טראמפיזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טראמפיזם (באנגלית: Trumpism) הוא מושג המתאר אידאולוגיה פוליטית, תרבות פוליטית, סגנון ממשל ומכלול מנגנונים הקשורים לממשלו של נשיא ארצות הברית ה-45 דונלד טראמפ. לטראמפיזם מספר מאפיינים כגון פופוליזם, פולחן אישיות, תמיכה בתאוריות קונספירציה, הפצת פייק ניוז ושקרים, הכחשת מדע, תמיכה במשטרים לא-דמוקרטיים (ובכלל זה - מנהיג רוסיה, פוטין), ויצירת קיטוב פוליטי בארצות הברית.

תומכת של טראמפ כורעת ברך, באריזונה, 2016

יש הטוענים כי טראמפיזם הוא גרסה אמריקאית של ימין קיצוני, פופליסטי ולאומני שהחל להופיע במספר מדינות החל משנת 2010.[1] בתוך ארצות הברית, תומכי טראמפ הפכו לסיעה השלטת במפלגה הרפובליקנית בארצות הברית, כאשר רפובליקנים אחרים שאופיינו לעיתים קרובות כ"ממסדיים", התנגדו לטראמפ. חלק מהפרשנים דחו את ההגדרה הפופוליסטית לטראמפיזם, ורואים בו צורה חדשה של פשיזם או נאו-פשיזם, השונה מהפשיזם של שנות ה-30 של המאה ה-20.[2] חלקם מתייחסים לטרמפיזם כתנועה פאשיסטית במפורש, ואחרים כסמכותנית ולא-ליברלית.[3]

האידאולוגיה והרטוריקה של טרמאפ ותומכיו הביאו למספר תוצאות חמורות ותקדימיות ביחס לדמוקרטיה בארה"ב. ההסתערות על הקפיטול (2021) היתה האירוע האלים והדרמטי ביותר מבין השלכות אלה, אך הדבר מהווה רק חלק קטן מתוך ניסיון הפיכת תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020 שכלל היבטים בעייתים אחרים כמו הפצה מכוונת של תאוריות קונספירציה פרועות בטכניקה של שקר גדול, נסיונות החרמת קלפיות, נסיון לערב את הצבא בבחירות, איום על פקידים בכירים ועל פוליטיקיים מקומיים, פיטורי פקידים שסרבו להשמע לטרמאפ, הפעלת לחץ על סגן הנשיא, כדי שזה יחבל בתהליך מינוי הנשיא, ועוד. טרמאפ המשיך להכחיש את הלגיטמיות של בחירת ביידן, גם שנים אחר ההפסד, ורבים מתומכיו סבורים עד היום כי הבחירות זויפו. לאחר הבחירות, המשיך טרמאפ לחזק את כוחו בתוך המפלגה הרפובליקנית, ורוב מתנגדיו שם, מתוך המחנה השמרני, הוחלפו. ביקורת על מה שנתפס בעיני פרשנים וחוקרים כנסיון הפיכה תקדימי בארה"ב, כמעט ואינה קיימת עוד בקרב המפלגה הרפובליקנית או בקרב כלי תקשורת המזוהים איתה. נסיונות תומכי טראמפ לבטל את תוצאות הבחירות מעוררות חששות בקרב מומחים משפטיים כי מתבצעת חבלה באמון הציבור בדמוקרטיה בארצות הברית, במטרה להניח יסודות לטענות חסרות בסיס לגבי בחירות עתידיות.[4]

ביוני 2022, הוועדה הנבחרת של בית הנבחרים למתקפה על הקפיטול ב-6 בינואר(אנ') אמרה שיש לה מספיק ראיות כדי להמליץ ששמשרד המשפטים האמריקני יתבע את טראמפ,[5] וב-19 בדצמבר, הוועדה הגישה רשמית את הפניה הפלילית למשרד המשפטים.[6] ב-1 באוגוסט 2023, חבר מושבעים גדול ב-וושינגטון די. סי. הגיש כתב אישום נגד טראמפ באשמת ניסיונות להטות את תוצאות הבחירות בשנת 2020.[7] טראמפ הואשם בקשירת קשר להונאת ממשלת ארצות הברית, בהדחת עדים ובקשירת קשר נגד זכויות אזרח (אנ')[8][9][10] למרות שצעדים אלה הם תקדימיים ביחס לנשיא אמריקאי, ולמרות גל אדיר של ביקורת ציבורית על טרמאפ בתקשורת ובאקדמיה הוא זוכה לתמיכה רחבה בקרב תומכי המפלגה הרפובליקנית.

