחדה חמורה ואנדמית לאזורים מצומצמים בצפון-מזרח מדגסקר (היא אחת מהפרימטים הנדירים בעולם בפרט, ומהנדירים מבעלי החיים בכלל). פרוותה ארוכה ולבנה, ומזכירה משי (ומכאן שמה האנגלי: "Silky sifaka"). יש לה מבנים חברתיים מגוונים, והיא מבלה את רוב זמנה באכילה, מנוחה והתנהגויות חברתיות (כמו האכלה וטיפוח הדדי). היא אוכלת בעיקר עלים וזרעים, ולפעמים אף פירות, פרחים ואפילו אדמה. היא מתרבה באופן עונתי עם תחילת העונה הגשומה. כמו מיני סיפאקות אחרים, גידול הצאצאים הוא משימה קבוצתית בה משתתפים לא רק הוריהם הביולוגיים. התקשורת מתבססת על מגוון קולות וסימון ריח המופק באמצעות בלוטות המיוחדות לכך.

אטימולוגיה ומיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "סיפאקה" מתייחס לקריאת האזהרה הנפוצה "שיי-פאק"/"סיי-פאק" (נשמעת כלחישה, ומבוטאת בעיצור סותם, כלומר עצירת האוויר ושחרורו הפתאומי) של מיני סיפאקות מערביות מסוימות, בה הן משתמשות מספר פעמים ברצף.[2] השם המדעי של הסיפאקה הלבנה, "candidus" הוא מילה לטינית שמשמעותה "לבן"[3] (השם המדעי הנוסף של המין, "sericeus", נגזר מהמילה היוונית ל"משי"[4])

הסיאפקה הלבנה תוארה לראשונה בשנת 1871 על ידי חוקר הטבע הצרפתי Alfred Grandidier, בכותבו מכתב רשמי אל עמיתו הזואולוג הצרפתי, Alphonse Milne-Edwards. תיאורו של Grandidier התבסס על תצפיותיו שלו באזור צפון מפרץ אנטונג'יל (Antongil Bay, הוא המפרץ שנוצר מחצי האי מאסואלה) בשלהי 1870. הוא קרא למין "Propithecus candidus" בגלל צבעו הלבן, שאותו הוא השווה למין הדומה לו Propithecus verreauxi, אך לאחרון יש כתם שחור על ראשו וכתם אפרפר על גבו.[5]
הממצא הראשון הושג בשנת 1872 וסופק על ידי Monsieur Guinet שהיה בעל-מטעים מסמבווה. הממצא אפשר ל-Grandidier ו-Milne-Edwards לתאר לעומק את המין תוך שהם מתבססים על עורו, פרוותו וגולגולתו. בעקבות גילוי ממצאים אלו, הם שינו את שם המין ל"sericeus",[6] אולם Grandidier, בשנת 1875, "הוריד בדרגה" את הסיפאקה הלבנה ל"זן" או "גזע" של הסיפאקה המעוטרת (Propithecus diadema).[7]

בשנת 2004, מחקרים (ריצוף D-loop והשוואת מאפיינים חיצוניים) הראו כי למרות דמיון הקריוטיפ של 42 כרומוזומים בין שני המינים (2n=42), הסיפאקה הלבנה נבדלת מהסיפאקה המעוטרת (לדוגמה, לסיפאקה הלבנה יש זנב קצר יותר, והיא קרובה יותר למין Propithecus perrieri) .[8][9]

עם זאת, הסיפאקות מחולקות לשתי קבוצות: קבוצת Propithecus diadema וקבוצת Propithecus verreauxi. הסיפאקה הלבנה נכללת בקבוצה הראשונה יחד עם המינים Propithecus diadema, Propithecus edwardsi ו-"Propithecus perrieri".[2][9] חברי הקבוצה קרובים מאוד, גדולי ממדים יחסית, וחיים יערות הגשם המזרחיים של מדגסקר.

