איילת השחר כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איילת השחר כהן
לידה 4 בפברואר 1965 (בת 59)
נוף הגליל, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלישראל ישראל
תחום יצירה צילום, קולאז'
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איילת השחר כהן (נולדה ב-4 בפברואר 1965) היא אמנית רב תחומית, עוסקת בהוראה, כתיבה, אוצרות וליווי אמנים[1]. כיהנה כראש המחלקה לצילום במוסררה בית הספר לאמנות ע"ש נגר ומנהלת את גלריות בית הספר[2]. הציגה 16 תערוכות יחיד והשתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות בישראל ומחוצה לה. עבודותיה שמורות באוספים שונים, ביניהם מוזיאון ישראל ירושלים, מוזיאון חיפה לאמנות, המוזיאון לאמנות ישראלית רמת גן ומוזיאון אשדוד[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איילת השחר כהן נולדה בשנת 1965 בנוף הגליל (נצרת עילית דאז) כבת אמצעית בין שלוש בנות. אמה עיצבה את הבית כמרחב של טבע מלאכותי[3], ואביה, צלם חובב, תיעד את חיי המשפחה לאורך השנים[4]. צילומיה של כהן ניזונים מהארכיון המשפחתי החזותי שיצרו שני הוריה. בשנת 1986 החלה ללמוד במדרשה לאמנות[1]. עם סיום לימודיה בשנת 1990, עבדה כצלמת עיתונות במקומון "חולון בת ים" ובהמשך לימדה צילום ואמנות במסגרות לימוד שונות. כיהנה כראש המחלקה לצילום בבית הספר לאמנות וחברה מוסררה בין השנים 2008 ועד 2022. משנת 2018 מנהלת את שלוש הגלריות של בית הספר ומלווה את החממה למצוינות ע"ש מנדל החל מ-2021. בין השנים 2009–2016 אצרה את סדרת התערוכות "שישי ראשון" במוזיאון לאמנות ישראלית רמת גן. בין השנים 2013–2014 כתבה כתבות על צילום בעיתון לילדים "עיניים". בשנת 2017 יצא לאור ספר האמנית הראשון של כהן: "מול השמש", בעריכתה של גליה יהב ובעיצובה של אביגיל ריינר. הספר כולל שלושה מאמרים של גליה יהב ומאמר של רועי בושי[4].

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתה כוללת צילום ישיר, עיבודי מחשב, קולאז'ים ידניים ואובייקטים עשויים מצילומים ורדי מייד. לאורך השנים כהן עוסקת בדימוי נוף ובחיבור בין פנים לחוץ, בין מרחב אישי לציבורי, כמו גם בסביבות מהונדסות ומבויתות ובעולמות מוקטנים (מיניאטורות, דגמים ועצי בונסאי).עבודותיה מודפסות בגדלים שונים על גבי חומרים כגון ניירות מגוונים, מתכת, עץ ובד. זו דרכה של האמנית להשיב את הצילומים לעולם - על ידי חיבורם לחומר או הפיכתם לאובייקט[5]. באמצעות צילום מטופל, מונטאז', רדי מייד או פוטושופ, בוראת כהן עולמות חלופיים לזיכרונות ילדות ולנופי מציאות.

