יובל דיסקין
 | |||||||||||||
| לידה |
11 ביוני 1956 (בן 67) גִּבְעָתַיִם, ישראל  | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||||||||
| השכלה | |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
  | |||||||||||||
יובל שלום דיסקין (נולד ב-11 ביוני 1956) הוא איש ביטחון ישראלי שכיהן בשנים 2005–2011 כראש שירות הביטחון הכללי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיסקין נולד, גדל והתחנך בגבעתיים. הוריו אברהם ושולמית דיסקין. באוגוסט 1974 התגייס לצה"ל והתנדב לסיירת שקד.[1] בסיירת עבר דיסקין מסלול הכשרה כלוחם וכן עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס סיור. עם תום המסלול השתתף באימונים ופעילות מבצעית במסגרת הסיירת.[2] לאחר מכן יצא לקורס קציני חי"ר ועם סיומו שב לסיירת כמפקד צוות.[3] בשנת 1978 השתחרר מצה"ל לאחר ששימש כסגן מפקד פלוגה בסיירת.[4]
פעילות בשב"כ[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיסקין התגייס לשב"כ בחודש מאי 1978, ושירת כרכז שטח בנפת שכם.[5] בזמן מלחמת לבנון הראשונה פעל בביירות ובצידון. בשנת 1984 מונה לרכז נפת שכם, ועד שנת 1989 שירת גם כרכז נפות ג'נין וטול-כרם. לאחר מכן לחם כרכז השירות במלחמת לבנון,[6] בין היתר בגזרת העיר ביירות[7] ובמחנות הפליטים של צור וצידון. בשנת 1990 מונה לראש מחלקת סיכול טרור באגף לעניינים ערביים. בתקופה זו היה אמון על בניית קשרים ביטחוניים עם מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. בשנת 1994 מונה לראש האגף. בשנת 1996 היה מעורב בתהליך הפקת הלקחים של שירות הביטחון הכללי מפיגועי ההתאבדות בישראל של פברואר-מרץ 1996, והטמעתם ביחידות השירות.
בשנת 1997 מונה למפקד מרחב ירושלים. בשנים אלו הצליח המרחב לפגוע קשות בזרוע הצבאית של החמאס ביהודה ושומרון ולחסל את מפקדיה – האחים עאדל ועמאד עוודאללה, מה שהוביל לרגיעה משמעותית בטרור עד פרוץ האינתיפאדה השנייה.[8] מיולי 2000 עד ספטמבר 2003 כיהן כסגן ראש השב"כ. בתקופה זו במהלך האינתיפאדה השנייה הוביל את פעילות השירות בתחום הלחימה בטרור, פיתוח היכולות המבצעיות ואת שיטות הלחימה בתופעת פיגועי ההתאבדות, שגבתה מאות קורבנות. הוא פיתח את מנגנון הסיכולים הממוקדים ויצר את התפיסה שסיכול יכול להיות משולב עם שאר ארגוני קהילת המודיעין ומערכת הביטחון. דיסקין קידם את רעיון חדרי הפיקוד והשליטה המשולבים לניהול מבצעי הסיכול, ובמסגרת זו הביא לכך שמידע שבעבר לא יצא מהשב"כ, הועבר מאז לידי שאר גורמי קהילת המודיעין, לצורך סיכול פיגועים.[9]
בספטמבר 2003 יצא לחופשת לימודים שבמהלכה הושאל כיועץ מיוחד לראש המוסד ועסק בפיתוח תפיסת ההפעלה המבצעית של הארגון בתקופת מאיר דגן.
ראש השב"כ[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 במאי 2005 מונה לראש השב"כ (החליף את אבי דיכטר), כחודשיים לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות.
אחת ממשימותיו העיקריות של השב"כ בתקופה זו הייתה למנוע טרור של קיצונים יהודים במטרה למנוע את ההתנתקות, אך למרות זאת לא הצליח השב"כ להתריע ולסכל את הפיגועים שביצעו עדן נתן-זאדה ואשר ויזגן. לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות ערך סדרת מפגשים בישיבות הסדר ומכינות קדם צבאיות, במטרה להפחית את תחושת הריחוק שחש הציבור הדתי-לאומי כלפי הממסד השלטוני והשב"כ במיוחד.
