משתמש:Eman/דונלד טראמפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירוש נוסף ערך זה עוסק בנשיא ארצות הברית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו Eman/דונלד טראמפ (פירושונים).
המונח "טראמפ" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו טראמפ (פירושונים).
Eman/דונלד טראמפ
Donald John Trump
לידה ניו יורק, ארצות הברית
שם מלא דונלד ג'ון טראמפ
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
עיסוק טייקון, משקיע, יזם, סופר, איש טלוויזיה ופוליטיקאי
מפלגה הרפובליקנית (1987–1999, 2009–2011, 2012–היום)
מפלגות קודמות:
הדמוקרטית (עד 1987, 2001–2009)
עצמאי (2011–2012)
הרפורמיסטית (1999–2001)
בת זוג איוונה זלינצ'קובה (1977–1992)
מרלה מייפלס (1993–1999)
מלאניה קנאוס (2005–היום)
נשיא ארצות הברית ה־45
20 בינואר 2017 – מכהן
(7 שנים ו־14 שבועות)
סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס

דונלד ג'ון טראמפ (אנגלית: Donald John Trump; נולד ב-14 ביוני 1946) הוא נשיא ארצות הברית ה-45, המכהן בתפקיד מאז ה-20 בינואר 2017. לפני כניסתו לפוליטיקה היה איש עסקים ידוע, יזם בנייה וכוכב ריאליטי[1].

טראמפ הוא הבעלים של התאגיד "ארגון טראמפ" ("The Trump Organization"), והמייסד של חברת "Trump Entertainment Resorts", העוסקת בבנייה, בהפעלת בניינים, בתי קזינו, מתקני תרבות ובתי מלון ברחבי העולם. אורח חייו הראוותני, כמו גם כמה מיוזמותיו המפורסמות הנושאות את שמו[א], הפכו אותו לידוען בעשורים האחרונים של המאה ה-20. בראשית המאה ה-21 היה גם לאישיות טלוויזיונית מפורסמת בזכות תוכנית מציאות פופולרית בהפקתו והנחייתו בשם "המתמחה", אשר שודרה בשנים 2004–2015.

כנשיא הורה טראמפ לאסור כניסה והגירה של אזרחים מכמה מדינות בעלות רוב מוסלמי, תוך שהוא מציין חששות ביטחוניים, חוקק הורדת מיסים מסיבית, הפחית רגולציות על עסקים ורגולציות להגנת הסביבה. נטען כי תגובת כוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונה הייתה איטית יחסית למדינות אחרות, אם כי טראמפ הגביל את הכניסה מסין בסוף ינואר 2020 לפני רוב המדינות בעולם, ובניגוד להמלצת ארגון הבריאות העולמי. במקביל איפשר טיסה ממדינות רבות אחרות. במדיניות חוץ קידם מדיניות שכינה "אמריקה תחילה". הוא פרש ממשא ומתן בשותפות הסחר הטראנס-פסיפית ומהסכם פריז העוסק בשינויי האקלים, הטיל מכסי יבוא שעוררו מלחמת סחר עם סין, והוציא את כוחות ארצות הברית ממלחמת האזרחים בסוריה. יחסו לישראל תואר כחיובי ביותר, בין השאר כשהכיר בירושלים כבירת ישראל ובריבונות ישראל ברמת הגולן, קידם תוכנית שלום עם הפלסטינים ועם איחוד האמירויות הערביות ועם בחריין, ונקט קו תקיף נגד איראן, בין היתר כשפרש מהסכם הגרעין עם איראן וכשהורה לחסל מספר בכירים בכוחותיה. הוא מתמודד לקדנציה שנייה בבחירות לנשיאות 2020.

ראשית חייו ומשפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טראמפ נולד בניו יורק למשפחה נוצרית-פרסביטריאנית ממוצא גרמני-סקוטי.

סבו מצד אביו, פרידריך טראמפ, נולד בקלשטאט שבגרמניה, היגר לארצות הברית ב-1885, ואינגלז את שמו הפרטי לפרדריק כשקיבל אזרחות אמריקאית ב-1892. בתקופת הבהלה לזהב ב-1897 בנה פרדריק שלוש מסעדות ומלון בדרכם של כורי הזהב שנהרו לקלונדייק שבקנדה, וכך הרוויח את הונו הראשון. הוא חזר לעיר מולדתו ב-1902, פגש את שכנת הילדות שלו, אליזבת (לבית קרייסט), ונישא לה. הם עברו לעיר ניו יורק באוגוסט באותה שנה. ב-1904 נולדה בתם הבכורה. בשל געגועיה של אליזבת למשפחתה בגרמניה, חזרה המשפחה בהמשך שנת 1904 למקום הולדתם. כשחזרו פרדריק ומשפחתו, קבעו הרשויות הגרמניות שפרדריק היגר לארצות הברית כדי להימנע מתשלומי מיסיו ומשירות צבאי בצבא הקיסרות הגרמנית, וכן שהפר חוק שאוסר על הגירה לאמריקה הצפונית. בעקבות כך בוטלה אזרחותו הגרמנית. ערעוריו נכשלו, ובשנת 1905 חזר בלית ברירה עם משפחתו לארצות הברית.

פרד טראמפ, אביו של דונלד טראמפ

אביו של דונלד, פרד טראמפ, נולד ב-11 באוקטובר 1905 בקווינס. כשהיה בן 15, נכנס לנעליהם של הוריו בעסקי הנדל"ן, והקים עם אמו את הארגון "Elizabeth Trump & Son". כשהיה פרד בן 22, הארגון הפך לחברה. בשנות ה-20 בנה דירות בקווינס, שנמכרו במחיר מוזל לתקופה. במהלך מלחמת העולם השנייה בנה פרד צריפים לצורכי המאמץ המלחמתי, ולאחר המלחמה התרחבו פעולותיו והוא בנה בתים למשפחות של ותיקי המלחמה. אף שמוצאו של פרד גרמני, הוא נהג לספר לחבריו היהודים שמוצאו שוודי. אחיינו הסביר: "להיות גרמני בימים הללו זה לא דבר טוב, במיוחד אם יש לך חברים יהודיים" (בעקבות פשעי המלחמה של הנאצים)[2].

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דונלד טראמפ נולד ב-14 ביוני 1946 לפרד ולמרי טראמפ בקווינס. בילדותו, שיתף אותו אביו לעיתים תכופות בהחלטותיו העסקיות ואף נתן לו לעזור לפועלים בבניית המבנים. בגיל 13, בשל בעיות משמעת, החליט אביו להכניסו לתוכנית של האקדמיה הצבאית בניו יורק, שבה למד במשך 5 שנים. הוא מונה שם לתפקיד קפטן של מחלקה ולקצין אימונים של גדוד, וצעד בראש מצעד צבאי במנהטן לציון יום קולומבוס ב-12 באוקטובר 1963[3]. בעודו בקולג' היה מעורב בפרויקטים של חברת הנדל"ן של אביו. הוא הופקד על פתיחה מחדש של מתחם דירות בסינסינטי שבאוהיו, שרכש אביו ב-1962. ב-1972 מכר טראמפ את המתחם בסכום של 6.75 מיליון דולר.

טראמפ באקדמיה הצבאית בניו יורק, 1964

באוגוסט 1964 החל ללמוד באוניברסיטת פורדהם (אנ') בניו יורק. בשנתו השלישית עבר ללמוד כלכלה בבית הספר וורטון שבאוניברסיטת פנסילבניה, לימודים שסיים ב-1968[4]. בעת לימודיו קיבל זימון להתגייס לצבא ארצות הברית במסגרת הגיוס הרחב למלחמת וייטנאם, אך קיבל פטור בשל לימודיו האקדמיים ומסיבות רפואיות[5].

חיים פרטיים ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטראמפ ארבעה אחים ואחיות. אחותו, מריאן טראמפ בארי, הייתה שופטת בבית המשפט הפדרלי השלישי לערעורים של ארצות הברית. אחיו פרדריק מת בשנת 1981 כתוצאה מאלכוהוליזם, ובעקבות כך נמנע טראמפ משתיית אלכוהול[6]. אחיו הקטן, רוברט, מת באוגוסט 2020[7].

טראמפ נשוי בפעם השלישית, למלניה קנאוס, דוגמנית עבר אמריקאית-סלובנית. אשתו השנייה הייתה מרלה מייפלס, ואשתו הראשונה הייתה איוונה זלניצ'קובה. הוא חבר הכנסייה הפרסביטריאנית.

טראמפ אב לחמישה ילדים. שלושה ילדים נולדו לו מנישואיו הראשונים לאיוונה.

הונו ונכסיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טראמפ הוא ככל הנראה הנשיא המיליארדר הראשון של ארצות הברית, ובפרט העשיר ביותר[11]. היקף הונו המדויק אינו ידוע ונתון במחלוקת.

ב-2005 ראה אור ספרו של טימותי אובריאן "TrumpNation: The Art of Being The Donald". בספר נכתב כי שווי הונו ונכסיו של טראמפ מסתכם ב-150 עד 250 מיליון דולר, וכי הוא "מיליונר" ולא "מיליארדר", כפי שטוען טראמפ. בתגובה, הגיש טראמפ תביעת הוצאת דיבה נגד המחבר. ב-17 ביולי 2009 דחה בית המשפט העליון של מדינת ניו ג'רזי את התביעה, וקבע כי אובריאן לא הוציא את דיבתו של טראמפ כשטען כי שווי הונו ונכסיו נמוך בהרבה מאשר טראמפ טוען. בית המשפט לא דן בשאלת היקף הונו האמיתי של טראמפ.

באוקטובר 2016 העריך המגזין "פורבס" את הונו ונכסיו של טראמפ בסכום של 3.7 מיליארד דולר, ירידה של 800 מיליון דולר לעומת השנה הקודמת[12]. טראמפ עצמו העריך ביוני 2015 כי הונו נאמד בכ-8.7 מיליארד דולר. טראמפ מעולם לא חשף רשמית את רישומי המס שלו, כך שלא ניתן לדעת בוודאות בכמה מוערך הונו[13] באפריל 2020 העריך המגזין את הונו ב-2.1 מיליארד דולר[12].

במהלך מסע הבחירות לנשיאות ב-2016 חשף הניו יורק טיימס חלק מטפסי המס של טראמפ בשנת 1995 שמהם עלה כי הוא הפסיד 916 מיליון דולר באותה שנה[14]. הדבר אפשר לו לנכות הפסדים אלה במהלך השנים הבאות ולהימנע מתשלום מס. במהלך אחד מהעימותים הנשיאותיים אמר טראמפ שלא שילם מס כי הוא חכם[15].

ב-28 בספטמבר 2020 פרסם הניו יורק טיימס כי טראמפ שקוע בחובות של 421 מיליון דולר, כי בשנים 2016–2017 שילם מס הכנסה לאומי בסך 750 דולר, וכי ב-10 מתוך 15 השנים האחרונות לא שילם מס הכנסה כלל[16].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלון טראמפ בלאס וגאס שחלונותיו מחופים בזהב 24 קרט
דונלד טראמפ לוחץ את ידו של נשיא ארצות הברית רונלד רייגן, בביקור בבית הלבן, 1987

לאחר הלימודים המשיך בפעילות בחברת הנדל"ן של אביו, שהתמקדה בהשכרה למעמד הביניים בברוקלין, קווינס וסטטן איילנד. ב-1971 עבר טראמפ למנהטן. הוא הפך באותה שנה ליו"ר החברה ושינה את שמה לארגון טראמפ ("The Trump Organization"). הוא החל לעבוד על פרויקטים גדולים יותר, כשהוא משתמש בעיצוב אדריכלי ראוותני. הוא זכה לתשומת לב ציבורית לראשונה כשהואשם ב-1973 על ידי מחלקת המשפטים של ארצות הברית בהפרות של החוק לדיור הוגן (Fair Housing Act), על הפעלה וניהול של 39 בניינים. טראמפ דחה את ההאשמה, וטען כי היא נובעת מגודל החברה, ומן הרצון לאלץ אותה להשכיר למקבלי קצבת רווחה. בשנת 1975 הגיעו הצדדים להסכם פשרה בנושא[17].

בין הפרויקטים שבהם היה מעורב כלולים מגדל טראמפ ומגדל טראמפ העולמי בניו יורק, בניין טראמפ בניו יורק שאותו רכש ושיפץ, טראמפ פארק אווניו שהסב לבניין דירות למגורים, מלון וקזינו טראמפ פלאזה, מלון וקזינו טאג' מהאל ומלון וקזינו טראמפ קאסל באטלנטיק סיטי, מלון פלאזה בניו יורק אותו רכש ב-1988 ומכר ב-1995, מלון טראמפ בלאס וגאס, אתר הנופש מאר-א-לאגו בפאלם ביץ' וכן אתרי נופש ומגרשי גולף בעולם. שש פעמים לאורך הקריירה שלו נקלעו חברות בבעלותו לחדלות פירעון ונכנסו להליכי פירוק[18].

טראמפ היה מבעלי הארגון שערך את תחרויות מיס תבל (מיס יוניברס) וכן תחרויות מיס ארצות הברית ומיס ארצות הברית הצעירה. ב-1983 רכש טראמפ את קבוצת הפוטבול ניו ג'רזי ג'נרלס מליגת ה-USFL. הוא פעל לקידום הליגה כמתחרה משמעותית של ליגת ה-NFL והוביל תביעת נזיקין נגד ה-NFL על בסיס הפרה של חוקי ההגבלים העסקיים. מאמציו לא נשאו פרי והליגה חדלה לפעול ב-1986[19].

מיזם נוסף של טראמפ היה "אוניברסיטת טראמפ" שבמסגרתה הועברו סמינרים בנושאי נדל"ן. נגד המיזם ונגד טראמפ עצמו הוגשו מספר תובענות ייצוגית וכן תביעה ממחלקת החינוך של מדינת ניו יורק באשמת שימוש בלתי חוקי בשם "אוניברסיטה" והונאת הלקוחות. התביעות הסתיימו לאחר בחירתו לנשיאות בפשרה שבמסגרתה הסכים טראמפ לשלם 25 מיליון דולר לסטודנטים ולמדינת ניו יורק[20].

בטלוויזיה ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טראמפ הופיע במספר סרטי קולנוע בהופעות אורח בתפקיד עצמו, בהם "שכחו אותי בבית 2", "וול סטריט 2 - הכסף מדבר", "זולנדר", "שבועיים מראש", "השותפה" ו"תשוקה אחרת" ("Ghosts Can't Do It"). על משחקו ב"תשוקה אחרת" זכה ב-1990 בפרס פטל הזהב לשחקן המשנה הגרוע ביותר[21].

יחד עם מארק בארנט הפיק את תוכנית המציאות "המתמחה" המשודרת ברשת NBC משנת 2004. טראמפ הנחה את התוכנית ב-11 העונות הראשונות שלה, עד 2015. בתוכנית מתמודדים המתחרים זה בזה במשימות הקשורות למהלכים כלכליים והפרס לזוכה הוא משרה באחד הפרויקטים של קבוצת טראמפ. בתפקידו זה התפרסם במשפט "You're fired" (את/ה מפוטר/ת) למועמד המודח. על חלקו בתוכנית היה מועמד פעמיים לפרס אמי ב-2004 וב-2005. שמו הונצח ב-2007 בשדרת הכוכבים של הוליווד[22].

עמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות חוץ לפני היבחרו לנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

לפני בחירתו לנשיאות, טען טראמפ מספר פעמים כי על ארצות הברית להתמקד בעיקר בבעיותיה הפנימיות ולא להיות "השוטר של העולם", ואף טען כי לדעתו ארצות הברית צריכה לפרוש מברית נאט"ו [דרוש מקור]. בנוסף, אמר טראמפ כי ארצות הברית לא הייתה צריכה להתערב בנעשה בעיראק, אך אם כבר הם שם, אסור היה לצאת בלא להותיר ולו חייל אחד על הקרקע וליצור ואקום שלטוני חמור. במהלך קמפיין הבחירות שלו אמר טראמפ כי יצפה מהמדינות המקבלות סיוע כספי מארצות הברית להחזיר את הכסף וכשנשאל לגבי ישראל ענה: "אפילו ישראל"[23]. מאוחר יותר חזר בו מדבריו לגבי ישראל. המודאגות העיקריות מהתבטאות זו היו קוריאה הדרומית, שנתמכת כלכלית וצבאית על ידי האמריקנים כנגד אויבתה מצפון, ומדינות המפרץ הפרסי שמהוות בעלות ברית ומוצב קדמי עבור ארצות הברית. כמו כן, במהלך קמפיין הבחירות שלו, אמר טראמפ כי הוא מאמין בשיתוף פעולה עם רוסיה ונשיאה ולדימיר פוטין. בעקבות התבטאות זו, האשימו מתנגדיו של טראמפ כי הוא מיודד עם פוטין וכי רוסיה עושה מאמצים כדי לסייע לבחירתו לנשיאות של טראמפ. הן רוסיה והן טראמפ דחו טענות אלה. טראמפ גם הביע רצון בהקשחת המדיניות כלפי סין, ואמר שהוא רואה בה איום גדול על ארצות הברית. בנוסף לכך הביע טראמפ התנגדות להסכם הגרעין האיראני וסגנו מייק פנס אף טען כי טראמפ יקרע אותו אם ייבחר לנשיאות. בנושא הישראלי, טראמפ הביע את תמיכתו בישראל כשאמר שהוא מחויב לה והבטיח להעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים שאותה כינה "בירתו הנצחית של העם היהודי"[24]. טראמפ לא הביע בפומבי התנגדות לבנייה בהתנחלויות או תמיכה ברעיון שתי המדינות לשני עמים, אדרבא, הוא התגאה בכך שסעיפים אלו הורדו ממצע המפלגה הרפובליקנית לבחירות, אך מנגד השתמע מדבריו כי ייגש לסכסוך הישראלי-פלסטיני בצורה נייטרלית. הוא חזר בו לאחר ביקורת שנמתחה עליו מצדה של קלינטון ואמר כי יתמוך בישראל באופן בלתי מסויג.

מדיניות פנים וכלכלה לפני היבחרו לנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

טראמפ מתנגד להגירה בלתי חוקית לארצות הברית, במיוחד הגירה מגבול מקסיקו ושל מהגרים ופליטים מוסלמים ממדינות ערב, כגון פליטים ממלחמת האזרחים בסוריה[25]. ועל מנת למנוע חדירה, הוא התחייב לבנות חומה לאורך הגבול עם מקסיקו[26], שמקסיקו תשלם על בנייתה (המכונה "חומת טראמפ").

טראמפ מתנגד להפלות (pro-life), והודיע שיפעל למנות לבית המשפט העליון של ארצות הברית שופטים שיבטלו את פסק דין רו נגד וייד ויאפשרו לכל אחת מחמישים המדינות לבחור לאסור הפלות בשטחה[27].

בנוסף התחייב טראמפ לבטל את חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה (Obama-Care), מפעלו המרכזי של הנשיא הקודם ברק אובמה, ולהחליפו בתוכנית ביטוח בריאות אחרת[28]. הוא דוגל בהגדלת התקציב של צבא ארצות הברית, ובהגדלת הסיוע לחיילים משוחררים.

טראמפ תומך במדיניות של שימוש עצמאי במקורות אנרגיה, ומתנגד לתלות אמריקאית באנרגיה של מדינות אחרות, וזאת במטרה ליצור משרות חדשות עבור העם האמריקני. הבטיח לבצע קיצוץ נרחב במיסים לכל שכבות האוכלוסייה, יחד עם השקעה נרחבת בתשתיות.

יחסו לישראל וליהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא טראמפ מתפלל בכותל המערבי בעת ביקורו הנשיאותי בישראל במאי 2017.

ב-1979 נמנה טראמפ עם התורמים לקרן קיימת לישראל לפרויקט יצירת התשתיות לישובי חבל שלום, שהוקמו בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים[29].

ב-1983 הוענק לטראמפ "פרס עץ החיים" (אנ') של קרן קיימת לישראל על תרומתו יוצאת הדופן למען יחסי ארצות הברית–ישראל[30][31].

בינואר 2013 פרסם טראמפ סרטון תמיכה בראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, במהלך הקמפיין שלו לבחירות לכנסת ה-19, ובו אמר טראמפ "ראש ממשלה חזק זו ישראל חזקה"[32].

ב-2015 הוענק לטראמפ "פרס החירות" בטקס הגאלה של העיתון היהודי אמריקאי "אלגמיינר ג'ורנל", לאות הוקרה על תרומתו של טראמפ ליחסי ארצות הברית–ישראל, שם נאם "יש לי חברים רבים בישראל"[33]. באותו טקס נשאל טראמפ גם על נכדיו היהודים, וענה "לא רק שיש לי נכדים יהודים, גם יש לי בת יהודייה (איוונקה) ולכבוד גדול הוא לי [...] זה לא היה מתוכנן מראש, אך אני מאוד שמח שזה קרה"[34].

במרץ 2016 נאם טראמפ בוועידת איפא"ק והכריז על כך שבכל הסכם בנוגע לישראל יש להכיר בה כמדינת העם היהודי. לאחר מכן התחייב שיעביר את שגרירות ארצות הברית מתל אביב לירושלים, שאותה הגדיר "בירת הנצח של העם היהודי", הבטחה שקוימה ב-14 במאי 2018. באותו יום אמר גם כי ישראל צריכה לשלם עבור הסיוע הביטחוני[35]. ביולי באותה שנה הכריז טראמפ כי המצע של מפלגתו הוא "הכי פרו-ישראלי אי פעם"[36].

בדצמבר 2019 חתם טראמפ על צו נשיאותי המאמץ הגדרה רחבה יותר של אנטישמיות, הכוללת גם ביקורת לא הוגנת כלפי ישראל. הגדרה זו אמורה להנחות גורמים פדרליים בבואם לקבוע אם מעשה מסוים הוא אנטישמי, ובכך יכולה להשפיע, בין השאר, על החלטות למימון ממשלתי לאוניברסיטאות אם ייקבע שלא עשו מספיק למיגור אנטישמיות[37].

ב-28 בינואר 2020, באירוע רשמי שהתקיים בבית הלבן, פרסם טראמפ את "תוכנית המאה".

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טראמפ עם בתו איוונקה, נואם במהלך קמפיין הבחירות שלו לנשיאות ארצות הברית, 2016

טראמפ היה חבר במפלגה הדמוקרטית עד 1987. לאחר מכן היה חבר במפלגה הרפובליקנית עד שנת 1999. מאז עד שנת 2001 תמך במפלגה הרפורמיסטית האמריקאית. בשנת 2001 חזר להיות חבר המפלגה הדמוקרטית עד 2009. ב-2008 אף הביע תמיכה בהדחתו של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש[38]. לאחר מכן שב להיות תומך של המפלגה הרפובליקנית, למעט תקופה קצרה בשנים 2011–2012 שבה הפך לעצמאי. הוא הביע עניין בהגשת מועמדות למרוץ לנשיאות ארצות הברית בשנת 2012 מטעם המפלגה הרפובליקנית, ונחשב לאחד המועמדים הפוטנציאליים הבולטים בבחירות המקדימות של המפלגה לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2012[39]. עם זאת, הוא הודיע במאי 2011 כי אין בכוונתו להתמודד לבחירות הקרובות לנשיאות, שנערכו שנה וחצי מאוחר יותר.

המרוץ לנשיאות (2016)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016
סמליל קמפיין טראמפ בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית

ב-16 ביוני 2015 הודיע על התמודדותו בבחירות לנשיאות ב-2016 מטעם המפלגה הרפובליקאית תחת הסיסמה "Make America Great Again"[40]. הצהרתו בעת אירוע השקת הקמפיין שלו לנשיאות במגדל טראמפ, שיבנה חומה בין מקסיקו לארצות הברית, וכן כי חלק מהמהגרים הלא-חוקיים שמגיעים לארצות הברית ממקסיקו מביאים סמים ופשע וכוללים אנסים, חוללה הדים בתקשורת ובמערכת הפוליטית האמריקאית, וספגה גינויים גם מחברי מפלגתו, בהם ג'ב בוש, ריק פרי, מרקו רוביו ומיט רומני[41]. בהמשך נמתחה עליו ביקורת על שתקף את סנאטור ג'ון מקיין, שלטענתו אמר ש-15,000 האנשים שבאו לעצרת טראמפ הם משוגעים, באומרו כי בעיניו מקיין, שנפל בשבי במלחמת ויינטאם, אינו גיבור מלחמה, וכן בקריאתו בדצמבר 2015 לאסור על מוסלמים להיכנס לארצות הברית עד שהממשל ינתח סקרי דעת קהל בעולם המוסלמי שלפיהם רוב המוסלמים מצהירים על שנאת אמריקאים ויחליט כיצד להתמודד עם כך[42]. האפיפיור פרנציסקוס טען כי מי שמציע לבנות חומות ולא גשרים, איננו נוצרי[43]. טראמפ השיב שהתבטאות האפיפיור היא מחפירה ושלאף מנהיג ובפרט למנהיג דתי אין זכות לפקפק באמונתו של אחר[44].

טראמפ נהנה מהובלה מתמדת בסקרים בין מועמדי המפלגה הרפובליקנית ובהיקף הסיקור התקשורתי לאורך הקמפיין לנשיאות. בבחירות המקדימות שהחלו בפברואר 2016 הוא סיים שני באסיפות הבחירה באיווה (לאחר טד קרוז) וראשון בפריימריז בניו המפשייר, בפריימריז בקרוליינה הדרומית ובאסיפות הבחירה בנבדה. גם בבחירות ב-13 מדינות שנערכו ב-1 במרץ, "יום שלישי הגדול", זכה טראמפ במספר הקולות הגדול ביותר מבין המועמדים[45].

במהלך הקמפיין זכה לתמיכתם של בכירים רפובליקנים כגון שרה פיילין, כריס כריסטי, רודי ג'וליאני וג'ף סשנס, אם כי רוב הממסד הרפובליקני הסתייג ממועמדותו, הן בגלל עמדותיו וסגנונו, והן משום החשש שדמותו תקשה על המפלגה לנצח בבחירות.

התמודדותו מול קלינטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

טראמפ בעצרת בחירות באריזונה, אוגוסט 2016

במאי 2016 ניצח באופן מכריע באינדיאנה. בעקבות כך פרשו טד קרוז[46] וג'ון קייסיק מהמרוץ וטראמפ נותר המועמד היחיד במפלגה הרפובליקנית[47]. ב-26 במאי 2016 הצליח טראמפ לעבור את רף הצירים הדרוש להבטחת מועמדותו, ובוועידת המפלגה ביולי 2016 הפך למועמדה הרשמי לנשיאות. כמה ימים קודם לכן בחר במושל אינדיאנה מייק פנס כמועמדו לתפקיד סגן הנשיא[48].

התמודדותו של טראמפ הייתה יוצאת דופן בשל ההתקפות רבות שספג מהתקשורת ומיריביו ובשל תגובותיו החריפות להתקפות אלה. במהלך ריאיון לרשת CBS, אמר בהקשר של מוסלמים, שאף על פי שאינו אוהב אפיון (profiling), הגיע הזמן להתחיל לחשוב עליו, כפי שהוא מבוצע בהצלחה בישראל ובמדינות אחרות[49]. במהלך ועידת המפלגה הדמוקרטית נאמו הוריו של חייל מוסלמי אמריקאי שנהרג בעת שירותו בעיראק, ותקפו את טראמפ על דבריו[50]. טראמפ התבטא באופן חריף בעיקר נגד המתמודדת הדמוקרטית, הילרי קלינטון, וכינה אותה לאורך הקמפיין "הילרי המושחתת" (Crooked Hillary). הוא נקט בכינויי גנאי גם כלפי יריביו במרוץ הרפובליקני, כמו "מרקו הקטן" (סנאטור מרקו רוביו) ו"טד השקרן" (סנאטור טד קרוז).

ב-8 באוקטובר 2016 הודלפה קלטת וידאו משנת 2005, שבה נשמע טראמפ משוחח עם העיתונאי בילי בוש בצילומים לתוכנית "Access Hollywood", תוך שימוש בשפה גסה. בין היתר נשמע אומר כי הוא מנשק נשים "בלי לחכות", ושכ"כוכב" הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה לנשים, לרבות אחיזה באיבר מינן[51]. לאחר פרסום ההקלטה, התנצל טראמפ[52] וטען שהדברים הם בגדר "שיח גברים בחדר הלבשה" (locker room talk). על-אף הביקורת והמבוכה במחנה הרפובליקני, הבהיר טראמפ כי אין בכוונתו לפרוש[53]. בהמשך אוקטובר, נערכו מסיבות עיתונאים של כ-15 נשים, שטענו שטראמפ הטריד אותן מינית במהלך שלושים השנים האחרונות. הוא הכחיש את הטענות נגדו וטען כי אנשי הקמפיין של הילרי קלינטון, אנשי תקשורת ואחרים גייסו את הנשים כדי להוציא את דיבתו רעה[54], והזכיר שטענות על ניצול מיני הושמעו גם כלפי הנשיא ביל קלינטון, בעלה של יריבתו הדמוקרטית הילרי קלינטון.

ניצחונו בבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיחת חפיפה ראשונה עם הנשיא ברק אובמה, בחדר הסגלגל של הבית הלבן, נובמבר 2016

בבחירות לנשיאות, שנערכו ב-8 בנובמבר 2016, קיבל טראמפ 46.1% מהקולות, 2.9 מיליון קולות פחות מיריבתו, אך ניצח ב-30 מדינות שהעניקו לו 306 מתוך 538 אלקטורים (57%), ונבחר לנשיא ה-45 של ארצות הברית. לאורך מסע הבחירות הובילה קלינטון במרבית הסקרים[ב], ועל כן ניצחונו של טראמפ התקבל בקרב רבים בתקשורת ובציבור בהפתעה[55][56]. טראמפ הוא הנשיא החמישי שנבחר ללא שקיבל את רוב קולות הבוחרים (קדמו לו ג'ון קווינסי אדמס, רתרפורד הייז, בנג'מין הריסון וג'ורג' ווקר בוש[57]), והנשיא הראשון ללא ניסיון פוליטי או צבאי קודם. טראמפ הוא גם הנשיא המבוגר ביותר בעת בחירתו, בן 70 ושבעה חודשים (בשיא הקודם החזיק רונלד רייגן, שהיה בן 69 בראשית כהונתו). הוא האדם העשיר ביותר שנבחר לנשיאות, עם הון אישי בשווי של 4.5 מיליארד דולר (בשיא הקודם החזיק ג'ורג' וושינגטון).

