מקס פיין (סדרת משחקים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקס פיין
כללי
סוגה משחק ירי בגוף שלישי
פיתוח Remedy Entertainment, רוקסטאר לונדון, רוקסטאר ונקובר עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה לאור 3D Realms עריכת הנתון בוויקינתונים
דרישות תוכנה
מנוע משחק MaxFX עריכת הנתון בוויקינתונים
פלטפורמות פלייסטיישן 3, פלייסטיישן 2, Xbox, מקינטוש, אנדרואיד, Microsoft Windows, iOS, Xbox 360, Game Boy Advance עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקס פייןאנגלית: Max Payne) הוא זיכיון משחקי פעולה מגוף שלישי שנוצר על ידי החברה הפינית Remedy Entertainment. המשחק הראשון בסדרה, מקס פיין, יצא-1 ביולי 2001, פותח בידי Remedy, הופק בידי 3D Realms והופץ על ידי חברת Gathering of Developers. בשנת 2002 זכויות היוצרים לזיכיון נרכשו על ידי Rockstar Games. ב-15 באוקטובר 2003 יצא משחק המשך, מקס פיין 2, וב-17 באוקטובר 2008 יצאה לאקרנים עיבוד קולנועי למשחק הראשון באותו השם. כתשע שנים לאחר צאת המשחק השני בסדרה, יצא ב-15 במאי 2012 המשחק השלישי בסדרה, מקס פיין 3, הפעם תחת פיתוחה של Rockstar. ב-6 באפריל 2022, Rockstar הכריזו ש-Remedy תפתח גרסה מחודשת לשני המשחקים הראשונים בסדרה[1].

המשחקים הופצו לקונסולות המשחקים ובנוסף גם למערכת ההפעלה Microsoft Windows. נכון ל-2011, זיכיון המשחקים מכר למעלה מ-7.5 מיליון עותקים ברחבי העולם.

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשפעה הבולטת ביותר למשחקי מקס פיין היא הסגנון הקולנועי הרווח בסרטי הפעולה ההונג קונגים ככלל, וסגנון בימויו של הבמאי ג'ון וו בפרט: סצינות ירי בהילוך איטי וכוריאוגרפיית קרבות המדומה לבלט. המשחק היה בין הראשונים שהשתמשו באפקט זמן קליע שפרץ לתודעה בסרט הקולנוע "מטריקס".

סגנון הצילום והכוריאוגרפיה משולב לרוב עם השפעות מפילם נואר והספרות הזולה, בהם באים לידי ביטוי הדמויות והדיאלוג. סצינות העלילה העיקריות אינן משלבות שחקנים תלת־ממדיים או בעלי תפאורה קולנועית, כי אם איורים בנוסח רומן גרפי וקריינות. סגנון המשחק העיקרי הוא יריות כאשר נקודת מבטו של השחקן היא מגוף שלישי.

המשחק שואב השראה מהמיתולוגיה הנורדית, בעיקר מסיפור אחרית הימים, כמו גם שמות הגיבורים והמקומות שבסיפור, אשר מקבילים לשמות האלים במיתולוגיה. העלילה האפלה והקודרת עוקבת אחר מקס פיין, שוטר ה-DEA במשטרת ניו יורק שאשתו וביתו נרצחו והוא מחליט לקחת את החוק לידיו ולמצות את הדין עם רוצחיהם. אט אט הוא נלכד באמצעה של מזימה להשתלט על מקורות הסם והשליטה בעיר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקס פיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מקס פיין (משחק וידאו)

מקס פיין חוזר ערב אחד לביתו ומגלה כי אשתו וביתו שאך נולדה נרצחו בידי סוחרי סמים המכורים לסם בשם "ולקיר". לאחר לוויית משפחתו, מקס מועבר למחלק הסמים. שלוש שנים לאחר מכן, מקס עובד כסוכן סמוי וחוקר את העברת משלוחי הולקיר בידי משפחת המאפיה פנצ'ינלו. בי בי הנסלי, חברו למחלק, משאיר לו הודעה להיפגש עם שותפו וחברו הטוב אלכס בלדר ברכבת התחתית. כאשר מקס מגיע למקום, שותפו נרצח בידי מתנקש אנונימי. כתוצאה מכך, המשטרה מחשיבה את מקס לחשוד העיקרי ברצח, ובנוסף משפחת פנצ'ינלו מגלה כי מקס הוא שוטר ורוצה במותו.

מקס פיין 2: נפילתו של מקס פיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מקס פיין 2: נפילתו של מקס פיין

שנתיים לאחר מאורעות המשחק הראשון, מקס פיין הוא בלש במשטרת ניו יורק. תוך חקירת שורה של רציחות בידי קבוצת מתנקשים הידועים בשם "המנקים", הוא נתקל ברוצחת השכירה מונה סאקס - אותה חשב למתה. בחוזרו למטה המשטרה, הוא שומע שיחת טלפון המתבצעת בין שותפתו, ואלרי וינטרסון, לבין גורם לא ידוע בעניין מונה. זמן קצר לאחר מכן, אל המקום מסתננים מתנקשים המחפשים את מונה. לאחר שמקס עוצר אותם, הוא מחליט לחקור בנושא המתקפה הפתאומית.