עם זאת, המיון שנוי במחלוקת ואינו נתמך באופן בינלאומי:[2] ב-2007, נטען כי המיון נעשה בטרם עת.[10]

לזכרי הסיפאקה הלבנה יש כתמים כהים על חזם כתוצאה מסימון ריח

מאפיינים גופניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הפרטים סובלים מחוסר פיגמנטציה בעור עם הגיל, מה שיכול להוביל לפנים ורודות לגמרי במקרים קיצוניים במיוחד

כמו שנרמז משמה באנגלית – "Silky sifaka" (סיפאקה משיית/רכה כמשי) – לסיפאקה הלבנה יש פרווה ארוכה ולבנה המזכירה משי (הן בעדינותה, הן ברכותה והן בבוהק שלה), אם כי לא כל הפרטים לבנים לחלוטין: אחדים הם בעלי גוונים כסופים-אפורים או שחורים על ראשם, גבם וגפיהם; בסיס הזנב יכול להיות צהוב. עור הפנים והאוזניים חסר שיער, וצבעו משתנה בשחור, שילוב של שחור וורוד או ורוד מוחלט. קצות אוזניה בולטים במעט מחוץ לפרווה שעל ראשה,[11][12] ולעיניה צבע כתום-אדום עמוק.[12] הסיפאקה הלבנה בעלת מראה ייחודי, ומכיוון שאין היא חופפת בשטחה עם מיני סיפאקות אחרות,,[11][12] לא קל לבלבל בינה לבין מיני וסוגי קיפופים (טרום קופים) אחרים. כמו כן, בשונה מסיפאקות אחרות המתגוררות ביערות גשם מזרחיים, אצל הסיפאקה הלבנה קל להבחין בשוני בין הזכר לנקבה הודות לצבע הפרווה השונה (דו-צורתיות זוויגית) בחזה העליון: לנקבה יש פרווה לבנה, בעוד שלזכר יש טלאי חום גדול שנוצר כתוצאה מסימון טריטוריה ("ריסוס") על ידי בלוטת ריח על החזה והצוואר (sternal gular gland). במהלך עונת הרבייה, הטלאי מתרחב ומכסה את הצוואר והבטן כתוצאה משימוש יתר בבלוטה.[11][13]

הסיפאקה הלבנה היא אחת ממיני הסיפאקות הגדולים ביותר:[11][13][14][15]

  • אורך הגוף (ראש עד תחילת הזנב): 48–54 סנטימטר.
  • אורך זנב: 45–51 סנטימטר.
  • אורך כולל: 93–105 סנטימטר.
  • משקל: 5–6.5 ק"ג.

תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק הלאומי מרוג'ג'י. ניתן לראות את אגן אנדפה (Andapa – מתחתיו, בחלק הימני התחתון של התמונה, לחצו להגדלה)

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפאקה הלבנה מוגבלת לאזור קטן, בו גם האוכלוסיות דלילות ונפוצות באופן לא סדיר על פני השטח, בצפון-מזרח מדגסקר בתוך רצועת יער לח המשתרעת מעיר-השוק מרואנטסאטרה ("Maroantsetra", משמשת גם כנמל מקומי) בדרום ועד אגן אנדפה (Andapa Basin) ומסיב מרוג'ג'י (Marojejy) בצפון, אולם התחום המדויק אינו ידוע. הפארק הלאומי מרוג'ג'י משמש כגבול הצפוני ביותר של תפוצתה הנוכחית הידועה, ונהר אנטיינאמבלנה (Antainambalana River) והיערות של האזור המוגן מקירה (Makira Conservation Site) נחשבים כגבול הדרומי ביותר.[11][13][16] עם זאת, מפות תפוצה היסטוריות ששורטטו על ידי הטקסונומים Alfred Grandidier ו-Henri Milne-Edwards בשלהיי המאה ה-19 מראות כי תפוצתה של הסיפאקה הלבנה אף השתרעה צפונה עד נהר במריבו (Bemarivo River) באזור צפון סמבווה (Sambava),[17][18][19] אך אין זה ידוע אם אי פעם המין הרחיק לכת דרומה עד חצי האי מאסואלה (Masoala Peninsula).[18][20]

תצפיות שנערכו בשנת 2009 דיווחו על קבוצות אחדות של סיפאקות לבנות במקטעי יערות לא מוגנים בסמוך לצפון-מזרח האזור המוגן מקירה, מה שיכול לשפר קמעה את המידע וההבנה על תחומו הגאוגרפי של המין.[13] בכל מקרה, נוכחותה של הסיפאקה הלבנה תועדה בפארק הלאומי מרוג'ג'י,[21][22][23][24] בשמורת הטבע "Anjanaharibe-Sud Reserve",[13][25] באזור המוגן מקירה,[13][16] באזור שנקרא "Betaolana Corridor" (נמצא ממערב לפארק הלאומי מרוג'ג'י)[13][26] ובאזור שנקרא "Tsaratanana Corridor". ב-2008, 16 קבוצות התגלו במערב מרוג'ג'י ליד Antsahaberoaka.[13]

