משה אגוזי (קצין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה אגוזי
משה אגוזי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 25 במרץ 1928
חדרה, פלשתינה (א"י)
נהרג 19 באוקטובר 1973 (בגיל 45)
סוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19481973 (כ־25 שנים)
דרגה סגן אלוף  סגן אלוף
תפקידים בשירות
מפקד גדוד חרמ"ש
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
צל"ש הרמטכ"ל  צל"ש הרמטכ"ל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משה אגוזי (25 במרץ 1928 - 19 באוקטובר 1973) היה קצין צה"ל שפיקד על גדוד מילואים של חרמ"ש במערכה בחזית הצפון במלחמת יום הכיפורים. בשלהי המלחמה נפל בקרב. על פעולתו בימי המלחמה עוטר אגוזי בצל"ש הרמטכ"ל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה אגוזי נולד בחדרה. בילדותו חלה בדלקת קרום המוח והיה בחוסר הכרה, אך החלים. למד בבית הספר התיכון בקיבוץ מזרע, שהיה לביתו משנת 1942 ולכל יתר ימי חייו. לאחר שירותו הצבאי למד בטכניון. בקיבוצו היה לדמות בולטת. הוא ריכז את עבודות החשמל ואחר כך מונה למרכז הבנייה במשק. בשנים 1960-‏1963 שימש כמזכיר הקיבוץ. בהמשך שובץ לעבודה במפעל ההידראוליקה של הקיבוץ, תעמ"ל, והתקדם בו עד לתפקיד מנהל המפעל.

אגוזי היה פעיל מנעוריו בתנועת השומר הצעיר, וב-1966 הוטל עליו לעמוד בראש המטה להכנת כינוס השומריה הרביעית, תפקיד לו הקדיש כשנה. כמו כן היה חבר הוועד הפועל של השומר הצעיר מ-1965 ועד מותו.

ב-1951 נישא אגוזי לירדנה, שאותה הכיר במהלך מלחמת העצמאות. נולדו להם חמישה ילדים.

בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגוזי שירת בהגנה מ-1947 וגויס לצה"ל בעיצומה של מלחמת העצמאות. הוא סיים את שירותו בדרגת רב-סמל.

בשירות המילואים סיים אגוזי קורס קצינים וקורס מפקדי פלוגות בחיל הרגלים, ולאחר הסבה לחרמ"ש סיים קורס מפקדי פלוגות של חיל השריון. הוא שירת תקופות ארוכות במילואים והתקדם עד לדרגת סגן אלוף. השתתף במלחמת סיני ובמלחמת ששת הימים.

במלחמת יום הכיפורים, בגיל 45, שירת אגוזי כמפקד גדוד החרמ"ש 91 וכוח פליקס שהיה בפיקודו של פליקס חנין בחטיבת המילואים 9, אשר השתתפה בקרבות בחזית הצפון. אף על פי שגדודו היה רכוב על גבי זחל"מים מיושנים התעקש אגוזי על כך שהוא ישולב בפעילות המבצעית. לאחר פריצת צה"ל למובלעת הסורית השתתף גדודו בטיהור הכפר חאן ארנבה. ב-19 באוקטובר נקרא כוח גדודי בפיקודו להחליף גדוד צנחנים שכבש בלילה מידי הצבא הסורי את הכפר אום בוטנה שבגזרה הדרומית של המובלעת. מיד לאחר ההחלפה הותקף כוחו של אגוזי בהתקפת נגד של הסורים. במהלך ההתקפה נפגע הזחל"ם של אגוזי בפגיעה ישירה של פגז. הוא נפצע קשה והועף ממנו. התקפת הנגד הסורית נהדפה בדי עמל בסיוע טנקים.[1] אגוזי פונה לבית החולים רמב"ם בחיפה, שם מת מפצעיו.

לאחר המלחמה הובא משה אגוזי לקבורה בקיבוצו. צעיר ילדיו היה בן חמש בנפלו. כל נכדיו נולדו אחרי מותו.

בשנת 1974 עוטר אגוזי לאחר מותו בצל"ש הרמטכ"ל, כאות הערכה לאומץ הלב שגילה והדוגמה האישית שנתן לחייליו במהלך המלחמה.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של משה אגוזי בהיכל הזיכרון הממלכתי

שמו של משה אגוזי הונצח על גבי אנדרטת יד לשריון ועל גבי אנדרטה בקיבוצו, אנדרטה בחדרה והאנדרטה לזכר נופלי התנועה הקיבוצית ביערות מנשה, וכן בהיכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל.

משפחתו של אגוזי הוציאה חוברת לזכרו. דברים לזכרו נכללו בחוברת שיצאה לאור לזכר שבעת חללי קיבוץ מזרע שנפלו במלחמת יום הכיפורים. בניין המשרדים החדש של חברת תעמ"ל נקרא על שמו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה אגוזי: נפל במלחמת יום-כיפור ב-19 באוקטובר 1973, היה בן ארבעים וחמש במותו, מזרע, תשל"ו
  • במקום בו נעקר האילן בוכה הרוח..., מזרע, 1973

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיים הרצוג, מלחמת יום הדין, ירושלים: עידנים, 1975, עמ' 135.