משתמש:Itamarkalimi/אתיקה אישית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "קוד איתי אישי (פירושונים)" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו קוד איתי אישי (פירושונים) (פירושונים).

הפילוסופיה של המוסר, שנקראת גם אתיקה או תורת המידות, היא ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלות "מהו המעשה הראוי שחובה לעשותו?" ו"מהי 'המידה הטובה'?".
קוד אתי מסייע לנו לקבל החלטות בין אם החלטות טובות או רעות.
אתיקה אישית זהו קוד אתי לכל אדם בכל מין וגזע.
אתיקה כוללת בתוכה כללי מוסר וחוק שמטרתם לשרת את החברה ולנהל חיי חברה תקינים.
אימוץ קוד אתי לכל אדם יסייע לכולנו לחיות בחברה טובה יותר לעשות טוב ולהמנע מעשיית רע.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוסר הוא אוסף כללי ההתנהגות המקובלים בחברה ובתרבות. האתיקה היא תחום הידע שמציע ביקורת על המוסר, ומציגה אוסף כללי התנהגות אשר בחלקם הם חלופות לכללי ההתנהגות של המוסר.

האתיקה מתחלקת לשלושה תתי-תחומים:

האטימולוגיה של המונח אתיקה: מקור המונח ביוונית (Εθος) במונח, אֶתוֹס, (ביוונית: מנהג). בעיקרה האתיקה ממליצה על כללי התנהגות שינחו את ההתנהגות האנושית. כלומר היא מציעה כללי התנהגות כמענה לשאלה מהי ההתנהגות הראויה? תורת האתיקה המודרנית מדגישה כי ההתנהגות הראוייה תאופיין כהתנהגות על פי אמות מידה אשר עשויות להיות גם לא מקובלות בחברה ובתרבות.

ראוי לציין, שהוגה מרכזי מהעת העתיקה אשר דבריו בנושא זה נשמרו איתנו, אריסטו, עורך הבחנה בין תחום האתיקה: תחום החוקר את השאלה "מיהו האדם הטוב?", לבין הפוליטיקה, תורת המדינה, תחום החוקר את השאלה מהי המדינה הטובה? כלומר מהו המשטר הראוי?.

ההבחנה המוצגת כאן בין המונח מוסר לבין המונח אתיקה אינה ההבחנה המקובלת על כל ההוגים. והוגים שונים מחליפים בין המונחים "מוסר" ו"אתיקה" ללא הבחנה. דבר הגורר בלבול לא מועט בשיח בנושא זה.


