משתמש:Ronel101/טיוטה

פתיח

בג"ץ 8213/14 כהנא דרור נ' השר לשירותי דת- מינוי מנהלת לבתי הדין הרבניים:

בפסק הדין נקבע כי תפקיד מנהל בתי הדין הרבניים הוא תפקיד ניהולי-אדמיניסטרטיבי בעיקרו ובמהותו ואינו תפקיד דתי. משכך, ולאור עקרונות היסוד של המשפט הישראלי, בראשם עקרון השוויון,והוראותיו של סעיף 6(ג) לחוק שווי זכויות האשה, התשי"א–1951, וסעיף 15א(א) לחוק שירות המדינה (מינויים), יש לאפשר גם לנשים להתמנות לתפקיד. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם החקיקה בישראל - חוקי היסוד בדבר זכויות האדם, חוק שיווי זכויות האשה, וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה,וכן עם הצורך בייצוג הולם של נשים במגזר הציבורי בכלל, ובניהול בתי הדין הרבניים.

רקע

העתירה עוסקת בדיון למינוי אישה לתפקיד מנהלת בתי הדין הרבניים. במסגרת פסק-הדין התווה בג"ץ מסלול לבדיקת כשירות מועמד לתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים, באופן המאפשר לנשים להתמודד לתפקיד. התקנה המוצעת, אשר תוצג בהמשך, מבוססת על המתווה שהציג בג"ץ בפסק הדין.

בנוסף למספר עתירות שקדמו לפסק הדין שהוגשו בנושא זה, בכנסת ה-20 דנה ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בתקנות העוסקות במינוי מנהל בתי הדין הרבניים, אך עד לתום תקופת כהונתה של הכנסת, לא אושרו התקנות האמורות.

הליכים בבית המשפט העליון שקדמו לפסק הדין:

לאחר סיום כהונת הרב אליהו בן-דהן כמנהל בתי הדין הרבניים, בשנת 2010 הוגשה עתירה בג״ץ 5720/10 מרכז רקמן נ' שר המשפטים: שבמסגרתה התבקש בג"ץ להורות על מינוי אישה לתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים, ולקבוע כי סעיף 13 לחוק הדיינים מאפשר מינוי נשים לתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים או לחלופין לקבוע כי הסעיף בטל בשל אי חוקתיות. העתירה נדחתה על הסף בשל היותה מוקדמת ובשל אי מיצוי הליכים.

עתירה נוספת שהוגשה בעניין, בג"צ 151/11 מרכז רקמן נ' שר המשפטים: נדחתה אף היא, לאחר מינויו של הרב דייכובסקי, ששימש קודם לכן כדיין בבית הדין הרבני הגדול, למנהל בפועל של בתי הדין הרבניים, בשנת 2010. עם סיום כהונתו של הרב דייכובסקי, בשנת 2014, ולאחר שלא נמצא מועמד מוסכם על שרת המשפטים ונשיא בית הדין הרבני הגדול, הטילה שרת המשפטים דאז על המנהלת הכללית של משרד המשפטים את האחריות האדמיניסטרטיבית לניהול בתי הדין הרבניים.

בחודש דצמבר 2014 הוגשה עתירה נוספת - בג"צ 8213/14 כהנא-דרור נ' השר לשירותי דת: שגם במסגרתה התבקשו הסעדים הנ"ל, קרי: לקבוע כי סעיף 13 לחוק הדיינים מאפשר מינוי נשים לתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים או לחלופין לקבוע כי הסעיף בטל בשל אי חוקתיות. בין לבין, מונה עו"ד שמעון יעקובי, מי שכיהן כיועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, לתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים, כמינוי זמני בפועל.

במסגרת החלטת ביניים שניתנה בעתירה, ביום 7 בינואר 2016 (להלן – החלטת הביניים), העלה ביהמ״ש העליון את האפשרות להוסיף מסלול נוסף ל-4 המסלולים לכשירות להיבחר כרב עיר הנמצא בתקנה 4 לתקנות בחירות רב עיר, שבמסגרתו ייקבעו תנאי כשירות לרב עיר שעניינם לעניין סעיף 13(א) לחוק הדיינים. הצעה זו של ביהמ״ש הובילה לגיבושן של התקנות שהוגשו לאישורה של ועדת החוקה.

חוק שיווי זכויות האישה ואופי התפקיד של מנהל בתי הדין הרבניים

סעיף 1א(א) לחוק שיווי זכויות האישה, קובע את עקרון השוויון בפני החוק ומחייב שלא לקיים הוראות חוק שתוצאתן מפלה כלפי נשים – "דין אחד יהיה לאשה ולאיש לכל פעולה משפטית; וכל הוראת חוק המפלה לרעה את האישה, באשר היא אישה, לכל פעולה משפטית – אין נוהגים לפיה." סעיף 6ג(א) לחוק שיווי זכויות האישה קובע חובה של ייצוג הולם לנשים בגופים ציבוריים: "בגוף ציבורי ובוועדות המכרזים והמינויים של גוף ציבורי, יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין, לייצוגן של נשים בסוגי המשרות ובדירוגים השונים בקרב העובדים, ההנהלה, הדירקטוריון והמועצה, ובלבד שאם לצורך ביצוע הוראה זו נדרשת העדפת אישה, תינתן העדפה כאמור אם המועמדים בני שני המינים הם בעלי כישורים דומים."