הזוג טראמפ מלווה לשלום את הזוג אובמה בסיום טקס ההשבעה, 2017

המרוץ לקדנציה שנייה (2020)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020

מיד לאחר השבעתו לנשיא, הודיע טראמפ על כוונתו להתמודד בבחירות לנשיאות ב-2020. בעצרת בפלורידה ב-18 בפברואר 2017 הודיע על תחילת הקמפיין הנשיאותי שלו. ב-27 בפברואר 2018 מינה את בראד פרסקייל למנהל הקמפיין שלו לנשיאות ב-2020[58], וב-11 במרץ 2018, הצהיר כי סיסמת הקמפיין שלו בבחירות תהיה "לשמור על אמריקה גדולה" ("Keep America Great")[59]. ביוני 2019 השיק את קמפיין הבחירות שלו במהלך עצרת באורלנדו[60].

כהונתו כנשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 בינואר 2017 הושבע לנשיא על ידי נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית ג'ון רוברטס, ונכנס רשמית לתפקיד[61]. ביוזמתו של טראמפ השתתף בטקס ההשבעה, בנוסף לכומר, גם רב (מרווין האייר) שנשא בו דברים.

טראמפ נשבע אמונים, 2017
סרטונים טראמפ נושא את נאום ההשבעה לנשיאות ארצות הברית, 20 בינואר 2017

מינויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טראמפ מינה את הגנרלים ג'יימס מאטיס וג'ון קלי למזכיר ההגנה ומזכיר ביטחון המולדת בהתאמה, את הסנאטור ג'ף סשנס לתובע הכללי, ואת רקס טילרסון למזכיר המדינה. בהמשך מינה טראמפ את יו"ר הוועדה הרפובליקנית הלאומית ריינס פריבס לראש סגל הבית הלבן, את מנהל מערכת הבחירות שלו, גנרל מייקל פלין ליועץ לביטחון לאומי. את סטיב באנון, בתו איוונקה טראמפ, חתנו ג'ארד קושנר ומנהלת הקמפיין שלו קליאן קונוויי מינה ליועציו הבכירים.

מדיניות החוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

ביקורי חוץ ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

טראמפ חותם על עסקת נשק במהלך ביקורו בערב הסעודית יחד עם המלך סלמאן

טראמפ ערך את המסע הראשון שלו מחוץ לארצות הברית כנשיא בערב הסעודית, ישראל ואיטליה.

המסע החל ב-20 במאי 2017 בביקור בן יומיים בערב הסעודית, בו חתם עם המלך סלמאן על עסקאות בשווי 350 מיליארד דולר, מתוכם 110 מיליארד דולר עסקאות נשק. טראמפ נשא נאום בפני מנהיגים מוסלמים רבים שהוזמנו לריאד לרגל ביקורו, בו הביע תקווה כי יתאחדו למטרת המלחמה בטרור האסלאמי ונגד המשטר האיראני.

ב-22 במאי 2017 החל טראמפ ביקור בזק בישראל. הוא החל את הביקור בפגישה עם הנשיא ראובן ריבלין, ומיד לאחריו ערך ביקור בכנסיית הקבר ובכותל המערבי, והיה לנשיא האמריקני הראשון שביקר בכותל בעת כהונתו[62]. בהמשך היום, נפגש עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וערך אתו מסיבת עיתונאים.

למחרת היום, נפגש טראמפ ביחידות עם נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן בבית לחם. בכלי התקשורת פורסם כי הפגישה הייתה מתוחה ושטראמפ הטיח בפני אבו מאזן שהוא מממן טרור ומסית לו. לאחר הפגישה מסרו השניים הצהרה לעיתונאים. מבית לחם עבר ליד ושם ולמוזיאון ישראל, שם נאם נאום ישיר לאזרחי ישראל[63]. בנאומו אמר כי ממשלו לעולם יהיה לצד מדינת ישראל, וכי במשמרת שלו כנשיא לא תהיה לאיראן האפשרות לתקוף את ישראל או להשיג נשק גרעיני. הוא גינה בחריפות את ארגוני הטרור חמאס וחזבאללה, והביע תקווה כי יהיה ניתן להשיג שלום בין ישראל לפלסטינים.

ב-23 במאי המשיך טראמפ לרומא, שם נפגש עם האפיפיור פרנציסקוס וראש ממשלת איטליה פאולו ג'נטילוני. למחרת נפגש עם מנהיגי נאט"ו, במטרה לאחד את המנהיגים במלחמה נגד הטרור, וכן במאמץ לשכנע אותם לשלם תשלום גבוה יותר לארגון.

ב-25 במאי השתתף טראמפ בפסגת ה-G7 בסיציליה. לאחר מכן נאם בפני חיילים אמריקנים המשרתים באזור.

יחסי ארצות הברית–ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – יחסי ארצות הברית–ישראל
הנשיא טראמפ מארח את ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ורעייתו שרה, בבית הלבן.
הנשיא טראמפ לוחץ את ידו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בביקורו הרשמי בישראל, 2017
הנשיא טראמפ נפגש עם נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין במשכן נשיאי ישראל בעת ביקורו בישראל, 22 במאי 2017.
כיכר על שם דונלד טראמפ ברחוב חיים עוזר בפתח תקווה

תחת הנהגתם של טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו היחסים בין ארצות הברית לישראל התחזקו וטראמפ נקט במדיניות חוץ פרו-ישראלית.

ב-15 בפברואר 2017 נפגש טראמפ עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן על מנת לדון בנושאים העומדים על הפרק, בהם המאבק בטרור, ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית והסכסוך הישראלי-פלסטיני[64]. במהלך מסיבת העיתונאים הצהיר טראמפ כי אינו רואה בתוכנית שתי מדינות לשני עמים את הפתרון היחיד לסכסוך, ואמר כי "נאהב את מה שהצדדים יאהבו"[65].

ב-6 במרץ 2017 הודיע שר הביטחון אביגדור ליברמן שממשל טראמפ העביר מסר לפיו סיפוח יהודה ושומרון יגרום למשבר עם הממשל[66].

ב-6 בדצמבר 2017 הכריז טראמפ על הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל, וכן על כוונתו להתחיל בהכנות להעברת את שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים[67]. טקס העברת השגרירות לירושלים נערך ב-14 במאי 2018 בנוכחות בתו, איוונקה טראמפ ובעלה ג'ארד קושנר.

ביוני 2018 הודיעה ארצות הברית כי היא פורשת ממועצת זכויות האדם של האו"ם, בטענה שהיא מוטית נגד ישראל[68]. ב-17 בנובמבר הצביעה שגרירת ארצות הברית ניקי היילי לראשונה נגד הצעת גינוי לישראל באו"ם בנוגע לשליטת ישראל ברמת הגולן[69], לאחר שלאורך כל השנים נהגה ארצות הברית להימנע בהצבעה.

ב-25 במרץ 2019 חתם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על צו נשיאותי שבו ארצות הברית מכירה באופן רשמי בריבונות ישראל על רמת הגולן[70].

ב-18 בנובמבר 2019 הודיע מזכיר המדינה של טראמפ, מייק פומפאו, על שינוי עמדת ממשלו של ברק אובמה, שלפיה ההתנחלויות מפרות את החוק הבינלאומי.

תוכנית שלום לסכסוך הישראלי-פלסטיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תוכנית השלום של טראמפ

ממשל טראמפ שוקד על גיבוש תוכנית שלום בין ישראל לפלסטינים, אותה הוא מכנה "עסקת המאה". בתגובה להעברת השגרירות האמריקנית לירושלים הכריזו הפלסטינים כי ארצות הברית אינה מתווכת הוגנת בסכסוך, וסירבו לשתף פעולה עם ממשל טראמפ בגיבוש העסקה. בתגובה הורה טראמפ על קיצוץ מסיבי בתמיכת ארצות הברית בשורת ארגונים המסייעים לפלסטינים, בהם ארגון הסיוע לפליטים פלסטינים אונר"א, וכן קיצץ בתמיכה בבתי חולים במזרח ירושלים[71].

הסכמי נורמליזציה בין ישראל-איחוד האמירות הערביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – הסכמי אברהם, הסכם איחוד האמירויות-ישראל, הסכם בחריין–ישראל

בתיווך של ממשל טראמפ הגיעו ישראל ואיחוד האמירויות הערביות להסכם נירמול היחסים ביניהן, כפי שפורסם לציבור ב-13 באוגוסט 2020. אחרי חודש סוכם הסכם דומה עם בחריין.

איראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בפברואר 2017, לאחר שאיראן ערכה ניסוי בטיל בליסטי, הודיע יועץ הנשיא לביטחון לאומי מייקל פלין כי איראן "תחת אזהרה"[72]. יומיים לאחר מכן, ב-3 בפברואר, צייץ טראמפ בחשבון הטוויטר שלו כי "איראן משחקת באש - הם לא מעריכים עד כמה אובמה היה 'נחמד' אליהם. לא אצלי". באותו יום, לראשונה מאז ההסכם עם איראן, הטילה מחלקת האוצר האמריקאית עיצומים על 12 ארגונים ו-13 אישים מאיראן, סין, איחוד האמירויות הערביות ולבנון הקשורים לתעשיית הטילים האיראנית[73].

ב-18 ביולי 2017 הטיל ממשלו עיצומים נוספים על אישים וחברות איראניות, כולם עוסקים בפיתוח מערכות נשק, בהם טילים בליסטיים.

ב-13 באוקטובר הודיע טראמפ על אי-אשרור הסכם הגרעין עם איראן (כפי שדורש ממנו הקונגרס לבצע מדי 90 יום), ועל העברת העניין לקונגרס: אם הקונגרס לא יחוקק תנאים טובים יותר לפיקוח על איראן, בתיאום עם המדינות הנוספות החתומות על ההסכם, יחתום הנשיא על יציאתה של ארצות הברית מההסכם.

נוסף על כך, הכריז טראמפ על שינוי מדיניות נרחב כלפי המשטר האיראני, אשר יכלול בין היתר עיצומים על משמרות המהפכה והתייחסות אליה כאל ארגון טרור, פיקוח הדוק של ארצות הברית ובעלות בריתה על הפרת היציבות של איראן באזור, ומניעתה מלבצע ניסויים נוספים בטילים בליסטיים.

ב-8 במאי 2018 הודיע טראמפ בנאום מיוחד על פרישתה של ארצות הברית מהסכם הגרעין עם איראן, ועל הטלתן מחדש של כל העיצומים שהוסרו במסגרת ההסכם.

ב-3 בינואר 2020, לאחר הסלמה משמעותית ביחסים עם איראן ותקיפות של מיליציות פרו-איראניות נגד שגרירות ארצות הברית בבגדאד ובסיסים אמריקאיים, הורה טראמפ על חיסול קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס האיראני. כוח אווירי של צבא ארצות הברית ביצע תקיפה אווירית סמוך לנמל התעופה הבינלאומי של בגדאד, שבה נהרגו לפחות 8 אנשים, בהם סולימאני, ואבו מהדי אל-מוהנדס, סגן מפקד אל-חשד א-שעבי (כוחות ההתגייסות העממית)[74].

וושינגטון ביקשה באוגוסט להחזיר את העיצומים על איראן, בשל הפרת הסכם הגרעין[75], אולם רוב חברות מועצת הביטחון התנגדו לכך[76]. היא הטילה מחדש את כל הסנקציות[77].

סוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2017, לראשונה מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה[78], נחתו בסוריה כוחות אמריקניים יבשתיים, ובהם כוחות ארטילריה, מארינס וריינג'רס במטרה לסייע בכיבוש בירת דאעש בסוריה, א-רקה[79].

ב-6 באפריל הורה על תקיפה משמעותית ראשונה נגד המשטר הסורי: 59 טילי טומהוק[80] נורו מספינות חיל הים האמריקני לעבר הבסיס הצבאי הסורי שממנו המריאו מטוסים שתקפו בסארין אזרחים במחוז אידליב בצפון-מערב סוריה ימים ספורים קודם לכן. כתוצאה מהתקיפה האמריקאית הושמד הבסיס כמעט לחלוטין[81]. בתגובה, גינו רוסיה ואיראן בחריפות את ארצות הברית, ואיימו שיגיבו על כל תקיפה נוספת[82]. ישראל, ערב הסעודית, בריטניה, צרפת וגרמניה תמכו בפעולה.

ב-8 ביולי 2017 לאחר פגישתם של טראמפ ופוטין, הכריזה ארצות הברית יחד עם רוסיה על הפסקת אש בסוריה הדרומית.

ב-13 באפריל 2018, בתגובה למתקפה הכימית של משטר אסד בדומא במהלך המלחמה במורדים, הורה טראמפ על התקפה משולבת על דמשק וחומס יחד עם צרפת ובריטניה. בתקיפה שוגרו למעלה ממאה טילים לעבר יעדים שונים, בהם אתרי פיתוח ואחסון של נשק כימי.

ב-19 בדצמבר 2018 הכריז טראמפ על תחילת החזרת כוחותיה של ארצות הברית מסוריה[83].

באוקטובר 2019 החליט טראמפ לא להתערב במתקפה צבאית של טורקיה על רצועה הסמוכה לגבולה באזור הכורדי בצפון סוריה. חיילי ארצות הברית באזור נסוגו כדי למנוע חיכוך. הבית הלבן הצהיר גם כי האחריות על חיילי המדינה האסלאמית השבויים באזור זה תעבור לטורקיה[84]. לגבי יחסה של טורקיה לכורדים בשטח הכבוש הודיע טראמפ כי אם היא תעבור תנהג בחוסר אחריות, לפי שיקול דעתו, הוא יחריב את כלכלתה של טורקיה[85].

ב-26 באוקטובר 2019 הורה הנשיא טראמפ על מבצע קיילה מולר לחיסולו מנהיג ארגון הטרור המדינה האסלאמית על פי תוצאות המבצע נהרג אל-בגדאדי ושלושה מילדיו איתם נמלט[86], בפשיטה על המתחם בו שהה במחוז אידליב שבצפון-מערב סוריה, בו נטלו חלק פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים וכוח דלתא של צבא ארצות הברית[87]. לפי הודעת הנשיא דונלד טראמפ, אל-בגדאדי נהרג בעת שניסה להימלט אל תוך מנהרה, כאשר מספר כלבים התנפלו עליו והוא החליט להפעיל את וסט הנפץ שנשא על גופו. בפיצוץ נהרגו גם שלושה מילדיו איתם נמלט. במהלך המבצע נהרגו גם שתיים מנשותיו, שעל פי ההשערה הפעילו אף הן חגורות נפץ.

טורקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 באוגוסט 2018 הטיל טראמפ עיצומים כלכליים על טורקיה, לאחר שכלאה את הכומר האמריקני אנדרו ברנסון באשמת שותפות בארגון טרור. ב-12 באוקטובר 2018, לאחר כשנתיים בהן שהה במעצר, קבע בית המשפט הטורקי כי ברנסון ישוחרר ויחזור לארצות הברית. על ברנסון נגזרו 3 שנות מאסר, אך אלה יקוזזו עם הזמן שכבר ישב בכלא. בכלי התקשורת פורסם כי טורקיה נענתה להסכם עם ארצות הברית בתמורה לכך שממשל טראמפ יקל בעיצומים הכלכליים שהטיל על המדינה, שחלקן המכריע הוטל בתגובה למעצר והסירוב של טורקיה לשחרר את ברנסון.

