סול בודנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סול בודנר
SOL RUBIN BODNER
פרופסור סול בודנר במפגש אקדמי 1979
פרופסור סול בודנר במפגש אקדמי 1979
פרופסור סול בודנר במפגש אקדמי 1979
לידה 7 במרץ 1929
כ"ה באדר א, התרפ"ט
ניו יורק, ארצות הברית
פטירה 29 באוקטובר 2019 (בגיל 90)
א בחשון התש"ף
חיפה
ענף מדעי הנדסת מכונות, מכניקת חומרים
מקום מגורים חיפה
מקום קבורה בית העלמין בזכרון יעקב
עיסוק

חוקר, פרופסור מלא בטכניון

מקים ומנהל המעבדה למכניקת חומרים.
מקום לימודים אוניברסיטת ניו יורק
מוסדות אוניברסיטת בראון
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
פרסים והוקרה פרס רוטשילד (1982),
קתדרה ריינר
הוקרה מחיל הים, בכנס קציני מספן ציוד ובעמותת דולפין
מכתב הוקרה מהמשטרה, מעבדת סילוק פצצות.
תעודת הוקרה מאיגוד מהנדסי מכונות בישראל על הישגים יוצאי דופן,
ומדליה מאיגוד מדעי ההנדסה (1998).
בת זוג נחמה ורדי מבית רוזנבוים
צאצאים ארבעה ילדים: דר' ניר בינור, אלון בודנר, אורן בודנר, ודר' בטינה פישמן
שנים עשר נכדים ושני נינים.
תרומות עיקריות
ידוע בעיקר בזכות פיתוח מודל ויסקופלסטי הנקרא "בודנר-פרתום".

סול רובין בודנר (7 במרץ 1929 - 29 באוקטובר 2019) היה פרופ' חוקר ומרצה בטכניון. עסק בחקר של מידול אלסטי-ויסקופלסטי וויסקואלסטי של חומרים, התנהגות חומרים בקצב עיבור גבוה, תגובה דינמית של מבנים ואנליזה של חדירה בליסטית.

כמו כן, תרם רבות בתחומים של חומרים מרוכבים וצוללות.

ילדות ומשפחה בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סול גדל ברובע ברונקס שבעיר ניו יורק. הייתה לו אחות גדולה ליליאן ושני אחים צעירים יותר, ליאו ונייתן. אביו, אירווינג, היגר מאוסטריה לארצות הברית לאחר מלחמת העולם הראשונה. היה סוחר במקצועו. אימו, נטי, הייתה עקרת בית. היא נפטרה כשסול היה בסביבות גיל 20. כשהיה סטודנט עבד כמציל בחופי הים.

בשנת 1952, בעת שלמד לדוקטורט, ביקר משפחה בישראל שגרו בתל אביב, סמוך להתחנה המרכזית הישנה. אלו היו אברהם ושולמית דיסקין, [א] הם הציעו לו להיפגש עם בת השכנים, נחמה ורדי, בת לישראל ושרה רוזנבוים. ההכרות הפכה לזוגיות. לאחר זמן לא רב, היא נסעה בעקבותיו לארצות הברית ושם הם התחתנו ונולדו להם ארבעה ילדים. בשנת 1964 עלתה המשפחה לישראל וקבעו את מגוריהם בחיפה.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודנר התגייס לחיל הים האמריקאי כעתודת מילואים. לאחר שעלה לישראל, ולאחר הרבה שנות תרומה לחיל הים, הוענקה לו דרגה ייצוגית רב-סרן בחיל הים. בודנר הירבה לעבוד גם עם חיל החימוש ועזר לפתח מיגון לטנק המרכבה, ולכלים אחרים בחילות השדה, ביניהם נושאי גייסות וג'יפים ממוגנים.

מחקר הוראה ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודת הדוקטורט של בודנר נכתבה במסגרת המכון הפוליטכני של אוניברסיטת ניו יורק בברוקלין ועסקה בקריסת צילינדרים מחוזקים. המשך מחקר וניסויים בנושא זה הפך אותו למומחה עולמי בתחום. הוא ייעץ בתחום זה לחילות הים האמריקאי והישראלי, וגם למהנדסי חברת טיסנקרופ שתכננו את צוללות הדולפין.

