משתמש:M7mod0karem/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צחיח אל-בח'ארי[עריכת קוד מקור | עריכה]

צחיח אל-בח'אריערבית صحيح البخاري או الصحيح) הוא אחד מ ששת הספרים הקאנונים הנחשבים לראשונים במעלה מבין ספרי החדית', מבחינת חשיבותם באסלאם הסוני.
הספר נחשב לשני בחשיבותו לאחר הקוראן.
הספר נכתב על ידי מוחמד איסמעיל אשר נולד בבוכרה וכולל חדית'ים רבים אותם ערך בספרו במשך 16 שנה.[1] . הספר כולל חדית'ים שונים בנושא פסקי דת ופרשנות ,היסטוריה ואתיקה,ששמו המלא בערבית הוא الجامع المسند الصحيح المختصر من أمور رسول الله صلى الله عليه وسلم وسننه وأيامه שפירושו המפורט הוא (האוסף המהימן המאושר המקוצר ממסורותיו של הנביא מוחמד עליו השלום וימיו). הספר התפרסם עוד בימיו של אל-בח'ארי והפך לשם דבר. יותר מ70 אלף איש נהגו ע"פ החדית'ים שבו. לאורך הזמן , חכמי הדת כולם קבלו את הספר ונכתבו ספרים רבים על הספר עצמו, ספרי פרשנות וקיצורים ותגובות. [2] ובחר כ 7500 חדית' מבין 600 אלף אסף אותה [3] .

תמונה לנוסח צחיח אלבח'ארי

שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מוכר כיום בשם צחיח אל-בח'ארי
על פי אבן אל-סאלח השם המקורי של הספר היה لجامع المسند الصحيح المختصر من أمور رسول الله صلى الله عليه وسلم وسننه وأيامه שפירושו המפורט הוא ('האוסף המהימן המאושר המקוצר ממסורותיו של הנביא מוחמד עליו השלום וימיו) ,כמו כן , אל-בח'ארי הזכיר את הספר בשם המקוצר (אל-צחיח) או ה אוסף המהימן.
אבן חג'ר אל-עסקלאני החליף את המילה (מסורותיו) במילה חדית'(English: matters) with hadith.[4].

החדית' וחשיבותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החדית' לא סותר את הקוראן אלא לא כל החוקים שהמוסלמים צריכים לנהוג על פיהם מופיעים בקוראן.
כלפי הסנה כן יש גמישות. כאשר הייתה התנגשות בדעות, המומחים המוסלמים בדקו קודם כל אם למסורת יש אסנאד, במידה ולא היה אסנאד פסלו את המסורת ולא כללו אותה, ובמידה והיה אסנאד הם בדקו גם את מהימנות מוסרי החדית' בעזרת שיטה שפיתחו. ישנם הטוענים שהיתה בכך גם התייחסות מסוימת לתוכן.
X מסר מפי Y שמסר מפי Z שמסר מפי הנביא- יש כאן 3 מסירות.
איך פעלה אותה שיטה שפיתחו המומחים המוסלמים לבדיקת מהימנות המוסר, כלומר מה בדקו בבדיקתם את מהימנות המוסר:
1. ריחוק גיאוגרפי בין 2 מוסרים- האם היה סיכוי שמישהו שחי בבית המדרש של בסרה באמת נסע לסוריה או לא).
2. מי היה אותו אדם ומהי מהימנותו- במהימנות הכוונה האם ידע קוראן, חדית', האם היה מלומד, כלומר האם האדם היה בעל ידע דתי.
3. לגבי הצחאבה- מה ידעו עליהם? המומחים בדקו האם המוסר תמך בנביא והאם נלחמו עבורו.
בפני מאספי הסנה, החדית' ההלכתי, היה מאגר עצום של חדית'ים. המאספים בדקו את מהימנות המוסרים לפי טוהר מהימנותם עפ"י כמה קיימו את מסורות האסלאם, מתי הם חיו והאם היה ריחוק גיאוגרפי בין המוסרים.
מה היתה תוצאת בדיקת המומחים את המוסרים? בהקשר זה ישנם שני קריטריונים:
1. אלתעדיל- קביעת יושרו של מוסר- קבעו את יושרו של מישהו, הצהרת יושרו.
2. אלג'רח- הטלת דופי במוסר- הטילו בו מום. ג'רח- פצע או הטיל דופי.
בסופה של שיטת ביקורת ממושכת ומדויקת זו נקבעו 3 קטגוריות של מהימנות:
1. מהימן- צחיח (בריא)- האסנאד מהימן.
2. סביר, יפה- חסן- האסנאד בסדר, הוא טוב. לא יכולים לאשר אותו ולא להפריך.
3. חלש- צעיף- לא מהימן בעליל.
כל המושגים בערבים מתחום הבריאות.
חלק הוכרזו כמהימנים מוחלטים, חלק פחות, וחלק כלל לא. אם המוסר נקבע כלא מהימן אז החדית' לא נאמן. היתה נטייה להציג מסורת לפי דעת קהל.
מושגים אלה חשובים להמשך האסנאד.
אחרי הביקורת הזו נוצרו 6 קבצי הלכה קאנוניים מהימנים מוסמכים, אותם אנו צריכים להכיר. ששת הספרים הקאנוניים נקראים "סת אלצחאח" (ששת הקבצים המהימנים) ונקראים גם "אלכתב אלסתה" (ששת הספרים).
ישנם קבצים רבים נוספים שלא עברו סינון אך הם חלק מהמסורת המוסלמית, חלקם גם קדומים יותר.
שני הקבצים הקנוניים הבולטים ביותר הם של שני מחברים בני אותו דור- אלבח'ארי ומסלם. אלבח'ארי נחשב לשני בחשיבותו, אחרי הקוראן. הקבצים הקנוניים שלהם התקבלו באסלאם כחשובים ביותר אחרי הקוראן. שניהם נחשבים, אך אלבח'ארי נחשב יותר. אלבח'ארי ומסלם חיו באותה תקופה, עשו במקביל את העבודה, פרסמו את תוצאת העבודה- המסורת, כל אחד בערך 4 כרכי מסורת. שניהם מאותו דור וחיברו את אוסף המסורות. אין נימה אישית בכלל. אלבח'ארי מת ב-256 להיג'רה, מסלם מתב-261 להיג'רה. גם אלבח'רי וגם מסלם כינו את קובץ המסורות שלהם בשם "אלג'אמע אלצחיח" (אוסף המהימן). קבצי המסורות שלהם נקראים יחד בצורת זוגי: אלצחיחן.
צחיח אלבח'ארי נחשב לשני בחשיבותו, אחרי הקוראן. הקבצים הקנוניים שלהם התקבלו באסלאם כחשובים ביותר אחרי הקוראן. שניהם נחשבים, אך אלבח'ארי נחשב יותר. אלבח'ארי ומסלם חיו באותה תקופה, עשו במקביל את העבודה, פרסמו את תוצאת העבודה- המסורת, כל אחד בערך 4 כרכי מסורת. שניהם מאותו דור וחיברו את אוסף המסורות. אין נימה אישית בכלל.
ג'מאל אבח'ארי מת ב-256 להיג'רה,מסלם מתב-261 להיג'רה.
גם אלבח'רי וגם מסלם כינו את קובץ המסורות שלהם בשם "אלג'אמל אלצחיח" (אוסף המהימן). קבצי המסורות שלהם נקראים יחד בצורת זוגי: אלצחיחן.[5][6]