ב-2019 בעקבות רכישתה מערכת הגנה אווירית רוסית מדגם S-400 הטיל טראמפ עיצומים על טורקיה והשהה את חברותה במיזם ה-F-35 לייטנינג II והחל בצעדים לסילוקה מהפרויקט[88]. העסקה של רכישת 100 מטוסי F-35 מארצות הברית בוטלה.

קוריאה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הקדנציה של טראמפ חלה החרפה ביחסי ארצות הברית-קוריאה הצפונית. ב-11 באפריל 2017 איימה קוריאה הצפונית כי הגעת ספינות חיל הים האמריקני לאזורה מצדיקה התקפה בנשק גרעיני. איום זה הגיע בהמשך לחימוש מתמשך של דרום קוריאה על ידי צבא ארצות הברית. בתגובה לאיום צייץ טראמפ בחשבון הטוויטר שלו כי "קוריאה הצפונית מחפשת צרות. אם סין לא רוצה לעזור, נפתור את הבעיה בלעדיה"[89]. למחרת בבוקר צייץ שוב כי שוחח בטלפון עם נשיא סין שי ג'ינפינג והגיע אתו להסכמים בנושא קוריאה הצפונית.

ב-7 באוגוסט 2017, לאחר שנחשף כי המודיעין האמריקני חיבר דו"ח הקובע כי קוריאה הצפונית הצליחה להרכיב ראש נפץ גרעיני על טיל בליסטי המסוגלים להגיע לשטחה של ארצות הברית, הצהיר טראמפ כי הוא ממליץ לקוריאה הצפונית לא לאיים יותר על ארצות הברית, משום שהיא "תפגוש אש וזעם כפי שהעולם לא ראה מעודו". יומיים לאחר מכן, הזהיר טראמפ פעם נוספת כי "אולי לא הייתי תקיף מספיק: קוריאה הצפונית עלולה להיות בצרות כמו שעמים מעטים היו אי פעם. הפתרון הצבאי חמוש ומוכן אם היא לא תנהג בחכמה".

בנאומו באו"ם ב-19 בספטמבר 2017, אמר טראמפ כי אם ארצות הברית תצטרך, היא תשמיד כליל את קוריאה הצפונית. בתגובה, אמר המנהיג העליון של קוריאה הצפונית קים ג'ונג-און, כי דברי טראמפ הם הכרזת מלחמה[90].

ב-10 במאי 2018 הודיע טראמפ שייפגש עם קים ג'ונג-און בפסגת ארצות הברית-קוריאה הצפונית בסינגפור ב-12 ביוני, בניסיון להגיע להסכם לפירוז חצי האי קוריאה מנשק גרעיני. באותו יום, במהלך ביקורו של מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו במסגרת ההכנות לפגישת המנהיגים, שחררה קוריאה הצפונית שלושה אסירים אמריקנים כמחווה. בעקבות התבטאויות צפון-קוריאניות נגד סגן הנשיא מייק פנס הודיע טראמפ ב-24 במאי על ביטול הפגישה[91]. למרות זאת נערכו מאמצים לקיום הפסגה כמתוכנן. ב-1 ביוני נפגש טראמפ עם הבכיר הצפון-קוריאני קים יונג צ'ול (אנ') בבית הלבן וקיבל ממנו מכתב מקים[92]. לאחר הפגישה הודיע טראמפ על חזרה בו מההחלטה על ביטול הפסגה[93]. הפגישה בין השניים נערכה כמתוכנן ב-12 ביוני בסינגפור. הם חתמו בטקס פומבי על מסמך הבנות שבו התחייבה קוריאה הצפונית לפרק את הנשק הגרעיני ברשותה[94].

קובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 ביוני 2017, הודיע טראמפ כי הוא מבטל את עסקאות ממשל אובמה עם קובה[95][96]. ב-8 בנובמבר 2017, הידק ממשל טראמפ את כללי הסחר עם קובה, ובכך ביטל את הסרת ההגבלות של ממשל אובמה על מדינה זו. שינויים אלה נועדו "להרחיק פעילויות כלכליות מהצבא הקובני, המודיעין הקובני ושירותי הביטחון הקובניים".

אפגניסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת ממשל טראמפ, עלה מספר החיילים האמריקאים באפגניסטן מכ-8,500 לכ-14,000[97]. ב-29 בפברואר 2020 חתמו ארצות הברית והטליבאן על הסכם לסיום המלחמה באפגניסטן אחרי 18 שנה[98]. כחלק מההסכם, נפתחו שיחות שלום בין אפגניסטן לטליבאן[99].

ב-11 ביוני 2020 הוציא טראמפ צו נשיאותי המורה על הטלת עיצומים כלכליים על גורמים בבית הדין הפלילי הבינלאומי שחוקרים אם ארצות הברית ביצעה פשעי מלחמה באפגניסטן[100].

הבלקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכם הנורמליזציה בין סרביה וקוסובו נחתם בתיווכו של טראמפ. ההסכם כולל נורמליזציה כלכלית בין המדינות ושיתוף פעולה ביניהן. כמו כן, בהסכם נקבע כי סרביה תעביר את שגרירותה לירושלים וגם נרמול היחסים בין ישראל וקוסובו הכולל הכרה הדדית, והכרה של שתי המדינות החתומות על ההסכם בחזבאללה כארגון טרור.

מדיניות פנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הישגיו המרכזיים של טראמפ בתחום הפנים נמנים קיצוץ במיסים, הקלת הרגולציה על עסקים ומינוי שופטים שמרנים, תחומים שבהם עמד בהתחייבויותיו[101].

ב-31 בינואר 2017 הכריז על ניל גורסץ', שנחשב שמרן, כמועמדו למשרת שופט בבית המשפט העליון שימלא את הכיסא הפנוי שנותר עם פטירתו של השופט השמרן אנטונין סקאליה. המינוי אושר בסנאט.

ב-14 בפברואר התפטר מתפקידו היועץ לביטחון לאומי מייקל פלין, לאחר שנודע כי הסתיר מסגן הנשיא מייק פנס את העובדה שנפגש עם שגריר רוסיה[102]. לאחר כשבוע מינה טראמפ במקומו את הרברט ריימונד מקמאסטר.

ב-28 בפברואר נשא טראמפ נאום ראשון בפני הקונגרס ובו פרש את עיקרי מדיניות הפנים שלו[103].

ב-9 במאי 2017 פיטר טראמפ את מנהל ה-FBI ג'יימס קומי. ביולי התפטר דובר הבית הלבן שון ספייסר, שהוחלף על ידי שרה האקבי סנדרס. באותו חודש פוטר ראש סגל הבית הלבן ריינס פריבס שהוחלף על ידי ג'ון קלי. באוגוסט הוא פיטר את יועצו סטיב באנון. ב-13 במרץ 2018 פיטר את מזכיר המדינה רקס טילרסון, ומינה את ראש הCIA מייק פומפאו להחליפו.

ב-22 במרץ 2018 התפטר היועץ לביטחון לאומי הרברט ריימונד מקמאסטר. ג'ון בולטון החליפו רשמית בתאריך 9 באפריל 2018[104], עד לפיטוריו בספטמבר 2019.

ב-9 ביולי 2018 הודיע טראמפ כי השופט ברט קוואנו הוא מועמדו לשופט בבית המשפט העליון[105]. המינוי נתקל בקשיים לאחר שכריסטין בלייזי פורד העידה בסאנט כי קוואנו תקף אותה מינית כשהיו בתיכון, ולאחר טענות של שתי נשים נוספות כי המועמד ביצע עבירות מין בשנות ה-80. לאחר שטראמפ הורה ל-FBI לחקור את הטענות, הודיעה הבולשת כי אין ראיות שתומכות בעדויות המתלוננות ואין ראיות להתנהגות שאינה הולמת מצד קוואנו[106]. בעקבות זאת, ב-6 באוקטובר אושר המינוי בסנאט[107].

ביולי 2019 מונתה סטפני גרישם לדוברת הבית הלבן במקום שרה האקבי סנדרס, ולמנהלת התקשורת בבית הלבן.

כלכלה ומסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין
טראמפ מדבר עם עובדי רכב במישיגן, מרץ 2017

ההתרחבות הכלכלית שהחלה ביוני 2009 נמשכה גם בשנתיים הראשונות של כהונת טראמפ, הצמיחה השנתית של התמ"ג עלתה בשנת הכהונה השנייה שלו ל-2.9%. שיעור האבטלה המשיך לרדת, לפחות מ-4%, תוך אינפלציה מתונה בלבד. מדד הדאו ג'ונס עלה ב -25.9% במהלך שתי שנות כהונתו הראשונות של טראמפ, הביצועים הטובים ביותר בקרב כל הנשיאים מאז ג'רלד פורד[108][109][110][111][112].

ב-23 בינואר 2017 חתם טראמפ על צו ליציאת ארצות הברית מהסכם השותפות הטראנס-פסיפית והודיע כי בכוונתו לבחון יציאת ארצות הברית גם מהסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה. הוא חתם על צו האוסר על מימון ממשלתי לארגונים בינלאומיים התומכים בהפלות או מקדמים את ביצוען[113] וביטל איסור של קודמו בתפקיד לבניית שני צינורות נפט[114].

ב-2 בדצמבר 2017, הסנאט האמריקאי אישר את רפורמת המס של טראמפ, אשר כוללת את הורדת מס החברות מכ-35% לכ-21% בלבד והגבלת הקלת המס הפדרלי ממסי מדינה ורשות מקומית[115][116].

במרץ 2018, הטיל טראמפ מכסים של 25% על ייבוא פלדה ו-10% על ייבוא אלומיניום לארצות הברית, עם פטורים לקנדה, מקסיקו ומדינות אחרות[117]. ב-15 ביוני 2018, הטיל טראמפ מכסים של כ-25% על מוצרים בשווי של 50 מיליארד דולר המיובאים מהרפובליקה העממית של סין. בתגובה, משרד הסחר הסיני הודיע כי יטיל מכסים על מוצרים אמריקאים בשיעור זהה[118].

כמו כן הטיל טראמפ מכסים על מוצרים שונים המיובאים מהאיחוד האירופי, שבתגובה הטיל מכסים גם הוא. לאחר שטראמפ איים להטיל מכסים בגובה 20 אחוזים על ייבוא מכוניות, נפגשו טראמפ עם ז'אן-קלוד יונקר, נשיא הנציבות האירופית, והגיעו להסכם לפיו לא יוטלו עוד מכסים, ויבחנו מחדש המכסים שהוטלו. בתמורה התחייבה אירופה להיכנס למשא ומתן על מכסים קודמים, וכן לייבא יותר גז ופולי סויה מארצות הברית[119].

ב-27 באוגוסט 2018, ארצות הברית ומקסיקו חתמו על הסכם סחר חדש ביניהן[120]. בראשית אוקטובר, קנדה הצטרפה להסכם גם היא[121].

לאחר שהמשא ומתן בין ארצות הברית לסין לא הצליח לפתור את הסכסוך המסחרי, טראמפ איים במאי 2019 להטיל מכסים על עוד סחורות סיניות בשווי 200 מיליארד דולר[122]. ביוני 2019, החליטו הנשיא טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג להמשיך במשא ומתן[123]. בינואר 2020 נחתם הסכם סחר חדש בין המדינות.

ב-2020 החלה מלחמת מחירי הנפט בין ערב הסעודית לרוסיה. הנשיא היה מעורב בגיבוש ההסכם שסיים את המלחמה[124]. במקביל החל משבר כלכלי עולמי.

הגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טראמפ חותם על צו מספר 13769 בפנטגון. מאחוריו מזכיר ההגנה ג'יימס מאטיס וסגן הנשיא מייק פנס. 27 בינואר 2017

כפי שהתחייב לאורך קמפיין הבחירות, הוציא טראמפ צווים שנועדו להקשיח את מדיניות האכיפה בתחום ההגירה הבלתי חוקית[125], בהם צו המקצץ במימון הפדרלי לערי מקלט למהגרים (Sanctuary Cities), וכן צו המונע כניסת אזרחים משבע מדינות מוסלמיות מעודדות טרור: איראן, סוריה, עיראק, תימן, סומליה, סודאן ולוב[126]. אך ימים ספורים לאחר חתימת הצו הקפיא בית משפט פדרלי לערעורים את תקפותו. לאחר כמה הליכים שבהם השעו בתי משפט את הצו, אישר בית המשפט העליון של ארצות הברית ביוני 2017 את מרבית חלקיו, וקבע כי הוא תקף עד לדיון שיתקיים באוקטובר 2017, ובו יוכרע מעמדו. בדצמבר של אותה השנה, אישר בית המשפט העליון, ברוב של שבעה מול שתיים, את צו ההגירה בגרסתו השלישית.

בעקבות משבר המהגרים הבלתי-חוקיים בארצות הברית, במהלכו הופרדו אלפי ילדים ממשפחותיהם[127], חתם טראמפ על צו המורה לשמור משפחות יחד ודורש מרשות ההגירה לדאוג להם למגורים[128].

אנרגיה ואקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות האנרגיה של טראמפ תומכת בתמיכה בתעשיות המקומיות, במטרה לרסן את ההסתמכות על הנפט מהמזרח התיכון, ואולי להפוך את ארצות הברית ליצואנית אנרגיה מובילה[129]. יועציו המיועדים מעדיפים שוק אנרגיה פחות מוסדר, ומכיוון שהם אינם רואים בשינויי אקלים איום, הם לא חושבים כי יש צורך בפעולה מיידית[130].

טראמפ דוחה את הקונצנזוס המדעי על שינוי האקלים[131][132]. בשנת 2012 הוא אמר כי ההתחממות הגלובלית היא מתיחה שהמציאו הסינים, אבל מאוחר יותר אמר שהוא התלוצץ[133][134]. הוא כינה את הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) "חרפה" ואיים לקצץ בתקציבה[135]. טראמפ התחייב במהלך קמפיין הבחירות שלו לסגת מהסכם האקלים בפריז, הקורא להפחתת פליטת הפחמן ביותר מ-170 מדינות[136], וב-1 ביוני 2017 הוא אכן הודיע על כוונתו לפרוש מההסכם[137]. ב-4 בנובמבר 2019 הודיעה ארצות הברית באו"ם על כוונתה לפרוש מהסכם פריז. לפי ההסכם מדינה יכולה לפרוש מההסכם שנה לאחר מסירת הודעה רשמית על כוונתה לפרוש[138].

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מסע הבחירות שלו התחייב טראמפ שוב ושוב לבטל ולהחליף את האובמה-קר[139][140]. זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד הוא אכן דחק בקונגרס לבטל ולהחליף את האובמה-קר. במאי 2017, בית הנבחרים האמריקאי הצביע על ביטול התוכנית[141], ואולם, למרות מאמץ של כמה חודשים לא הצליח הסנאט להעביר את כל הצעת ביטול האובמה-קר[142]. בסוף יוני 2020, עתר ממשל טראמפ לעליון כדי לבטל את אובמה-קר[143].

בסוף 2019 התפרצה בסין מגפת הקורונה ובהמשך התפשטה משם לשאר העולם. ב-20 בינואר 2020 התגלה מקרה ההידבקות הראשון בארצות הברית. ב-31 בינואר הודיע טראמפ על סגירת טיסות מסין. בתחילה הפחית מחומרת הסכנה והתעלם מאזהרות מומחים בממשלו, והעדיף שיקולים כלכליים. ב-6 במרץ חתם טראמפ על העברת כ-8 מיליארד דולר כסיוע חירום למניעת התפשטות המחלה ולמחקר מדעי. ב-13 במרץ הכריז על מצב חירום לאומי. מאמצע מרץ החל טראמפ לקיים מסיבות עיתונאים יומיות, לצד מומחים רפואיים ופקידים בממשלו. למרות זאת, נכון לספטמבר 2020, מתו מהמגפה מעל 190 אלף אמריקניים, במקום ה-10 בין המדינות עם שיעורי המוות הגבוהים בעולם[144]. הדבר גרם לכעס גדול נגד הנשיא בפרט ונגד הממשל בכלל.