המושג טראמפיזם הוחל על תנועות לאומיות-שמרניות ולאומיות-פופוליסטיות במדינות אחרות כולל בדמוקרטיות מערביות, ופוליטיקאים רבים מחוץ לארצות הברית תויגו כתומכים של טראמפ או בטראמפיזם, או כמקבילה של טראמפ בארצם. אלה כוללים את סילביו ברלוסקוני באיטליה, ז'איר בולסונארו בברזיל, נרנדרה מודי בהודו, ויקטור אורבן בהונגריה, רודריגו דוטרטה בפיליפינים, בנימין נתניהו בישראל, יון סוק-יאול בקוריאה הדרומית ועוד. התייחסות אחרת לאותה קבוצה של מנהיגים היא רודנים בחסות החוק - מנהיגים שיודעים מהם המנגנונים שאמורים לשמור על הדמוקרטיה - כמו הפרדת הרשויות, ויודעים כיצד לעקוף ולנטרל מנגנונים אלה בצורה אפקטיבית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט בחירות של טראמפ
שלט בחירות של טרמאפ מקמפיין הנשיאות שלו לבחירות 2020. מועמדים מהמחנה השמרני כגון רונלד רייגן וג'ורג' בוש נטו להדגיש ערכי משפחה ודיבור ממלכתי. טרמאפ לעומת זאת העדיף מסרים בוטים, לעיתים תוך שימוש בשפה גסה, שאמורים לשדר כנות ואמינות

המונח נטבע במהלך מסע הבחירות של טראמפ לנשיאות ב-2016. עבור חוקרים רבים, הוא מציין שיטה פוליטית פופוליסטית המציעה תשובות לאומניות לבעיות פוליטיות, כלכליות וחברתיות. נטיות אלו משתקפות להעדפות מדיניות כגון הגבלות הגירה, פרוטקציוניזם מסחרי, בידוד והתנגדות לרפורמה בזכויות. כשיטה פוליטית, הפופוליזם אינו מונע מאידאולוגיה מסוימת. ג'ון בולטון שכיהן כיועץ לביטחון לאומי והיה יועץ קרוב של טראמפ, חולק על כך שטראמפיזם אפילו קיים במובן פילוסופי משמעותי, והוסיף כי "לאדם אין פילוסופיה. ואנשים יכולים לנסות למתוח קווים בין נקודות ההחלטות שלו. הם ייכשלו".[11]

מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטראמפיזם מתואר לעיתים כסוג של פופוליזם[12] אשר כולל עיסוק בהגירה, גלובליזציה ולאומנות כלכלית אשר נובעת ממניעים תרבותיים או כלכליים. במסגרתו הובטח להחזיר את ארצות הברית לתקופה שתוארה כטובה יותר כחלק מסיסמת Make America Great Again. במקביל היו שתמכו בטראמפ שלא כחלק מתמיכה בטראמפיזם אלא בשל חיבור לדת, תמיכה במיסים נמוכים, הזכות לשאת נשק ושיקולים אחרים.[13]

מבקרים של טראמפ, כולל אנשים מתוך המפלגה הרפובליקנית מצביעים על הבדלים בין הטראמפיזם לבין הגישה הקלאסית של המפלגה הרפובליקנית בנוגע לסוגיות כגון סחר חופשי, הגירה, תמיכה במדינות דמוקרטיות, סגנון ממלכתי, והפרדת הדת מהמדינה.

במסגרת הטראמפיזם, צומצמה החשיבות של הסכמים רב-לאומיים, שהיו מרכז המדיניות החוץ-האמריקנית מאז המלחמה הקרה. לגישת הממשל, ארצות הברית תעמוד ברשות עצמה גם אם משמעו של דבר שתפעל באופן חד-צדדי בנושאים מסוימים של סחר, שינוי אקלים והגירה.[14]

חלק מהביקורת על גישה זו היא בטענה שטראמפ עודד קיטוב והקפיד לסדוק את מוסדות השלטון לאורך כהונתו.[15]