לעניין זה, "גוף ציבורי" כולל, בין היתר, כל משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו (סעיף 6(ג) לחוק שיווי זכויות האישה). כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק שיווי זכויות האישה (סעיף 7(א)). עם זאת, החוק קובע לכך חריג, ולפיו (סעיף 7(ג)) –

"הוראות חוק זה לא יחולו על מינוי לתפקיד דתי בהתאם לדין הדתי, ובכלל זה על מינוי רבנים ובעלי תפקידים שיפוטיים בבתי דין דתיים." בהקשר זה, מתעוררת השאלה מה אופי תפקידו של מנהל בתי הדין הרבניים: האם מדובר בתפקיד בעל אופי דתי שלגביו קיים הסייג לעקרון השוויון שבסעיף 7(ג) לחוק שיווי זכויות האישה, או שמדובר בתפקיד בעל אופי מנהלי גרידא, שלגביו הסייג האמור אינו חל? עמדתו של נשיא ביה״ד הרבני הגדול כפי שהובעה בהליך בבג"צ 8213/14 היא, שלמנהל בתי הדין הרבניים צריכה להיות יכולת מעשית לפסוק הלכה, ולכן מדובר בתפקיד בעל היבטים דתיים והלכתיים . מנגד, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא, כי הגם שתפקיד זה דורש ידע מהותי והיכרות מעמיקה עם ההלכה היהודית, אין מדובר בתפקיד דתי שסעיף 7(ג) האמור חל עליו, כי אם בתפקיד ניהולי מובהק, אשר על מנת להיות כשיר לשמש בו על המועמד להיות הן בעל יכולת ניהולית מוכחת והן בעל היכרות מעמיקה עם ההלכה היהודית. משכך, סבר היועץ המשפטי לממשלה כי ניתן לפרש את התקנות לבחירת רב עיר כך שתאפשרנה לנשים להציג את מועמדותן לכהן בתפקיד מנהלת בתי הדין הרבניים, בכפוף לעמידתן בתנאים המהותיים לצורך מילוי התפקיד, ועל כן הנחה את המשרד לשירותי דת ואת הרבנות הראשית לישראל לפעול לקיום בחינות בתלמוד ובפוסקים לפי תקנה 5(א)(2) לתקנות בחירת רב עיר שנשים תוכלנה לגשת אליהן לשם שקילת מועמדותן לתפקיד מנהלת בתי הדין הרבניים בלבד.

בעקבות פסק הדין

הצעת חוק הדיינים (תיקון – כשירות מנהל בתי הדין הרבניים), התש"ף–2020, תיקון סעיף 13:

1.בחוק הדיינים התשט"ו–1955[1], בסעיף 13, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

״(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), כשיר להתמנות כמנהל בתי הדין הרבניים גם מי שנתקיימו בו כל התנאים האלה:

(1) הוא תושב ישראל;

(2) הוא בעל רישיון טוען רבני או שהוא עורך דין בעל תואר שני במשפט עברי, בתלמוד או בתחום אחר הרלונטי לתחום עיסוקו;

(3) הוא בעל ניסיון של 5 שנים לפחות בהופעה בבתי הדין הרבניים;

(4) מבחינת אופיו ואורח חייו הוא ראוי לשמש בתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים״.

התקנה המוצעת מבקשת לאמץ וליישם את המסלול שהוצע על ידי בית המשפט העליון במסגרת החלטת הביניים האמורה, קרי: יצירת מסלול חדש של "כשירות לרב עיר״. לפיה, מי שימלא את כל תנאי הכשירות המוצעים ייחשב כ"כשיר לשמש רב עיר", אולם זאת רק לצורך הגשת מועמד לשמש כמנהל בתי הדין הרבניים לפי סעיף 13(א) לחוק הדיינים.

בכנסת ה-20 דנה ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בתקנות העוסקות במינוי מנהל בתי הדין הרבניים, אך עד לתום תקופת כהונתה של הכנסת, לא אושרו התקנות האמורות.

בנוסף, בעקבות פסק הדין נקבעה החלטה כי התפקיד הוא לא תפקיד מגדרי אלא תפקיד ניהולי. דבר נוסף אשר השתנה בעקבות פסק הדין הוא הפרמטרים לבדיקת המינוי לתפקיד אשר לפני השינוי לא אפשרו כלל מינוי של אישה.

הרחבה:

בבחינת בתי הדין הדתיים האחרים, אין דרישה שמנהל בתי הדין יהיה בעל כשירות דתית כלשהי. הן בנוגע לבתי הדין השרעיים, והן בנוגע לבתי הדין הדתיים הדרוזיים נקבע, כי שר המשפטים ימנה מנהל לבתי הדין בין שהוא קאדי / קאדי-מד'הב ובין שאינו קאדי / קאדי-מד'הב . גם בנוגע למערכת בתי המשפט האזרחית נקבע כי שר המשפטים ימנה מנהל לבתי המשפט, בין שהוא שופט ובין שאינו שופט.

ראו גם:

בית דין רבני

זכויות האישה

הזכות לשוויון

בתי הדין הדתיים הדרוזיים

קישורים חיצוניים

https://www.inn.co.il/news/353147 - מתוך ״ערוץ 7״ - אישה תוכל לנהל את בתי הדין הרבניים.

https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=3824794 - מעמד האשה בבתי דין לממונות.