בשמורת הטבע "Anjanaharibe-Sud Reserve", המין חופף בשטחו (sympatric) עם הלמור החום לבן-הראש (Eulemur albifrons), ועם אוכלוסיות אינדרי שפרוותן שחורה כולה (נמצאות בעיקר בצפון תחום המחיה של האינדרי). גם בפארק הלאומי מרוג'ג'י היא חופפת בשטחה עם הלמור החום לבן-הראש.[27]

בית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפאקה הלבנה מצויה בשלושה סוגי בתי גידול מיוערים/בעלי צמחייה בטווח גבהים מסוים מאד: ביערות עננים ראשוניים, באזורי צמחייה קשת עלים וקצרת גבעולים (Sclerophyll) ובחלקים הגבוהים ביותר של ה-"Madagascar ericoid thickets".[13] לא ידוע כמה רגישה הסיפאקה הלבנה להפרעות בשגרת חייה ובית גידולה, האם היא נמנעת מלשוטט בגבולות תחומי המחיה השלה או שמא היא סבלנית כלפי אלו (כמו קרובתה הסיפאקה המעוטרת – Propithecus diadema). כמו מיני סיפאקות אחרים החיים ביערות הגשם, היא תחצה אזורים לא מיוערים בין מקטעי יער רק לעיתים רחוקות.[12]
היא חיה במקומות הגבוהים מבין מיני הסיפאקות. לדוגמה, בפארק הלאומי מרוג'ג'י ובשמורת הטבע "Anjanaharibe-Sud Reserve", היכן ששוכנות רוב הסיפאקות הלבנות, המין נמצא בטווח גבהים בין 700 ל-1,875 מטר.[13][12][28] למרות זאת, בשטחה הדרומי ביותר במקירה, מספר קבוצות מאכלסות מקטעי יערות הנמצאים בגבהים נמוכים במיוחד של 300 מטר.[13]

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפאקות נאחזות אנכית בעצים ומנתרות מהם
סיפאקות לבנות משחקות על הקרקע בפארק הלאומי מרוג'ג'י (מומלץ לראות בתצוגה מוגדלת).
אכילת אדמה. הפארק הלאומי מרוג'ג'י (מומלץ לראות בתצוגה מוגדלת).

לפי מחקרים אחדים, היא מבלה את רוב זמנה במנוחה ואכילה (בערך 44.4% ו-25%, בהתאמה), בעוד ש-16.8% מיומה מוקדש להתנהגות חברתית, כמו טיפוח עצמי/הדדי (פליית כינים ולכלוך וכו') ומשחק, ושאר היום מועבר בטיול ושינה.[13] מקורות אחרים מדווחים כי היא מבלה חצי מיומה בשוטטות וחיפוש אחר מזון, בעוד שבשאר היום היא נחה.[11] החיפוש אחר מזון מתחיל בדרך כלל עם שחר (אלא אם יורד גשם). אף על פי שהסיפאקה הלבנה היא יצור החי על העצים, היא משחקת לפעמים על פני הקרקע (גם מבוגרים) במשך חצי שעה ויותר.[29][15] כמו מיני סיפאקות אחרות, היא נעה על גבי העצים וביניהם באמצעות אחיזה אנכית וניתור.
לסיפאקה הלבנה יש מבנה חברתי משתנה: נצפו זוגות זכר-נקבה, זכרים מתבודדים, וקבוצות של זכרים/נקבות ביחד. גודל הקבוצה משתנה משניים עד תשעה פרטים, וטווח הטריטוריה משתנה מ-340,000 עד 470,000 מ"ר (תלוי במיקום).[11][13][12][29] היררכיות חברתיות לא נצפו אצל נקבות הסיפאקה, אך ידוע כי היררכיות עונתיות מתרחשות לפעמים.[30] תוקפנות, שהיא בדרך כלל נדירה, תתרחש לפעמים בזמן האכילה, כאשר נקבות מפגינות שליטה על הגברים,[29] אך סימני כניעה אינם מתרחשים לעיתים קרובות.[15] נדידת הקבוצות מונהגת על ידי הנקבות, בדרך כלל מרחק של כ-700 מטר ליום ו-500 מטר במעלה המדרונות.[15]

