סבטלנה אלילויבה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 | |
| לידה |
28 בפברואר 1926 מוסקבה, ברה"מ  |
|---|---|
| פטירה |
22 בנובמבר 2011 (בגיל 85) ריצ'לנד סנטר, ארצות הברית |
| שם לידה |
სვეტლანა ალილუევა |
| מדינה |
ארצות הברית, רוסיה, ברית המועצות, הממלכה המאוחדת |
| אירועים משמעותיים |
nevozvrashchentsy |
| מקום לימודים |
הפקולטה להיסטוריה של אוניברסיטת מוסקבה |
| שפות היצירה |
רוסית, אנגלית |
| סוגה |
ספר עיון, ספר זיכרונות |
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
Joseph Alliluyev, Yekaterina Zhdanova, Chrese Evans |
| חתימה |
 |
  | |
סבטלנה אלילויבה (נולדה בשם סבטלנה יוסיפובנה סטלינה ,בגאורגית: სვეტლანა ალილუევა ,ברוסית: Светлана Иосифовна Сталина; 28 בפברואר 1926 – 22 בנובמבר 2011) הייתה סופרת רוסייה, הצעירה מבין ילדיו של מנהיג ברית המועצות יוסיף סטלין. אזרחית ארצות הברית משנת 1967.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
סבטלנה נולדה במוסקבה ב-1926, הצעירה משני ילדיהם של סטלין מרעייתו השנייה, נדיה אלילויבה. אחיה הבכור ואסילי נעצר אחרי מות אביו, הוגלה לקזאן ושם נפטר ב-1962. לסטלין היה בן נוסף מאשתו הראשונה, ושמו יאקוב. הוא נפל בשבי הגרמני ביולי 1941 ונהרג במחנה השבויים זקסנהאוזן.
כרוב ילדי בכירי המשטר בברית המועצות, חונכה סבטלנה על ידי מטפלת ורק לעיתים נדירות ראתה את הוריה. אף על פי כן, היו לה זכרונות חמים מיחסיה דווקא עם אביה הרודן האכזר. אמה התאבדה ב־9 בנובמבר 1932, כאשר סבטלנה הייתה בת שש. נסיבות מותה הוכחשו ונתלו בסיבוך רפואי כלשהו, ולא היו ידועות למרבית סובביה. בתקופה זו היא הועברה להשגחה של שומר הראש של אביה, ניקולאי ולאסיק.
במהלך ילדותה נעצרו ונעלמו מחייה מרבית קרובי משפחתה האהובים במצוותו של אביה - מן הסתם מתוך פחד שתתגלה האמת אודות מותה של אשתו. היא למדה על נסיבות מותה של אמה -ירייה באקדח אל תוך החזה שלה - מקריאה בעיתונות בשפה האנגלית בה שלטה בתקופה שבה הידרדרות היחסים בין ברית המועצות לארצות המערב עדיין לא הגיעה לשיאה.
בגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגיל 16 אלילויבה הייתה, ככל הנראה, בקשר עם מפיק סרטים יהודי, ושמו אלכסיי קפלר. הוא היה אז כבן ארבעים. סבורים כי בין השניים התנהל רומן והוא נפסק לאחר שקפלר נשלח, בהוראתו של סטלין, למחנה עבודה של גולאג סמוך לחוג הארקטי. בשלב זה החלה סבטלנה לחשוד באביה כגורם לאומללותם של סובביה ושל יתר בני עמה.
כעבור שנה התאהבה בסטודנט מאוניברסיטת מוסקבה, גריגורי מורוזוב, גם הוא יהודי - למורת רוחו של אביה, שחשפה את התחלת העידן האנטישמי בהתנהלותו של סטלין. השניים נישאו ובשנת 1945 נולד להם בן, יוסיף. הם התגרשו בשנת 1947. יוסיף היה לקרדיולוג נודע; הוא נפטר בשנת 2008.
בעלה השני היה יורי ז'דאנוב. יורי היה בנו של אנדריי ז'דאנוב, ידידו של סטלין וקומיסר התרבות, שדיכא את התרבות והאמנות בברית המועצות וטיפח את פולחן האישיות הסטליניסטי. השניים נישאו ביוזמתו של סטלין ב־1949 וב־1950 נולדה להם בת, ושמה יקתרינה. מיד לאחר מכן התגרשו השניים עקב העדר כל זיקה בין סגנונות החיים שלהם ותחושת ניכור של סבטלנה כלפי אמו. סטלין התייחס לגרושיה בכעס והיחסים בין השניים הלכו והתרחקו.
לאחר מות אביה במרץ 1953, עבדה אליליובה כמורה ומתורגמנית במוסקבה, ואימצה את שם משפחתה של אימה. למדה היסטוריה של ארצות הברית ואנגלית. סבטלנה הייתה חברת המפלגה הקומוניסטית בדומה לאביה, היו לה קשרים עם אנשי הדרג הבכירים ביותר והיא נהנתה מזכויות יתר, ועם זאת סבלה מהעדר פרטיות מוחלט, כאשר מרגליו של אביה חיטטו בכל פרט של חייה, והקשר עם אביה המפורסם והנערץ הפך למנוכר ומכביד.
בשנת 1963 פגשה במוסקבה קומוניסט הודי בשם ברנג'ש סינג. השניים ניהלו מערכת יחסים בעיר סוצ'י שלחוף הים השחור. בשנת 1965 חזר סינג למוסקבה כדי לעבוד בתור מתורגמן; הוא מת ב־1966. אלילויבה נסעה להודו ופיזרה את אפרו בנהר הגנגס. היא נשארה עם משפחתו של סינג בהודו קרוב לשנה.
