משה אגוזי
.png) | |
| לידה |
14 באוגוסט 1903 ולושצ'ובה, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
20 באוקטובר 1983 (בגיל 80) רמת גן, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין קריית שאול |
  | |
משה אגוזי (14 באוגוסט 1903 – 20 באוקטובר 1983) היה פעיל בארגון ההגנה בתל אביב והאחראי על הקמת ותחזוקת הסליקים של הארגון במחוז דן. לאחר קום המדינה שירת כקצין חימוש במטה הארצי של המשטרה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אגוזי נולד ב-1903 בוולושצ'ובה שבפולין כמשה זולונץ' (ZOLNOZ) ליהודה לייב וחיה אסתר (לבית ניימן). למד בבית ספר בעיר מגוריו ובהמשך למד במספר קורסים צבאיים. לאחר מלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא פולין ושירת באזור וילנה בשנים 1920–1923. ב-1923 עלה לארץ ישראל והחל לעבוד עם עוד שותף בצביעת בתים[1]. בתקופה זו החל כבר להיות פעיל בארגון ההגנה (שנוסד ב-1921) ועבר קורס מ"מ (1936) וקורס מ"פ (1942)[2]. ב-1927, עם פרוץ מאורעות תרפ"ט, נשלח לארגן את השמירה במושבה יסוד המעלה. ב-1929 חזר לתל אביב והקים פלוגה ניידת של 75 רוכבים להגנת מושבות השרון ובמקביל פתח חנות משקאות. ב-1933 החל ארגון ההגנה בפעילות מואצת של רכישת ואחסון נשק ואגוזי צורף לחטיבת קרייתי והיה בין ארבעת הפעילים שמונו לטפל בקבלתו ואחסונו במחוז דן. לשם כך הקימה הקבוצה כ-12 סליקים ברחבי תל אביב[3].
בנוסף לתפקידו כאחראי סליקים, מונה אגוזי למפקד הראשון של הש"ז (שירות הזהירות). בתפקידו זה היה אגוזי אחראי לשמירת הסודיות של ארגון ההגנה על ידי התקנת מערכות אזעקה והתראה בקרבת הסליקים וכן לתרגול פינוי תכולתם של סליקים שהיה חשש שיתגלו[4].
ב-1 באוגוסט 1948, בשלהי מלחמת העצמאות, הצטרף אגוזי למשטרת ישראל שם עסק בענייני נשק ושירת כקצין חימוש בדרגת סגן ניצב במטה הארצי של המשטרה. במסגרת עבודתו השאיל נשק למוזיאונים ולהצגות תיאטרון.
אגוזי נישא לראשונה לקליר (קלרה), ילידת לייפציג, ולזוג נולדו בן ובת. בנישואין שניים נישא לחיה. קליר נפטרה ב-1965[5]. אגוזי נפטר ב-1983 והובא לקבורה בבית הקברות קריית שאול לצד רעייתו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה אגוזי, מעזבונו של הסליקר הראשי של ההגנה בת"א פרקי תע"ש במחתרת, הוצאת משרד הביטחון
- ד"ר רפי קיטרון, ארץ ישראל הנסתרת – סיפורם של הסליקים ותולדותיהם, הוצאת אריאל, 2010, עמודים 163–167
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניר מן, משה אגוזי, הסליקר הראשי של ההגנה בתל אביב, באתר הארץ, 9 בינואר 2010
- העלאות במשטרה, על המשמר, 20 בנובמבר 1949
- פ. שמעון, ה"סליקים" ב"סיליקאט", דבר, 9 באוקטובר 1964
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ההמלצות על איכות עבודתו של אגוזי הביאו להזמנת עבודה לצביעת ארמונו של המלך עבדאללה הראשון בירדן.
- ^ כינויו בהגנה היה צפניה / נמרי.
- ^ בין השאר הוקמו סליקים בבית הספר תחכמוני, סמינר לוינסקי, גימנסיה בלפור, בית המטבחיים העירוני, בית החרושת ללבני סיליקט (כיום בית כלל) ועוד.
- ^ ספר "תולדות ההגנה", עורכים: שאול אביגור, יצחק בן-צבי, אלעזר גלילי, ישראל גלילי ויהודה סלוצקי, הוצאת משרד הביטחון, חלק ב', עמוד 558
- ^ קליר אגוזי נפטרה, דבר, 23 במרץ 1965
| סליקים בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| כללי | סליק • פורטל:אתרי מורשת בישראל/סליקים |  |
| אתרי סליקים | ||
| אירועים | השבת השחורה | |
| אישים | משה אגוזי • יקותיאל שבח • צבי בן-יעקב | |