בשנות החמישים המאוחרות גם היה שותף לפיתוח חומרים מרוכבים שהגנו על החלליות הראשונות, מרקורי ואפולו, בעת חזרתם מהחלל. בזמן הזה עבד חלקית בחברה בשם: Aviation space Avco. משנת 1955 ועד 1964 עבד כחוקר באוניברסיטת בראון, והגיע שם לדרגת פרופסור חבר.

בשנת 1964 עלה עם משפחתו ארצה מטעמים ציוניים, והחל בגיל 35 לעבוד הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל כפרופסור מלא. נכתב עליו בעיתונות (קובץ מצורף) שהוא היה הפרופסור הצעיר ביותר אי פעם בתולדות הטכניון. מאז ועד צאתו לפנסיה עבד בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל.

בודנר היה נשיא האגודה למכניקה תאורטית ומעשית בישראל, וחבר באיגוד העולמי. פרסם יותר מ-120 מאמרים וספרים. הוזמן להרצות בכנסים בינלאומיים רבים, חבר בארבע אגודות בינלאומיות, ובחמש מערכות הוצאות לאור של פרסומים מדעיים. היה מקובל כמומחה גם בצד התאורטי וגם בצד הניסויי והמעשי של בעיות הנדסיות, ברמה הגבוהה ביותר.

בודנר עסק כל חייו במחקר והוראה. בין השנים 1960 ועד 1994 הונחו על ידו כארבעים משתלמים לתואר שני ושלישי. בנוסף לפעילותו בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל שימש כמרצה אורח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אוניברסיטת אילינוי, המכון הטכנולוגי של ציריך, ואוניברסיטת קיוטו ביפן.

פעילות מדעית וציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודנר פעל רבות לקידום הידע בחיל הים הישראלי. הקים וריכז את המגמה להנדסת אוניות בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. שם הוכשרו מאות מהנדסים, רובם מחיל הים.

היה יועץ מרכזי בגיבוש מתודולוגיית תכנון חדשנית לגופי הלחץ של צוללות הגל והדולפין, שהייתה שונה מהמקובל עד אז. הודות למעורבותו נמנעו טעויות שגילה בתכנון הגרמני. מתודולוגיה זו אומצה על ידי המתכנן הגרמני ביתר הצוללות שתוכננו מאז.

השתתף בצלילות עומק של צוללות גל ודולפין לבדיקת המאמצים המתפתחים בגוף הלחץ. היה מעורב בחקירת טביעת הדקר. מצא פתרון לבעיית מדחף מרעיש בצוללת. ביצע ייעוץ ופיקוח על תיקון גוף לחץ בצוללת גל. בחן את חוזק ספינות סער 4 לאחר נזק שהתגלה בים האדום. ביצע אנליזות, בחן כשלים וגיבש המלצות לשיפור.

פרופסור בודנר היה יועץ, מורה וחבר, למספר דורות של מהנדסי מכונות בחיל הים, והטביע את חותמו על תחומי עשייה נרחבים מאוד של החיל. פעילותו של פרופ' בודנר עבור חיל הים בוצעה בצניעות ובהתנדבות ללא קבלת כל תמורה.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך עבודתו המקצועית זכה בודנר להוקרה ופרסים מגופים שונים.

  • 1960 חברות באיגוד האמריקאי לטילים.
  • 1962 מלגת גוגנהיים
  • 1970 קתדרה ע"ש מרכוס ריינר, שניתן לאיש סגל בטכניון בכיר
  • 1981 פרס רוטשילד
  • 1990 הוקרה מעמותת דולפין על הטיפול בצוללות.
  • 1991 מכתב תודה והערכה ממשטרת ישראל
  • 1996 פרס הצטיינות מהאגודה למהנדסי מכונות בישראל
  • 1998 מדליה מאיגוד מדעי ההנדסה.
  • 2007 הוקרה מחיל הים, בפני כנס קציני מספן ציוד.
  • אורח כבוד באקדמיות בקיימברידג', רייקיויק, יוון, יפן, וסין.

