נערת השלג

נערת השלג
Снегурочка
	איור של ויקטור וסנצוב מ-1885
	איור של ויקטור וסנצוב מ-1885
מלחין	ניקולאי רימסקי-קורסקוב
ליברטיסט	ניקולאי רימסקי-קורסקוב
מבוסס על	מחזה מאת אלכסנדר ניקולאייביץ' אוסטרובסקי שנכתב לפי הפולקלור והמיתולוגיה הסלאבית
סוגה	אופרה עממית
מספר מערכות	4
זמן התרחשות העלילה	פרה-היסטוריה
שפה	רוסית
שנה	1882
מקום התרחשות העלילה	ברנדינה, מדינה סלאבית אגדית

נערת השלג: מעשיית אביב או סנגורוצ'קה (ברוסית: Снегурочка: Весенняя сказка) היא אופרה מאת ניקולאי רימסקי-קורסקוב לפי מחזה מאת אלכסנדר ניקולאייביץ' אוסטרובסקי (שנכתב לפי הפולקלור והמיתולוגיה הסלאבית). הצגת הבכורה של האופרה התקיימה ב-29 בינואר 1882 בתיאטרון מריאינסקי בסנקט פטרבורג והפכה ליצירה אהודה ופופולרית מאוד ברוסיה, והיצירה האהובה ביותר על מחברהּ. בנוסף חיבר רימסקי-קורסקוב סוויטה תזמורתית המבוססת על נעימות האופרה.

ניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמויות ביצירה מתחלקות לשלוש קבוצות. כוחות הטבע ויצורים מיתולוגיים (סבא כפור, אביב ושר היער); בני אדם (קופאבה, מיזגיר) ויצורים שהם בין לבין (נערת השלג, לֶל, ברנדיי). המלחין מבדיל בין שלוש הקבוצות באמצעים מוזיקליים. לכל דמות יש לייטמוטיב, כאשר הלייטמוטיבים של חברים באותה קבוצה קרובים זה לזה. מקהלת הכפריים מאופיינת באמצעות לחנים עממיים ושימוש בכלי נגינה עממיים.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הדמות	קול
הצאר ברנדיי	טנור
ברמייטה, בויאר, איש סודו של הצאר	באס
יפהפיית האביב	מצו סופרן
סבא כפור	באס^[1]
נערת השלג	סופרן
בוביל באקולה, כפרי	טנור
בובילחה, אשתו	מצו סופרן
לֶל, רועה	קונטרה אלט או קונטרה-טנור^[2]
קופאבה, נערה צעירה, בת של סוחר עשיר	סופרן
מיזגיר, סוחר, אורחו של ברנדיי	בריטון
כרוז ראשון	טנור
כרוז שני	באס
נער-שרת (פאז') של הצאר	מצו סופרן
שר היער (Леший)	טנור
רוח חג המסלניצה	באס
מקהלת אנשי הכפר, תפקידים ללא שירה: בויארים ונשותיהם, נגני גוסלי, עיוורים, להטוטנים (скоморохъ), נגני גודוק (Гудок; ויולה דה גמבה רוסית עממית), רועים, נערים ונערות, אנשי ברנדינה בגילאים מגוונים, רוחות יער, ציפורים, להקת פרחי האביב

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזמן: פרה-היסטוריה
המקום: ברנדינה, מדינה אגדית

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום: על גבעה אדומה, ליד יריד מסחרי ובירתו של הצאר ברנדיי.
נערת השלג, בת ה-15, מעוניינת לחיות יחד עם אנשי הכפר הסמוך. אמה, יפהפיית האביב וסבה, סבא כפור, נעתרים לבקשתה ומוכנים להסכים שהכפריים בוביל באקולה ואשתו בובילחה יאמצו אותה. בנוסף, היא מתוודעת לקול השירה המכשף של לל ומוזהרת מפניו.
האריות המרכזיות במערכה הן שני שירי הרועים של לֶל.

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום: בארמונו של הצאר ברנדיי.
קובאבה מתלוננת בפני הצאר על מיזגיר. הצאר מחליט לגרש את מיזגיר ליער. להתרחשות מפריעה כניסתה של נערת השלג היפהפייה. הצאר שואל אותה את מי היא אוהבת והיא משיבה "אף לא אחד". הצאר מכריז כי מי שיחזר בהצלחה אחר נערת השלג ישא אותה לאשה ואף יזכה בגמול מלכותי. נערות החצר מציעות את לֶל כמועמד לזכות בידה, אך מיזגיר נשבע כי הוא יזכה בנערת השלג. הצאר מסכים לתחרות ואנשי החצר שרים שירי הלל.‏ כניסתו של הצאר היא מן הקטעים המוזיקליים האהובים באופרה.

מערכה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום: בקרחת יער. באותו ערב.
האנשים משתעשעים במוזיקה והופעות להטוטנים ("ריקוד הליצנים/ להטוטנים", ריקוד ססגוני בעל מאפיינים עממיים). הצאר מזמין את לל לבחור נערה. על-אף שנערת השלג נוכחת במקום, בוחר לל בקופאבה ויוצא עמה. נערת השלג תוהה מדוע לל עזב אותה. מיזגיר מופיע ומנסה לזכות באהבתה. היא נבהלת ממנו ונסה אל היער. שר היער משכנע את מיזגיר לעקוב אחריה. לל וקופאלבה רוקדים וחוגגים את אהבתם ההדדית ביער. נערת השלג רואה את אושרם ומייחלת שגם היא תוכל להתאהב.
גם במערכה זו, האריה המרכזית היא שיר של לל.

מערכה רביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום: העמק של ירילו (Ярило), אל הפריחה והאביב במיתולוגיה הסלאבית. שחר היום הבא.
נערת השלג קוראת לאמה, יפהפיית האביב והיא באה אליה מן האגם מלווה במקהלת פרחי האביב. היא מעניקה לה פרחים, מזהירה אותה להתרחק מאור השמש העולה ושבה ונעלמת באגם. לפתע מופיע מיזגיר, עוד לפני שהספיקה נערת השלג לשוב ולהסתתר ביער המוצל. נערת השלג מתוודה על אהבתה אליו. מיד מופיעים האנשים וחוגגים את חג ירילו (חג המסלניצה). מיזגיר מציג את נערת השלג ככלתו. כאשר היא מצהירה על אהבתה, מופיעה קרן שמש ונערת השלג מתפוגגת ונמסה לתדהמת האנשים. הכוח לאהוב המס אותה וגרם לאובדנה. מיזגיר מוכה היגון משליך עצמו לאגם. הצאר מנחם את האנשים - זה היה סופו של החורף הארוך בן 15 השנה שנח על הארץ. בתגובה פוצחים האנשים בהמנון לירילו, שהוא הגראנד פינאלה של האופרה.