נטשה מנור

נטשה מנור

נטשה מנור
לידה	15 באוגוסט 1958 (בת 65) אוליאנובסק, ברית המועצות
שם לידה	Наталья Силантьева
מדינה	ישראל
מקום לימודים	בית צבי האקדמיה הרוסית לאמנויות התיאטרון
http://natasha-manor.ucoz.ru/
nm4775500/ פרופיל ב-IMDb

מנור ויבגני טרלצקי בהצגה "יאקיש ופופצ'ה", גשר, 2007

מנור בהצגה "רביזור", גשר, 2010

נטשה מנור (נולדה ב-15 באוגוסט 1958) היא שחקנית, זמרת ומנחת טלוויזיה ישראלית. נמנית עם מייסדי תיאטרון גשר.

קורות חייה

נולדה בשם נטשה סילנטיבה, בעיר אוליאנובסק על גדות הוולגה, אביה עבד במפעל ואמה הייתה מורה לגרמנית. באוליאנובסק סיימה תואר שני במשפטים ועברה התמחות בפרקליטות, אבל כיוון שעריכת דין לא התאימה לה, חיפשה לעשות משהו אחר. היא עברה למוסקבה ולמדה ביקורת קולנוע בבית הספר הגבוה לקולנוע, אבל אחרי שהתחברה עם חבורת שחקנים, חשבה שמשחק זה המקצוע המתאים עבורה, היא פרשה מלימודי הביקורת אחרי שנה וחצי ועברה ללמוד תיאטרון. מכיוון שבמוסקבה לא קיבלו אותה ללימודי משחק עברה ללמוד בסנקט פטרבורג ובשנה השנייה ללימודיה קיבלה תפקיד ראשי בהצגה שביים יבגני אריה של המחזאי הגרמני פון ויזן. שם פגשה את הבמאי והשחקן היהודי איגור וויטלוביץ', הם נישאו ועברו לאקדמיה לתיאטרון במוסקבה, שם המשיכה בלימודיה וסיימה לימודי משחק ובימוי וזכתה במדליית זהב על הישגיה. בשנה השנייה ללימודיה למדה בתיאטרון אקדמאי על-שם מייקובסקי עם כוכבים מהשורה הראשונה ובמקביל עבדה בתיאטרון (1990-1986) וזכתה בפרס השחקנית המבטיחה. לימדו אותה אנדריי גונצ'ארוב – במאי תיאטרון מייקובסקי ומארק זכארוב – במאי הבית של תיאטרון לנקום, בנוסף אליהם לימד אותה יבגני אריה. כשאריה עלה לישראל בדצמבר, מנור שהחליטה שהוא הבמאי שעימו היא רוצה לעבוד ועלתה בעקבותיו בתחילת שנת 1991, יחד עם בעלה, ועם חבריה לכיתה סשה דמידוב ואיגור מירקורבנוב.

לאחר עלייתה ארצה הצטרפה לקבוצת השחקנים שהקימו את תיאטרון "גשר" ושיחקה בו החל מההצגה הראשונה שלו, "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", מאת טום סטופרד. ההצגה הייתה ברוסית עם תרגום לעברית, אחר-כך הייתה גרסה בעברית והציגה באקדמיה למוזיקה בברוקלין בניו יורק וזכתה לביקורת עתירת שבחים בניו יורק טיימס. בעלה, איגור וויטולויץ', לא נקלט בישראל, השניים התגרשו והוא שב לרוסיה. ב-1993 פגשה את האדריכל ואיש העסקים יליד רוסיה גד מנור, הם נישאו והיא התגיירה גיור רפורמי. מאז הופיעה בתיאטרון גשר בהצגות רבות, בעיקר בתפקידים ראשיים. היא הייתה במאית משנה של יבגני אריה ב"טרטיף" שהועלתה בשנת 2009, בהצגה קודמת של "טרטיף", משנת 1995, השתתפה כשחקנית בתפקיד אלמיר.

שיחקה בסרט הסטודנטים דובר היידיש "בית אבי" של דני רוזנברג, בתפקיד אמא של לולק (איתי טיראן) בשנת 2008. בנוסף לכך שיחקה בהצגות בשפות אנגלית, רוסית ופולנית. שיחקה בתפקיד הראשי בסרט "בית משותף", בבימויו של ציון רובין (2003), שעוסק בפיגוע בדולפינריום וקיבלה עליו פרס בפסטיבל סן פרנסיסקו.