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם וגורה

היא אוכלת בעיקר עלים, זרעים ופירות, ותפריטה מגוון.[13] מחקר שארך כחודשיים באמצע שנות ה-2000 הראה כי הסיפאקה הלבנה ניזונה מכ-76 מיני צמחים מ-42 משפחות. המזונות המועדפים עליו מיני עצים וליאנות: תותיים (20.30%), קטניות (12.87%), הדסיים (12.65%), משפחת ה-Clusiaceae מסדרת המלפיגאים (10.13%) והרדופיים (9.49%). אכילת פרחים ואדמה נצפתה לעיתים רחוקות.[13][31]

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו קיפופים אחרים, לסיפאקה הלבנה עונת רבייה, ומשוער כי היא מזדווגת רק ביום אחד בשנה עם תחילת עונת הגשמים בדצמבר או ינואר. לרוב הנקבה תוליד גור אחד בכל שנה או שנתיים; הוא נולד כשישה חודשים אחר יוני או יולי. עם לידתם, הגורים מטפסים אל חזה אמם ונאחזים בפרוותה במשך ארבעה חודשים, ולאחר מכן הם עוברים לרכוב על גבה. הגור מתפתח במהירות, כנראה בגלל הסיוע הרב מצד חברי הקבוצה (הסיוע מצד אחרים הוא תכונה נפוצה אצל הסיפאקות). אף הזכר עוזר לנקבה בגידול הילד באמצעות טיפוח, משחק ונשיאה, ובמקרים נדירים אף בטיפולו השוטף.[11][13][30][32] משוער כי עזיבת הגורים את הקבוצה מתרחשת עם הגעתם לבגרות מינית, בדומה למיני סיפאקות אחרות החיות ביערות הגשם המזרחיים של מדגסקר. אולם, רק עזיבה אחת תועדה, בה זכר עזב את בית אבותיו, וגירש זכר מבוגר ממנו מאותה קבוצה בה היה חבר במשך שבע שנים.[13]

קולות ותקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

(מולטימדיה)

קולותיה של הסיפאקה הלבנה

"יללה"
"קריאת אזעקה כללית"
"המהום ארוך"
"המהום קצר"
"קריאת כניעה"
"קריאת אזהרה מאיום אווירי"
לעזרה בהפעלת הקבצים

כמו סיפאקות מזרחיות אחרות, לסיפאקה הלבנה שבעה סוגי קולות עיקריים:[33][34]

  • "יללה": יכולה להיחשב כקריאת ה"נאבדתי" של המין. כאשר פרט מאבד את דרכו ולא מוצא את קבוצתו, הוא משמיע את הקריאה, ובתגובה עונים לו מידית חברי קבוצתו עם "קריאת אזעקה כללית"
  • "קריאת אזעקה כללית": קריאה זו רמה ודומה לעיטוש, הנשמעת כ"זְצוּס". היא נפלטת במצבי לחץ כמו: נוכחות אדם, הפרעות יבשתיות, כתגובה ליללות מחברי קבוצה שאבדו, תוקפנות מחברי קבוצה אחרים, נפילת עצים וכו'. ניתוח אקוסטי של הקריאה הראה כי המבנה האקוסטי של הקריאה משתנה בין פרטים שונים ולפי מגדר.[34][35][13][36][37]
  • "המהום ארוך" ו"המהום קצר": שניים מהקריאות הנפוצות ביותר של המין. הן משמשות לתקשורת חברתית, בעיקר ממש לפני ובמהלך תזוזות קבוצתיות. הקריאה מושמעת גם בזמנים אחרים כמו חיפוש אוכל ומנוחה.
  • "קריאת כניעה": היכולה להיחשב כקריאת הכניעה של המין נשמעת כמין "פטפוטים-ציוצים" מהירים שמופקים אחרי כניעה לתוקפנות.
  • "קריאת אזהרה מאיום אווירי": אף על פי שלא ידוע על קיומם של טורפים אוויריים של הסיפאקה הלבנה, זאת "שומרת" על השמיים לעיתים קרובות, ומפיקה שאגות רמות כאשר מבחינה היא ב"איום", כמו עקב מדגסקר גדול (Buteo brachypterus)) ואף ציפורים קטנות.[13]
  • "גרגור": קריאה לא נפוצה ונשמעת מעט כגרגור החתול. היא מושמעת בעיקר כפרט בוגר מתקרב לאדם ומביט ישירות עליו. שוער כי קריאה זו משמשת כקריאת אזהרה לאיום בדרגה נמוכה.