מחקרים ופרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודנר כתב כ-120 מאמרים מדעיים. שקיבלו פרסום בספרות המדעית.

לפרסום רב זכה המחקר בתחום האלסטו פלסטיק שעשה יחד עם דוקטור יהודה פרתום, אשר פתח דרך למחקרים נוספים.

רשימת המאמרים של סול בודנר באתר שער המחקר. להלן חלק קטן מהם:

  • S.R. Bodner, “A lower bound on bifurcation buckling of viscoplastic structures”, Acta Mechanica [Suppl] 3, Springer-Verlag, Pub. 1992, pp 181-190, (1992).
  • K.S. Chan, S.R. Bodner, A.F. Fossum and D.E. Munson, “A constitutive model for inelastic flow and damage evolution in solids under triaxial compression”, Mechanics of Materials, Vol. 14, pp 1-14, (1992).
  • M. Ravid, S.R. Bodner and I. Holcman, “Penetration into thick targets – refinement of a 2D dynamic plasticity approach”, International Journal of Impact Engineering, Vol. 15, pp 491-499, (1994).
  • S.R. Bodner and M.B. Rubin, “Modeling of hardening at very high strain rates”, Journal of Applied Physics, Vol. 76, pp 2742-2747, (1994).
  • M. Ravid, S.R. Bodner, and I. Holcman, “A two-dimensional analysis of penetration by an eroding projectile”, International Journal of Impact Engineering, Vol. 15, pp 587-603, (1994).
  • K.S. Chan, N.S. Brodsky, A.F. Fossum S.R. Bodner and D.E.Munson, “Damage induced nonassociated inelastic flow in rock salt”, International Journal of Plasticity, Vol. 10, pp 623-642, (1994).
  • S.R. Bodner and A. Lindenfeld, “Constitutive modelling of the stored energy of cold work under cyclic loading”, European Journal of Mechanics/A Solids

הרצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1999 השתתף בודנר בוועדה המייעצת לפרס הארווי, בו זכה גרשם שלום ובטקס נשא את ההרצאה "התעניינותו של גרשם שלום במדע ומתמטיקה"

לימודים והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1950 – B.C.E., Civil Engineering, Polytechnic Institute of Brooklyn.
  • 1953 – M.S., Mathematics, New York University, Courant Institute of Mathematics.
  • 1955 – Ph.D., Applied Mechanics, Polytechnic Institute of Brooklyn
בודנר עם צלצל דיג תת-מימי עם הבן הבכור ניר בחוף הים 1962
בודנר חותר בנחל סיקונק, בפרובידנס. ליד אוניברסיטת בראון, 1963
בודנר מתארגן לקראת צלילה בחוף נוה ים, 1980

משפחה ממשיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1953 נולד הבן ניר. בינואר 1956 נולדו אלון ואורן, ב- ספטמבר 1964 נולדה הבת בטינה. שניים מבניו שירתו בחיל הים, ניר בצוות בניית צוללות הגל, ואלון כמהנדס בענף הנדסה.

בשנים האחרונות פיתח אלון בודנר אמצעי חדשני לנשימה מתחת למים ללא מכלי אוויר דחוס. שיטה זו עשויה בעתיד להאריך את יכולת השהות מתחת למים של צוללות ושל לוחמי קומנדו ימי. מורשת חיל הים המשיכה גם לדור השלישי, עם שני נכדים אשר שירתו אף הם בחיל, כאנשי צוות בספינות.

בודנר נפטר ב-29 באוקטובר 2019 ונקבר בבית העלמין בזכרון יעקב. בלכתו השאיר אחריו את אלמנתו נחמה בודנר, ארבעת ילדיו: דר' ניר בינור, אלון בודנר, אורן בודנר, ודר' בטינה פישמן, שנים עשר נכדים ושני נינים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סול בודנר בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לימים ההורים של יובל דיסקין, ראש השב"כ לשעבר.
  2. ^ מימין: האח ליאו, האח נתן, לא ידוע , סול, נחמה, האחות ליליאן, האבא אירווינג. מקדימה: לא ידוע.