עבודותיה קשות להגדרה מדיומלית שכן נעות בין צילום ישיר למטופל. לצופה כמעט אין אפשרות לדעת מה נחתך במספריים ואוחה באמצעים דיגיטליים, ומה להפך - נבנה על המחשב והודפס ואז טופל כחומר ואובייקט, מה צולם על ידי האמנית ומה נלקח והושאל מהאינטרנט, שכן הזיווגים הלא שגורים האלו כרוכים בניתוקים, בהחפצות, בבידוד מסביבה, בהעלמת הקשר ובחיתוכים אלימים. בתהליכי הניתוק וההפרדה שמבצעת כהן הייצוגים אינם עוברים האחדה מחדש, אלא מוצגים כדימויים שסורסו, עוותו והופקעו ממשמעות המקור שלהם[6]. רבים מתצלומיה של כהן נראים כאילו נלקחו מאלבום משפחתי נושן, מהסוג המבוים והייצוגי, שנועדו במפורש ומראש לשמש כמזכרת. הביוגרפיה של כהן מצויה תמיד בתוך העבודות ונוכחת בדיוקנאות עצמיים ובבדיקת התא המשפחתי הנשי[7]. ביצירתה מבכרת כהן את הטעות, את אי הסדר ואת הגימור הלא חלק. לאקט הגזירה וההדבקה שבצילום המטופל, מקביל לשימוש הרווח שעושה כהן ב"טעויות", כגון השימוש במבזק "המקלקל" את התמונה[3]. ייצוגי הילדות, הבובות והתינוקות מופיעים רבות בעבודתה של כהן, בעיקר בארבע סדרות עיקריות: "תינוקות" (1993-1995) (סדרה שנוצרה בעקבות תצלום עיתונות, שתיעד תינוקת שנזרקה על ידי אמה מן המרפסת, והיה הגורם המניע לעיסוק נרחב בייצוגי הילדות), "מלכות אסתר" (1995), "חיבוקים ונישוקים" (2000) ו"שיעורים באהבה" (2003-2005)[7]. באמצעות מלאכת גזירת והדבקת אברי האישה, שלעיתים לא תואמים לקומפוזיציה, מדגישה כהן את מצבה של האישה בעולם[6]. בנוסף, חוזר בעבודותיה ייצוג עץ הבונסאי. כהן משלבת את מסורת עצי הבונסאי עם המושג "אילן יוחסין". ברבות מעבודותיה בונה הדבקים (הכוללים פסלים, מונטאז'ים ותצלומים) של עץ בעציץ ושל אילן משפחתי. בחלק מהעבודות הדיוקנאות השלובים בעצים הם של בני משפחה ובחלק אחר יוצרת כהן הכפלה של העצים כך שנראים כתמונת רורשך[8].

על יצירתה כתבה כהן בספר "מול השמש": "הצילום הוא כלי המשמש אותי לראייה, להתבוננות בעולם, לבניית עולמות, לכניסה לתוך מרחבים עמוקים, להתוויית הדרך ולפענוח ביוגרפי. אני עוברת בקלות בין צילום ישיר לצילום מטופל, ויוצרת חומרים שאותם אני סורקת והופכת שוב לקבצים דיגיטליים, הבנויים מחומרים גבוהים ונמוכים"[1].

שישי ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תערוכות "שישי ראשון" לאמנים צעירים במוזיאון רמת גן אצרה כהן במשך שמונה שנים 98 תערוכות לאמנים צעירים. לכולם הייתה זו תערוכת היחיד המוזיאלית הראשונה. בין האמנים שהציגה: איתן בוגנים, ליאת אלבלינג, תומר קאפ, שאשא דותן, שי זילברמן, דוד בהר פרחייה, אמיר יציב, לאה גולדה הולטרמן, חן כהן, מישל פלטניק, יעלי גבריאלי, ועוד [9]. עבור סדרת התערוכות יצרה כהן ביחד עם אריק פוטרמן בלוג שתיעד את התערוכות וסרטוני וידאו שנוצרו במיוחד עבור התערוכות, ומביאים את מאחורי הקלעים ותיעוד העבודות[10].

במהלך הפרויקט יצאו 3 קטלוגים מקיפים שכל אחד מהם כלל 24 תערוכות שהוצגו בסדרה. הסדרה יצאו על בחירת האמנים, כתבה כהן בקטלוג התערוכה המסכמת 24 תערוכות משנת 2012 [11].

היחס לצילום באוצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות רבות שאצרה כהן בגלריה ע"ש דרפלר בבית הספר מוסררה עסקו בבחינת גבולות מדיום הצילום ובפרט במחקר הצילום האנלוגי. תערוכות לדוגמה: התערוכה הקבוצתית "דיוקן-עירום-טבע-דומם" הפגישה בין צלמים ותיקים וצעירים אשר יוצרים צילום שחור לבן מתוך חיבור עמוק למדיום ושימת דגש לנושאים קלאסיים ולתהליך האנלוגי. בין הצלמים שהציגו בתערוכה- פסי גירש, שמחה שרמן, נועה צדקה, תומר קאפ, דפנה גזית, אביה וייס, יעקב ישראל ורון אמיר[12]. בתערוכה "עד שיחזור האור משנותיו" (הגלריה ע"ש דרפלר במוסררה, 2015) הציגו רוסטם בארימוב ורחל ארז עבודות שנוצרו באמצעות טכניקת הלוח הרטוב (קולודיון)[13]. בתערוכה "הצילום מתגעגע לחומר", שלושת האמנים הצעירים שהציגו בתערוכה- נטע קונס, שי צבי הורודי ותמר לוינסון, הפנו גב לצילום הישיר ויצרו דימוי צילומי דרך הגוף הפיזי שלהם ודרך חומרים כימיים והליכים דיגיטליים[14].