קהל מצביעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת השאלות שעולות היא האם יש מאפיינים לקהל שנוהה אחרי טרמאפ. לדוגמה עד כמה הם מוכנים להודות בכך שמידע לא נכון שהוא מפיץ הוא שגוי. שאלה אחרת היא אם אנשים שמפיצים עובדות לא נכונות באמת מאמינים בעובדות אלה או עושים זאת מתוך נאמנות מפלגתית. בנאום ההכתרה של טראמפ ב-2017 הגיעו פחות אנשים מאשר בנאום ההכתרה של אובמה. טמרמפ צייץ כי בנאום ההכתרה שלו נכח הקהל הגבוה ביותר מעולם. חוקרים שאלו עד כמה תומכיו של טרמאפ מוכנים להאמין לטענה זו. החוקרים הראו ל-1388 בוגרים שתי תמונות - אחת מנאום ההכתרה של אובמה והאחרת מנאום ההכתרה של טרמאפ. חצי מהנשאלים התבקשו לשייך את התמונה להשבעה של אובמה או טרמאפ. אנשים שלא הצביעו ענו תשובה שגויה בשיעור של 20%, תומכי אובמה טעו בשיעור של 10% ותומכי טרמאפ טעו בשיעור של 40%. החצי השני של הנשאלים התבקשו להגיד באיזה תמונה יש יותר אנשים. אנשים שלא הצביעו ענו תשובה שגויה בשיעור של 3% תומכי אובמה טעו בשיעור של 3%, בעוד שתומכי טרמאפ טעו בשיעור של 15%. [16]

חלק מהחוקרים טוענים כי קיימות סיבות כלכליות לנהיה אחר טראמפ. לפי מאמר אחד, טראמפ ניצח בבחירות ב-2016 בעיקר בגלל שמספיק מצביעים מ-3 מדינות מפתח, כולן בחגורת החלודה העבירו את תמיכתם מהמפלגה הדמוקרטית למפלגה הרפובליקנית, וכי הסיבה המרכית לכך היו משברים כלכילים במדינות אלו. מקור השבר הכלכלי הזה הוא קיום של כלכלה כפולה (אנ') שבה קבוצה אחת של המעמדות הנמוכים, התאפיינה בשכר נמוך, ירידה בהכנסה היחסית, חובות גדלים, ניידות חברתית כלפי מטה ותחושות ייאוש הנובעות מכך, בעוד שבקבוצה של ההכנסות הגבוהות, היתה פריחה כלכלית. לפי המחקר מקור תהליכים אלה החל בזמן רייגן, בהענקת הקלות לעשירים וכוח פוליטי גדל, ונמשך גם במשך כהונת קלינטון, בוש והגיע לשיא בימי ברק אובמה שטיפח את הסופר-עשירים. [17]

טרמאפ עצמו טען ב-23 בינואר 2023 כי קהל המצביעים שלו מורכב מ"אנשים חכמים" ונאמנים מאד אליו. כדי להדגים את עוצמת הנאמנות והערצה עליו הוא טען כי "יכולתי לעמוד באמצע השדרה החמישית ולירות במישהו, ולא לאבד אף מצביע" [1]

סגנון שכנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה רטורית, משתמש הטראמפיזם במסגרות אבסולוטיות ונרטיבים מאיימים, המאופיינים בדחייה של הממסד הפוליטי. הרטוריקה האבסולוטיסטית מעדיפה תגובה רגשית של הקהל על פני אמיתות. כשהיה מועמד לנשיאות[18][19] וגם כנשיא, טראמפ השמיע לעיתים קרובות הצהרות כוזבות בנאומים פומביים ובהתבטאויות אחרות.[20][21][22].[23] המידע השגוי תועד על ידי בודקי עובדות. על פי הניו יורק טיימס, בעשרת החודשים הראשונים לכהונתו השמיע טראמפ כמעט פי 6 שקרים וטענות כוזבות מאשר ברק אובמה בכל 8 שנות כהונתו.[24]

אקדמאים וכלי תקשורת תיארו בהרחבה את התופעה כחסרת תקדים בפוליטיקה האמריקאית.[25][26][27]

תאוריות קונספירציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסף למגמה של הפצת טענות כוזבות מתאפיין הטראמפיזם בהפצה של תאוריות קונספירציה. תומכים רבים של טראמפ השתמשו בתאוריות קונספריציה במהלך קמפיינים שלו, כולל את "פיצה גייט" במהלך בחירות 2016, קיו-אנאן, דיפ-סטייט, וטענות לזיופי מקרי-ירי המוני שקודמו על ידי מתנגדי תעשיית הנשק. בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 קידמו טראמפ ותומכיו את תאוריית הקונספירציה, לפיה הבחירות זויפו בידי הדמוקרטים. טענה זו הובילה להסתערות על הקפיטול בינואר 2021.