קוד אתי כללי לכל אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעשות את המעשה הראוי, אי עשיית המעשה ראוי זה עבירה אתית בפני עצמה.
שמירה על כבוד האדם וחוק יסוד כבוד האדם (שם טוב,כבודו, פרטיות, חופש העיסוק,קניינו,זכאות לפרטיות וצנעת חייו) ואיסור גרימת צער לבריות, הן פיזית,רגשית ורעיונית, התחשבות מוסרית וחברתית ברגשות הציבור ללא אפליה בין מין,גזע ודת.
לימוד וציות וכיבוד חוקי המדינה ובפרט לhttp://www.nevo.co.il/law_html/law01/073_002.htm וחוקים שיש בהם סנקציה של הרשעה פלילית(מס הכנסה) (איסור על אלימות,הסגת גבול,קטטה,איסור פגיעה ברכוש,המנעות מעבירות מין כגון הטרדות מיניות ואונס, הקנטות לא כדין,שימוש בסמים,פגיעה בגופו של אדם,עיברות מירמה,פגיעה בסדר הציבורי, פגיעה בשלוות הנפש של הפרט, איסור על גזל)
לפעול למען האינטרס הציבורי(הן כלכלית והן מוסרית וחברתית)
איסור על https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%9D_%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A0%D7%95%D7%AA
לעשות מעבר לציות לחוק אלא מה שראוי לעשות מבחינה חברתית ומוסרית.
איסור על גזל בכל דרך שהיא
איסור על שקר וחובת אמירת אמת (אלא מתוך נימוס וצניעות) בכל תחום בחיים - השקר הורס את החברה, לא ניתן לקיים חיים תקינים כאשר בני אדם משקרים אחד לשני.
איסור על רכילות(גם על דברים שהם אמת ולא מצמיחים תועלת לציבור) - הרכילות היא גורם לסכסוכים וריבים והורסת את החברה. חברה תקינה לא יכולה להתקיים כאשר יש רכילויות.
שימוש בדיבור לתועלת בלבד, לטוב ולא לרע ואך רק יש לכך עניין (איסור על לשון הרע,עלובנות ללא תכלית ניבולי פה וכו')
איסור על לשון הרע (אלא כאשר הדבר בתום לב הדבר מצמיח תועלת לציבור ו/או יש חובה מוסרית וחברתית לבצע את הדברים)- לשון הרע פוגע בשם של הבריות, גורם להם צער, גורם לסכסוכים ורבים והורסת את החברה. (ראו גם קובלנה פלילית על לשון הרע)
להקפיד על אתיקה ומוסר בעבודה (נאמנות, יושר, דיווח וגילוי נאות למעסיק)
להתרחק ממידות רעות כמו עצלות,גאווה,כעס,רדיפת בצע,קנאה.
התקדמות למידות טובות כמו אדיבות,חריצות,נדיבות,ענווה,סלחנות
איסור גרימת צער לבני אדם (ניתן ללמוד מה גורם צער לבריות מדיני העונשים וחוקי המדינה)
איסור גרימת צער לבעלי חיים
דין ויושר בין קונה למוכר (ראו גם http://www.nevo.co.il/law_html/law01/089_001.htm )
שמירה על https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 ונימוסים (איסור על ניבולי פה ושמירה על איפוק וריסון עצמי במצבי לחץ וכעס)
ואהבתה לרעך כמוך - גילוי יחס חברי כלפי הזולת, כיבוד הזולת כפי שהייתי רוצה שיכבדו אותי.
הוכיח את החוטא בלי לשאת עליו חטא, הראה לבן אדם כיצד הוא נוהג לא בסדר -הראה לזולת היכן הוא טועה, https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%94.
לדווח על התנהגות לא מוסרית,לא חוקית ולא אתית לגורמים בעלי עניין כאשר בכך עניין בפרסום (למשל לדווח לבעל לעתיד על פגם מסויים שקיים באישתו)
לפעול לתיקון עוולות חברתיות ומוסריות בחברה.
להיות שותף לעשיית צדק.
עמידה בהתחייבויות, עמידה בנדרים.
לא לאחר תשלום לשכיר ולנותן שרות אלא כנקבע בהסכם. (ראה גם: http://www.ateret4u.com/online/f_01644_part_230.html)
לכבד את ממון הזולת ורכוש הזולת.
היו https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_(%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C) - אל תסתירו עובדה רלוונטית לבעלי עניין ו/או לחילופין תשקרו בעובדה רלוונטית לבעלי עניין בכל מערכת יחסים אנושית. - אמון זהו חובה לקיום של מערכת אנושית.
איסור על גניבת דעת - אסור לתחמן ולגרום לזולת לחשוב דברים שהם אינם נכונים בכוונה ו/או לפתח ציפיות בכל דרך שהיא.
איסור על אונאת דברים - איסור לגרום לזולת צער מכל סוג על ידי הדיבור.(למשל על ידי הקנטות,איומים,עלבונות וגידופים ושאר הדברים הפוגעים בכבוד האדם)
לא תונו איש את עמיתו.(איסור על הונאת הזולת בכל דרך שהיא)
לא להלבין פני חבר ברבים.(ראו גם הלבנת פנים) (על הלבנת פנים בפומבי ניתן להגיש קובלנה פלילית על לשון הרע) גילוי נאות אישי: איסור על לשקר ומירמה כלפי בעלי עניין - לא להסתיר פרט מהותי ו/או לשקר בפרט מהותי ,הן כאשר זה חיובי והן כאשר זה שלילי, עידוד שקיפות כאשר יש בכך עניין לגורמים בעלי עניין. (ראו גם על חשיבות הhttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_(%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C) בניהול חברה וכלכלה תקינה) לעודד https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_(%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C) בחברה ובכלכלה כאשר יש עניין בפרסום. להלחם ברוע על ידי מודעות,הוכחות, שקיפות ודיווח לרשויות כאשר יש עניין ציבור. לא לקבל רוע. להרבות בעשיית טוב והמנעות מעשיית רע. איסור על אדישות לעוולות חברתיות ומוסריות ולרוע.
להיות במצב של רגשות חיוביים כגון שמחה ואופטימיות ולהתרחק מרגשות שליליים כמו עצב ,כעס ופסימיות.
פיתוח מודעות מוסרית לימוד מוסר ודרך ארץ. פיתוח מודעות עצמית מוסרית. לימוד מוסר ובחירות הטוב ולא הרע ידיעת הטוב והרע ולקחית אחריות מלאה על הבחירות שלנו. לאמץ מידות כמו ענווה, חריצות. אמינות. http://tora.us.fm/tnk1/msr/3yojr.html. הגינות. לאהוב ללמוד. גילוי יחס חברי - וhttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%90%D7%94%D7%91%D7%AA_%D7%9C%D7%A8%D7%A2%D7%9A_%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%9A, נהג כלפי הזולת כפי שהייתה רוצה שינהגו כלפיך. איסור על https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%90_%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%AA%D7%98%D7%95%D7%A8 אלא למען הצדק והאמת וכאשר הדבר תורם לאינטרס הציבורי. לדון את החבר לכף זכות, בצדק תשפוט עמיתך - ( ראו גם http://ph.yhb.org.il/08-01-09/ בתורה)
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%90_%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%AA%D7%98%D7%95%D7%A8 - איסור על נקימה ונטירה באדם מישראל אלא למען הצדק והאמת כגון הגשת תלונות לרשויות ולדבר יש תועלת ועניין ציבורי

טוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוב הוא דבר או מצב רצוי, מהנה, נחשק או כזה המוגדר כעדיף מבחינה מוסרית על דבר או מצב אחר. טוב הוא גם היפוכו של רע. דבר או מצב טוב מוגדר תמיד באופן יחסי לדברים או מצבים אחרים, והגדרתו היא תמיד אישית, ותלויה בהקשר של זמן, מרחב ויחסים בין בני אדם. לדוגמה, ישנם אנשים המגדירים נישואים דבר טוב, אך אותם אנשים יגדירו נישואים דבר רע אם הנישאים יהיו צעירים מגיל מסוים, או שאחד הנישאים יהיה נשוי לאדם אחר בעת הנישואים, או כאשר טקס הנישואים לא יבוצע באופן המועדף עליהם.

רע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדת ובאתיקה, המונח רוע מתייחס להיבטים שליליים של חשיבה והתנהגות של בני אדם, ומתייחסת לאלו שבכוונה כופרים במצפונם ומראים תשוקה להרס. בתרבויות רבות, המילה משמשת לתיאור מעשים, מחשבות, ורעיונות שכוונתם (באופן ישיר או עקיף) לגרום סבל או מוות. הגדרת הרוע שונה בתרבויות שונות. הדיכוטומיה בין ה"טוב" וה"רע" המנוגד לו קיימת בתרבויות רבות. היא כוללת היררכיה של סטנדרטים מוסריים להתנהגות בני האדם.

שמירת לשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F הרע מטרתו ליצור חברה מוסרית יותר ואנושית יותר, אשר מתחשבת בזולת. החפץ חיים הבין כי השמירה על לשון נקייה, הימנעות מדברי רכילות ולשון הרע הינם קשים מאוד לאדם, אך ראה בשמירת הלשון ובאיסורי לשון הרע ורכילות לא רק ציווי מוסרי, אלא בראש ובראשונה הלכה. לכן הוא קרא ללמוד את אותן הלכות ודברי מוסר ולהקפיד עליהן מכל משמר כשם, שמקפידים על הלכות כשרות ושבת. שמירת לשון כוללת בתוכה המנעות מניבולי פה, הלבנת פנים,דברי שקר, שימוש בלשון נקיה,ריסון ואיפוק, איסור על גרימת צער לזולת באמצעות הדיבור(המנעות מהונאת דברים, למשל, איומים וסחיטה באיומים,המנעות מהקנטות לא כדין,גידופים דברים שפוגעים בכבוד האדם)

חוק איסור לשון הרע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשון הרע מהי 1. לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול – (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; (תיקון מס' 5) תשנ"ז-1997 (תיקון מס' 8) תשס"ח-2007 (תיקון מס' 9) תש"ע-2009 (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

          בסעיף זה "אדם" – יחיד או תאגיד;

(תיקון מס' 8) תשס"ח-2007

          "מוגבלות" – לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית.