מול השמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017, אחרי 30 שנות יצירה, כהן הוציאה לאור את ספר האמן הראשון שלה- "מול השמש"[15]. בספר 140 עמודים המחולקים לחמישה פרקים ובהם טקסטים מרכזיים לצד כשבעים תצלומים ישירים ומטופלים ואובייקטים המכילים צילום. אל הספר מצורפת מפת דימויים כרונולוגית באמצעותה אפשר לעקוב אחר רצף של תהליכי עבודה והתפתחות של רעיונות לאורך השנים. את הספר ערכה גליה יהב וגם כתבה את הטקסטים המרכזיים בו. טקסטים נוספים נכתבו על ידי רועי בושי וכהן עצמה. הספר ראה אור בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב ובית הספר הרב תחומי לאמנות וחברה מוסררה. הספר יצא לאור גם באמצעות פרויקט הדסטארט, בו לצד עותקי הספר הציעה כהן לרכוש גלויות ותיקי בד בעיצובה, מפגשי ייעוץ לאמנים, שיחות על צילום ועותקים חתומים של עבודות מהספר[4]. שם הספר קשור בין היתר לאביה של כהן, שנהג להעמיד אותה לצילום מול השמש. בפרויקט ה-HeadStrat כתבה כהן כי "הסנוור של האור הוא לא רק זיכרון ילדות שקשור לצילום, הוא גם מחובר לפעולה הצילומית שלי לאורך השנים, המבוססת על צילום 'לא תקין' ואלטרנטיבי, נשענת על חיפוש אחר האור ועל טעויות אופטיות וכימיות מרתקות שקרו לי בדרך והפכו לשפה צילומית."

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1985-1986 - לימודי פיסול וצילום, מכללת עמק יזרעאל
  • 1986-1990 - המדרשה לאמנות, רמת השרון.
  • מאז 2015 לימודי כתיבה ובודהיזם במסגרות שונות

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1992-1994 - מורה לצילום בבית ספר הילל ובתיכון בליך, רמת גן
  • 1994-1997 - מרצה לצילום במדרשה לאמנות רמת השרון, במכללת בית ברל ובמכללת ספיר
  • 1995-2002 - מרצה לצילום במכללת אסכולה-מימד בתל אביב ובסדנא לאמנות ברמת אליהו
  • 2003-2024 - מרצה במחלקה לצילום, בית הספר לאמנות וחברה מוסררה ע"ש נגר, ירושלים
  • 2010-2024 - מרצה במסלול לפוטותרפיה, בית הספר לאמנות וחברה מוסררה ע"ש נגר, ירושלים
  • 2007-2023 - ראש המחלקה לצילום, מוסררה בית הספר לאמנות ע"ש נגר, ירושלים
  • 2018-2023 - מרצה אורחת בבית הספר לעבודה סוציאלית, המחלקה לפוטותרפיה, אוניברסיטת תל אביב.

השתתפות בוועדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2011 - חברה בוועדת שיפוט, עדות מקומית
  • 2016 - שופטת בוועדת פרס אמן מורה, משרד התרבות
  • 2017 - שופטת בוועדת פרס אמן צעיר, משרד התרבות
  • 2018 - יועצת למפעל הפיס בנושא מגזינים מקוונים
  • 2021 - יועצת לתערוכה עם חופשי בארצנו, תערוכת המחאה הציבורית, כיכר רבין, תל אביב
  • 2020 - חברה בוועדת שיפוט - עדות מקומית
  • 2019 - חברה בוועדת השיפוט האמנותי של PHOTO IS:REAL