הכחשת מדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטראמפיזם מתאפיין לעיתים קרובות בהכחשת מדע, במיוחד בתחומים הקשורים בבריאות הציבור, הגנת הסביבה ושינוי אקלים, בשיטות כגון צנזורה, הפצת מידע מוטעה ביודעין, הפצת תאוריות קונספירציה, עיוות של מחקרים מדעיים, זלזול במדענים ובמחקר מדעי ואיום על חוקרים ורופאים.

במאמר משנת 2022 טענו חוקרים כי ממשל טראמפ דיכא, המעיט או פשוט התעלם ממחקרים מדעיים שהדיגמו את הצורך ברגולציה כדי להגן על בריאות הציבור והגנת הסביבה. ניסיונות ממשל טרמפ לפגוע במדע מתועדים באתר "Silencing Science Tracker" שהוא בסיס נתנים שמתעד פעולות נגד המדע שנוקטות ממשלות שונות.[28] בהתבסס על נתוני מעקב מ-4 שנות נשיאות טראמפ, הראו החוקרים כי נשיאות טראמפ שינתה מהותית את האופן שבו סוכנויות ממשלתיות פדרליות מבצעות, משתמשות ומתקשרות מחקר מדעי.[29]

הכחשת נזקי זיהום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשל טראמפ פעל להפחתת תקציבים למחקרים מדעיים בנושאים הקשורים לזיהום. לדוגמה, באוגוסט 2017, משרד הפנים עצר מחקר מתמשך על ההשפעות הבריאותיות של הסרת פסגות הרים במסגת כריית פחם, ובאפריל 2018 המחקר בוטל לגמרי בטענה שהוא "מיותר". בדיקה בנושא העלתה כי בכירה במשרד, Katherine MacGregor, פעלה לביטול המחקר לאחר שנפגשה עם נציגי חברות כריית פחם. לפי דיווח משנת 2019 של הוושינגטון פוסט, בכיר אחר במשרד, Landon “Tucker” Davis, אמר לפי הדיווח כי יש לבטל את המחקר כי "מדע הוא דבר דמוקרטי.[29][30]

מגפת הקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מגפת הקורונה, מנהיגים המזוהים כטראמפיסטים נטו להמעיט בחומרת המגפה והפגינו עוינות כלפי אנשי המקצוע הממונים על הטיפול בה.[31][32][33] רופאים ומומחי מדע העידו כי הופעל עליהם לחץ להסתיר נתונים, לעוות את דבריהם בניגוד לדעתם המקצועית. במקרים אחרים הפיצו טראמפ ותומכיו תאוריות קונספריציה על המחלה, על הרופאים ועל מחקרים בתחום. הדבר הוביל לחוסר אמון במערכת הרפואית, ולאיום על חיי רופאים.[34]