במהלך חודש ינואר 2006 היה על השב"כ לפעול בעיקר לסיכול פיגועים, השגת תמונת מודיעין והערכת מצב על הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית. דיסקין וארגונו היו מבין היחידים במערכת הביטחון שהעריכו ברצינות שהחמאס ינצח בבחירות. דיסקין גם טען שהחמאס פועל להתחמש כדי ליצור מאזן הרתעה עם ישראל כמו בלבנון, וטען שחצי האי סיני הופך לגן עדן למבריחי נשק דרכו עוברות לרצועת עזה בציר פילדלפי כל סוגי הנשק חוץ מטנקים ומטוסים[10]. על רקע הערכה זו פעל השירות לחיזוק יכולותיו המודיעיניות, הטכנולוגיות והמבצעיות בדרום ובגבול המערבי עם מצרים.
עם זאת, דיסקין טען בפברואר 2007 שישראל לא צריכה להתערב ברצועת עזה מחשש שהדבר יחליש את הרשות הפלסטינית מול החמאס. דיסקין טען שלחמאס ייתרון על הפת"ח באיכות לוחמיו[11], אך עם זאת השב"כ, כשאר מערכת הביטחון הישראלית, לא צפה באותה עת את השתלטות חמאס על הרצועה[12]. בשנים 2007 ו-2009 טען דיסקין שהחמאס רוצה באופן זמני שקט כדי שיהיה לו הזדמנות להתחמש ולהתעצם[13].
בשנים 2009 ו-2012 הביע עמדה כי יש למוטט את שלטון החמאס, אשר השתלט על הרצועה ב-2007.[14]
דיסקין התנגד נחרצות לעסקת חילופי השבויים לשחרור גלעד שליט, בהתבסס על התפיסה העקרונית שעסקאות מסוג זה מעודדות חטיפות נוספות של אזרחים וחיילים, מחזקות את תשתיות הטרור בטווח הבינוני והארוך ומחלישות את יכולת ההרתעה של מדינת ישראל. ערב פרישתו מתפקידו כראש השב"כ הצהיר דיסקין כי הוא רואה את אי הצלחת השב"כ להביא מודיעין שיאפשר את שחרורו של החייל גלעד שליט ככישלון אישי שלו.[15]
בשנת 2009 אישרה ממשלת ישראל את בקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו להאריך את כהונתו של דיסקין בשנה נוספת.[16] במאי 2011 סיים דיסקין שש שנות כהונה כראש השב"כ ובמקומו מונה יורם כהן, ששימש כסגנו של דיסקין בין השנים 2005 ל-2008. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק הביעו הערכה רבה לתפקודו. עם זאת נחשב דיסקין כמי שיחד עם ראש המוסד מאיר דגן ועם הרמטכ"ל גבי אשכנזי הביע התנגדות למדיניות שהובילו באותה העת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק בנושא תוכנית הגרעין האיראנית, מה שהוביל למתיחות רבה ביחסים בין ראשי מערכת הביטחון לראש הממשלה ולשר הביטחון. בשש השנים שבהן עמד דיסקין בראש השב"כ חלה ירידה משמעותית בהיקף פיגועי הטרור ובהיקף הנפגעים מפיגועים ופסקה כמעט כליל תופעת פיגועי ההתאבדות.
בשנת 2012 יצא הסרט התיעודי שומרי הסף בו מרואיינים ששה מראשי השב"כ לדורותיהם כולל דיסקין.
לאחר פרישתו מהשב"כ[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשלהי 2016 הקים דיסקין את חברת הסייבר "CyMotive Technologies" עם פולקסווגן ועם ראש אגף טכנולוגיה לשעבר בשב"כ צפריר כץ וראש אגף מחשוב ומידע לשעבר בשב"כ ד"ר תמיר בכור,[17] והוא מכהן כיו"ר החברה.[18] ביוני 2023 פורסם כי חברת הסייבר אופורה שהקים בשנת 2020 עם שותפים נערכת לקראת סגירה, לאחר שרוב עובדיה פוטרו והיא מתכוונת למכור את הטכנולוגיה שפיתחה.[19]
דעות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשהציג את משנתו הפוליטית ציין כעמודי התווך: נחישות ביטחונית, חתירה לשלום, העדפת טובת הרבים, צדק חברתי ולגיטימיות בינלאומית לקיומה של מדינת ישראל.