שימוש בריח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפאקה הלבנה משתמשת בתקשורת מפותחת המבוססת-ריח, כמו כל טרום-הקופים האחרים. למין יש מספר בלוטות-ריח מותאמות לסימון-ריח, כולל בלוטת חלב הייחודית לזכר, ובלוטת חלב-זיעה מעורבת ב שנמצאת אצל שני המגדרים.[13][38] שני המגדרים מסמנים בדרכים שונות (לרוב הסיפאקה משתינה בעת הסימון): הנקבות משפשפות ומחככות את בלוטות אברי מין שלהן כנגד עצים תוך כדי תנועה עולה ויורדת, בעוד שהזכרים משתמשים הן בשיטה זו והן בבלוטות החזה שלהם. הזכרים משתמשים לפעמים בשן מיוחדת שנמצאת אצלם כדי לחרוט על גבי העצים לפני הסימון, פעולה שמשאירה סימון ארוך-טווח.[13][39]

איומים ושימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפוסה, טורף דמוי חתול אשר אנדמי למדגסקר

חוץ מהאדם, הפוסה היא הטורף היחיד הידוע של הסיפאקה הלבנה.[40]

הסיפאקה הלבנה היא אחת ממיני הקיפופים הנדירים בעולם, ונכון לשנת 2008, על פי "הרשימה האדומה של מינים מאוימים" שמתפרסמת על ידי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN) היא מוגדרת כ"בסכנת הכחדה חמורה".[41][11] כמו כן, היא אחת מחמשת הקיפופים המוכללים ברשימת "25 הפרימטים שנמצאים בסכנת ההכחדה החמורה ביותר בעולם" (רשימה שמתפרסמת על ידי IUCN, "International Primatological Society" ו-"Conservation International"); היא נכללת ברשימה זו בפעם החמישית, מראשיתה של הרשימה.[13] גודל האוכלוסייה הכללית מוערך בכ-100–1,000 פרטים, בעוד שמספר הבוגרים משוער למספר הנמוך מ-250.[13][41] כפי שצוין בפסקה "בית גידול ותחום גאוגרפי", הסיפקאה הלבנה מוגבלת לאזור מצומצם של שטחים מוגנים בגודל 900 קמ"ר, על אף שזאת כנראה הערכה מוגזמת, משום שהיא לא מצויה מתחת לגובה של 700 מטר (ככל הנראה כתוצאה מהאיומים שהוזכרו לעיל או מהעדפתה את האזור).[23][42] היא "מין הדגל" (סמל, כמו במונח "אוניית הדגל") באזורים המוגנים בהם היא חיה,[31] במיוחד בפארק הלאומי מרוג'ג'י, שנחנך כחלק מאתר המורשת העולמי "יערות הגשם של אטסינאנאנה".[43] אין סיפאקות לבנות בשבי.[20]

האיומים העיקריים של המין הם: המרת שטחים לחקלאות ובנייה (השיטה הנפוצה והידועה נקראת "חתוך ושרוף" [או בשפת המקום – Tavy]. בשיטה זו כורתים יערות ומבראים אותם מאמצעות שריפות.), כריתת עצים תעשייתית וציד למטרות שונות. איומים אלו מתרחשים גם בשטחים המוגנים, חרף האיסורים.[11][13][44]
כריתת יערות בלתי חוקית היא ככל הנראה איום הגדול ביותר שלה, במיוחד מאז המשבר הפוליטי המלאגסי שהתרחש בשנת 2009. שני האזורים המגונים ביותר שלה, הפארקים הלאומיים מרוג'ג'י ומאסואלה, ספגו פגיעה קשה בתקופה זה על ידי כריתה נרחבת, מה שהוביל לתופעות לוואי כגון: שריפות, פלישת מינים, דלדול המגוון הגנטי, קיטוע בתי-גידול והריסתם.[45]
הציד הוא בעיה מוכרת, שבשונה מהטאבו המקומי (או בשפת המקום – Fady) על ציד הסיפאקה זהובת-הכתר (Propithecus tattersalli), את הסיפאקה הלבנה "מותר" לאכול ולצוד. היא ניצודה בעיקר בחלקים הצפוניים והמערביים של הפארק הלאומי מרוג'ג'י, כמו גם באזורים נוספים בקרבת אגן אנדפה.[15]