הכחשת שינוי האקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכחשת שינוי האקלים מטעם טראמפ נגעה הן בחוסר הרצון שלו לקדם אמנות בינלאומיות והן ביחס שלו לחוקרים ומדענים. דבר זה התקיים בכל שנות מנהיגותו. לדוגמה בשנת 2020 מעט לפני הבחירות, הדיח ממשל טראמפ את המדען הראשי של מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA), משום שביקש מעובדים חדשים להתחייב להימנע מפרסומים המבוססים על אידאולוגיה.[35]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Lowndes, Joseph (2019). "Populism and race in the United States from George Wallace to Donald Trump". In de la Torre, Carlos (ed.). Routledge Handbook of Global Populism. London & New York: Routledge. "Trumpism" section, pp. 197–200. ISBN 978-1315226446. Trump unabashedly employed the language of white supremacy and misogyny, rage and even violence at Trump rallies was like nothing seen in decades.
  2. ^ Paul Nicholas Jackson, Debate: Donald Trump and Fascism Studies, Fascism 10, 2021-06-24, עמ' 1–15 doi: 10.1163/22116257-10010009
  3. ^ Dylan Matthews, Is Trump a fascist? 8 experts weigh in., Vox, ‏2020-10-23 (באנגלית)
  4. ^ Haberman, Maggie; Berzon, Alexandra; Schmidt, Michael S. (18 באפריל 2022). "Trump Allies Continue Legal Drive to Erase His Loss, Stoking Election Doubts". The New York Times. נבדק ב-2022-04-20. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Yen, Hope (2022-06-13). "Jan. 6 Panelists: Enough Evidence Uncovered To Indict Trump". HuffPost (באנגלית). נבדק ב-2022-06-13.
  6. ^ Sangal, Aditi; Chowdhury, Maureen; Hammond, Elise; Macaya, Melissa; Wagner, Meg (2022-12-19). "Live updates: Jan. 6 committee votes to issue criminal referrals against Trump". CNN (באנגלית). נבדק ב-2022-12-19.
  7. ^ עמיחי שטיין ונתן גוטמן, טראמפ מואשם בנסיונות להטות את תוצאות הבחירות ב-2020, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 2 באוגוסט 2023/
  8. ^ Barrett, Devlin; Hsu, Spencer S.; Stein, Perry; Dawsey, Josh; Alemany, Jacqueline (August 1, 2023). "Trump charged in probe of Jan. 6, efforts to overturn 2020 election". Washington Post. ISSN 0190-8286. Retrieved August 2, 2023.
  9. ^ טראמפ הגיע לבית המשפט ונעצר בפעם השלישית השנה: "רדיפה פוליטית, יום עצוב לאמריקה", באתר ynet, 3 באוגוסט 2023
  10. ^ גיא אלסטר‏, כתב אישום שלישי נגד טראמפ: יעמוד לדין על ניסיונותיו להטות את הבחירות ב-2020, באתר וואלה!‏, 2 באוגוסט 2023
  11. ^ Brewster, Jack (November 22, 2020). "Republicans Ask, Whether Or Not Trump Runs In 2024, What Will Come Of Trumpism?". Forbes. Archived from the original on January 10, 2021.
  12. ^ כך הפכה אמריקה התאגידית ליתומה פוליטית, באתר גלובס, 31 ביולי 2021
  13. ^ אורי פסובסקי, ‏טראמפ הלך. מה מבקשים 74 מיליון האנשים שהצביעו עבורו?, באתר גלובס, 30 בינואר 2021
  14. ^ AP, דוקטרינת טראמפ נחשפת: "ישראל היא לא הבעיה", באתר ynet, 18 בדצמבר 2017
  15. ^ במשך 4 שנים ניהל טראמפ מלחמה בדמוקרטיה. אתמול הגיע ניסיון ההפיכה, באתר וואלה!‏, 7 בינואר 2021
  16. ^ This is what Trump voters said when asked to compare his inauguration crowd with Obama’s וושינגטון פוסט, 2017
  17. ^ Komlos, John, The Economic Roots of the Rise of Trumpism (February 12, 2018). CESifo Working Paper Series No. 6868, Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=3144271 or http://dx.doi.org/10.2139/ssrn.3144271
  18. ^ Finnegan, Michael. "Scope of Trump's falsehoods unprecedented for a modern presidential candidate". Los Angeles Times. נבדק ב-4 במרץ 2019. Never in modern presidential politics has a major candidate made false statements as routinely as Trump has. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ "The 'King of Whoppers': Donald Trump". FactCheck.org. 21 בדצמבר 2015. נבדק ב-4 במרץ 2019. In the 12 years of FactCheck.org's existence, we've never seen his match. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ Qiu, Linda (27 באפריל 2017). "Fact-Checking President Trump Through His First 100 Days". הניו יורק טיימס. נבדק ב-25 ביוני 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Kessler, Glenn; Lee, Michelle Ye Hee (1 במאי 2017). "Fact Checker Analysis – President Trump's first 100 days: The fact check tally". The Washington Post. נבדק ב-25 ביוני 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Drinkard, Jim; Woodward, Calvin (24 ביוני 2017). "Fact check: Trump's missions unaccomplished despite his claims". Chicago Tribune. נבדק ב-25 ביוני 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Qiu, Linda (22 ביוני 2017). "In One Rally, 12 Inaccurate Claims From Trump". הניו יורק טיימס. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ Leonhardt, David; Philbrick, Ian Prasad; Thompson, Stuart A. (14 בדצמבר 2017). "Trump's Lies vs. Obama's". הניו יורק טיימס. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^
  26. ^ Glasser, Susan (3 באוגוסט 2018). "It's True: Trump Is Lying More, and He's Doing It on Purpose". The New Yorker. נבדק ב-10 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Konnikova, Maria (20 בינואר 2017). "Trump's Lies vs. Your Brain". Politico. נבדק ב-31 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ Silencing Science Tracker | Sabin Center for Climate Change Law, climate.law.columbia.edu
  29. ^ 1 2 Romany M. Webb, Lauren Kurtz, Chapter Four - Politics v. science: How President Trump's war on science impacted public health and environmental regulation, Editor(s): Toby Bolsen, Risa Palm, Progress in Molecular Biology and Translational Science, Academic Press, Volume 188, Issue 1, 2022, Pages 65-80, ISSN 1877-1173, ISBN 9780323994392,
  30. ^ Coal Mining Study Paused by DOI | Sabin Center for Climate Change Law, climate.law.columbia.edu
  31. ^ Donald Moynihan, Alasdair Roberts, Dysfunction by Design: Trumpism as Administrative Doctrine, Public Administration Review 81, 2021-01, עמ' 152–156 doi: 10.1111/puar.13342
  32. ^ Gregg Gonsalves, Gavin Yamey, Political interference in public health science during covid-19, BMJ 371, 2020-10-06, עמ' m3878 doi: 10.1136/bmj.m3878
  33. ^ In Struggle Against Pandemic, Populist Leaders Fare Poorly, VOA, ‏23-07-2020 (באנגלית)
  34. ^ ""מאות אלפי אמריקאים מתו לשווא במגיפת הקורונה"". דוקטורס אונלי Doctors Only. 2021-03-29. נבדק ב-2023-02-13.
  35. ^ אתר למנויים בלבד ניו יורק טיימס, ערב הבחירות, ממשל טראמפ יצא להתקפה על מדע האקלים, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2020