מלגות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2021 - מענק החממה, מטעם מפעל הפיס ומוזיאון פתח תקווה לאמנות
  • 2023 - מענק מיוחד לתערוכת יחיד מטעם קרן רבינוביץ, תל אביב

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1990 - הגלריה לצילום בצלאל, אוצר: יגאל שם טוב
  • 1992 - הגלריה לצילום במדרשה לאמנות רמת השרון, אוצר: בועז טל
  • 1993 - תינוקות, הגלריה בקיבוץ כברי, אוצרת: דרורה דקל
  • 1994 - תינוקות, גלריה ארטיפקט יפו, אוצר: סרגיו אדלשטיין
  • 1995 - איילת השחר כהן, פלובדיב, בולגריה
  • 1995 - תינוקות, הגלריה לצילום בצלאל, אוצר: אסף רומנו
  • 1999 - להתראות בירושלים, גלריה לימבוס, תל אביב
  • 2000 - חיבוקים ונישוקים, הגלריה בקיבוץ נחשון, אוצרת: יעל קיני
  • 2000 - חיבוקים ונישוקים, מוזיאון לאמנות חדשה חיפה, אוצרת: יהודית מצקל
  • 2001 - הקומבינה, הגלריה החדשה במכון אבני, תל אביב, אוצרת: גליה יהב
  • 2001 - חיבוקים ונישוקים, בית הספר לאמנות וחברה מוסררה, ירושלים, אוצר: אבי סבג
  • 2003 - נגה ואיילת השחר זה אותו כוכב, גלריית דרפלר במכללת ויצו חיפה, אוצרת: חנה שביב
  • 2007 - הלב זוכר, המוזיאון לאמנות ישראלית רמת גן, אוצר: מאיר אהרונסון
  • 2015 - פארק אוטופיה, גלריה אינדי, תל אביב
  • 2017 - מול השמש, גלריה בנימין, תל אביב.
  • 2020 - "מבוא להמנעות", בית האמנים, תל אביב, ליווי תערוכה: מרים נאה
  • 2021 - "חמשת הימים המלאים, חמשת הריקים", הגלריה בקיבוץ כברי, אוצר: אבשלום סולימן
  • 2022 - "להשיב מבט", בתוך אשכול התערוכות "אם עץ נופל ביער", מוזיאון פתח תקווה לאמנות, אוצרת: אירנה גורדון
  • 2023 - "הספריה החלופית", גלריה דנה, קיבוץ יד מרדכי, אוצרת: רווית הררי
  • 2024 - "הספריה החלופית", הגלריה של קרן בר גיל, רמת השרון, אוצרת: רווית הררי (מחווה לתערוכה שנפתחה בגלריה דנה, ועמדה נעולה מאז ה-7.10.24)

תערוכות קבוצתיות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1992 - כיוונים חדשים בצילום הישראלי, בית האמנים ירושלים
  • 1993 - זוכי קרן תרבות אמריקה ישראל, הגלריה האוניברסיטאית תל אביב
  • 1993 - רכישות 1991–1993, מוזיאון לאמנות חדשה חיפה
  • 1996 - דיאלוג נצחי- לצלם את ירושלים, מוזיאון מגדל דויד, ירושלים
  • 1996 - זוכי קרן תרבות אמריקה-ישראל, מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית
  • 1997 - הו מאמא- ייצוגי האם האמנות ישראלית, מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית
  • 1997 - דוקומנטציה או פיקציה, הגלריה לצילום, בצלאל
  • 1998 - גוף ללא מילים, גלריה קמרה אובסקורה, תל אביב
  • 1998 - נשים בעולם המציאות, גלריה לימבוס
  • 2000 - שבעה צלמים פוגשים את קיבוץ נחשון, הגלריה בקיבוץ נחשון
  • 2001 - לאן נעלם הסבא, פירמידה, חיפה
  • 2001 - ארבע על ארבע, מוזיאון אשדוד
  • 2001 - תערוכת הזוכים בפרס עידוד היצירה, מוזיאון לאמנות ישראלית רמת גן
  • 2002 - אמנות הארץ 2002, גלריית המשרד/תחנת כוח רדינג, תל אביב
  • 2002 - מרשים, הגלריה הלאומית בודפשט, הונגריה
  • 2003 - התגלות- דמותו של ישו בצילום, מוזיאון ישראל בירושלים/גרמניה/צרפת
  • 2005 - ליגה, יום האישה הבינלאומי, בית בנמל, נמל תל אביב
  • 2005 - אישה קסם כישוף, גלריית הצוק, נתניה
  • 2006 - גיבור אנטי גיבור, הגלריה העירונית כפר סבא
  • 2009 - צלם-אוצר, פסטיבל הצילום הבינלאומי, מתחם התחנה תל אביב
  • 2009 - חמלה וזעם ודימויים, גלריה מנשר, תל אביב
  • 2010 - עולמות מופלאים, המכון לאמנות, אורנים
  • 2011 - אמ-הות, גלריה גרשטיין, תל אביב
  • 2015 - טבע דומם וגעגוע, מקום לאמנות קריית המלאכה
  • 2017 - פרח (ושב) מזיכרוני, גלריה בנימין, תל אביב
  • 2017 - one of a kind, רע בית מלאכה לצילום, יריד צבע טרי
  • 2017 - הד הצל, מוזיאון פטמה למורשת המלאכות והתרבות הפלסטינית, אום אל קוטוף
  • 2018 - קובייה לבנה, גלריה אינדי, תל אביב
  • 2018 - barrow, גלריה חנינא, תל אביב.
  • 2019 - פסטיבל הצילום, תל אביב
  • 2020 - חיתוך בסכין מטבח, גלריה זוזו, עמק חפר
  • 2023 - זיכרון עבודה, גלריה אינדי, תל אביב
  • 2023 - cut, גלריה p-8, תל אביב