דיסקין התבטא באופן פוליטי מספר פעמים תוך שהוא מביע ביקורת נוקבת על ראשי המדינה וכנגד ראשי גוש הימין הישראלי. בראיון שנערך לפני הבחירות לכנסת ה-20 טען כי "המרכז השפוי מפקיר את המדינה למפלגה נבובה של ימין רדוד (הליכוד) הנשלטת על ידי חבורת מתלהמים קיצונים" ואף אמר כי "אם ניתן למדינה להמשיך להתנהל ללא חזון וללא דרך, המגמות המתפתחות כפי שאני רואה אותן, הקצנה מוגזמת ימינה, ישנו את פניה ללא הכר". עוד טען כי "אני חושב שהגיעה העת שיהיה גם לנו 'אביב ישראלי' (כאנלוגיה למהפכות האביב הערבי)".
באפריל 2012 יצא דיסקין בביקורת חריפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק, ובין השאר אמר: "אני לא מאמין לא בראש הממשלה ולא בשר הביטחון. אני מאוד לא מאמין במנהיגות שמקבלת החלטות מתחושות משיחיות".[20] הוא ציין שפרשנים רבים סבורים כי תקיפה ישראלית של מתקני הגרעין באיראן עלולה לגרום דווקא להאצת תוכנית הגרעין. בריאיון לדרור מורה, במאי הסרט שומרי הסף, שפורסם בינואר 2013, שב ותקף דיסקין בחריפות את נתניהו ואת ברק:
"משנת 94', פלוס-מינוס, יצא לי לעבוד בקרבה כזו או אחרת לדרג המדיני הכי בכיר של מדינת ישראל - ראשי ממשלה, שרי ביטחון - וראיתי כל מיני סוגים של מנהיגים. ראיתי את רבין, פרס, ביבי, ברק, שרון, אולמרט ועוד פעם את ביבי כראש ממשלה ואת ברק כשר ביטחון. כשאני לוקח את הספקטרום הזה של המנהיגים שיצא לי לעבוד תחתם, אני יכול לומר שהיו מנהיגים שהייתה לי תמיד התחושה לגביהם שברגע האמת, כאשר האינטרס של המדינה יעמוד מול האינטרס האישי שלהם, הם יעדיפו את האינטרס הלאומי על הכל... הם באו מהמקום הזה, שבו האינטרס של המדינה עומד לפני כל דבר אחר. ולצערי התחושה שלי, ושל רבים מבכירי מערכת הביטחון, הייתה כשאנחנו מדברים על נתניהו ועל ברק, שאצלם האינטרס האישי, האופורטיבי, העכשווי הוא הדבר המוביל לפני כל דבר אחר.[21]
לקראת הבחירות לכנסת העשרים בשנת 2015 הודיע על תמיכתו ביצחק הרצוג לראשות הממשלה.[22] לאחר הבחירות, ביוני 2015, אמר בראיון שהוא "בוחן בצורה משמעותית כניסה לפוליטיקה ... אני מאוד רוצה להשפיע וחושב שיש לי כלים. מצד שני, יש לי סלידה ואנטי גדול כלפי המערכת הפוליטית. צריך להחליט מה גובר".
בתחילת 2023 קרא להשבתה של המדינה באופן חוקי והזהיר ש"אם לא נבלום את הדהירה המטורפת הזו שמוביל ראש ממשלה נאשם בפלילים שעומד למשפט, זוֹ תִּהְיֶה מְדִינָה שֶׁשָּׁטָה אֶל סוּפָה וְאֶל סוֹפָהּ. סופה של המדינה הדמוקרטית היהודית."[23] בהמשך אמר ש"זו ממשלת טרור על מלא-מלא",[24] ופנה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהצעה למתווה הכולל עצירת החקיקה ופרישה תמורת סגירת תיקיו.[25] עם התקדמות הרפורמה המשפטית קרא להשעיית התנדבות למילואים.[26]
השכלה וחיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיסקין הוא בעל תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל ובמדע המדינה מאוניברסיטת בר-אילן, ותואר שני (מצטיין דיקן) במדע המדינה ובמינהל ציבורי מאוניברסיטת חיפה.