החל מ-2002 מנחה מנור בערוץ 9 הרוסי את תוכנית הדגל של הערוץ, "שבע וארבעים", הקרויה על-שם שיר מפורסם בשם זה ומכיוון שהתוכנית מתחילה בפריים טיים, בשעה שבע וארבעים בערב שישי. זוהי תוכנית אירוח הדומה למעגל שהייתה לדן שילון בה נוטלים חלק פוליטיקאים, זמרים, שחקנים, ידוענים ועוד והיא רווית הומור, כל תוכנית נפתחת במערכון קומי ומשלבת ראיונות עם הופעות, מנור מגישה את התוכנית ביחד עם יאן לוינזון. התוכנית משודרת גם בארצות הברית, קנדה, רוסיה, אוסטרליה, גרמניה ואוקראינה מנור זכתה בפרס הטלוויזיה על התוכנית. מנור זכתה בפרס טלוויזיה נוסף כשחקנית הטובה בשנה.

נטשה מנור זכתה בפרס שחקנית השנה בפסטיבל עכו ותיאטרונטו 2007 עבור הצגת היחיד בכיכובה "ככה זה קרה" בעיבודו ובבימויו של יורם פאלק, המבוססת על סיפור מאת נטליה גינצבורג. היא מגלמת את דמותה של אשתו של אלברטו, שנישאת לו אף על פי שהיא יודעת שהוא בוגד בה עם ג'ובאנה, היא אוהבת את אלברטו ומוכנה לסלוח לו, היא מאבדת את ילדתה ובסוף נשברת, יורה בו והורגת אותו.

ב-2010 כיכבה מנור במחזה "הרי את לעצמך", לצידן של מיכל ויינברג וסבטלנה דמידוב. זהו מונולוג של שש נשים שהתגרשו ומספרות על חייהן, המחזה מבוסס על סיפורים אמיתיים שתועדו בספרה של שולמית ולפיש, אבל הטקסטים נערכו ובוימו על ידי יורם פאלק.

מנור לימדה וביימה בבית הספר למשחק בית צבי.

מנור מופיעה משנת 2000 בשירת רומנסות רוסיות וצועניות ושירי עם רוסיים יחד עם להקה ברחבי ישראל. היא הופיעה עם הלהקה בפסטיבלים שונים, כמו בפסטיבל אישה 2012. אתה הרומנסות ליקטה מנור בעצמה במקומות שונים.

בפברואר 2013 הועלתה ההצגה "וואסה" (ואוס ז'לזנובה) מאת מקסים גורקי בתיאטרון גשר בבימויה של מנור.

החל מ-2018 משתתפת בסדרת הרשת המצליחה של אורי יניב "הרומן שלי עם דאעש" בתפקיד אמו של רומן, גיבור הסדרה.הרומן שלי עם דאעש - YouTube, באתר www.youtube.com ובנוסף משחקת בסדרה משיח בתור טניה.

נטשה מנור הופיעה בלמעלה מ-25 סרטים וסדרות טלוויזיה.

בנה, דן מנור, מופיע כדוגמן בפרסומות ומשתתף בסרטים. השניים כיכבו יחד בפרסומת לביטוח לאומי כשהיה בן חודש וחצי.

תפקידים

סדרות טלוויזיה

סדרה	ערוץ	במאי	תפקיד	שנה
היורשת	קשת 12	עומר טובי	אמא של מאור	2021
עיניים	קשת 12	עומר טובי	נטשה איבנוב	2020
הטבח	yes ,HBO	תומאס וינסנט	לריסה	2020
דיבוקים	yes ,HBO	תומאס וינסנט	לודמילה	2020
תאג״ד	Yes	ציון רובין	סבתא של מקרר	2020
משיח	קשת 12	אודי כגן ודנה פוליג	טניה ניקוליאבנה אוברוב	2018-הווה
תא גורדין	YES	דני סירקין	אסתר לונדין	2012
אחת אפס אפס	ערוץ 10	אמיר מן	מרינה יודאיוב	2012
שירות חדרים	ערוץ 2	איתן ענר ורוני גרובר	שוורץ	2009
מילואים	ערוץ 2 (רשת)	אורי ברבש
בית משותף	ערוץ הילדים	ציון רובין	אמא	2003
שלווה	טלעד ערוץ 2	חיים בוזגלו	רופאה	2003
טירונות	ערוץ 2 (רשת)	אורי ברבש	אמא של חייל אוקראיני