מאמצי השימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפרים הסמוכים לאזוריה המוגנים הנותרים של הסיפאקה הלבנה אימצו אסטרטגיה (מדעי החברה) שימור בעלת שני מרכיבים: ההכרתי והרגשי. המרכיב ההכרתי מתייחס ליישום מודעות והרחבת ידע בנושא השימור, תוך שימוש באמצעים שונים כמו ראיונות ברדיו, מצגות, עידוד ספרות בנושא בקרב תלמידים וכו'. המרכיב הרגשי מתייחס ליצירת קשר רגשי אצל התלמידים בין שימור הסיפאקה הלבנה לבין חוויה חיובית, במטרה לבסס קשר פסיכולוגי בין התלמידים והקופיף. כדי לעשות זאת, קבוצות תלמידים נלקחות לטיולי שדה חינוכיים בנושא אקולוגיה בני שלושה ימים לפארק הלאומי מרוג'ג'י (הן התלמידים והן המורים הראו התעניינות בנושא ודאגה אמיתית לשלום הסיפאקה הלבנה).[46]
בנוסף, נעשות תוכניות להרחבת שמורת הטבע "Anjanaharibe-Sud Reserve", ולקשר בין אזורים מוגנים באמצעות "פרוזדורים אקולוגיים" (מין מעברים מוגנים בין מקטעי בתי גידול, כך שהאוכלוסיות יוכלו לנוע בין המקטעים.). לדוגמה, ה"פרוזדור" בטאולנה (Betaolana Corridor) מקשר בין הפארק הלאומי מרוג'ג'י, שמורת הטבע "Anjanaharibe-Sud Reserve" והאזור המוגן "מקירה", ומתוכנן לקשר בעתיד את שמורת הטבע "Anjanaharibe-Sud Reserve" עם הפארק הלאומי מאסואלה. שיטה מסוג זה תקדם התרבות בין אוכלוסיות מבודדות ותתרום למגוון הגנטי.[47]