היה נשוי פעמיים, והוא אב לשבעה ילדים.[27] ב-2017 נישא בשלישית לד"ר איזבל ארנד, חוקרת במעבדה לנוירו-פסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון.[28] מתגורר בתל אביב-יפו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דרור מורה, שומרי הסף: שישה ראשי שב"כ מדברים, הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, 2014.
- עמוס הראל ואבי יששכרוף, "המלחמה השביעית", הוצאת ידיעות ספרים, 2004.
- עפר שלח ורביב דרוקר, "בומרנג", הוצאת כתר, 2005.
- בן כספית, "חמקן", זמורה ביתן, 2013.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יובל דיסקין, ברשת החברתית LinkedIn- יובל דיסקין, באתר News1 מחלקה ראשונה
- עפר שלח, הדיסקט של דיסקין, באתר ynet, 10 בפברואר 2005
- חיים איסרוביץ, אבי "הסיכולים הממוקדים", באתר nrg, 15 במאי 2005
- עמרי אסנהיים, קפטן יונס והנבוט, באתר nrg, 11 ביוני 2005
- nrg מעריב, ראש השב"כ: ההתנתקות הייתה עקירה, באתר nrg, 6 בפברואר 2006
- יואב לימור, צומת המוביל, באתר ynet, 6 באוגוסט 2008
- רונן ליבוביץ`, הממשלה אישרה את הארכת הכהונה של ראש השב"כ, באתר nana10, 25 באוקטובר 2009
- אמיר בוחבוט, כולם בשביל אחד: הקונצנזוס סביב דיסקין, באתר nrg, 26 באוקטובר 2009
- עמוס הראל, 6 השנים הטובות של ראש השב"כ יובל דיסקין, ועוד חייל אחד שנשאר חטוף, באתר הארץ, 6 במאי 2011
- דרור מורה, "יש כאן משבר מנהיגותי, זלזול מוחלט בציבור. אולי יחשבו שאני רואה את זה באופן קיצוני מדי. אני אומר לכם: מקרוב זה נראה עוד יותר גרוע", באתר ynet, 5 בינואר 2013
- בן כספית, מכתבים מהחזית: התהום בין מדינת ישראל למדינת יהודה, סופהשבוע, 17 בנובמבר 2013
רונן ברגמן, על קוצו של י', באתר "ידיעות אחרונות", 27 במאי 2011 (הקישור אינו פעיל)- איתי בלומנטל, דיסקין: עסקת האסירים מבחילה, נתניהו חלש, באתר ynet, 4 בדצמבר 2013
- נאומו בכנס הסכם ז'נבה באירוע "עשור ליוזמה" אתר יוטיוב 2013
- מורן אזולאי, דיסקין: נתניהו נכשל, תנו להרצוג הזדמנות, באתר ynet, 13 במרץ 2015
- אבי יששכרוף, "ישראל בדרך להיות מדינה דו-לאומית", באתר וואלה!, 18 ביוני 2015
ליאת רגב משוחחת עם יובל דיסקין בתוכנית "70 פנים", בערוץ YouTube של כאן 11, 2018
מכּתביו:
- ישראל על סף נקודת האל-חזור, באתר וואלה!, 11 ביולי 2013
- למנוע עכשיו את הפיצוץ הגדול, באתר ynet, 1 בנובמבר 2013
- איומים, הזדמנויות ומה שביניהם, באתר הארץ, 6 ביולי 2014
- זה מה שמחכה לנו, באתר ynet, 21 בנובמבר 2014
- לא חמוצים — רקובים, באתר "ידיעות אחרונות", 30 באוקטובר 2017
- "אלה החיים", השיב נתניהו על מוות טרגי של אזרח ישראלי - וחשף את עומק הבעיה, באתר מאקו, 4 בדצמבר 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בן כספית, מכתבים מהחזית: התהום בין מדינת ישראל למדינת יהודה, סופהשבוע, 17.11.2013.
- ^ עמרי אסנהיים, קפטן יונס והנבוט, באתר nrg, 11 ביוני 2005.
- ^ ליאת רון, פורטפוליו / אריק שור, באתר גלובס, 6 בספטמבר 2007
- ^ דרור מורה, "שומרי הסף", הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, 2014, עמוד 303.