פרסום מהו 2. (א) פרסום, לענין לשון הרע - בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.

          (ב)  רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:

(1) אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע; (2) אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע. דרכי הבעת לשון הרע 3. אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות, או מקצתן מזה ומקצתן מזה.

קראו עוד על http://www.nevo.co.il/law_html/law01/019_002.htm קראו עוד על http://netsor.org/ - החפץ חיים

מתי מותר לספר לשון הרע ? תועלת:
מותר לספר לשון הרע כאשר יש תועלת מעשית מהדבר.
למשל: לספר על נוכל שמתחזה לעני, כדי שלא יתנו לו צדקה. לספר על אדם שיש לו בעיות חמורות בפני מי שחושבת להתחתן איתו.
אם אדם נשאל למגרעות של אדם שהינו מכיר לצורך בירור התאמתו לעבודה או תפקיד. וכן להעביר ביקורת על אישי ציבור במטרה להרחיק מדרך בעייתית.
היתר זה קיים, אם מתקיימים שבעת התנאים הבאים:‏
שיראה המספר את הדבר בעצמו, או שיתברר לו הדבר, ולא שיספר על סמך שמיעה מאחרים.
שיזהר מאוד לא להחליט מיד את הדבר שבדעתו לגנות, אלא יתבונן היטב על על פי דרכי התורה האם הוא בכלל גנות ועבירה.
שיוכיח את החוטא בתחילה בלשון רכה.
שלא יגדיל העולה יותר ממה שהיא, אלא יספר האמת ללא גוזמא.
שיכוון לתועלת, ולא יכוון להנות מסיפור הפגם על חבירו, וכן לא יספר מתוך שנאה שיש לו עליו זה מכבר.
אם יכול המספר לסבב את התועלת הקיימת בסיפור הגנות על חבירו בדרך אחרת, בה לא יצטרך לספר עליו הגנות, אסור לספר. ואם יכול להקטין הגנות, והתועלת לא תפגם כתוצאה מכך, מצווה עליו להקטינה.
שלא יסובב נזק לבעל הגנות יותר מכפי הדין, אילו היו מעידים עליו על גנות זו בבית דין.
כך גם, למשל, עדות בבית דין אינה נחשבת ללשון הרע, כיוון שהיא נאמרת מתוך הכרח ומטרה להיטיב ולא לגרום נזק. אם היא נאמרת בעד אחד שאין לו נאמנות בבית הדין היהודי, הדבר נחשב ללשון הרע ועל כך נאמר הכלל טוביה חטא וזיגוד מינגד.

שקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקר הוא הצהרה או משפט לא נכון, ההפך מהhttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%AA_(%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94), שנאמר על ידי אדם שברצונו להסתיר את האמת מאדם או קבוצה. שקר נוצר על ידי הצהרה שהאדם המשקר מציג אותה כהצהרה אמיתית וגורם לנוכחים להאמין להצהרה. ההצהרה יכולה להיות נכונה בחלקה, ועדיין תחשב כשקר. שקרנים נחשבים כאנשים לא נאמנים וישרים בחברה. על פי החוק, מתן עדות שקר היא עבירה פלילית. על פי התורה יש איסור על עדות שקר לא תענה ברעך עד שקר ואיסור כללי על שקר מדבר שקר תרחק שלדעת חלק ממוני המצוות היא חלק מתרי"ג מצוות.

מדבר שקר תרחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמירת שקר (ראו גם http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%A7%D7%A8 בויקישיבה), לעיתים, אסורה מן התורה, והיא מידה מגונה. במקרה ובה האדם העיד או נשבע לשקר - עבר באיסור נוסף. הוזהרנו בתורה על איסור שקר באיסור לאו ובמצות עשה. היכן? נאמר בפרשת קדֹשים (ויקרא יט, יא): "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ", הרי איסור לאו בגניבה, בכחש (- אמירת שקר) ובשבועת שקר [1]. ובפרשת משפטים (שמות כג, ז) נאמר: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק", הרי מצות עשה להתרחק משקר.