מקס פיין 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מקס פיין 3

כתשע שנים לאחר אירועי המשחק הקודם, מקס פיין פרש מעבודתו במשטרת ניו יורק ועבר להתגורר בהובוקן, ניו ג'רזי. הוא החל לפתח התמכרות לאלכוהול ולמשככי כאבים. הוא נקלע לעימות עם אנתוני ד'מארקו ג'וניור, בנו של מאפיונר מקומי, אך אדם בשם ראול פזוס מתערב ומקווה לשכור את מקס לעבודת אבטחה פרטית בדרום אמריקה. מקס מתנגד בתחילה, אך לאחר שהוא הופך למטרה בידי מתנקשי המאפיה בעקבות הריגתו של אנתוני בקטטת ברים, מסכים ללוות את פזוס לברזיל.

הגרסה הקולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מקס פיין (סרט)

בשנת 2003, פוקס המאה ה-20 קנתה את הזכויות לסדרת המשחקים[2].

הסרט, שיצא לאקרנים ב-17 באוקטובר 2008 בארצות הברית (וב-6 בנובמבר 2008 בישראל), מבוים על ידי ג'ון מור ("טיסת הפניקס", "אות משמיים", "מאחורי קווי האויב") ומככבים בו מרק וולברג כמקס פיין, מילה קוניס כמונה סאקס, בו ברידג'ס כבי בי הנסלי, אמאורי נולסקו כג'ק לופינו, נלי פורטדו ככריסטה בלדר, קייט ברטון כניקול הורן, כריס אודונל כג'ייסון קולווין - יד ימינה של ניקול הורן, אולגה קורילנקו כנטשה סאקס והראפר לודאקריס כג'ים בראוורה.

בסוף השבוע הראשון להקרנתו זכה הסרט להכנסות של 18 מיליון דולר. נכון לאפריל 2009, סכום ההכנסות לסרט נאמדים בקרוב ל-85.5 מיליון דולר. למרות הצלחה קופתית, הסרט ספג ביקורות קשות. מבין הביקורות שהופנו כלפיו, "הסרט סובל מעלילה לא הגיונית למרות היותו מושקע מבחינת אקשן מסוגנן". עוד הובעה אכזבה מהמעבר של משחק המחשב לקולנוע שאינו נאמן למקור, וביצוע כושל של צוות השחקנים.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מקס פיין - שוטר במשטרת העיר ניו יורק שמועבר לסוכנות ה-DEA בעקבות רציחתן של אשתו וביתו התינוקת בידי סוחרי סם הולקיר. מקס מסתנן במסווה לתוך משפחת המאפיה פונצ'ינלו כדי לפקח על אופן העברת הסמים. חודשיים לאחר מכן, מקס מואשם על לא עוול בכפו במותו של סוכן ה-DEA אלכס באלדר, והמשטרה מוציאה נגדו צו מעצר. הוא הופך לבסוף לפורע חוק ולצבא של איש אחד במלחמתו האישית נגד הפשע. הוא הורג מאות חברי כנופיה ואנשים שקשורים לתאוריית הקשר סביב מות משפחתו, בו בעת שהוא נמצא במנוסה מהמשטרה שמבקשת לעצור אותו. הדמות משתמשת במטפורות ובמשחקי מילים כדי לתאר את העולם בו היא נמצאת דרך מונולוגים פנימיים, אשר לפעמים סותרים את הדרך בה הוא מתנהג כלפי חוץ.
  • מונה סאקס - מתנקשת להשכרה. נתקלת לראשונה במקס לאחר שהרג את ג'ק לופינו. היא גורמת ללכידתו ולחקירתו בידי המאפיה. השניים נפגשים מאוחר יותר כאשר היא מבקשת לנקום ברצח אחותה. אולם היא נורית ונחשבת למתה. במשחק השני, מקס נתקל בה כאשר הוא חוקר רציחות סדרתיות. הם מפתחים מערכת יחסים רומנטית. במשימה האחרונה, מונה נהרגת ומותירה את מקס שבור לב או שורדת (ברמה הכי קשה היא שורדת).
  • ג'ים בראוורה - מפקד המשטרה שמנהל מצוד אחר מקס במשחק הראשון, לאחר שזה האחרון הפך לנמלט. במשחק השני, הוא הוריד את עצמו בדרגה ומשמש כמפקדו של מקס במקוף.
  • ולדימיר לם - גנגסטר רוסי נעים הליכות מהדור הישן. במשחק הראשון הוא היה במלחמה עם המאפיה, ואף על פי שהיה מכותר הצליח להכות חזרה בג'ק לופינו. הוא עורך עסקה עם מקס כדי להשיג ידו על מכלית משא שמכילה כלי נשק צבאיים ואשר נמצאת בחזקתו של דון פונצ'ינלו.
  • ויני גוגניטי - מאפיונר במשפחת פונצ'ינלו. במשחק הראשון הוא משמש כסגנו של ג'ק לופינו. מתואר כאדם אינטליגנט אך פחדן, שנוהג להתעלל בשותפותיו למיטה, לרוב נערות ליווי קטינות. מקס פוצע אותו ורודף אחריו עד אשר הוא מוצא את מקום מחבואו של לופינו. במשחק השני, הוא מקודם לדרגת קאפו, כנראה בגלל האבדות הרבות מהן סבלה משפחת הפשע פונצ'ינלו. הפעם הוא מהווה איום נמוך ונמצא במלחמה עם המאפיה הרוסית.
  • אלפרד וודן - סנאטור אמריקני. במשחק הראשון הוא מתואר כחבר בכיר בחוג הפנימי, אשר מסכים לחלץ את מקס מגזר דינו בתמורה לניטרולו של יריב משותף. במשחק השני הוא חוזר, כעת חולה במחלת הסרטן ומרותק לכיסא גלגלים ומעורב בתאוריית הקשר המרכזית של הסיפור.
  • החוג הפנימי - אסופה של אישים בכירים ורבי השפעה אשר שולטים בכל, החל מפשע מאורגן וכלה ברמות הגבוהות של ממשלת ארצות הברית. נאמר שהם קיימים מאז ימי כתות הבונים החופשיים. מבין חבריו נמנים סנאטור אלפרד וודן, סנאטור סבסטיאן גייטס, ולדימיר לם ומר קורקרן.
  • קירה סילבר - בשעה שהיא לא נפגשת פנים מול פנים עם יתר הדמויות, דמותה מהווה קשר חיוני לגיבור עם העולם החיצון. עיתונאית אשר נראית במבזקי חדשות במהלך שני המשחקים, ואשר מקריאה ידיעות על מקס פיין ומעשיו.