מקורות עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Borror, D.J. (1960). Dictionary of Word Roots and Combining Forms. Mayfield Publishing Company. ISBN 978-0-87484-053-7.
  • Garbutt, N. (2007). Mammals of Madagascar, A Complete Guide. A&C Black Publishers. ISBN 978-0-300-12550-4.
  • Harcourt, C. (1990), "Introduction". In Thornback, J. "Lemurs of Madagascar and the Comoros: The IUCN Red Data Book", World Conservation Union. ISBN 978-2-88032-957-0.
  • Irwin, M.T. (2006). "Chapter 14: Ecologically Enigmatic Lemurs: The Sifakas of the Eastern Forests (Propithecus candidus, P. diadema, P. edwardsi, P. perrieri, and P. tattersalli)". In Gould, L.; Sauther, M.L., "Lemurs: Ecology and Adaptation". Springer. ISBN 978-0-387-34585-7.
  • Milne-Edwards, A. & Grandidier, A. "Histoire naturelle des mammifères, Tome 1, Texte i (The natural history of mammals, Book 1, Part i)". Histoire physique, naturelle et politique de Madagascar: Volume VI. Paris: Imprimerie Nationale, 1875. (צרפתית)
  • Mittermeier Russell Alan et al, "Lemurs of Madagascar", Conservation International, 2nd edition, 2006, ISBN 1-881173-88-7
  • Schilling, A. (1979). "Olfactory communication in prosimians". In Doyle, G.A.; Martin, R.D.. The Study of Prosimian Behavior. Academic Press. ISBN 0-12-222150-8.
  • Tattersall, I. "The Living Species of Malagasy Primates", The Primates of Madagascar, Columbia University Press, 1982, ISBN 0-231-04704-5.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיפאקה לבנה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סיפאקה לבנה באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ 1 2 3 Mittermeier et al. 2006, pages. 341–344
  3. ^ Borror 1960, p. 21
  4. ^ Borror 1960, p. 91
  5. ^ Grandidier, A, "Observations sur les Propithèques de Madagascar. Extrait d'une Lettre adressée à M. Milne Edwards, par M. Alf. Grandidier. (Observations on Propithecus in Madagascar. Extract from a letter addressed to Mr. Milne Edwards, from Mr. Alf. Grandidier.)", Comptes rendus hebdomadaires des séances de l'Académie des sciences 72: 231–232. Gauthier-Villars, 1871 (צרפתית)
  6. ^ Milne-Edwards, A.; Grandidier, A. (1872). "Description d'une nouvelle espèce de Propithèque (Propithecus sericeus) [Description of a new species of Propithecus (Propithecus sericeus)]", Revue et Magasin de Zoologie. 2nd 23: 273–274. (צרפתית)
  7. ^ Milne-Edwards & Grandidier 1875, pp. 300–302
  8. ^ Mireya Mayor et al (2004)(PDF), "Specific status of Propithecus spp", International Journal of Primatology 25 (4): 875–900
  9. ^ 1 2 Groves, C.P.; Helgen, K.M, (2007) (2007)"Craniodental characters in the taxonomy of Propithecus" (PDF), International Journal of Primatology 28 (6): 1363–1383.
  10. ^ Tattersall, I. (2007). "Madagascar's lemurs: Cryptic diversity or taxonomic inflation?". Evolutionary Anthropology 16: 12–23.
  11. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Mittermeier et al. 2006, pages. 383–387
  12. ^ 1 2 3 4 5 6 Patel, E.R.; Andrianandrasana, L.H. (2008). "Low elevation silky sifakas (Propithecus candidus) in the Makira Conservation Site at Andaparaty-Rabeson: Ranging, demography, and possible sympatry with red ruffed lemurs (Varecia rubra)", Lemur News 13: 18–22.
  13. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 Russell Alan Mittermeier et al (PDF), Primates in Peril: The World's 25 Most Endangered Primates 2008–2010, pages 23–26, IUCN/SSC Primate Specialist Group (PSG), International Primatological Society (IPS) and Conservation International (CI), 2009, ISBN 978-1-934151-34-1.
  14. ^ Lehman, S.M.; Mayor, M.; Wright, P.C. "Ecogeographic size variations in sifakas: a test of the resource seasonality and resource quality hypotheses", American Journal of Physical Anthropology 126 (3): 318–328, 2005.
  15. ^ 1 2 3 4 5 Garbutt 2007, pages. 187–189
  16. ^ 1 2 Rasolofoson, D. et al (PDF), "Influences des pressions anthropiques sur les lémuriens d'Anantaka, dans la partie est du plateau de Makira, Maroantsetra, Madagascar (Influence of human pressure on lemur groups on the Makira Plateau, Maroantsetra, Madagascar)", Madagascar Conservation and Development 2: 21–27, 2007. (צרפתית)
  17. ^ Milne-Edwards & Grandidier 1875, pages. 300–302
  18. ^ 1 2 Tattersall 1982, pages. 99–101
  19. ^ Wilmé, L; Callmander, M.W, "Les populations reliques de primates: les Propithèques (Relic populations of primates: sifakas)", Lemur News 11: 24–31, 2006.
  20. ^ 1 2 Harcourt 1990, pp. 204–205
  21. ^ Humbert, H. (1955), "Une merveille de la nature à Madagascar. Prémière exploration botanique du Massif du Marojejy et de ses satellites (A wonder of nature in Madagascar. First botanical exploration of Morojejy Massif and its satellites)", Mémoires de l'Institut Scientifique de Madagascar. B 6: 1–210. (צרפתית)