ב-1 באוקטובר 2020 הודיע טראמפ בחשבון הטוויטר שלו כי הוא ואשתו מלניה נמצאו חיוביים לנגיף הקורונה[145]. למחרת הוא קיבל טיפול נסיוני ופונה לבית החולים הצבאי המרכז הרפואי הצבאי הלאומי וולטר ריד[146].

עניינים חברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טראמפ מתנגד להפלות, למעט מקרים של אונס, גילוי עריות ובנסיבות המסכנות את בריאות האם[147]. ב-24 בינואר 2020 נאם טראמפ בעצרת השנתית נגד הפלות "March for life" (אנ'), והפך לנשיא הראשון שעשה זאת[148]. טראמפ מתנגד ללגליזציה של סמים קלים, למעט קנאביס רפואי. הוא תומך בעונש מוות ובשיטות עינויים מסוימות[149][150].

השבתת הממשל (2018–2019)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקמפיין הבחירות שלו לנשיאות, הבטיח טראמפ לבנות חומה בגבולה הדרומי של ארצות הברית עם מקסיקו, כדי לבלום את ההגירה הבלתי חוקית ממקסיקו לארצות הברית. ב-22 בדצמבר 2018 הממשל הפדרלי הושבת חלקית אחרי שדרישתו של טראמפ להקצאת 5.6 מיליארד דולר למימון החומה נדחתה על ידי הדמוקרטים ששולטים בבית הנבחרים[151]. טראמפ אמר כי הוא לא יחתום על שום הצעת חוק אשר לא תכלול את מימון החומה, והדמוקרטים, השולטים בבית הנבחרים הודיעו מצדם כי לא ייתמכו בשום הצעת חוק מטעמו. הרפובליקנים בסנאט אמרו כי לא יקדמו חקיקה שטראמפ לא יחתום עליה[152]. במשא ומתן מוקדם יותר עם מנהיגי הדמוקרטים, ננסי פלוסי וצ'אק שומר, אמר טראמפ כי הוא "גאה להשבית את הממשל עבור ביטחון הגבול"[153][154][155]. ב-12 בינואר 2019, הפכה ההשבתה לארוכה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית[156]. ב-25 בינואר 2019, הגיע להסכמה עם הדמוקרטים על הפסקה זמנית של ההשבתה עד ל-15 בפברואר[157].

חקירות נגד טראמפ ואנשיו והליך ההדחה[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.
ערכים מורחבים – ההתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016, דו"ח מולר

נגד טראמפ ואנשיו נפתחו במהלך הכהונה חקירות משפטיות רבות[158].

פרשת דניאלס–טראמפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2018 טענה שחקנית הפורנו סטורמי דניאלס כי קיימה רומן עם טראמפ בשנת 2006, בעודו נשוי למלאניה טראמפ[159]. לדבריה הוא שילם לה כ-130 אלף דולר כדמי שתיקה. טראמפ מנגד טוען שלא קיים עמה יחסי מין, אך הודה שהעביר לה את התשלום[160].

הליך ההדחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – פרשת טראמפ-אוקראינה,הליך ההדחה של דונלד טראמפ
חברי בית הנבחרים מצביעים בעד הדחתו של טראמפ, 18 בדצמבר 2019

בשנת 2019 נטען כי טראמפ ואחרים בממשלו שידלו את ראש ממשלת אוקראינה לפתוח בחקירה נגד המועמד המוביל לנשיאות בפריימריז הדמוקרטיים, ג'ו ביידן. חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית, המהווים את רוב חברי הבית, פתחו בעקבות כך בהליך הדחה נגד טראמפ.

בספטמבר 2019 החליט הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים של ארצות הברית לפתוח בהליך הדחה של הנשיא טראמפ מתפקידו, וב-18 בדצמבר הצביע בית הנבחרים ברוב של 197–230 בעד הדחת הנשיא (כשההצבעה עוברת בבית הנבחרים, מקביל ההליך לכתב אישום) בגין ניצול סמכות לרעה ושיבוש עבודת הקונגרס[161]. ובכך היה טראמפ לנשיא השלישי בהיסטוריה האמריקאית העובר הליך זה, אחרי אנדרו ג'ונסון וביל קלינטון. לטענת אנשי המפלגה הדמוקרטית, בעקבות חקירה שנוהלה בראשות אדם שיף, עודד טראמפ התערבות זרה בבחירות לנשיאות 2020 במסגרת פרשת טראמפ–אוקראינה כדי לסייע למסע הבחירות שלו. לדבריהם, טראמפ התנה סיוע צבאי לאוקראינה ועיכב את הזמנתו לבית הלבן של נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי במטרה לגרום לממשלת אוקראינה להכריז על חקירה נגד יריבו הדמוקרטי המוביל, ג'ו ביידן, וכן שיבש מהלכי חקירה כשהורה לפקידי הממשל שלו להתעלם מזימונים להגשת מסמכים ולהעיד. אנשי המפלגה הרפובליקנית שללו את טענות הדמוקרטים ואמרו שלא הוצגה עדות ישרה לטענות שלהם.

בהצבעה בבית הנבחרים תמכו כמעט כל הדמוקרטים, והתנגדו לה כל הרפובליקנים ושניים מהדמוקרטים. ב-15 בינואר 2020 העבירה יו״ר בית הנבחרים ננסי פלוסי את ההליך לסנאט, שבו התנהל משפט ההדחה (הליך המקביל לבית המשפט). סיכויי המהלך היו נמוכים, משום שלרפובליקנים רוב ועל מנת להדיח נשיא דרוש רוב של שני שלישים מהסנאט. המשפט שנערך בסנאט הסתיים ב-5 בפברואר 2020 בזיכויו של טראמפ משני סעיפי האישום. עם זאת, באחד מהסעיפים הצביע נגדו סנטור רפובליקני, מיט רומני מיוטה.

שיעורי תמיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי אתר שיקלול הסקרים FiveThirtyEight, נכון לאמצע ספטמבר 2020 היה שיעור התמיכה הממוצע של טראמפ הנמוך ביותר מבין כל נשיאי ארצות הברית מאז מלחמת העולם השנייה[162]. שיעור התמיכה בו נע בין 36% (בתום שנת כהונתו הראשונה) ל-48% (בימי כהונתו הראשונים). שיעורי התמיכה והדחייה שלו היו יציבים באופן חריג מבחינה היסטורית[163][164].

מחאות נגד דונלד טראמפ החלו בשנת 2015, כאשר הכריז על מועמדותו לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית, ונמשכו ביתר שאת לאחר שנבחר לנשיא. ההפגנות נערכו בארצות הברית ובמדינות נוספות.

פרופיל ציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוכחותו של טראמפ ברשתות החברתיות משכה תשומת לב עולמית מאז הצטרף לטוויטר במרץ 2009. הוא פרסם ציוצים רבים במהלך מערכת הבחירות ב-2016 והמשיך להשתמש בערוץ זה במהלך נשיאותו. מאז הושבע לנשיאות גדלה תשומת הלב לפעילותו באופן משמעותי. טראמפ השתמש בטוויטר לעיתים קרובות כאמצעי תקשורת ישיר עם הציבור[165]. מאז תחילת נשיאותו, הציוצים שלו נחשבו כהצהרות רשמיות של נשיא ארצות הברית[166], ושימשו להכרזת שינויים במדיניות ובסגל הבית הלבן. במרץ 2018 פיטר טראמפ את שר החוץ שלו רקס טילרסון בציוץ בטוויטר[167].

רבות מהטענות שצייץ הוכחו כשגויות[168][169][170]. במאי 2020 החלה טוויטר לתייג כמה מציוציו של טראמפ עם אזהרות בדיקת עובדות[171][172][173] ותוויות בגין הפרות כללי האתר[174]. טראמפ הגיב באיום "להטיל רגולציה חזקה" או אפילו לסגור פלטפורמות מדיה חברתית[175].

טענות כוזבות ומטעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנשיא, טראמפ השמיע לעיתים קרובות הצהרות כוזבות בנאומים פומביים ובהתבטאויות אחרות[168][169][176]. המידע השגוי תועד על ידי בודקי עובדות. אקדמאים וכלי תקשורת תיארו בהרחבה את התופעה כחסרת תקדים בפוליטיקה האמריקאית.[177][178][179] דפוס דומה נצפה כשהיה מועמד לנשיאות[180][181]. כלי תקשורת רבים אף תיארו אמירת כזבים כחלק מובהק מזהותו הפוליטית[178]. שר החוץ לשעבר של ג'ורג' וו. בוש, קולין פאוול, שלדבריו מעולם לא השתמש במילה בהתייחס לאף נשיא קודם, אמר ביוני 2020 שטראמפ "משקר כל הזמן"[182].

על פי הניו יורק טיימס, בעשרת החודשים הראשונים לכהונתו, השמיע טארמפ כמעט פי 6 שקרים וטענות כוזבות מאשר ברק אובמה בכל 8 שנות כהונתו[183]. לפי ספירת מדור בדיקת העובדות של הוושינגטון פוסט, ב-9 ביולי 2020 עמד מניין הטענות הכוזבות או המטעות שספר העיתון על יותר מ־20,000[184].

קידום תיאוריות קונספירציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני ובמהלך כהונתו, טראמפ קידם תיאוריות קונספירציה רבות, כולל birtherism (אנ') (התיאוריה שהנשיא הקודם, ברק אובמה, לא נולד בארצות הברית, ולכן לא היה יכול להיבחר לנשיאות), תיאוריות לפיהן כמה מיריביו הפוליטיים היו מעורבים ברציחות של יריביהם, ותיאוריות לפיהן אוקראינה התערבה בבחירות שלו לנשיאות כדי לחבל בסיכוייו[185][186][187][188][189][190].

מערכת יחסים עם התקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

האינטראקציות של טראמפ כנשיא עם העיתונות הפכו למה שמקורות מסוימים כינו "יחסי אהבה-שנאה"[191][192][193]. טראמפ החל לקדם את עצמו בעיתונות בשנות השבעים[194]. מגיש פוקס ניוז ברט בייר והרפובליקני דובר בית הנבחרים לשעבר פול ראיין תיארו את טראמפ כ"טרול" שמביע אמירות שנויות במחלוקת כדי לראות כיצד ראשים של אנשים "מתפוצצים"[195][196].

בקמפיין, טראמפ נהנה מכמות שיא של סיקור תקשורתי חינמי, שלכאורה העלה את מעמדו בפריימריז הרפובליקניים[197]. כלי תקשורת רבים הסבירו חלק מהמשיכה של טראמפ בדומיננטיות התקשורתית שלו, שלדבריהם מרתקת את הציבור. כתבת הניו יורק טיימס איימי צ'וזיק טענה כי כשטראמפ מספק לציבור ולתקשורת שערוריות חדשות "כל לילה", לסיקור התקשורתי עליו יש אופי של "אסור לפספס אף פרק", בדומה לתוכנית ריאליטי[198].

במהלך מסע הבחירות שלו לנשיאות ב-2016 ולאורך נשיאותו, האשים טראמפ שוב ושוב את התקשורת בפירוש מוטעה במזיד של דבריו ובהיותה מוטה פוליטית, וכינה אותה כ"פייק ניוז" ו"אויבי העם"[199][200]. מגישת 60 דקות לסלי סטהל סיפרה שלאחר ניצחונו בפריימריז, טראמפ אמר לה שהוא משפיל ומפקפק בתקשורת בכוונה, "כדי שכשתכתבו עלי סיפורים שליליים אף אחד לא יאמין לכם."[201]


האשמות על פגיעות מיניות בנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנות ה-70, לפחות 25 נשים האשימו את טראמפ בהתנהגות מינית בלתי הולמת, כולל אונס, תקיפה מינית והטרדה מינית:

בשנת 1989, במהלך גירושיה מטראמפ, העידה איוונה טראמפ שדונלד תלש שיערות מראשה בשעת כעסו [202], טענות שטראמפ הכחיש[203]. איוונה התוודתה בפני חבריה גם שטראמפ אנס אותה.

בשנת 2007 תבעה את טראמפ סאמר זרווס, משתתפת בתוכנית מציאות של טראמפ, המתמחה. זרווס טענה שבמהלך מפגש עם טראמפ, לאחר סיום התכנית, טראמפ נישק אותה בכוח ונגע בה ללא הסכמה. [204][205][206] בשנת 2019 פרסמה העיתונאית אי. ג'ין קרול מאמר בניו יורק מגזין בו היא וענה שטראמפ אנס אותה ב-1995 או 1996 בחדר ההלבשה של חנות יוקרה בניו יורק. טראמפ הכחיש את הדברים, כינה אותה "שקרנית" אמר שהיא "לא הטעם שלו". וטען שההאשמות נועדו רק לקדם ספר שהיא פרסמה. בעקבות תגובתו קורל היגשה נגדו תביעה בגין הוצאת דיבה.[207]

לקראת הבחירות ב-2016 התפרסמה כתבה בעיתון ההניו יורק טיימס כתבה הכוללת המבוססת על ראיונות עם כ-50 נשים המספרות על התנהגות מינית ומשפילה מצד טראמפ, כמו גם הטרדות מיניות, מילוליות ופיזיות. [208]

גם טראמפ עצמו תיאר חלק מהתנהגויותיו הפוגעניות. בראיון שערך בשנת 2005 אצל הווארד סטרן, סיפר טראמפ שבשנים 1996 - 20 היה הבעלים של תחרות מיס תבל, על מנהגו להכנס לחדרי ההלבשה על המתחרות ללא הודעה מוקדמת לפני התחרות. [209][210] באותה שנה גם הוא הוקלט בשיחה שהתפרסמה רק חודש לפני הבחירות, בה בה הוא סיפר לבילי בוש שהוא מנשק נשים "בלי לחכות", ושככוכב הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה לנשים, לרבות אחיזה באיבר מינן.

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1983 קיבל טראמפ את פרס עץ החיים של קרן קיימת לישראל, לאחר שסייע במימון שני גני שעשועים, פארק ומאגר מים בישראל[211][212]. בשנת 1986 הוא קיבל את עיטור הכבוד של אליס איילנד כהוקרה על "פטריוטיות, סובלנות, אחווה ומגוון"[213], וב-1995 הוענק לו אות הנשיא מטעם קרן החירויות (אנ') על תמיכתו בתוכניות נוער[214]. הוענקו לו חמישה תוארי דוקטור לשם כבוד, אף שאחד מהם בוטל בשנת 2015 לאחר שטראמפ קרא ל"סגירה מוחלטת וגורפת של ארצות הברית בפני מוסלמים"[215].

בדצמבר 2016 נבחר כאיש השנה של המגזין טיים[216]. באותו חודש נבחר לאיש השנה של הפייננשל טיימס ודורג על ידי פורבס כאדם השני החזק ביותר בעולם, מיד אחרי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. כנשיא, טראמפ קיבל ב-2017 את צווארון מסדר עבדול עזיז אל סעוד – הפרס בדרגה הגבוהה ביותר במסדר ושמוענק על ידי סעודיה לראשי מדינה לא-מוסלמים[217].