- ^ מאת אמיר אורן, כשג'יהאד יחזור משדה הקרב, באתר הארץ, 10 ביולי 2003.
- ^ דרור מורה, "שומרי הסף", הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, 2014, עמודים 304-311.
- ^ רונן ברגמן, על קוצו של י', באתר "ידיעות אחרונות", 27 במאי 2011 (הקישור אינו פעיל).
- ^ דרור מורה, "שומרי הסף", הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, 2014, עמודים 221-225.
- ^ דרור מורה, "שומרי הסף", הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, 2014, עמודים 311-327.
- ^ גדעון אלון, דיסקין: סיני בדרך להפוך לבסיס טרור ומוקד הברחות, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2006
- ^ עמוס הראל, ראש השב"כ: לא כדאי שנתערב כרגע במתרחש ברצועה, אם איננו רוצים לקלקל הכל, באתר הארץ, 5 בפברואר 2007
- ^ אלכס פישמן, מנותקים מהמציאות. עשור להתנתקות, באתר ynet, 27 ביוני 2015
- ^ אמנון מרנדה, דיסקין: אין סיכוי לתהליך כל עוד חמאס שולט בעזה, באתר ynet, 19 במאי 2009
- ^ פנחס וולף, דיסקין: "למוטט את שלטון חמאס בעזה", באתר וואלה!, 19 במאי 2009
גדעון אלון, כתבנו בכנסת, ראש השב"כ: "חייבים למוטט את שלטון חמאס", באתר ישראל היום, 20 במרץ 2012 - ^ אחיקם משה דוד, דיסקין: נכשלתי בנושא שליט, לא הצלחתי להחזירו, באתר nrg, 4 במאי 2011
- ^ רוני סופר, כהונת דיסקין הוארכה; רה"מ: בצומת עצבים מרכזי, באתר ynet, 25 באוקטובר 2009
- ^ תומר הדר ורפאל קאהאן, פולקסווגן מקימה חברת סייבר עם יובל דיסקין, באתר כלכליסט, 14 בספטמבר 2016
- ^ אודי עציון, חברת הסייבר של יוצאי השב"כ ופולקסווגן מקימה מו"פ בגליל, באתר ynet, 10 בפברואר 2021
- ^ מאיר אורבך, המסך יורד: חברת אופורה של יובל דיסקין נסגרת, באתר כלכליסט, 8 ביוני 2023
- ^ מורן אזולאי, דיסקין: לא סומך על המשיחים מקיסריה ומאקירוב, באתר ynet, 28 באפריל 2012
סערת דיסקין: כל מה שאמר ראש השב"כ לשעבר, באתר ynet, 29 באפריל 2012 - ^ דרור מורה, "יש כאן משבר מנהיגותי, זלזול מוחלט בציבור. אולי יחשבו שאני רואה את זה באופן קיצוני מדי. אני אומר לכם: מקרוב זה נראה עוד יותר גרוע", באתר ynet, 5 בינואר 2013
- ^ מעריב אונליין, דיסקין תומך בהרצוג: "החלופה הטובה ביותר שיש לנתניהו", באתר מעריב אונליין, 13 במרץ 2015
- ^ יובל דיסקין, אין מקום לרפיסות - להשבית את המדינה, באתר ynet, 26 בינואר 2023
- ^ ראש השב"כ לשעבר מזהיר: "ישראל עלולה להגיע למלחמת אזרחים תוך שבועות", באתר מעריב אונליין, 1 במרץ 2023
- ^ טל שלו, עצירת המהפכה, הקמת ממשלת אחדות ופרישת נתניהו: מתווה דיסקין למשבר המשפטי, באתר וואלה!, 7 במרץ 2023
- ^ יובל דיסקין, השעיית התנדבות למילואים היא מעשה לגיטימי. אפילו הרואי, באתר ynet, 10 ביולי 2023
- ^ 99, היה או לא היה: ראש השב"כ לשעבר "אין אה ריליישנשיפ"?, באתר מעריב אונליין, 4 בפברואר 2016
- ^ חגית ברונסקי, הרפתקאות באישון לילה, באתר גלובס, 9 במאי 2017
 | ||
|---|---|---|
|
