"חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוהינו ו-ה' יעשה הטוב בעיניו" (שמואל ב', פרק י', פס יב')
"ההשתדלות מוכרחת אך לא מועילה.." (מסילת ישרים כא' "אך לא שההשתדלות הוא המועיל, אלא שהשתדלות מוכרח... על כן חייב אדם להשתדל איזה השתדלות לצורך פרנסתו, שכן גזר המלך העליון")
"סוף בהמה לשחיטה סוף אדם למיתה אשרי מי שעמלו בתורה" (ר' יוחנן על סוף ספר איוב)
"אין שלם מלב שבור, אין זעקה גדולה מהדממה, אין ישר מסולם עקום" (ר' מנחם מנדל מקוצק)
"גְּוִילִין נִשְׂרָפִין וְאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בָּאֲוִיר" (ר' חנינא בן תרדיון)
"תני בר קפרא אומר, אילו היה נותן בה קורטוב של דבש, אין אדם יכול לעמוד בפני ריחה. ולמה אין מערבים בה דבש - מפני שהתורה אמרה `כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה`" (תפילת מנחה)
"כשהוא שוחק אומר הדק היטב ,היטב הדק מפני שהקול יפה לבשמים" (ר' נתן -תפילת מנחה)
"לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך, שכל המאבד נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא.. וכל המקיים נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב כאלו קיים עולם מלא" (סנהדרין ד', ה')
"לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר, בשבילי נברא העולם.." (סנהדרין פרק ד', משנה ה')
רבי יצחק אברבנאל כותב על הפסוק ב (שמות כב טו-טז) "וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ" כך:
"והתבונן ביושר המשפט" - עד כמה יש הגיון בעונש המוטל על המפתה. האדם הרגיל אינו מפתה נערה "הראויה לפי כבודו להנשא לה". אם הוא מוצא נערה מתאימה הוא פונה אל משפחתה ובא בברית נישואין כדת וכדין.
אבל "הנכבדים" - אלה אשר אמצעים כספיים בידם - כאשר רואים נערות המוצאות חן בעיניהם יתנו להן מתנות ויפתו אותן ואפילו יבטיחו להן נישואין בעתיד. הנערה הבתולה נענית להן לאור ההבטחות. אך "לבבו לא כן ידמה אלא למלאות בה תאוותו ולעוזבה ולהתפאר עם זמם זה אצל הבחורים" - דהיינו, הוא לא חושב למלא את ציפיותיה, רק ישכב עמה ויספר על כך בגאווה לחבריו..