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר העלייה לרגל למכה נדד אל-בח'ארי ברחבי האימפריה המוסלמית כדי לשמוע חדית'ים מפי מוסריהם.
הואבדק ומיין מעל ל600 אלף חדית'ים ובעבודה של 16 שנה כינס בספרו רק 7593 חדית'ים.
הספר מכסה כמעט את כל תחומי החיים במתן הדרכה נכונה של האסלאם.
הוא סיים את עבודתו סביב שנת 846 לס', הוא בילה את ה 24 השנים האחרונות לחייו בביקור בערים שונות .
בכל עיר בה ביקר אל-בח'ארי התאספו אלפי אנשים במסגד הראשי אשר הקשיבו לדקלום מסורותיו.
כיום , אחד מהגרסאות המפורסמות ביותר של הספר הוא של אל-פראבי שהיה תלמידו הנאמן של אל-בח'ארי.


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכי אסלאם
אסלאם
פורטל אסלאם
מונחים בסיסיים · כל הערכים
חמשת עמודי האסלאם
שהאדה (העדות)
אלצלאהתפילה) • אלזכאהצדקה)
צוםאלחאג'עלייה לרגל)
פלגים עיקריים
אסלאם סוניאסלאם שיעי
אישים מרכזיים
מוחמדח'ליף ושושלות הח'ליפים
נביאי האסלאםאימאם שיעי
מהדיבני לוויתו של מוחמד
ערים קדושות
מכהאל-מדינהירושליםנג'ףכרבלאכופהכאט'מיהמשהדסאמרא
חגים
הג'רהלוח השנה המוסלמיעיד אל-פיטרעיד אל-אדחאעשוראאארבעיןלילת אל-קאדר
מבנים
מסגדמינרטמחראבכעבהאדריכלות איסלאמית
תפקידים דתיים
אייתולהמרג'עאימאםמולאקאדימופתימואזין
טקסטים וחוקים
קוראןחדית'תפסירסונה
פיקהפתווהשריעה
אסכולות השריעה
חנפיתחנבליתג'עפריתמאלכיתשאפעית
אסכולות הכלאם
אשעריהג'בריהמאתורידימורג'יאהמֻעתזילה
פלגים שיעים
אתנ'א עשריהאיסמאעיליהזיידים
פלגי הח'וארג'
צאפרייםאזארקהאבאדיה
תנועות
סופיותוהאביהסלפיה
אסלאמיזםאסלאם ליברלי
פלגים אחרים
אומת האסלאםחמשת האחוזיםהמסוריםאחמדיםזקריעלאווים*

* השתייכותם לאסלאם שנויה במחלוקת

אמונות קשורות
באביזםבהאאיםיזידיםסיקיזם

[[קטגוריה:תבניות ניווט - אסלאם|אסלאם]]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

https://islam4jews.wordpress.com/ http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=956815

[[קטגוריה:מוחמד]] [[קטגוריה:חוק אסלאמי]]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ الحديث والمحدثون(המסורת והמוסרים)- מוחמד מוחמד אבו זהו (طبعة دار الفكر العربي:פרק1 ע'378)
  2. ^ מדעי החדית'(علوم الحديث ومصطلحه) - ד.סובחי אבראהים אל-צאלח( صبحي إبراهيم الصالح )(طبعة دار العلم للملايين:פרק1 ע'118/الحاشية)
  3. ^ קיצור תולדות דמשק(مختصر تاريخ دمشق) - אבן מנצ'ור، אבו אלפדל מוחמד בן מכרם בן עלי בן מנצ'ור אלאנצארי(פרק22 ע'27)
  4. ^ Hadyi al-Sari, pg. 10.
  5. ^ http://demo.ort.org.il/clickit2/files/forums/105572289/876817512.pdf
  6. ^ http://sunnah.com/bukhari