דונלד טראמפ
הורים פרד טראמפ • מרי טראמפ
אחים מריאן טראמפ • פרד טראמפ (הבן) • אליזבת טראמפ • רוברט טראמפ
נשים איוונה טראמפ • מרלה מייפלס • מלאניה טראמפ
ילדים איוונקה טראמפ (הנשואה לג'ארד קושנר) • דונלד טראמפ ג'וניור • אריק טראמפ • טיפאני טראמפ • בארון ויליאם טראמפ
אירועים במהלך כהונתו כנשיא ארצות הברית השבעתו לנשיאות (2017) • עסקת הנשק האמריקאית–סעודית (2017) • התקיפה האמריקאית בסוריה (2017) • נאום ירושלים (2017) • פסגת ארצות הברית-קוריאה הצפונית בסינגפור (2018) • העברת שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים (2018) • פסגת האנוי (2019) • הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן (2019) • הפסגה באזור המפורז הקוריאני (2019) • הליך הדחתו (2019) • חיסול קאסם סולימאני (2020) • עסקת המאה (2020) • מגפת הקורונה בארצות הברית (2020) • רצח ומחאות ג'ורג' פלויד (2020) • הסכמי אברהם (2020) • הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 • ההסתערות על הקפיטול (2021) • הליך הדחתו ומשפט ההדחה השני (2021)
דברים בבעלותו או על שמו ארגון טראמפ • מגדל טראמפ העולמי • בניין טראמפ • מגדל טראמפ • הספרייה הנשיאותית על שמו • רמת טראמפ • מיס תבל • מיס ארצות הברית • נאופלפה דונלדטראמפי • לרשימת עסקיו המלאה
ספריו אמריקה שמגיעה לנו • טראמפ: האמנות שלי – איך לעשות עסקים • טראמפ: אמנות הקאמבק • איך להתעשר • טראמפ 101 • מגדל טראמפ (רומן) • רוצים שתהיו עשירים: שני אנשים - מסר אחד • טראמפ: להישרד בצמרת • הדרך לפסגה • לחשוב בגדול - להצליח בגדול: בעסקים ובחיים • אמריקה הנכה • תחשוב כמו מנצח
אחר אש וזעם • פרשת טראמפ–אוקראינה • דו"ח מולר • מחאות נגד דונלד טראמפ • טראמפיזם
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טראמפיזם&oldid=38473739"