טקסטים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2005 - טרמינל, כתב עת לאמנות עכשווית, גיליון 19 עמוד שער, טקסט וצילומים, עמודים-5,4,2
  • 2007 - צידה האפל של הפומפייה, טקסט בקטלוג תערוכה של פראנס לבה נדב, בית האמנים ת"א
  • 2007 - בוקי גרינברג חדשות מהעולם התחתון, טקסט מוזמן בעקבות צילום מיצג, עמ' 184–185
  • 2007 - טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21, גיליון 31, כתבה על המועמדות לפרס גוטסדינר
  • 2008 - צילומים שליד, טקסט בקטלוג תערוכה של הצלמת פסי גירש, בית הספר מוסררה
  • 2008 - משקים נכחדים- עדויות מן השטח- טקסט בקטלוג תערוכה של דן גלשר, מוזיאון אשדוד
  • 2009 - לחם ושושנים, לוח שנה 2010, הוצא לאור על ידי Galili of Sindyanna
  • 2010 - הוא שרצה להיות אל והיה לחיה, קטלוג התערוכה של יונתן הירשפלד, עמודים-4–6
  • 2012 - על שני תצלומים ועל הירח, מגזין עיניים, גיליון מספר-149, עמודים 24–25
  • 2012 - בקשר לשמש, סיפורים קטנים על צילום, מגזין עיניים, גיליון מס-147, עמודים 26–29
  • 2012 - פני תהום, קטלוג התערוכה של רויטל לסיק, עמודים 4–6
  • 2012 - שישי ראשון אחרי, במסגרת הסדרה "שישי ראשון", 25 טקסטים, מוזיאון לאמנות ישראלית ר"ג
  • 2013 - מי מסתתר בתוך המצלמה, מגזין עיניים, גיליון מספר- 155, עמודים 46–47
  • 2013 - מחשבות על צילום, מגזין עיניים, גיליון מספר-150, עמודים 22–23
  • 2013 - דרך מורה, קטלוג התערוכה, עמוד 10–11 ,בהפקת בית הספר מוסררה
  • 2015 - שישי ראשון אחרי, במסגרת הסדרה "שישי ראשון", 25 טקסטים, מוזיאון לאמנות ישראלית רמת גן
  • 2017 - טבע שני, קטלוג התערוכה של גוני חרלפ ועופרי מרום, גלריה אלפרד, תל אביב.
  • 2019 - "צילום עם לב", טקסט בספר "עומק שדה" בהוצאת ביה"ס מוסררה לאמנות ולחברה, ירושלים
  • 2021 - חמישה טקסטים אוצרותיים, פוטופואטיקה 1-9 אנתולוגיה חזותית, בהוצאת גלריות מוסררה
  • 2023 - טקסט ראשי בספר האמנית זהבה אדלסברג – "אני המוקד חסר התועלת של כל הממשויות"