ב־9 במרץ 1967, הופיעה אליליובה במפתיע בשגרירות האמריקאית בניו דלהי ובקשה מקלט מדיני[1]. מהודו הוברחה לשווייץ ושהתה שם זמן קצר עקב החשש של ממשל ארצות הברית מהסתבכות דיפלומטית עם הממשלה הסובייטית, שעמדה לחגוג ציון יובל למהפכה הרוסית. בהמשך עברה לארצות הברית ופרסמה את האוטוביוגרפיה שלה, "עשרים מכתבים לידיד" (הספר תורגם לעברית על ידי ישעיה לויט ויצא לאור בשנת 1967 בהוצאת עדי). הספר הפך לרב-מכר וגרף רווחים נאים, זאת לאחר שגרסה פיראטית שלו יצאה לאור בהמשכים במגזין שטרן בגרמניה. על פי דרישת הקג"ב הוקיעו אותה ילדיה בפומבי ומאותו זמן נותקו יחסיה עמם למשך שנים.
בתקופתה הראשונה בארצות הברית, בשנת 1968, יצרה ידידות עמוקה עם לואיס פישר, סובייטולוג להוט, שלא היה מוכן להעביר את היחסים למתכונת רומנטית כפי שביקשה, והקשר נותק מצידה בזעם ואף במידה מסוימת של אלימות.
בשנת 1969 הוזמנה לבקר ב"אחוזת טלייסין", אחוזתו הנודעת של האדריכל הידוע פרנק לויד רייט באריזונה, שנוהלה על ידי אלמנתו, שהיא ילידת מונטנגרו. שם הכירה את ווסלי פיטרס, שהתאלמן עשרים וארבע שנים קודם לכן בתאונת דרכים שבה איבד את אשתו ובתו.
שלושה שבועות בלבד לאחר הגעתה של סבטלנה לטלייסין, התחברה והתחתנה עם ווסלי פיטרס. מנהלת האחוזה ניהלה את חיי תושביה בעריצות שהזכירה לאלילויבה את אביה. היא כתבה לג'ורג' קינן, איש מחלקת המדינה של ארצות הברית שליווה חלק מדרכה באמריקה: "עכשיו בארץ הדמוקרטית והחופשית ביותר בעולם נחתה "ממלכה מונטונגרית קטנה" עם "חצר וחצרנים מסורים, כמו במגוריו של אבי בקונצבו". אלילויבה התגוררה בטלייסין פחות משנתיים. ב-1972 עזבה עם בתה, לאחר ששילמה את חובותיו של פיטרס ובכך כמעט כילתה את כספה. לאחר שנים ספורות נפרדו על רקע אדישותו כלפיה.
בגיל ארבעים הייתה סבטלנה אלילויבה אם חד הורית עניה לבתה, אולגה פיטרס. עיקר עניינה היה להעניק חינוך טוב לבתה. מכאן התפתחה מסכת של נדודים בין דירות ומדינות שונות בארצות הברית עקב תחושה מתמדת שהיא לא נמצאת במקום הנכון.
ב־1982 היגרה אלילויבה לקיימברידג' שבאנגליה. וב־1984 חזרה לברית המועצות יחד עם בתה בגלל געגועיה לילדיה, שהקשר איתם חודש. היא קיבלה מחדש את אזרחותה, והקג"ב ניצל את חזרתה למטרות תעמולה נגד ארצות המערב. אחר כשנה עברה להתגורר בטביליסי שבגאורגיה. המפגש עם ילדיה ושאר בני משפחתה לא צלח. ב־1986 חזרה לארצות הברית, ובשנות ה־90 עברה לבריסטול שבאנגליה.
היא חזרה לארצות הברית מסיבות כלכליות ועד למותה התגוררה בוויסקונסין.
חוויית חייה המרכזית, שעליה התלוננה פעמים רבות, הייתה שזהותה כבתו של סטלין לא אפשרה לה בשום מקום לבנות לעצמה זהות משלה.
סבטלנה נפטרה ב־22 בנובמבר 2011 לאחר מאבק במחלת הסרטן.[2]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סווטלאנה אלילויבה [סטלין], רק שנה אחת, תורגם מרוסית בידי צבי ארד, ספרית אפקים, עם עובד, תל אביב, 1970
- רוזמרי סאליבן, בתו של סטלין: החיים הסוערים והבלתי רגילים של סווטלנה אלילויבה, תרגמה מאנגלית: עתליה זילבר, הוצאת כתר, 2017.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Josef Stalin's daughter Lana Peters dies at 85, באתר CBS News, 28 בנובמבר 2011 (באנגלית)
- אד פילקינגטון, גרדיאן, להיות בת הרודן, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2011
- סבטלנה אלילויבה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סבטלנה אלילויבה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
סוטלאנה אלילויבה (1926-2011), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The Day Stalin’s Daughter Asked for Asylum in the U.S. – Association for Diplomatic Studies & Training, adst.org
- ^ בתו של סטלין מתה בגיל 85 בביתה בוויסקונסין, באתר ynet, 28 בנובמבר 2011
- ^
מיכל זמיר, סיפורה המרתק של סווטלנה אלילויבה, בתו של סטלין, באתר הארץ, 6 ביולי 2017