ב-16 ביוני 2019 הודיעה ממשלת ישראל כי לאור תמיכתו הרבה בישראל ופעילותו למען הכרה בינלאומית של ירושלים כבירתה יוקם יישוב חדש ברמת הגולן שייקרא על שמו. בהמשך נודע כי היישוב ייקרא "רמת טראמפ", וב-14 ביוני 2020 אושרה ההצעה להקמתו[218].

בשנת 2020 הופיע ברשימה השנתית של מגזין טיים, טיים 100[219].

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טראמפ: האמנות שלי - איך לעשות עסקים Trump: The Art of the Deal), 1988) יחד עם טוני שוורץ
  • טראמפ: להישרד בצמרת, 1991 (Surviving at the Top)
  • איך להתעשר, מאנגלית: אמה ברוורמן, הוצאת מטר, 2004 (How to Get Rich). (הספר בקטלוג ULI)
  • רוצים שתהיו עשירים: [שני אנשים - מסר אחד],2007 (Why We Want You to be Rich: Two Men– One Message). (הספר בקטלוג ULI)
  • לחשוב בגדול - להצליח בגדול: בעסקים ובחיים, 2009 (Think Big And Kick Ass in Business and Life)
  • תחשוב כמו מנצח, הוצאת סלע מאיר (הופיע באנגלית ב-2009 ובעברית ב-2017) (Think Like a Champion: An Informal Education in Business and Life). (הספר בקטלוג ULI)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: דונלד טראמפ
רשמי
אחר
נאומיו

