משתמש:העיתונאי המנטר/קיצוני

רקע

לאחר שנתקלתי במספר דיונים בנוגע להגדרתם של מספר אישים כ"פעילי ימין קיצוני" או כ"פעילי שמאל קיצוני", הבנתי כי יש צורך במדיניות שתקבע כיצד יש להגדיר מיהו "קיצוני". כרגע אין לי כללים מובנים וברורים, ואשמח לקבל סיוע בניסוח מדיניות ברורה שתוכל לשמש אותנו בדיונים כאלו. אשמח לקבל עזרה בדף השיחה.

עקרונות וקווים מנחים שצריכים לבוא לידי ביטוי בעת ניסוח מדיניות זו

• התבססות על מקורות איכותיים ואמינים. לרוב יהיה עלינו להתבסס על מקורות עיתונאיים, שאינם איכותיים דיים, אך כדאי להשתמש במקורות איכותיים יותר במידת האפשר.
• הגדרת מקורות נייטרליים, שניתן להסתמך אליהם (למשל: בדיונים הקודמים התבקשנו שלא להסמתך על עיתון הארץ או על גלובס, אך מנגד לא סביר להסתמך על ערוץ 20).
• התאמה בין עמדות האישיות לבין הרשום בערכים המתאימים (אישים שאינם ישראליים - שמאל רדיקלי וימין רדיקלי, אישים ישראליים - שמאל רדיקלי בישראל וימין רדיקלי בישראל).
• הבהרת ההבדל בין "ימין קיצוני" ל"ימין רדיקלי", ובין "שמאל קיצוני" ל"שמאל רדיקלי".

כללים, עקרונות וקווים מנחים

על מנת להחליט אם להגדיר נשוא ערך כלשהו (אישיות, גוף וכו') כ"קיצוני" או "רדיקלי" בתחום מסוים, עלינו להסתמך על מקורות איכותיים ואמינים, בעלי נקודת מבט נייטרלית.

ערכים מספריים

לצורך מדיניות זו, הוגדר ערך מספרי מסוים בעבור סוגי מקורות שונים, במטרה לאמוד את איכותם, אמינותם ונייטרליותם:

1. 1 - מקור עיתונאי שמזכיר דבר מה שאין לו קשר לנשוא הערך המדובר או לתופעה של קיצוניות או רדיקליות, שמזכיר בקצרה (עד פסקה) את נשוא הערך כקיצוני או כרדיקלי. מקור זה אינו איכותי דיו כדי לקבוע האם נשוא הערך הוא אכן כזה, ולא דן בשאלה זו באריכות.
   דוגמה למקור כזה:
2. 2 - מקור עיתונאי שמזכיר תופעה של קיצוניות או רדיקליות (למשל כרשימה של אישים שדעותיהם קיצוניות או רדיקליות), או לחילופין עוסק בנשוא הערך, שמזכיר בקצרה (עד פסקה) את נשוא הערך כקיצוני או כרדיקלי.
   דוגמה למקור כזה: ירון דקל, אחרי בשארה, זועבי וכהנא: הדמויות הקיצוניות בכנסת הבאה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 במרץ 2021
3. 3 - מקור עיתונאי שמזכיר תופעה של קיצוניות או רדיקליות, ונותן כדוגמה לכך את נשוא הערך לאורך מספר פסקאות במאמר.
   דוגמה למקור כזה: עו"ד יחיאל גוטמן, ‏מדוע בית המשפט העליון מתעקש להגן על מרזל וזועבי?, באתר מעריב אונליין, 1 במרץ 2015
4. 4 - מקור עיתונאי שעוסק בנשוא הערך, וטוען כי הוא קיצוני או רדיקלי במספר פסקאות ובאופן שלא משתמע לשתי פנים.
   דוגמה למקור כזה:
5. 5 - מאמר של דוקטור או פרופסור בתחום מדע המדינה שמזכיר תופעה של קיצוניות או רדיקליות (למשל כרשימה של אישים שדעותיהם קיצוניות או רדיקליות), או לחילופין עוסק בנשוא הערך, שמזכיר בקצרה (עד פסקה) את נשוא הערך כקיצוני או כרדיקלי.
   דוגמה למקור כזה:
6. 6 - מאמר של דוקטור או פרופסור בתחום מדע המדינה שמזכיר תופעה של קיצוניות או רדיקליות, ונותן כדוגמה לכך את נשוא הערך לאורך מספר פסקאות במאמר.
   דוגמה למקור כזה:
7. 7 - מאמר של דוקטור או פרופסור בתחום מדע המדינה שעוסק בנשוא הערך, וטוען כי הוא קיצוני או רדיקלי במספר פסקאות ובאופן שלא משתמע לשתי פנים.
   דוגמה למקור כזה:

כללים ועקרונות

1. ניתן יהיה להגדיר את נשוא הערך כקיצוני או רדיקלי בתנאי שסכום הערכים המספריים של המקורות הטוענים שהוא כזה גבוה מ-15.
2. חשוב שלא לתת משקל רב למקורות ישנים, כי דעות משתנות עם השנים, וייתכן שדעה שנחשבה בעבר קיצונית אינה נחשבת ככזו היום.
3. יש לשאוף לשימוש במקורות מגוונים, שמפורסמים במקומות שונים.
4. לאחר דיון בדף השיחה של ערך מסוים המתקיים לפי המדיניות יש לצרף להגדרה של נשוא הערך כקיצוני או כרדיקלי 5 הערות שוליים לכל היותר, על מנת למנוע עומס מיותר של הערות שוליים בערך. רצוי לבחור את המקורות האיכותיים ביותר לפי שיטת הערכים המספריים. בראש דף השיחה של הערך יש לצרף את כלל המקורות בצירוף הפנייה לדף המדיניות ולפסקה שבה התקיים הדיון.