סופי ברזון מקאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סופי ברזון מקאי
לידה 29 בינואר 1984 (בת 40)
בארי
תאריך עלייה ספטמבר 1990
מקום לימודים קמרה אובסקורה - בית הספר לאמנות, סמינר הקיבוצים
תקופת הפעילות מ-2011
תחום יצירה אמנות פלסטית
יצירות ידועות "תאנה ושחרור" (2022), "המפל" (2022) (אוסף מוזיאון ארץ ישראל), "ברבור"(2023)
פרסים והוקרה פרס ג'וליה מרגרט קמרון לצלמת השנה 2021, מועמדת לפרס Prix Pictet, פרס ג'וליה מרגרט קמרון בקטגוריית Story Telling
בן זוג טל ילין
מספר צאצאים 3
sofiemackie.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סופי ברזון מקאי (נולדה: 29 בינואר 1984) היא אמנית חזותית, אוצרת ומנהלת את גלריה בארי לאמנות עכשווית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברזון מקאי נולדה בקיבוץ בארי לישי אדמתי, שהיה דפס בדפוס בארי, ולג'ודי אדמתי-מקאי. מיד לאחר לידתה עברה המשפחה ללונדון שם התגוררו כ-7 שנים. בשנת 1990 חזרה המשפחה לארץ. חודשיים לאחר עלייתם נפטרה האם מסרטן הדם. חוויית ההגירה וההתייתמות מהאם משפיעים על תהליכי יצירתה.[1] בשנת 2000 סיימה את לימודיה בתיכון מעלה הבשור במגמת צילום. היא שירתה בצבא כקצינת מודיעין בחטיבת גולני.

בין השנים 2008–2010 למדה צילום בקמרה אובסקורה - בית הספר לאמנות.

בשנת 2011 סיימה את לימודיה בתוכנית משולבת לאוצרות בבית הספר לאמנות קלישר בשיתוף עם סמינר הקיבוצים. בשנת 2022 סיימה את תוכנית מנהיגות-תרבות של מכון מנדל למנהיגות ובמקביל למדה הכשרת מנחים בקהילה בשיטת Photo Voice ומאז שייכת לצוות המרצים של ארגון "PHOTO IS:RAEL".

הטבח בבארי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הטבח בבארי

ב-7 באוקטובר בעת מתקפת הפתע על ישראל הייתה ברזון מקאי נצורה עם ילדיה ובן זוגה בממ"ד בביתה כ-20 שעות עד שחולצו על ידי צה"ל. הריאיון שקיימה עם ציון נאנוס הפך ויראלי. ציטוט מהריאיון מופץ ברשתות החברתיות בדרך קבע, כחלק מהקריאה ללקיחת אחריות מנהיגותית על האסון.[2]

ב-15 בינואר 2024 נאמה ברזון מקאי מול הכנסת בדרישה שממשלת ישראל השלושים ושבע תיקח על עצמה אחריות על המחדל.[3][4] באותו חודש הגישו ברזון מקאי, רון שפרוני שגם הוא משורדי הטבח בקיבוץ, דני חלוץ, נעמה לזימי, משה יעלון ואחרים עתירה להוצאתו של בנימין נתניהו לנבצרות.[5] העתירה נדחתה בנימוק כי לראש הממשלה לא היה די זמן להשיב לטענות.[6]

עבודתה האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירותיה של ברזון מקאי מוצגות בתערוכות ובאוספים פרטיים וציבוריים בארץ ובעולם. יצירתה קשורה באופן הדוק לביוגרפיה שלה. היא עוסקת בעבודתה האמנותית בנושאים של זהות, הגירה, יחסי טבע ותרבות, היברידיות, אימהות ובית.[1][7] על יצירתה כתבה ענת לידרור, האוצרת והמנהלת של גלריית גבעת חביבה:[8]

נדמה שסופי הגיעה לקיבוץ הפשוט, עם הטבע הקטן והנפוץ, עם עיניים ואסתטיקה אירופאים, כך שגם את הפשוט שבו והשלולית בטבע הפתוח שסביבה היא מצלמת באופן הרואי עם מבט של מהגרת לונדונית: חצי מוקסם, חצי מלביש את הפשוט הזה בזוהר מלכותי