אוצרות (מבחר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2006 - חמור לבן ביער בן שמן, תערוכת יחיד לצלמת פסי גירש, הגלריה ע"ש דרפלר, בית הספר מוסררה
  • 2007 - צידה האפל של הפומפייה, תערוכת יחיד לצלמת פראנס לבה נדב, בית האמנים תל אביב
  • 2009 - שישי ראשון, תערוכות יחיד ל-12 אמנים צעירים, המוזיאון לאמנות ישראלית רמת גן
  • 2009 - חלומות גדולים, תערוכת יחיד לצלמת מיכל חלבין, הגלריה ע"ש מורל דרפלר, בית הספר מוסררה
  • 2010 - שישי ראשון, תערוכות יחיד ל-12 אמנים צעירים, המוזיאון לאמנות ישראלית רמת גן
  • 2011 - שישי ראשון, 12 תערוכות יחיד ל-12 אמנים צעירים, המוזיאון לאמנות ישראלית רמת גן
  • 2011 - מופע האור\פוטוגרמות ויצירי כלאיים\ חומר ורוח הדברים, הגלריה ע"ש דרפלר, בית הספר מוסררה.
  • 2011 - צילום אישי שירה פרטית, פסטיבל פוטופואטיקה, הגלריה ע"ש דרפלר, בית הספר מוסררה.
  • 2012 - שישי ראשון אחרי, תערוכה קבוצתית המסכמת 24 תערוכות יחיד, המוזיאון לאמנות ישראלית רמת גן
  • NO- 2013 צילום @ יד שתיים, הגלריה ע"ש דרפלר בבית הספר מוסררה.
  • 2013 - דרך מורה, מרכז עמיעד תל אביב, תערוכה קבוצתית ביוזמת קרן טראמפ להוראה איכותית ובית הספר מוסררה, משתתפים: שמחה שרמן, פסי גירש, טל שוחט, אורי גרשוני, אנה ים, רון עמיר, גסטון צבי איציקוביץ, לאה גולדה הולטרמן, נועה צדקה, רינת קוטלר, תמר צוהר, נועה ברזנר, אסף אלבוחר, נועה יפה, שניר קציר, מאיר ויזלטיר, רונית שני, רעות פרסטר, אייל פריד, אתי שוורץ, נמרוד גרשוני, אריק פוטרמן ונועם כוזר, מגדלנה דפנר, הילה נבו, סשה פליט, מרב שין בן אלון
  • 2013 - שישי ראשון, תערוכות יחיד ל-12 אמנים צעירים, המוזיאון לאמנות ישראלית רמת גן
  • 2014 - העצמי כרחוב כמרחב מפוצל, תערוכה משותפת לתומר קאפ ואיתי אייזנשטיין, פסטיבל פוטופואטיקה, הגלריה ע"ש דרפלר, בית הספר מוסררה
  • 2014 - דיוקן- עירום- טבע- דומם, פסטיבל מוסררה מיקס, בית הספר מוסררה.
  • 2014 - light box in the dark room, פסטיבל מוסררה מיקס, בית הספר מוסררה.
  • 2014 - שישי ראשון, תערוכות יחיד ל-12 אמנים צעירים, המוזיאון לאמנות ישראלית רמת גן
  • 2015 - עד שיחזור האור משנותיו, הגלריה ע"ש דרפלר, בית הספר מוסררה
  • 2015 - מסע בין כוכבים, תערוכה קבוצתית, פסטיבל מוסררה מיקס, הגלריה ע"ש דרפלר, בית הספר מוסררה
  • 2015 - שישי ראשון אחרי, תערוכה קבוצתית ל-23 אמנים שהציגו בסדרה-שישי ראשון בין השנים 2013–2014, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן
  • 2015 - אינדי באוויר, תערוכת בלוג לאמני גלריה אינדי
  • 2015 - שישי ראשון, תערוכות יחיד ל-12 אמנים צעירים, המוזיאון לאמנות ישראלית רמת גן
  • בין דור ראשון לדור 5.1, תערוכה קבוצתית באוצרות משותפת עם אלקס ריף, פסטיבל פוטופואטיקה, הגלריה ע"ש דרפלר, בית הספר מוסררה
  • 2016 - הצילום מתגעגע לחומר, תערוכה משותפת לנטע קונס, שי צבי הורודי ותמר
  • לוינסון, פסטיבל מוסררה מיקס 16 ,הגלריה ע"ש דרפלר, בית הספר מוסררה
  • 2016 - החדר האחרון, תערוכה לצלם-דן גלשר, הגלריה החברתית, בית הספר מוסררה
  • 2016 - 12 שישי ראשון, תערוכות יחיד ל-12 אמנים צעירים, המוזיאון לאמנות ישראלית רמת גן
  • 2018 - אולריך, פסטיבל פוטופואטיקה, גלריה דרפלר, בית הספר מוסררה.
  • Every Thing is Going to be all right - 2018, תערוכת יחיד לציירת יעל כפרי, גלריה P8, תל אביב
  • 2018 - טבע שני, תערוכה זוגית משותפת לציירת-עופרי מרום ולפסלת-גוני חרלפ, גלריה אלפרד, תל אביב.
  • 2019 - כלים, תערוכת יחיד לאמנית-מיטל קובו, גלריית הוילה, מכללת אמונה, ירושלים
  • 2022 - יצאתי לחפש ערפל, תערוכה לצלם ג'ואל קנטור, בשותפות עם אבי סבג
  • 2024 - טינקטורה, תערוכת יחיד לרונית מירסקי, גלריה p-8 , תל אביב