מצות "מדבר שקר תרחק" מחייבת אותנו באופן כללי להתרחק מן השקר ככל יכולתנו. כך דעת בעל ספר חרדים (מ"ע בפה כו), אך לדעת בעל ספר יראים (מצוה רלה) פסוק זה חל רק על שקרים שגורמים נזק, שכן המשך הפסוק הוא "ונקי וצדיק אל תהרוג" (שמות כג, ז). אולם צריך לדעת, שגם אם האיסור לשקר שקר שאינו גורם נזק ממוני אינו נלמד מהפסוק "מדבר שקר תרחק", ברור שיסודו מן התורה. שהרי מצווה מן התורה "והלכת בדרכיו", היינו להידבק במידותיו, ואחת המידות העיקריות שהקב"ה מתגלה בהן בעולם היא מידת האמת, שאמרו חז"ל: "חותמו של הקב"ה אמת" (פניני הלכה, הלכות אמירת אמת א', בהערה, ע"ש; וראה שערי תשובה לרבנו יונה, שער ג סי' קפא - מובא להלן; וראה בהרחבה לעיל הקב"ה אוהב האמת ושונא שקר). ומ"מ שקרים שאינם גורמים נזק לזולת יש יותר מקום להתיר לאֳמרם מפני דרכי שלום וכדומה (שערי תשובה לרבנו יונה, שער ג אות קפא). בגמרא (שבועות ל:-לא.) מבואר שמהפסוק "מדבר שקר תרחק" למדנו גם שקיים איסור לגרום לדין שקר, אף מבלי לומר דבר שקר.

אכיפת האתיקה בחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרך שלנו להטמיע את המודעות לאתיקה בחברתנו זה על ידי הוכחה דרך השכל והלוגיקה.
הוכחה דרך השכל תהיה דרך הפניה להוראות החוק,המוסר והאתיקה.
במקרים קיצוניים על ידי הגשת תלונות לרשויות.
לשון הרע ורכילות נפוצים בחברתנו, לכן ניתן וכדאי להשתמש בקובלנות פליליות ככלי מרתיע מפגיעה בשמם של אנשים.
ניתן להגיש ולהרשיע בעבירה פלילית של לשון הרע כאשר אדם פוגע בשם של אחרים בכוונה לפגוע והפרסום הוא לפחות לשני אנשים זולת הנפגע.
לשון הרע ורכילות הורסים את החברה וגורמים לסכסוכים.
אדם שנתפס כמוסרי ואתי יהיה מקובל יותר בחברה.

מהי עבירה מוסרית,אתית ועבירה פלילית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבירה פלילית או אתית או כל עבירה שפוגעת בחברה ובציבור. עבירה (לפי כללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה ללשון העברית, יש לכתוב עברה) היא הפרה, של כללים שנקבעו על ידי קבוצה חברתית - ארגון, מדינה, קבוצה דתית, וכדומה. הפרה כזו של הכללים עשויה להתבצע על ידי פרט בודד, או על ידי קבוצת פרטים. כללי החברה, המפורטים בחוק, תקנון, או כל מסמך מחייב אחר, מגדירים מהי עבירה, ובדרך כלל מוגדר מהו העונש המוטל על מבצע העבירה. איך אנו לומדים מהי עבירה? על פי ההגדרה עבירה הינה הפרתו של כלל מחייב. על מנת לבחון האם בוצעה עבירה, יש לבחון את הכלל המחייב, מהיכן נלקח תוקפו, והאם אכן הופר. מקומות בהם נמצאים בדרך כלל כללים מחייבים שהפרתם נחשבת לעבירה הינם: חוקים, תקנות וצווים שחוקקה מדינה ריבונית. בדרך כלל העבירות נמצאות בחוק העונשין. ישנן עבירות המפורטות בחיקוקים נוספים, כגון חיקוקים העוסקים במסים, בתעבורה, בתכנון ובניה, בשמירה על בריאות הציבור, בשמירה על הסביבה, ובאיסורים על סחר בסמים, ואיסורים נוספים. חוקים רבים אשר אינם עוסקים דווקא בעבירות ובעונשין כוללים "פיסקה עונשית" ההופכת את הפרתם של סעיפים מסוימים מהם לעבירה. החוק יכול להסמיך מחוקק משנה להתקין תקנות אשר אף הן מחייבות והפרתן הינה עבירה. סעיף 1 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 קובע כי "אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על פיו", אך ברור הוא כי הכוונה הינה לעונש שיכולה להשית המדינה, ולא לעונשים פנימיים בארגונים שונים, או לעונשים מידי שמיים. המשפט הבינלאומי. לעתים מעשה (כגון פשע מלחמה) אינו מהווה עבירה על פי חוקיה של מדינה מסוימת (לדוגמה גרמניה הנאצית אשר איפשרה את אפליית היהודים על פי חוקי נירנברג) אך הוא מהווה עבירה על המשפט הבינלאומי, אשר יוכל להעמיד את העבריין למשפט (כגון משפטי נירנברג) על אף שאותו עבריין לא הפר את חוקי מדינתו. תקנון של ארגון כלשהו, כגון: מוסד להשכלה, חברה מסחרית, ארגון צדקה, מועדון חברים, ארגון צבאי, וכדומה. הפרת כללים של ארגון שאינו מדינה מכונה בדרך כלל עבירת משמעת. הענישה על הפרה מסוג זה הינה לרוב פנימית בתוך הארגון, וקלה יותר מהענישה על הפרת חוק, צו או תקנה. מקור דתי מחייב כגון התנ"ך, התלמוד, הקוראן, הברית החדשה, וכו'. פעולה בניגוד לציווי דתי מכונה בדרך כלל בשם חטא. לצורכי ערך זה נתייחס לכל מקור מחייב, אשר הפרתו הינה בבחינת עבירה, כאל "חוק", במשמעותו הרחבה של המושג, ולא במשמעותו המשפטית הצרה שפירושה דבר חקיקה שיצא במדינת ישראל מלפני הכנסת.