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בין יוזמותיו המפורסמות כמה ספרי עסקים שהוציא ומספר גורדי שחקים הנושאים את שמו, בהם "בניין טראמפ", "מגדל טראמפ" ו"מגדל טראמפ העולמי" במנהטן שבניו יורק.
  2. ^ ברוב הסקרים הובילה קלינטון במניין האלקטורים אף יותר משהובילה במניין הקולות הארצי, במהופך לתוצאות הבחירות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשמית: טראמפ מועמד המפלגה הרפובליקנית בבחירות לנשיאות, באתר ynet, 20 ביולי 2016
  2. ^ Fred C. Trump, Postwar Master Builder of Housing for Middle Class, Dies at 93, The New York Times
  3. ^ Kranish, Michael; Fisher, Marc (2017) [First published 2016]. Trump Revealed: The Definitive Biography of the 45th President. Simon & Schuster. ISBN 978-1-5011-5652-6. {{cite book}}: לא תקין |ref=harv (עזרה), p. 44
  4. ^ Why Penn Won’t Talk About Donald Trump, פוליטיקו, 6 בנובמבר 2016
  5. ^ Donald Trump Ignores Draft Deferment Questions After Criticizing McCain, Vietnam
  6. ^ Donald Trump 'never drank alcohol' due to brother Freddy's death, סקיי ניוז, 19 בנובמבר 2016
  7. ^ Kaitlan Collins, Maegan Vazquez, Kristen Holmes and Kevin Liptak CNN, Robert Trump, the younger brother of President Donald Trump, dead at age 71, CNN
  8. ^ איוונקה טראמפ חזק ביהדות, באתר וואלה!‏, 17 באוקטובר 2011
  9. ^ ביוגרפיה ב-IMDb
  10. ^ הבת הפרועה שנחשבת לכוכבת האמיתית של משפחת טראמפ, באתר גלובס, 3 בפברואר 2017
  11. ^ Rebecca Seales, Eight ways President Donald Trump will make histor, BBC News, ‏21 בינואר 2017
  12. ^ 1 2 Forbes
  13. ^ Zoe Thomas, What's in Donald Trump's tax returns?, BBC News, ‏5 ביוני 2016
  14. ^ David Barstow, Susanne Craig, Russ Buettner and Megan Twohey, Donald Trump Tax Records Show He Could Have Avoided Taxes for Nearly Two Decades, The Times Found, הניו יורק טיימס, ‏1 באוקטובר 2016
  15. ^ Aaron Blake, Donald Trump’s defenses of not paying taxes pretty much say it all, וושינגטון פוסט, ‏2 באוקטובר 2016
  16. ^ Buettner, Russ; Craig, Susanne; McIntire, Mike (2020-09-27). "Trump's Taxes Show Chronic Losses and Years of Income Tax Avoidance". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-10-02.
  17. ^ FBI releases files on Trump apartments' race discrimination probe in '70s, פוליטיקו, 15 בפברואר 2017
  18. ^ Yep, Donald Trump's companies have declared bankruptcy...more than four times, ‏.politifact.com,‏ 21 ביוני 2016
  19. ^ Donald Trump’s Less-Than-Artful Failure in Pro Football, הניו יורק טיימס, 19 בפברואר 2016
  20. ^ Trump moves to settle Trump University cases for $25 million, פוליטיקו, 18 בנובמבר 2016
  21. ^ דונלד טראמפ, באתר IMDb
  22. ^ Donald’s Trump Star on Hollywood Walk of Fame Is Smashed, הניו יורק טיימס, 26 באוקטובר 2016
  23. ^ אורלי אזולאי, טראמפ: "ישראל צריכה לשלם על הסיוע הצבאי כמו מדינות אחרות", באתר ynet, 21 במרץ 2016
  24. ^ טראמפ: אעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים nrg, מיכאל טוכפלד, 22 במרץ 2016
  25. ^ עו"ד שלומי אטש, טראמפ נגד המהגרים, באתר ynet, 21 ביוני 2019
  26. ^ במקום F-35: טראמפ לוקח עוד 4 מיליארד דולר עבור החומה בגבול מקסיקו, באתר וואלה!‏, 15 בפברואר 2020
  27. ^ טראמפ כנשיא נבחר מתראיין ל-"60 דקות", 13 בנובמבר 2016 (באנגלית)
  28. ^ ארה"ב: טראמפ פנה לביהמ"ש העליון כדי לבטל את רפורמת "אובמה-קר", באתר ynet, 26 ביוני 2020
  29. ^ טראמפ תרם לחבל שלום, עיתון 232, מס' 155, 1 בנובמבר 2016, עמ' 9 (הקישור אינו פעיל, 12 באוגוסט 2020)
  30. ^ Jewish National Fund Tree of Life Award Presentation to Donald J. Trump: Tuesday Evening March 1, 1983, Gala Dinner Dance, Grand Hyatt Hotel, New York
  31. ^ רן דגוני, ‏רוביו לטראמפ: אתה אנטי-ישראלי; טראמפ לרוביו: אתה מתמוסס, באתר גלובס, 26 בפברואר 2016
  32. ^ Donald Trump endorses Netanyahu for PM, Times of Israel, January 15, 2013
  33. ^ Donald Trump Pledges Loyalty to Israel, 1 July 2015
  34. ^ Algemeiner Journal Jewish 100 Gala Honors Donald Trump, Joan Rivers and Yuli Edelsterin,‏ 11 בפברואר 2015
  35. ^ אורלי אזולאי, וושינגטון, יחסי ישראל-ארה"ב: המסר הכפול של טראמפ, באתר ynet, 22 במרץ 2016
  36. ^ סרטונים טראמפ: "המצע שלנו - הכי פרו-ישראלי אי פעם", באתר ynet, 14 ביולי 2016
  37. ^ תיבון, אמיר (2019-12-11). "טראמפ יחתום על צו נשיאותי שמאמץ הגדרה רחבה ושנויה במחלוקת של אנטישמיות". הארץ. נבדק ב-2019-12-11.
  38. ^ It's true: Donald Trump once supported impeaching George W. Bush,‏ Politifact‏, 14 בפברואר 2016
  39. ^ נטשה מוזגוביה, הרפובליקאים מודאגים: דונלד טראמפ - מושיע או בדיחה?, באתר הארץ, 21 באפריל 2011
  40. ^ טראמפ מועמד לנשיאות: "אני ממש עשיר, זה מה שארה"ב צריכה", באתר וואלה!‏, 17 ביוני 2015
  41. ^ אתר למנויים בלבד הימין האמריקאי מתנער מהתבטאויותיו של דונלד טראמפ נגד מהגרים ממקסיקו, באתר הארץ, 6 ביולי 2015
  42. ^ יצחק בן-חורין, טראמפ: "לאסור כניסת מוסלמים לארה"ב, באתר ynet, 8 בדצמבר 2015
  43. ^ האפיפיור נגד טראמפ: "אדם שמתכנן חומות בגבול הוא אינו נוצרי, באתר וואלה!‏, 18 בפברואר 2016
  44. ^ Donald Trump calls Pope Francis 'disgraceful' for questioning his faith, הגרדיאן, 18 בפברואר 2016
  45. ^ אורלי אזולאי, שורת ניצחונות לקלינטון וטראמפ ב"סופר טיוזדיי", באתר ynet, 2 במרץ 2016
  46. ^ ניצחונות לטראמפ ולסנדרס באינדיאנה; קרוז פרש מהמרוץ הרפובליקני, באתר וואלה!‏, 4 במאי 2016
  47. ^ אחרי קרוז, גם קייסיק פרש הלילה מהמירוץ הרפובליקאי, באתר הארץ, 4 במאי 2016
  48. ^ עדו בן פורת, זה סגנו של טראמפ, באתר ערוץ 7, 14 ביולי 2016
  49. ^ עדו בן פורת, טראמפ מציע: לסמן מוסלמים כמו בישראל, באתר ערוץ 7, 19 ביוני 2016
  50. ^ גיא כהן, אב של חייל מוסלמי לטראמפ: 'תתבייש', באתר ערוץ 7, 31 ביולי 2016
  51. ^ שירות כלכליסט, טראמפ ממשיך להסתבך: "כשאתה כוכב, אתה יכול לעשות לנשים הכל", באתר כלכליסט, 8 באוקטובר 2016
  52. ^ סרטון ההתנצלות של טראמפ, בדף הפייסבוק הרשמי שלו
  53. ^ Lewd Donald Trump Tape Is a Breaking Point for Many in the G.O.P., New York Times, October 8, 2016
  54. ^ Rosalind S. Helderman, Former 'Apprentice' contestant sues Trump for defamation for denying alleged groping, Washington Post (January 17, 2017): "During the campaign, Trump asserted that each of his accusers was lying and vowed to sue the women for making the claims. ... Trump has not yet filed suit against any of the women."
  55. ^ "Donald Trump's Victory Is Met With Shock Across a Wide Political Divide". The New York Times. 9 בנובמבר 2016. נבדק ב-10 בנובמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  56. ^ Arkin, Daniel; Siemaszko, Corky (9 בנובמבר 2016). "2016 Election: Donald Trump Wins the White House in Upset". NBC News. נבדק ב-10 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ ראו פירוט בערך האנגלי United States presidential elections in which the winner lost the popular vote
  58. ^ רויטרס‏, מתחיל במירוץ לכהונה שנייה: טראמפ מינה מנהל קמפיין בחירות חדש, באתר וואלה!‏, 27 בפברואר 2018
  59. ^ מסתבר שאמריקה שוב גדולה: טראמפ הציג את סיסמת הבחירות ל-2020, באתר מעריב אונליין, 11 במרץ 2018
  60. ^ רויטרס, ‏טראמפ השיק את קמפיין בחירות 2020: "הדמוקרטים רוצים להרוס את אמריקה", באתר מעריב אונליין, 19 ביוני 2019
  61. ^ "נשיב את הכוח לעם": טראמפ הושבע לנשיא ה-45 של ארה"ב (הקישור אינו פעיל, 12 באוגוסט 2020), באתר nana10‏, 20 בינואר 2017
    אורלי אזולאי, טראמפ הושבע לנשיא: "נחסל את הטרור האיסלאמי", באתר ynet, 20 בינואר 2017
  62. ^ אלפי שוטרים, חסימות ועומסי תנועה: הנשיא טראמפ מגיע לישראל, באתר וואלה!‏, 22 במאי 2017
  63. ^ ביקור נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בישראל - חטיבת החדשות של תאגיד השידור הישראלי, 22 במאי 2017
  64. ^ אורלי אזולאי, נתניהו על דרישת טראמפ לריסון בנייה בהתנחלויות: "נעשה מאמץ ונבחן זאת", באתר ynet, 16 בפברואר 2017
  65. ^ אורלי אזולאי, וושינגטון, טראמפ: "שתי מדינות או אחת? מה שהצדדים ירצו", באתר ynet, 15 בפברואר 2017
  66. ^ רועי שלו‏, ליברמן: קיבלנו מסר ישיר מארה"ב - החלת הריבונות ביו"ש תוביל למשבר, באתר וואלה!‏, 6 במרץ 2017
  67. ^ אטילה שומפלבי, טראמפ: "ירושלים בירת ישראל, נתחיל בהכנות להעברת השגרירות", באתר ynet, 6 בדצמבר 2017,
    כתבי חדשות 2, ‏טראמפ: "החלטתי להכיר בי-ם כבירה", באתר ‏מאקו‏, 6 בדצמבר 2017.
  68. ^ רויטרס, ארה"ב פרשה ממועצת זכויות האדם של האו"ם: "ביב שופכין", באתר ynet, 20 ביוני 2018
  69. ^ שי ניר, ‏ארה"ב עם הגולן, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 בנובמבר 2018
  70. ^ אורלי אזולאי, וושינגטון, טראמפ חתם על ההכרה ההיסטורית בריבונות ישראל בגולן | משדר מיוחד, באתר ynet, 25 במרץ 2019
  71. ^ אתר למנויים בלבד אמיר תיבון, ממשל טראמפ קיצץ את כל תקציבי הסיוע האזרחי לפלסטינים, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2018
  72. ^ אתר למנויים בלבד אמיר תיבון (), היועץ לביטחון לאומי של טראמפ בתדריך ראשון: איראן באופן רשמי תחת אזהרה, באתר הארץ, 1 בפברואר 2017
  73. ^ לראשונה בעידן טראמפ: סנקציות אמריקניות על איראן, באתר ynet, 2 בפברואר 2017
  74. ^ גל פרל פינקל, "הוא הרג חפים מפשע, הוא יהרוג עוד, אז עלינו לסיים אותו". ויש לזה מחיר, באתר זמן ישראל, 4 בינואר 2020
  75. ^ ברק רביד, גיא אלסטר‏, ארה"ב החלה רשמית בהליך החזרת הסנקציות הבינלאומיות על איראן, באתר וואלה!‏, 20 באוגוסט 2020
  76. ^ אתר למנויים בלבד 13 מתוך 15 חברות מועצת הביטחון של האו"ם מתנגדות להשבת הסנקציות על איראן, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2020
  77. ^ פומפאו מזהיר: הסנקציות על אירן חודשו, מדינות שיפרו אותן – צפויות להיענש, באתר ‏מאקו‏, 20 בספטמבר 2020
  78. ^ בירת דאעש על הכוונת: ארה"ב הציבה חיילי מארינס וארטילריה בסוריה, באתר ynet, 9 במרץ 2017
  79. ^ US Marines join local forces fighting in Raqqa, CNN, 9 במרץ 2017
  80. ^ עמרי נחמיאס‏, בתגובה למתקפה הכימית: ארה"ב שיגרה עשרות טילים נגד צבא אסד, באתר וואלה!‏, 7 באפריל 2017
  81. ^ רועי קייס, בתגובה למתקפה הכימית: טראמפ תקף בסוריה עם עשרות טילים, באתר ynet, 7 באפריל 2017
  82. ^ רוסיה ואיראן: "טראמפ חצה קו אדום, נגיב על כל תוקפנות", באתר מעריב אונליין, 9 באפריל 2017
  83. ^ עמרי נחמיאס, טל שלו וגיא אלסטר‏, ארה"ב הכריזה על תחילת החזרת כוחותיה מסוריה, באתר וואלה!‏, 20 בדצמבר 2018
  84. ^ Chappell, Bill; Neuman, Scott (7 באוקטובר 2019). "In Major Policy Shift, U.S. Will Stand Aside As Turkish Forces Extend Reach In Syria". NPR. נבדק ב-29 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  85. ^ Baker, Peter; Edmondson, Catie (16 באוקטובר 2019). "Trump Lashes Out on Syria as Republicans Rebuke Him in House Vote". The New York Times. נבדק ב-28 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  86. ^ סוכנויות הידיעות, מבצע החיסול: על שם קיילה, שאל-בגדדי אנס בשבי, באתר ynet, 28 באוקטובר 2019
  87. ^ גיא אלסטר‏, דיווחים בארה"ב: מנהיג דאעש אל-בגדאדי חוסל במבצע בסוריה, באתר וואלה!‏, 27 באוקטובר 2019
  88. ^ רויטרס, ארה"ב עצרה העברת ציוד של מטוסי F-35 לטורקיה, באתר ynet, 2 באפריל 2019
  89. ^ סוכנויות הידיעות‏, פיונגיאנג על הגעת ספינות הטילים האמריקניות: "מצדיקה נשק גרעיני", באתר וואלה!‏, 11 באפריל 2017
  90. ^ סוכנויות הידיעות‏, קים ג'ונג און בהצהרה חריגה: "דברי טראמפ - הכרזת מלחמה", באתר וואלה!‏, 22 בספטמבר 2017
  91. ^ עמיחי שטיין, טראמפ ביטל את הפגישה עם קים: "הסנקציות וקמפיין הלחץ יימשכו", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 במאי 20187
  92. ^ רויטרס‏, עם מסר מקים: בכיר צפון קוריאני נפגש בבית הלבן עם טראמפ, באתר וואלה!‏, 1 ביוני 2018
  93. ^ Ynet, טראמפ קיבל מכתב והצהיר: אפגוש את קים ג'ונג און, באתר כלכליסט, 1 ביוני 2018
  94. ^ שירות כלכליסט, ההסכם: קוריאה הצפונית מתחייבת לפעול לפירוק מוחלט של הנשק הגרעיני, באתר כלכליסט, 12 ביוני 2018
  95. ^ Merica, Dan; Acosta, Jim. "Trump chips away at Obama's legacy on Cuba". CNN. נבדק ב-16 ביוני 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  96. ^ "Live stream: Trump announces policy changes on Cuba". USA Today. נבדק ב-16 ביוני 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  97. ^ Jaffe, Greg; Ryan, Missy (21 בינואר 2018). "Up to 1,000 more U.S. troops could be headed to Afghanistan this spring". The Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  98. ^ ארה"ב וטליבאן חתמו על הסכם לסיום המלחמה באפגניסטן אחרי 18 שנה, באתר וואלה!‏, 29 בפברואר 2020
  99. ^ ממשלת אפגניסטן וטליבאן פתחו בשיחות שלום היסטוריות, באתר וואלה!‏, 12 בספטמבר 2020
  100. ^ רויטרס וטל שלו‏, טראמפ הטיל סנקציות על גורמים בהאג שחוקרים פשעי מלחמה באפגניסטן, באתר וואלה!‏, 11 ביוני 2020
  101. ^ דוד וינברג, ‏"תעודת שנה ב'", השילוח, 13 בפברואר 2019
  102. ^ ניו יורק טיימס, היועץ לביטחון לאומי של טראמפ התפטר מתפקידו, באתר הארץ, 14 בפברואר 2017
  103. ^ סרטון של הנאום המלא בקונגרס, באתר יוטיוב
  104. ^ סוכנויות הידיעות, ‏דיווח: הבית הלבן מתכוון להחליף את היועץ לביטחון לאומי של טראמפ, באתר מעריב אונליין, 2 במרץ 2018
  105. ^ סוכנויות הידיעות, טראמפ הכריז על ברט קאבנו כמועמדו לבית המשפט העליון, באתר ynet, 10 ביולי 2018
  106. ^ סוכנויות הידיעות, ‏דוח קוואנו: הרפובליקנים מברכים, הדמוקרטים תוקפים את ה-FBI, באתר מעריב אונליין, 4 באוקטובר 2018
  107. ^ חיים איסרוביץ, ‏ניצחון לטראמפ: ברט קוואנו מונה לשופט בבית המשפט העליון, באתר מעריב אונליין, 6 באוקטובר 2018
  108. ^ Harwood, John (28 בפברואר 2019). "Trump promised economic growth better than Obama's. It didn't happen". CNBC. נבדק ב-3 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  109. ^ Jackson, Brooks (11 באפריל 2019). "Trump's Numbers, April 2019 Update". FactCheck.org. נבדק ב-3 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  110. ^ Valverde, Miriam (7 באוגוסט 2018). "Donald Trump's promise of 4 percent economic growth a year did not happen in 2017". PolitiFact. נבדק ב-3 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  111. ^ Long, Heather (3 במאי 2019). "Is this economy too good to be true?". The Washington Post. נבדק ב-5 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  112. ^ "Stock Market Performance by President". Macrotrends. n.d.
  113. ^ טראמפ השיב חוק מיושן נגד הפלות: "נשים יסבלו", באתר ynet, 24 בינואר 2017
  114. ^ עמרי נחמיאס‏, מורשת אובמה נמחקת: טראמפ אישר בניית צינורות נפט שנויים במחלוקת, באתר וואלה!‏, 24 בינואר 2017
  115. ^ עמרי נחמיאס‏, הישג לטראמפ: הסנאט אישר את רפורמת המס של הנשיא, באתר וואלה!‏, 2 בדצמבר 2017
  116. ^ וול סטריט ג'ורנל, ‏רפורמת המס של טראמפ: תחילתן של צרות חדשות, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2017
  117. ^ "Trump tariffs: US President imposes levy on steel and aluminium". BBC News. 8 במרץ 2018. נבדק ב-9 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  118. ^ סוכנויות הידיעות, מלחמת סחר: טראמפ הכריז על מכסים בגובה 25% על ייבוא מוצרים סיניים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 ביוני 2018
  119. ^ מלחמת הסחר נגמרה? טראמפ הגיע להסכם עם האיחוד האירופי, באתר גלובס, 26 ביולי 2018
  120. ^ אתר למנויים בלבד סוכנויות הידיעות, ארה"ב ומקסיקו חתמו על הסכם סחר ראשוני - קנדה בינתיים בחוץ, באתר TheMarker‏, 27 באוגוסט 2018 (הקישור אינו פעיל, 26 בנובמבר 2018)
  121. ^ שירות כלכליסט, ארה"ב וקנדה הגיעו להסכם סחר חדש, באתר כלכליסט, 1 באוקטובר 2018
  122. ^ Rappeport, Alan; Swanson, Ana (10 במאי 2019). "Trump Renews Trade War as China Talks End Without a Deal". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  123. ^ שירות גלובס, ‏הפסקת אש במלחמת הסחר? דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג ימשיכו במו"מ; לא יוטלו מכסים נוספים, באתר גלובס, 29 ביוני 2019
  124. ^ רועי ברק, ‏ההסכם נחתם: קיצוץ שיא היסטורי של תפוקה בשוק הנפט הגולמי, באתר גלובס, 12 באפריל 2020
  125. ^ עמרי נחמיאס‏, מיישם הבטחות: טראמפ מוציא לפועל שלושה צעדים למניעת הגירה לא חוקית, באתר וואלה!‏, 25 בינואר 2017
  126. ^ טראמפ הגביל כניסת מוסלמים לארצות הברית, באתר ‏מאקו‏, 28 בינואר 2017
  127. ^ עמרי נחמיאס‏, "לא רוצה שיגרשו את אבא": קולות ילדי המהגרים שהופרדו מהוריהם בארצות הברית, באתר וואלה!‏, 19 ביוני 2018
  128. ^ איתמר מרגלית, אחרי הביקורת: טראמפ חתם על צו להשארת ילדי המהגרים עם הוריהם, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 ביוני 2018
  129. ^ "An America first energy plan" (Press release). 26 במאי 2016. אורכב מ-המקור ב-3 בדצמבר 2016. נבדק ב-3 בדצמבר 2016. {{cite press release}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה) (הקישור אינו פעיל, 26 בנובמבר 2018)
  130. ^ Mufson, Steven (29 בנובמבר 2016). "Trump's energy policy team includes climate change skeptic, free-market advocate". The Washington Post. נבדק ב-3 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  131. ^ Parker, Ashley; Davenport, Coral (26 במאי 2016). "Donald Trump's Energy Plan: More Fossil Fuels and Fewer Rules". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  132. ^ Samenow, Jason (22 במרץ 2016). "Donald Trump's unsettling nonsense on weather and climate". The Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  133. ^ Ehrenfreund, Max (22 ביולי 2015). "Here's what Donald Trump really believes". The Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  134. ^ "What Donald Trump said about the Chinese inventing the 'hoax' of climate change". PolitiFact.com. נבדק ב-16 במאי 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  135. ^ Schwartz, Nelson D. (21 במאי 2016). "Economic Promises a President Trump Could (and Couldn't) Keep". The New York Times. נבדק ב-22 במאי 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  136. ^ "In Their Own Words: 2016 Presidential Candidates on Climate Change" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-18 באוקטובר 2016. נבדק ב-12 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה) (הקישור אינו פעיל, 26 בנובמבר 2018)
  137. ^ Liptak, Kevin; Acosta, Jim (1 ביוני 2017). "Trump on Paris accord: 'We're getting out'". CNN. נבדק ב-1 ביוני 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  138. ^ שירות כלכליסט, ארה"ב הודיעה לאו"ם: פורשים מהסכם האקלים, באתר כלכליסט, 5 בנובמבר 2019
  139. ^ Kodjak, Alison (9 בנובמבר 2016). "Trump Can Kill Obamacare With Or Without Help From Congress". All Things Considered. NPR. נבדק ב-12 בינואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  140. ^ Walsh, Deirdre; Lee, MJ (10 בינואר 2017). "Trump wants Obamacare repeal 'quickly,' but Republicans aren't ready". CNN. נבדק ב-12 בינואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  141. ^ Sullivan, Peter (4 במאי 2017). "House passes Obamacare repeal". The Hill. נבדק ב-31 ביולי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  142. ^ "GOP Obamacare repeal bill fails in dramatic late-night vote". CNN. 28 ביולי 2017. נבדק ב-31 ביולי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  143. ^ בזמן המגיפה: ממשל טראמפ עתר לעליון כדי לבטל את אובמה-קר, באתר וואלה!‏, 26 ביוני 2020
  144. ^ נתונים על מוות מקורונה ברחבי העולם, באתר Our World in Data
  145. ^ אתר למנויים בלבד ניו יורק טיימס, גרדיאן, ראש הסגל בבית הלבן: טראמפ סובל מתסמינים קלים של קורונה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2020
  146. ^ קרן בצלאל, ‏הבית הלבן: טראמפ פונה לבית חולים צבאי, גילה סימנים של חום ותשישות, באתר ‏מאקו‏, 2 באוקטובר 2020
  147. ^ Wright, David (21 באפריל 2016). "Trump: I would change GOP platform on abortion". CNN. {{cite news}}: (עזרה)
  148. ^ טראמפ השתתף ב"מצעד החיים" נגד הפלות: "כל נשמה אלוהית", באתר וואלה!‏, 25 בינואר 2020
  149. ^ McCarthy, Tom. "Donald Trump: I'd bring back 'a hell of a lot worse than waterboarding'". The Guardian. נבדק ב-8 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  150. ^ "Ted Cruz, Donald Trump Advocate Bringing Back Waterboarding". ABC News. 6 בפברואר 2016. נבדק ב-9 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  151. ^ Davis, Julie Hirschfeld; Tackett, Michael (2 בינואר 2019). "Trump and Democrats Dig In After Talks to Reopen Government Go Nowhere". The New York Times. נבדק ב-3 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  152. ^ Paletta, Damian; Werner, Erica (2 בינואר 2019). "Trump falsely claims Mexico is paying for wall, demands taxpayer money for wall in meeting with Democrats". The Washington Post. נבדק ב-3 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  153. ^ Nakamura, David; Kim, Seung Min (9 בינואר 2019). "'He's a gut politician': Trump's go-to negotiating tactics aren't working in shutdown standoff". The Washington Post. נבדק ב-10 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  154. ^ Pramuk, Jacob (4 בינואר 2019). "Democrats face off with Trump (again) over border wall as government shutdown enters 14th day". CNBC. נבדק ב-10 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  155. ^ Everett, Burgess; Ferris, Sarah; Oprysko, Caitlin (11 בדצמבר 2018). "Trump says he's 'proud' to shut down government during fight with Pelosi and Schumer". Politico. נבדק ב-10 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  156. ^ Seipel, Arnie (12 בינואר 2019). "It's Official: The Partial Government Shutdown Is The Longest In U.S. History". NPR. נבדק ב-12 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  157. ^ סוכנויות הידיעות, טראמפ והקונגרס סיכמו: הפסקה זמנית בהשבתת הממשל, באתר ynet, 26 בינואר 2019
  158. ^ הכירו את כל 17 החקירות שטראמפ ומקורביו מסובכים בהן - וכל האנשים שהואשמו עד כה, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2018
  159. ^ הניו יורק טיימס, הרומן בין טראמפ לשחקנית הפורנו נמשך יותר משנה; הוצע לה להשתתף בתוכניתו, באתר הארץ, 18 בינואר 2018
  160. ^ טראמפ מודה: שילמתי לשחקנית הפורנו 130 אלף דולר, באתר גלובס, 3 במאי 2018
  161. ^ נתן גוטמן, הקונגרס בארצות הברית אישר את הדחת הנשיא טראמפ, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 בדצמבר 2019
  162. ^ שיעורי התמיכה והדחייה של טראמפ, באתר FiveThirtyEight (באנגלית)
  163. ^ Skelley, Geoffrey (28 במרץ 2019). "Trump's Approval Rating Is Incredibly Steady. Is That Weird Or The New Normal?". FiveThirtyEight. נבדק ב-3 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  164. ^ "Trump's approval rating steady despite impeachment: NBC News/Wall Street Journal polls". NBC News. 17 בדצמבר 2019. נבדק ב-3 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  165. ^ Steeve, Dustin (23 בינואר 2017). "Donald Trump's Social Media Use Is Key To Sidelining The Press". The Federalist. נבדק ב-31 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  166. ^ Landers, Elizabeth (6 ביוני 2017). "Spicer: Tweets are Trump's official statements". CNN. {{cite news}}: (עזרה)
  167. ^ Singletary, Michelle. "Trump dumped Secretary of State Rex Tillerson in a tweet. What's the worst way you've been fired?". The Washington Post. נבדק ב-18 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  168. ^ 1 2 Qiu, Linda (27 באפריל 2017). "Fact-Checking President Trump Through His First 100 Days". The New York Times. נבדק ב-25 ביוני 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  169. ^ 1 2 Kessler, Glenn; Lee, Michelle Ye Hee (1 במאי 2017). "Fact Checker Analysis – President Trump's first 100 days: The fact check tally". The Washington Post. נבדק ב-25 ביוני 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  170. ^ Drinkard, Jim; Woodward, Calvin (24 ביוני 2017). "Fact check: Trump's missions unaccomplished despite his claims". Chicago Tribune. נבדק ב-25 ביוני 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  171. ^ "Twitter tags Trump tweet with fact-checking warning". BBC News. 27 במאי 2020. נבדק ב-14 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  172. ^ Conger, Kate; Alba, Davey (26 במאי 2020). "Twitter Refutes Inaccuracies in Trump's Tweets About Mail-In Voting". The New York Times. נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  173. ^ Dwoskin, Elizabeth (27 במאי 2020). "Twitter labels Trump's tweets with a fact check for the first time". The Washington Post. נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  174. ^ Dwoskin, Elizabeth (30 במאי 2020). "Twitter's decision to label Trump's tweets was two years in the making". The Washington Post. נבדק ב-7 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  175. ^ Dwoskin, Elizabeth (14 ביוני 2020). "Trump lashes out at social media companies after Twitter labels tweets with fact checks". The Washington Post. נבדק ב-28 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  176. ^ Qiu, Linda (22 ביוני 2017). "In One Rally, 12 Inaccurate Claims From Trump". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  177. ^
  178. ^ 1 2 Glasser, Susan (3 באוגוסט 2018). "It's True: Trump Is Lying More, and He's Doing It on Purpose". The New Yorker. נבדק ב-10 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  179. ^ Konnikova, Maria (20 בינואר 2017). "Trump's Lies vs. Your Brain". Politico. נבדק ב-31 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  180. ^ Finnegan, Michael. "Scope of Trump's falsehoods unprecedented for a modern presidential candidate". Los Angeles Times. נבדק ב-4 במרץ 2019. Never in modern presidential politics has a major candidate made false statements as routinely as Trump has. {{cite news}}: (עזרה)
  181. ^ "The 'King of Whoppers': Donald Trump". FactCheck.org. 21 בדצמבר 2015. נבדק ב-4 במרץ 2019. In the 12 years of FactCheck.org's existence, we've never seen his match. {{cite news}}: (עזרה)
  182. ^ Becket, Stefan (7 ביוני 2020). "Colin Powell announces he'll vote for Biden, saying Trump "lies all the time"". CBS News. נבדק ב-13 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  183. ^ Leonhardt, David; Philbrick, Ian Prasad; Thompson, Stuart A. (14 בדצמבר 2017). "Trump's Lies vs. Obama's". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  184. ^ Kessler, Glenn; Rizzo, Salvador; Kelly, Meg (13 ביולי 2020). "President Trump has made more than 20,000 false or misleading claims". The Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  185. ^ Haberman, Maggie (29 בפברואר 2016). "Even as He Rises, Donald Trump Entertains Conspiracy Theories". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  186. ^ Bump, Philip (26 בנובמבר 2019). "President Trump loves conspiracy theories. Has he ever been right?". The Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  187. ^ Reston, Maeve (2 ביולי 2020). "The Conspiracy-Theorist-in-Chief clears the way for fringe candidates to become mainstream". CNN. {{cite news}}: (עזרה)
  188. ^ Baker, Peter; Astor, Maggie (26 במאי 2020). "Trump Pushes a Conspiracy Theory That Falsely Accuses a TV Host of Murder". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  189. ^ Davis, Julie Hirschfeld; Haberman, Maggie (28 במאי 2018). "With 'Spygate,' Trump Shows How He Uses Conspiracy Theories to Erode Trust". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  190. ^ Stracqualursi, Veronica (29 ביולי 2020). "Trump promotes a doctor who has claimed alien DNA was used in medical treatments". CNN. נבדק ב-28 באוגוסט 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  191. ^ Parnes, Amy (28 באפריל 2018). "Trump's love-hate relationship with the press". The Hill. נבדק ב-4 ביולי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  192. ^ Ingram, Mathew (1 במרץ 2016). "Love and Hate: The Media's Co-Dependent Relationship With Donald Trump". Fortune. נבדק ב-4 ביולי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  193. ^ Flanagan, Ben (24 בינואר 2017). "Trump's love-hate relationship with media intensifies". Arab News. נבדק ב-4 ביולי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  194. ^ D'Antonio, Michael, Who is Donald Trump?, CNN, ‏10 ביולי 2016 (באנגלית)
  195. ^ Feldman, Josh (24 ביולי 2018). "Bret Baier: Trump Likes Trolling the Left to Watch 'Heads Explode', Even If He Contradicts Himself". {{cite web}}: (עזרה)
  196. ^ Leibovich, Mark (7 באוגוסט 2018). "This Is the Way Paul Ryan's Speakership Ends". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  197. ^ Cillizza, Chris (14 ביוני 2016). "This Harvard study is a powerful indictment of the media's role in Donald Trump's rise". The Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  198. ^ Chozick, Amy (29 בספטמבר 2018). "Why Trump Will Win a Second Term". The New York Times. נבדק ב-22 בספטמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  199. ^ Walsh, Kenneth T. (15 באוגוסט 2016). "Trump: Media Is 'Dishonest and Corrupt'". U.S. News & World Report. 'If the disgusting and corrupt media covered me honestly and didn't put false meaning into the words I say, I would be beating Hillary by twenty percent,' Trump also tweeted Sunday. {{cite news}}: (עזרה)
  200. ^ Bondarenko, Veronika. "Trump keeps saying 'enemy of the people' – but the phrase has a very ugly history". Business Insider. נבדק ב-25 באוקטובר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  201. ^ Thomsen, Jacqueline. "'60 Minutes' correspondent: Trump said he attacks the press so no one believes negative coverage". The Hill. נבדק ב-23 במאי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  202. ^ All the allegations women have made against Donald Trump, NBC News (באנגלית)
  203. ^ Here's The List Of Women Who Accused Donald Trump Of Sexual Misconduct, NPR.org (באנגלית)
  204. ^ Tessa Stuart, Tessa Stuart, 'Apprentice' Star Summer Zervos Says Trump Thrust His Genitals on Her, Rolling Stone, ‏2016-10-14 (באנגלית אמריקאית)
  205. ^ A Look at the Women Making Allegations Against Trump - ABC News, web.archive.org, ‏2016-10-18
  206. ^ The Latest: Clinton says election has been ‘painful’ - The Washington Post, web.archive.org, ‏2016-10-19
  207. ^ Ransom, Jan (2020-10-19). "E. Jean Carroll, Who Accused Trump of Rape, Sues Him for Defamation". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-10-28.
  208. ^ Barbaro, Michael; Twohey, Megan (2016-05-14). "Crossing the Line: How Donald Trump Behaved With Women in Private (Published 2016)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-10-28.
  209. ^ District of Columbia 1100 Connecticut Ave NW Suite 1300B Washington, Dc 20036, PolitiFact - The allegations about Donald Trump and Miss Teen USA contestants, @politifact (באנגלית אמריקאית)
  210. ^ Tessa Stuart, Tessa Stuart, A Timeline of Donald Trump's Creepiness While He Owned Miss Universe, Rolling Stone, ‏2016-10-12 (באנגלית אמריקאית)
  211. ^ Maltz, Judy (9 במאי 2017). "Inside Donald Trump's History of Donations in Israel". Haaretz. נבדק ב-13 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  212. ^ Maltz, Judy (4 במאי 2017). "Trump Once Helped Finance Resettlement of Israelis Evacuated From Sinai". Haaretz. {{cite news}}: (עזרה)
  213. ^ Evon, Dan (5 בספטמבר 2016). "Did Donald Trump Receive an Ellis Island Award in 1986?". Snopes. {{cite web}}: (עזרה)
  214. ^ "Trump to be honored for working with youths". The Philadelphia Inquirer. 25 במאי 1995. {{cite news}}: (עזרה)
  215. ^ Borchers, Callum (14 במאי 2017). "Donald Trump has now been awarded five honorary doctorates – and stripped of one". The Washington Post. נבדק ב-5 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  216. ^ Gibbs, Nancy (7 בדצמבר 2016). "Why Donald Trump is TIME's Person of the Year". Time. נבדק ב-7 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  217. ^ Wilts, Alexandra (20 במאי 2017). "Donald Trump awarded with Saudi Arabia's highest civilian honour within hours of landing in the country". The Independent. נבדק ב-20 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  218. ^ הממשלה אישרה: יוקם היישוב רמת טראמפ - חדשות מדיניות ופוליטיקה, באתר ערוץ 7
  219. ^ Donald Trump: The 100 Most Influential People of 2020, Time