סרטים

סרט	במאי	תפקיד	שנה
צילי	עמוס גיתאי	מריה	2015
פנתר לבן	דני רייספלד	ורה	2013
בית אבי	דני רוזנברג	אמא של לולק	2008
ספסיבה קינג ג'ורג	נתי אדלר		2008
ילדי CCCP	פליקס גרצ'יקוב	אמא	2007
תחת שמי מוסקבה	ואלרי אוסקוב	גולדה	2005
אפרסק (סרט טלוויזיה)	דייוויד נוי		2004
איש החשמל	אלי כהן	לאנה	2003
זינזאנה	חיים בוזגלו	ליזה, אסירה	2001
ארץ קטנה, איש גדול	אברהם הפנר		1998
זיכרון דברים	עמוס גיתאי	זינה	1995
לנה ולינה (אוסטריה)		אמה של לנה
ארץ חדשה	אורנה בן דור	אשתו של פרופסור	1994

הצגות שהשתתפה בתיאטרון גשר

הצגה	מחזאי	מתרגם	במאי	תפקיד	הצגת בכורה
רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים	טום סטופרד	מרים יחיל-וקס	יבגני אריה	גרטרוד המלכה	20 באפריל 1991
משפט דרייפוס	ז'. ק. גרומברג		יבגני אריה	זינה	5 ביוני 1991
מולייר	מיכאיל בולגקוב	יעקב בסר ויהושע סובול	יבגני אריה	מדלן בז'אר	12 בינואר 1992
האידיוט	פיודור דוסטויבסקי	מארק איווניר	יבגני אריה	נסטסיה פיליפובנה	20 בדצמבר 1992
אדם בן כלב	א. צ'רבינסקי על פי רומן מאת יורם קניוק		יבגני אריה	גברת פיין, קלופפר	בכורה עולמית: וינה, 9 ביוני 1993, בכורה ישראלית: 26 באוקטובר 1993
בשפל	מקסים גורקי	אברהם שלונסקי	יבגני אריה	נסטסיה, יצאנית	28 בדצמבר 1994
טרטיף	מולייר	יהושע סובול	יבגני אריה	אלמיר אשת ארגון	29 ביולי 1995
כפר	יהושע סובול		יבגני אריה	רבקה, אמא של יוסי	18 בפברואר 1996
עיר – סיפורי אודיסה	עיבוד לסיפורי איסאק באבל	נילי מירסקי	יבגני אריה	ארינה, מרגריטה	24 בדצמבר 1996
שלוש אחיות	אנטון צ'כוב	עזה צבי	יבגני אריה	אולגה	6 בדצמבר 1997
הנהר	אלכסנדר ניקולאייביץ' אוסטרובסקי	רינה ליטוין	יבגני אריה		9 ביולי 1999
מדמואזל ז'ולי	אוגוסט סטרינדברג	גד קינר	נוסח הצגה ובימוי: יוסי יזרעאלי	קריסטינה, מבשלת	23 במאי 2001
חלום ליל קיץ	ויליאם שייקספיר	דן אלמגור	בימוי ועיצוב: יבגני אריה	טיטניה	הצגה ראשונה: 1 בספטמבר 2001, בכורה במסגרת פסטיבל ת"א-יפו, נובמבר 2001
העבד	על פי רומן מאת יצחק בשביס-זינגר	בן בר-שביט	מחזה, בימוי ועיצוב: יבגני אריה	פרה, טרזה פיליצקי	20 באפריל 2002
בשני קולות	שני מחזות של בריאן פריל, על פי סיפורים מאת אנטון צ'כוב	בן בר-שביט	יבגני אריה	סוניה סרבריאקובנה	11 בינואר 2004
כולם רוצים להוליווד	מרטין מק'דונה	בן בר-שביט	אילן תורן	איליין	5 ביולי 2004
וריאציות לתיאטרון ולתזמורת	שירים על החיים ברוסיה	תרגום השירים: רועי חן, קטעי קישור: בן בר-שביט, לנה לסקינה	יבגני אריה		14 במאי 2005
מומיק	על פי "עיין ערך אהבה" מאת דויד גרוסמן	עיבוד: בן בר-שביט, לנה לסקינה	יבגני אריה	בלה מרכוס ניצולת השואה, דודה איטקה	25 ביולי 2005
גן הדובדבנים	אנטון צ'כוב	רועי חן	יבגני אריה	לובוב, אנדרייבנה רנייבסקיה, בעלת האחוזה	22 ביוני 2006
מינכהאוזן	גרגורי גורין	רועי חן	יבגני אריה	יעקובינה פון מינכהאוזן	31 בדצמבר 2006
ככה זה קרה, הצגת יחיד בביצועה של נטשה מנור	על פי רומן מאת נטליה גינצבורג	יורם פאלק (עיבוד, תרגום)	יורם פאלק	אשתו של אלברטו	4 באפריל 2007
יאקיש ופופצ'ה	חנוך לוין		יבגני אריה, שמעון מימרן	הליצנית היא/הושפיש	2 ביוני 2007
שונאים: סיפור אהבה	על פי רומן מאת יצחק בשביס-זינגר	תרגום: רועי חן, עיבוד: רועי חן ויבגני אריה	יבגני אריה	יאדוויגה, אשתו השנייה של הרמן ברודר	29 בנובמבר 2008
שש דמויות מחפשות מחבר	לואיג'י פירנדלו	עיבוד ונוסח עברי: רועי חן	יבגני אריה	שחקנית ראשית	6 בינואר 2010
הרי את לעצמך	עיבוד לספרה של שולמית ולפיש מאת יורם פאלק		יורם פאלק		הצגה ראשונה: 22 במאי 2010, ההצגה הועלתה בפסטיבל אישה בחולון, מרץ 2010
רביזור	גוגול	רועי חן	יבגני אריה	אנה אנדרייבנה	14 ביולי 2010
יונה ונער	מאיר שלו	עיבוד של רועי חן	יבגני אריה	דודה של התינוק	22 באוקטובר 2011
כפר	יהושע סובול		יבגני אריה	רבקה	30 במרץ 2013
פיניטה לה קומדיה!	"המתאבד" מאת ניקולאי ארדמן	עיבוד של אלכסנדר מורפוב ורועי חן	אלכסנדר מורפוב	סרפימה	3 ביולי 2013
הנפש הטובה מסצ'ואן	ברטולט ברכט	שמעון זנדבנק	יבגני אריה	בעלת הבית	30 באוקטובר 2014
קדוש מעונה	מריוס פון מיינבורג	רועי חן	לנה קריינדלין	מנהלת בית הספר	1 באפריל 2016
מקבת - גרסה ללא מילים	על פי ויליאם שייקספיר		סרגיי זמליאנסקי	מכשפה כהה	5 בפברואר 2018
העבד	יצחק בשביס-זינגר	בן בר שביט	יבגני אריה		27 בדצמבר 2018