דמויות נוספות מהמשחק הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ק לופינו - קאפו של משפחת פונצ'ינלו. מטורף אשר מאמין בתורת הנסתר הודות לשימוש תכוף בסם הולקיר.
  • אלכס באלדר - סוכן DEA וחברו של מקס פיין.
  • בי בי הנסלי - סוכן DEA מושחת וחבר של מקס. מקבל שוחד מניקול הורן, ומבקש ממקס לפגוש בסוכן באלדר ברכבת התחתית, שם הוא יורה למוות בבאלדר ומפליל את מקס. לקראת סוף המשחק הוא פוגש במקס ומתגלה כי הוא בוגד שעובד עבור הורן. נורה על ידי מקס בקרב יריות.
  • אנג'לו פונצ'ינלו - הסנדק של משפחת פונצ'ינלו. מתעלל בנשים וסדיסט. מתגלה כי הוא משמש ככלי משחק בידי אחרים.
  • ניקול הורן - טייקון ואשת עסקים. אשת מפתח שעומדת מאחורי פרויקט ולהאלה, שהוקם בימי מלחמת המפרץ כדי לפתח סמים המשפרים את המורל ואת הסיבולת. כאשר הפרויקט נכשל היא סירבה לסגור אותו, ושנים לאחר מכן הפיצה את הסמים תחת השם ולקיר.

דמויות נוספות מהמשחק השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ולרי וינטרסון - בלשית וחוקרת מכובדת במשטרת ניו יורק, אותה מעדיף ברוורה על פני מקס. גרושה ואם לילד עיוור. נמצאת ברומן חשאי עם ולדימיר לם.

דמויות נוספות מהמשחק השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראול פזוס - שוטר לשעבר שנשכר בידי ויקטור ברנקו להתחבר למקס ולהתל בו להסכים להצעת עבודה כבלש עבור משפחת ברנקו.
  • רודריגו ברנקו - טייקון נדל"ן עשיר ואיש עסקים שמקס עובד עבורו.
  • פביאנה ברנקו - אשתו של ברנקו שנחטפת בידי הקומנדו סומברה ("פיקוד הצללים").
  • ויקטור ברנקו - פוליטיקאי, אחיו של רודריגו.
  • מרצ'לו ברנקו - הצעיר מבין האחים למשפחת ברנקו. פלייבוי חובב מסיבות.
  • סראנו - מנהיג הקומנדו סומברה, הכנופיה שחטפה את פביאנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משחקי מקס פיין מקבלים רימייק מאת היוצרים המקוריים, באתר www.gadgety.co.il, ‏2022-04-07
  2. ^ Max Payne movie, IGN Movies, June 27th 2005