דונלד טראמפ
הורים פרד טראמפ • מרי טראמפ
אחים מריאן טראמפ • פרד טראמפ (הבן) • אליזבת טראמפ • רוברט טראמפ
נשים איוונה טראמפ • מרלה מייפלס • מלאניה טראמפ
ילדים איוונקה טראמפ (הנשואה לג'ארד קושנר) • דונלד טראמפ ג'וניור • אריק טראמפ • טיפאני טראמפ • בארון ויליאם טראמפ
אירועים במהלך כהונתו כנשיא ארצות הברית השבעתו לנשיאות (2017) • עסקת הנשק האמריקאית–סעודית (2017) • התקיפה האמריקאית בסוריה (2017) • נאום ירושלים (2017) • פסגת ארצות הברית-קוריאה הצפונית בסינגפור (2018) • העברת שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים (2018) • פסגת האנוי (2019) • הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן (2019) • הפסגה באזור המפורז הקוריאני (2019) • הליך הדחתו (2019) • חיסול קאסם סולימאני (2020) • עסקת המאה (2020) • מגפת הקורונה בארצות הברית (2020) • רצח ומחאות ג'ורג' פלויד (2020) • הסכמי אברהם (2020) • הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 • ההסתערות על הקפיטול (2021) • הליך הדחתו ומשפט ההדחה השני (2021)
דברים בבעלותו או על שמו ארגון טראמפ • מגדל טראמפ העולמי • בניין טראמפ • מגדל טראמפ • הספרייה הנשיאותית על שמו • רמת טראמפ • מיס תבל • מיס ארצות הברית • נאופלפה דונלדטראמפי • לרשימת עסקיו המלאה
ספריו אמריקה שמגיעה לנו • טראמפ: האמנות שלי – איך לעשות עסקים • טראמפ: אמנות הקאמבק • איך להתעשר • טראמפ 101 • מגדל טראמפ (רומן) • רוצים שתהיו עשירים: שני אנשים - מסר אחד • טראמפ: להישרד בצמרת • הדרך לפסגה • לחשוב בגדול - להצליח בגדול: בעסקים ובחיים • אמריקה הנכה • תחשוב כמו מנצח
אחר אש וזעם • פרשת טראמפ–אוקראינה • דו"ח מולר • מחאות נגד דונלד טראמפ • טראמפיזם
מועמדי המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ולסגנות
פרימונט/דייטון (1856) • לינקולן/המלין (1860) • לינקולן/ג'ונסון (1864) • גרנט/קולפקס (1868) • גרנט/וילסון (1872) • הייז/וילר (1876) • גרפילד/ארתור (1880) • בליין/לוגן (1884) • הריסון/מורטון (1888) • הריסון/ריד (1892) • מקינלי/הוברט (1896) • מקינלי/רוזוולט (1900) • רוזוולט/פיירבנקס (1904) • טאפט/שרמן (1908) • טאפט/באטלר (1912) • יוז/פיירבנקס (1916) • הרדינג/קולידג' (1920) • קולידג'/דוז (1924) • הובר/קרטיס (1928) • הובר/קרטיס (1932) • לנדון/נוקס (1936) • וילקי/מקנרי (1940) • דיואי/בריקר (1944) • דיואי/וורן (1948) • אייזנהאואר/ניקסון (1952) • אייזנהאואר/ניקסון (1956) • ניקסון/לודג' (1960) • גולדווטר/מילר (1964) • ניקסון/אגניו (1968) • ניקסון/אגניו (1972) • פורד/דול (1976) • רייגן/בוש האב (1980) • רייגן/בוש האב (1984) • בוש האב/קווייל (1988) • בוש האב/קווייל (1992) • דול/קמפ (1996) • בוש הבן/צ'ייני (2000) • בוש הבן/צ'ייני (2004) • מקיין/פיילין (2008) • רומני/ראיין (2012) • טראמפ/פנס (2016) • טראמפ/פנס (2020)
נשיאי ארצות הברית
ג'ורג' וושינגטון • ג'ון אדמס • תומאס ג'פרסון • ג'יימס מדיסון • ג'יימס מונרו • ג'ון קווינסי אדמס • אנדרו ג'קסון • מרטין ואן ביורן • ויליאם הנרי הריסון • ג'ון טיילר • ג'יימס פולק • זאכרי טיילור • מילרד פילמור • פרנקלין פירס • ג'יימס ביוקנן • אברהם לינקולן • אנדרו ג'ונסון • יוליסס ס. גרנט • רתרפורד הייז • ג'יימס גרפילד • צ'סטר ארתור • גרובר קליבלנד • בנג'מין הריסון • גרובר קליבלנד • ויליאם מקינלי • תאודור רוזוולט • ויליאם הווארד טאפט • וודרו וילסון • וורן הרדינג • קלווין קולידג' • הרברט הובר • פרנקלין דלאנו רוזוולט • הארי טרומן • דווייט אייזנהאואר • ג'ון פיצג'רלד קנדי • לינדון ג'ונסון • ריצ'רד ניקסון • ג'רלד פורד • ג'ימי קרטר • רונלד רייגן • ג'ורג' הרברט ווקר בוש • ביל קלינטון • ג'ורג' ווקר בוש • ברק אובמה • דונלד טראמפ • ג'ו ביידן החותם של נשיאי ארצות הברית.
הקבינט של ארצות הברית
נשיא ארצות הברית: ג'ו ביידן

סגנית נשיא ארצות הברית: קמלה האריס
מזכיר המדינה אנתוני בלינקן • מזכיר ביטחון המולדת אלחנדרו מיורקס • מזכירת הפנים דב האלנד • מזכיר החינוך מיגל קרדונה • מזכירת השיכון והפיתוח העירוני בפועל אדריאן טודמן • התובע הכללי מריק גרלנד • מנהלת הסוכנות לעסקים קטנים איזבלה קסיאס גוזמן • מזכיר ההגנה לויד אוסטין • מזכיר החקלאות טום וילסאק • מזכירת האוצר ג'נט ילן • מזכירת האנרגיה ג'ניפר גרנהולם • ראש ה-CIA ויליאם ברנס • מנהל הסוכנות להגנת הסביבה מייקל רייגן • ראש הסגל ג'ף זיינטס • מנהלת משרד הניהול והתקציב שאלנדה יאנג • מזכיר הבריאות ושירותי האנוש חבייר ביסרה • השגרירה באו"ם לינדה תומאס-גרינפילד • מזכיר התחבורה פיט בוטיג'ג' • נציבת הסחר קתרין טאי • מזכירת העבודה בפועל ג'ולי סו • מזכירת המסחר ג'ינה ריימונדו • יו"ר מועצת היועצים הכלכליים ג'ארד ברנסטיין • המזכיר לענייני חיילים משוחררים דניס מקדאנה • השליח הנשיאותי המיוחד לענייני אקלים ג'ון קרי • ראשת המודיעין הלאומי אווריל היינס • היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן • היועצת המדעית לנשיא: אראטי פרבהאקר

1 בדרגת רמת קבינט
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Eman/דונלד_טראמפ&oldid=37315273"