לקריאה נוספת

• "האהבה שורפת", במוסף זמנים מודרניים של העיתון ידיעות אחרונות, 14 ביולי 1999, עמ' 5, 7.
• ציפי שוחט, "ואז, בדקת הסיום, נפתחה פתאום הדלת", במוסף גלריה של העיתון הארץ, 6 באפריל 2007, עמ' 9.
• ציפי שוחט, "התפקידים של נטאשה", במוסף גלריה של העיתון הארץ, 13 באפריל 2007, עמ' 1, 14
• ענת מידן, "הגיורת נטשה", 29 ביוני 2007, במוסף 7 ימים של העיתון ידיעות אחרונות, עמ' 62–66.
• עליס בליטנטל, "ככה זה קרה: בתיאטרון גשר", במדור "צומת המוזות", בעיתון צפון העיר ת"א, גיליון מס' 904, 19 בספטמבר 2007, עמ' 22.
• דני ספקטור, טלוויזיה: "הפרויקט של סופ"ש", במוסף 24 שעות של העיתון ידיעות אחרונות, 15 בדצמבר 2011, עמ' 15.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של נטשה מנור
• נטשה מנור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• נטשה מנור, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
• נטשה מנור באתר אישים
• על נטשה מנור, בבלוג של התוכנית "שירות חדרים" באתר "רשת"
• נטשה מנור באתר אידיבי
• נטשה מנור(הקישור אינו פעיל) באתר תיאטרון גשר
• טל גורדון, ריאיון: איך אומרים תשוקה ברוסית?, באתר הבמה, 30 בינואר 2012
• מרב יודילוביץ', עולם מוטרף ומסויט, באתר ynet, 5 באפריל 2007
• מרב יודילוביץ', "התיאטרון זה הדת שלי", באתר ynet, 23 בספטמבר 2005