כאוצרת עובדת ברזון מקאי בתהליכים ארוכי טווח עם אמנים נבחרים כמרים כבסה, שמעון פינטו, איילת השחר כהן, דניאל צ'ציק ואחרים, לקראת תערוכות יחיד והוצאת ספרי אמן וקטלוגים. כמנהלת הגלריה בבארי, קידום האמנות בפריפריה שהוא חלק מרכזי בתפישת עולמה האמנותית.[9][10]

ברזון מקאי מובילה את הקמת גלריה בארי החדשה במשכנה הזמני בבית רומנו בתל אביב, במקביל להובלת פרויקט משכן האמנות החדש בבארי במקום הגלריה שנשרפה ב-7 באוקטובר בתמיכת ממשלת גרמניה והנשיא יצחק הרצוג.[11]

תערוכות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידה וזוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2024 ‏מי כסף ואדמת כוכבים FotoNostrum, ברצלונה
  • 2024 מי כסף ואדמת כוכבים, סטודיו משלך, ירושלים. אוצרת: מיטל מנור
  • 2023 אופק האירועים, מוזיאון האדם והחי, רמת-גן. אוצרת: ניב נודלמן
  • 2022 שמורת טבע, גלריה בארי. אוצרת: ענת לידרור
  • 2022 שמורת טבע, מרכז האמנות המשותף גבעת חביבה, אוצרת: ענת לידרור
  • 2021 איזלינגטון 1988, גלריה בארי, אוצרת: ד"ר זיוה ילין
  • 2019 חורף בואדי פילים, חממת האמנים העצמאיים, יריד צבע טרי, אוצרות: יפעת גוריון ורז שפירא
  • 2015 הבית, גלריה בארי, אוצרת: ד"ר זיוה ילין
  • 2009 נסרין, גלריה בארי, אוצרת: ד"ר זיוה ילין

קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2024 7/10, אנו – מוזיאון העם היהודי. אוצרת: כרמית בלומנזון
  • 2024 גוף הרגש, הגלריה מרכז ההנצחה טבעון, אוצר: יניב שפירא
  • 2024 עוטף ליבי, עזריאלי-שרונה. אוצרת: קרן בר-גיל
  • 2023 האם ייתכנו הדברים? הגלריה החדשה סדנאות האמנים-טדי. אוצרת: אתי שוורץ
  • 2023 הביאנלה השנייה לאמנות ועיצוב, מוזיאון ארץ ישראל. אוצרים: ניר הרמט, אנריאטה אליעזר ברונר, תומאס ספיר
  • 2022 צינורות, פסטיבל הצילום. אוצר: אייל לנדסמן
  • 2022 דובה גדולה, מתחת לפנס 9. אוצרים: מאיה זהבי, ניצן יולזרי
  • 2023 כן, לא, שחור, לבן, זהב, צבע טרי, אוצרות: שלומית אורן לילך הניג שמול
  • 2022 אני כאן איתך, גלריה חנינא, תל אביב. אוצרת: ראומה זוהר חיות
  • 2022 פיינליסטים של Julia Margaret Cameron Awards, גלריה "FotoNostrum" ברצלונה
  • 2022 space, Villa Dei Cedri, ואלדוביאדנה, איטליה
  • 2021 Summer Exhibition, רויאל אקדמי, לונדון, אוצר: ינקה שוניבר
  • 2020 Summer Exhibition, רויאל אקדמי, לונדון
  • 2020 14th Arte Laguna Prize, ונציה, אוצרים: Igor Zanti, Iwona Blazciwck
  • 2020 מה נשמע בבית, מוזיאון הנגב, אוצרת: דליה מנור, נירית דהן
  • 2019 Sunny Art Prize, Sunny Art Center, לונדון
  • 2019 חממת האמנים העצמאיים, יריד צבע טרי, אוצרות: יפעת גוריון ורז שפירא
  • 2019 Off אסיף, גלריית המקרר, אוצרת: איריס פשדצקי
  • 2019 מחווה ליורם להמן- יש מקום לאמנות, הקוביה, אוצרת: אתי שוורץ
  • 2018 את תהיי החול שלי, המרכז לאמנות עכשווית ערד, אוצרת: גילי זיידמן
  • 2018 פסטיבל הצילום ה#6, קומפלקס גולף
  • 2018 FotoFever ,Carrousel De Louvre, פריז
  • 2017 זום- מבט מבפנים מבט מבחוץ, יד טבנקין- מרכז רעיוני, מחקרי ותיעודי של התנועה הקיבוצית, אוצרת: דליה קינן
  • 2017 אמנות בהגירה, גלריית הסנאט אוניברסיטת בן-גוריון, אוצר: פרופ' חיים מאור
  • 2016 עותק מקורי, בית האמנים מודיעין, אוצר: דורון אדר
  • 2016 גאוות יחידה, גלריה בארי, אוצרת: זיוה ילין
  • 2011 משק בית, גלריה בארי, אוצרת: שרי גולן
  • 2009 עדות מקומית, מוזיאון ארץ ישראל, אוצרת: דנה גילרמן