  22. ^ Guillaumet, J.L. et al (1975), "Étude des écosystèmes montagnards dans la région malgache. III. Le Marojezy. IV. L'itremo et l'ibity. Geomorphologie, climatologie, faune et flore (Campagne RCP 225, 1972–1973) [Study of mountain ecosystems in the region of Madagascar. III. The Marojejy. IV. The Itremo and Ibity. Geomorphology, climatology, fauna and flora (RCP Campaign 225 1972–1973)]", Bulletin du Muséum National d'Histoire Naturelle. 3 25 (309): 29–67. (צרפתית)
  23. ^ 1 2 Duckworth, J.W. et al (1995), "The lemurs of Marojejy Strict Nature Reserve, Madagascar: A status overview with notes on ecology and threats". International Journal of Primatology 16 (3): 545–559.
  24. ^ Sterling, E.; McFadden, K. (2000). "Rapid census of lemur populations in the Parc National de Marojejy, Madagascar". Fieldiana Zoology. New Series 97: 265–274.
  25. ^ Schmid, J.; Smolker, R. (1998). "Lemurs of the Reserve Special d'Anjanaharibe-Sud, Madagascar". Fieldiana Zoology. New Series 90: 227–240.
  26. ^ Goodman, S.M. et al (2003), Les Lémuriens. In Goodman, S.M.; Wilmé, L.. "Nouveaux résultats d’inventaires biologiques faisant référence à l'altitude dans la région des massifs montagneux de Marojejy et d'Anjanaharibe-Sud (New results of biological inventories referring to the altitude in mountainous region of Marojejy and Anjanaharibe-South)", Recherches pour le Développement. Sciences Biologiques (19): 279–286. (צרפתית)
  27. ^ Mittermeier et al, 2006, pages. 431–455
  28. ^ Irwin 2006, pages. 305–326
  29. ^ 1 2 3 Patel, E.R. (2006). "Activity budget, ranging, and group size in silky sifakas (Propithecus candidus)" (PDF). Lemur News 11: 42–45.
  30. ^ 1 2 Patel, E.R. (2007). "Non-maternal infant care in wild Silky sifakas (Propithecus candidus)" (PDF). Lemur News 12: 39–42.
  31. ^ 1 2 Queslin, E.; Patel, E.R. (2008), "A preliminary study of wild silky sifaka (Propithecus candidus) diet, feeding ecology, and habitat use in Marojejy National Park, Madagascar (Abstract #143)"
  32. ^ Patel, E.R et al, "Alloparental care (including allonursing) in free-ranging silky sifakas (Propithecus diadema candidus) in a primary northeastern montane rainforest in Madagascar", American Journal of Primatology 60 (Suppl 1): 71.
  33. ^ Patel, E.R et al, 2005, "Quantifying the vocal repertoire of wild adult diademed sifakas (Propithecus diadema diadema) in Madagascar", American Journal of Primatology 66 (Suppl 1): 48.
  34. ^ 1 2 "Vocalizations", Simpona: Silky Sifaka Conservation and Research in Madagascar
  35. ^ Patel, E.R et al, 2006, "Exploring the function of "Zzuss" alarm vocalizations in wild silky sifakas (Propithecus candidus): moderate evidence for individual distinctiveness", International Journal of Primatology 27 (Suppl 1): 504.
  36. ^ Patel, E.R et al, 2005, "Sex differences in the acoustic structure of an alarm vocalization in a monomorphic primate: Wild silky sifakas (Propithecus candidus) of Northeastern Madagascar", American Journal of Primatology 66 (Suppl 1): 46–47.
  37. ^ Patel, E.R et al, 2003, "Assessing production specificity of free ranging silky sifaka (Propithecus diadema candidus) "antipredator" vocalizations: Weak evidence for "aerial predator" but not "terrestrial predator" calls", American Journal of Primatology 60 (Suppl 1): 71–72.
  38. ^ Schilling 1979, pp. 461–542
  39. ^ Patel, E.R et al, "Non-nutritive tree gouging in wild Milne-Edwards' sifakas (Propithecus edwardsi): Description and potential communicative functions (Abstract #283)", A International Primatological Society, 2006.
  40. ^ Patel, E.R. (2005), "Silky sifaka predation (Propithecus candidus) by a fossa (Cryptoprocta ferox)", Lemur News 10: 25–27.
  41. ^ 1 2 "Propithecus candidus (Silky Sifaka, Silky Simpona)", IUCN.
  42. ^ Kelley, E.; Mayor, M.I. (2002). "Preliminary study of the silky sifaka (Propithecus diadema candidus) in north-east Madagascar" (PDF). Lemur News 7: 16–18.
  43. ^ Nielson, M.; Patel, E.R. (PDF), "The role of taste preference and wealth in bushmeat hunting in villages adjacent to Marojejy National Park, Madagascar", World heritage nomination — IUCN technical evaluation, 2008.
  44. ^ IUCN (PDF), "Rainforests of the Atsinanana (Madagascar) — ID No. 1257", Primate Eye (XXII Congress of the International Primatological Society) 96 (Special Issue): 222–223. 2007.
  45. ^ Patel, E.R (PDF), "Logging of rare rosewood and palisandre (Dalbergia spp.) within Marojejy National Park, Madagascar", Madagascar Conservation and Development 2 (1): 11–16. 2007.
  46. ^ Patel, E.R.; Marshall, J.J.; Parathian, H. (2005). "Silky Sifaka (Propithecus candidus) conservation education in Northeastern Madagascar" (PDF). Laboratory Primate Newsletter 44 (3): 8–11.
  47. ^ "The Lemurs of Marojejy and Anjananharibe-Sud", (PDF), Marojejy National Park, 2007.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סיפאקה_לבנה&oldid=35778591"