קראו על עוד על עבירה.

עבירה שפוגעת בחברה ובציבור גוררת איתה משפט פלילי ובסופו אם ימצא שבוצעה עבירה פלילית - סימן קלון בדמות של הרשעה פלילית.

עבירה אתית תגרור עימה ביקורת ציבורת ונידוי חברתית.

עיברות סדר ציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהן עבירות סדר ציבורי?
עבירות סדר ציבורי הם החל מעבירות פליליות(איומים,סחיטה באיומים) ועד עבירות מוסריות ואתיות(שקר,רכילות ולשון הרע)
עיברות סדר ציבורי פוגעות בחברה שלנו.

תורות אתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות תורות אתיקה רבות, שניתן להבחין ביניהן במספר תחומים:

שיפוט של תכונותיו של האדם בהתאמה לטוב המוחלט לעומת שיפוט של מעשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפילוסופיה הקלאסית עוסקת בשאלה מהו הטוב העליון ואיזהו האדם המוסרי. הדיון המתקדם בעניין זה מיוחס לאריסטו ולא למורהו אפלטון. בתורת המידות שואל אריסטו מהי המידה הטובה? וכיצד יקנה אותה האדם?

לעומת הקדמוניים, אשר עסקו בשאלת הטוב המוחלט או האדם הטוב, מתמקדים ההוגים המודרניים, בשאלה מהו המעשה הראוי שחובה לעשותו, כשהכוונה למעשה יחיד שנעשה בהקשר מסוים.


אתיקה שבה הערך העליון הוא הכוונה המתבטאת ברצון הטוב של הפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורת המוסר של ההוגה עמנואל קאנט, ובעקבותיה תורות אתיקה מודרניות רבות, - בוחנת את הערך של הרצון הטוב ואת כוונותיו של הפועל.

אתיקה שבה הערך העליון הוא אושרם של הרבים, וכלל ההתנהגות הוא לקדם את הערך הזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורת האתיקה של ג'ון סטיוארט מיל, התועלתנות, מדגישה כי את המעשה הראוי ניתן לשפוט על פי שיקול הדעת אשר בוחן את התוצאות המקוות לקידום אושרם של הרבים המושפעים מעשיית אותו המעשה. מכאן המעשה הראוי ישפט על פי תוצאותו המקווה בלבד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8
מוסר
https://www.facebook.com/imorality
https://www.facebook.com/iBusinessEthics
תורה
אלוהים
מסכת אבות
תלמוד
נטיקה - אתיקה ברשת האינטרנט
מוסר עבודה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

http://www.etika.org.il/
http://maala.org.il/he/resources/gov/view/Default.aspx?ContentID=408

[[קטגוריה:פילוסופיה]] [[קטגוריה:אתיקה|*]] [[קטגוריה:מוסר]] {{Link GA|de}}