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2024 קרן חבצלת עבור 'מי כסף ואדמת כוכבים'
  • 2024 מועצת הפיס עבור 'מי כסף ואדמת כוכבים'
  • 2023 צלמת השנה, פרס ג'וליה מרגרט קמרון, עבור 'מי כסף ואדמת כוכבים'
  • 2023 אזכור של כבוד, קולאז' Pollux Awards, עבור 'מי כסף ואדמת כוכבים'
  • 2022 הקרן ליוצרים עצמאיים עבור 'שמורת טבע'
  • 2022 Prix Pictet מועמדת עם 'שמורת טבע'
  • 2022 אזכור של כבוד עבור 'שמורת טבע', פרס ג'וליה מרגרט קמרון
  • 2020 International Photography Awards אזכור של כבוד עבור '4 ימים'
  • 2020 פיינליסטית 14th Arte Laguna Priza, ונציה
  • 2019 "הרשימה הקצרה" Sunny Art Prize, לונדון
  • 2018 International Photography Awards, אזכור של כבוד עבור 30,000 דונם
  • 2010 International Photography awards, אזכור של כבוד עבור נסרין

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סופי ברזון מקאי בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 מי כסף ואדמת כוכבים | סופי ברזון מקאי // Sofie Berzon MacKie | Silvery Water and Starry Earth – סטודיו משלך
  2. ^ ציון נאנוס, ‏"הם השאירו אותנו למות״: סופי משחזרת את רגעי האימה בקיבוץ בארי, באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2023
  3. ^ סופי ברזון מקאי מקיבוץ בארי בהפגנת העוטף מול הכנסת 15.1.24, סרטון בערוץ "אור-לי ברלב Or-ly Barlev", באתר יוטיוב (אורך: 05:13)
  4. ^ אתר למנויים בלבד סופי ברזון-מקאי, איפה הייתם כשקברנו 90 חברים בקברים זמניים? אין לכם מנדט. לכו, באתר הארץ, 16 בינואר 2024
  5. ^ אתר למנויים בלבד חן מענית, הוגשה עתירה להוצאת נתניהו לנבצרות: "בניגוד עניינים הפוגע בביטחון המדינה", באתר הארץ, 1 בפברואר 2024
  6. ^ אתר למנויים בלבד חן מענית, בג"ץ דחה על הסף את העתירה להוצאת נתניהו לנבצרות שהוגשה בשבוע שעבר, באתר הארץ, 4 בפברואר 2024
  7. ^ עודד בר-מאיר, לונדון מחכה לה תמיד: תערוכה חדשה בגלריה בקיבוץ בארי, באתר mynet‏ קיבוץ, 13 באפריל 2021
  8. ^ שמורת טבע– זיוה ילין וסופי ברזון מקאי, באתר מרכז אומנויות גבעת חביבה
  9. ^ Between Two Homes, Modus, ‏27 בדצמבר 2023
  10. ^ שיח גלריה בתערוכה אבק ודמעות בהשתתפות האמן דניאל צ'צי׳ק והאוצרת סופי ברזון מקאי - מוזיאון ארץ ישראל, באתר מוזיאון ארץ ישראל, ‏21 בינואר 2024
  11. ^ אתר למנויים בלבד נעמה ריבה, ממשלת גרמניה תתרום 7 מיליון יורו לשיקום גלריה בארי, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2023