משתמש:Lilijuros/ירושלים (רומן)
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
ירושלים (בשוודית: Jerusalem) הוא רומן בעל שני כרכים מאת הסופרת השוודית סלמה לגרלף שנכתב בין השנים 1901-1902[1]. הספר מבוסס על קבוצת "הנוסעים לירושלים"[א], קבוצת חוואים אדוקים מפורסמת מהעיר נוס שבדרום דלרנה שבשוודיה, שעלו לארץ הקודש בשלהי המאה ה-19 (שנים בודדות לפני כתיבת הסיפור) והתיישבו במושבה האמריקאית בירושלים. הספר תורגם לעברית פעמיים (1921 ו-1959) ועובד לשלושה סרטים.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלילת הספר ירושלים מתרחשת בדלרנה (מחוז במרכז שוודיה) ובירושלים במהלך המאה ה-19, ועוקבת אחר קבוצה של אנשים (בגילאים שונים) והדינמיקות המורכבות ביניהם במהלך מספר שנים, כשלגרלף מנסה להתחקות אחר מניעיהם.
כרך ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדמויות הראשיות בסיפור הם בני אִינְּמָּר (Ingmarsönerna), בעלי "חוות אינמר" (Ingmarsgården) "מאז שחר הימים". הם מתוארים כנוצרים האולטימטיבים: טובי לב ומאמינים אדוקים, רודפי צדק שכל הבריות מבקשים את עזרתם. ראוי לציין שגישה ספרותית זו מאפיינת מרבית מכתביה של לגרלף, כמו גם של הנס כריסטיאן אנדרסן וסופרים נוספים מאזור זה. הבן הבכור נקרא בפי הבריות בפשטות "אינמר" (מייצג המשפחה). באופן מסורתי בעל החווה (או ראש החווה) נקרא "סְטּוֹר אִינְּמָּר" (Stor Ingmar, כלומר "אינמר הגדול"), אך הוא צריך להרוויח את מעמד שמו. הפרולוג מגולל את דרכו של אינמר (האב) להרווחת מעמדו כ"סטור אינמר", ועל תהליך הפיוס בינו לבין ארוסתו לשעבר בְּרִיטָּה (Brita) שהתארסה לו בכפייה (ללא ידיעתו), וביאושה חנקה את תינוקם המשותף שזה עתה נולד. אינמר קרוע בין תחושת הנקם לבין תחושת האשמה, שכן הוא זה שהניע אותה לביצוע המעשה הנורא. לאחר שהשתחררה מהכלא על ביצוע הרצח, ולאחר לבטים ותחושות קשות, הם מצליחים בסופו של דבר למחול זה לזה ולפתח קשר מחודש. בפסקה הראשונה של הפרולוג, הוא מרוויח את מעמדו ונהפך רשמית ל"סטור אינמר":
Nu, mor Märta, får ni glädje av Ingmar! Nu syns det, att han är av den gamla stammen, nu får vi börja kalla honom Stor Ingmar
...
”Så kommer jag in i storstugan”, tänkte han, ”där far sitter med alla de gamla Ingemarerna. — ’God dag du, Stor Ingmar Ingmarsson!’ säger far och kommer emot mig ...— סלמה לגרלף, מתוך: ירושלים, פרק 1, עמוד 38
לאחר סיום הפרולוג חולפים מספר חודשים, "סטור אינמר" נפטר והסיפור ממשיך עם אִינְּמָּר אִינְּמָּשוֹן הצעיר[ב]. אחותו של אינמר, קּוֹרִין (Karin) נישאת לאדם בשם אֶלִייָאס (Eljas), המתגלה כשתיין, ולכן שולחת את אינמר הצעיר לגור בביתו של מנהל בית הספר בכדי להרחיק את אינמר מהשפעתו הרעה של אלייאס. אינמר גדל עטןף בחום ואהבה בבֵּיתו של מנהל בית הספר, לצד בִּיתו יֶיטְרֶּד (Gertrud). לאחר מותו של אלייאס מצבה של חוות אינמר בכי רע והיא שוקעת בחובות כבדים, אך בעלה השני של קורין, הָּאלְווֹר (Halvor), רוכש אותה בחינם.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Jerusalemsfararna, כאשר en farare זה "נווד" או "נוסע למרחקים", ואז fararna יכול להיות מתורגם ל"הנוסעים". תודה לעוזרים בויקי האנגלית (ייעוץ לשוני בויקי האנגלית) (באנגלית). תרגום אפשרי נוסף, אם מניחים שהמילה fare אמורה להיות fara והשתנתה במאה השנים האחרונות (או לחלופין המילה fare מדנית), כמו מילים רבות בספרים אחרים של לגרלף, יכול להיות "הסובלים מירושלים". השם השני מוכר יותר ומסמל את סבלם הבלתי נגמר של חברי הקבוצה, אבל הוא כנראה פירוש מודרני.
- ^ בנו של "סטור אינמר" מהפסקה הקודמת, מכאן והילך יקרא בפשטות אינמר
- ^ ביוגרפיה של סלמה לגרלף, אתר פרס נובל (באנגלית)