קטלוגים, חוברות, הדפסים וספרי אמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1981 - כשהשקט שלי הולך, ספר שירים ואיורים, הוצאת "סער" ת"א
  • 2007 - הלב זוכר, קטלוג נלווה לתערוכת יחיד במוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן
  • 2017 - מאה רפרודוקציות ממוספרות ותיקים מודפסים מתוך הפרויקט "מול השמש"
  • 2017 - מול השמש, ספר אמנית המלווה בטקסטים אישיים ובמאמרים של גליה יהב ורועי בושי
  • 2018 - שש גלויות אמנות במארז, הוצאה עצמית

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיה ויוצרת בתל אביב-יפו. נשואה ואם לשניים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איילת השחר כהן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 מול השמש, איילת השחר כהן, 2017
  2. ^ מגזין פרוטפוליו, ‏20 בפברואר 2018
  3. ^ 1 2 בושי רועי, לגעת בנוף, מול השמש, ספר אמן איילת השחר כהן
  4. ^ 1 2 3 מול השמש, ספר אמן, הפרויקט של איילת השחר כהן באתר HeadStart, באתר HeadStart
  5. ^ איילת השחר כהן באתר "פחות מאלף" (ארכיון)
  6. ^ 1 2 יהב גליה, לאבד את הראש, מול השמש, ספר אמן איילת השחר כהן
  7. ^ 1 2 יהב גליה, נשים קטנות, מול השמש, ספר אמן איילת השחר כהן
  8. ^ יהב גליה, נוף במגש, מול השמש, ספר אמן איילת השחר כהן
  9. ^ רז מיטל, לפני עלות השחר: המלכה של תערוכות הצעירים מדברת, באתר טיים אאוט תל אביב, ‏בדיקה אחרונה ב: 15.6.2018
  10. ^ שישי ראשון - סדרת תערוכות לאמנים צעירים, באתר שישי ראשון - דיאלוג
  11. ^ כהן, איילת השחר, קטלוג התערוכה "שישי ראשון אחרי", 2012, מוזיאון רמת גן
  12. ^ טקסט התערוכה "דיוקן-עירום-טבע-דומם", באתר בית הספר לאמנות וחברה מוסררה ע"ש נגר, ‏2014
  13. ^ טקסט התערוכה "עד שיחזור האור משנותיו", באתר בית הספר לאמנות וחברה מוסררה ע"ש נגר, ‏2015
  14. ^ טקסט התערוכה "הצילום מתגעגע לחומר", באתר בית הספר לאמנות וחברה מוסררה ע"ש נגר, ‏2016
  15. ^ שירז גרינבאום, מול השמש | איילת השחר כהן, באתר מעלעלת, ‏אפריל 2020