מצפה מודיעין
 | |
| מצפה מודיעין ביער בן שמן | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מגדל תצפית |
| מיקום |
נפת רמלה  |
| בעלים | הקרן הקיימת לישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1963 |
| חומרי בנייה | בטון |
| אדריכל | ס. גרוספלד |
| סגנון אדריכלי | ברוטליזם |
| מידות | |
| גובה | 8 מטרים מטר |
| קואורדינטות | 31°56′57″N 34°57′25″E / 31.94911111°N 34.95702778°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   מצפה מודיעין  | |
  | |
מצפה מודיעין הוא מגדל תצפית שריפות ביער בן שמן, אחד מ-42 מגדלי תצפית שריפות שהקומו ביערות הקרן הקיימת. הם נועדו לשמש לתצפית לצורך התרעה והגנה מפני שריפות. החל מסוף שנות ה-90, לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות לאיתור מוקדי השריפות, המגדלים לרוב אינם מאוישים[1].
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדרך למצפה מסתעפת דרומה מכביש 443 כ-2 ק"מ מזרחית למחלף בן שמן. המקום הוא צומת דרכים ביער דרך אחת יורדת דרומה לעבר הפגודה התאילנדית ותל גמזו. דרך אחרת יוצאת צפונה, עוברת מתחת לכביש 443, חולפת ליד אנדרטת הזיכרון ליהודי לוב ומגיעה לתל חדיד.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיר אבו סלאמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד 1948 היה במקום כפר ערבי קטן בשם דיר אבו סלאמה, כפר בת של הכפר ח'דיתה, שהיה ממוקם כקילומטר מצפון לו.
בסקר משנת 1882, שערכה הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, מתואר המקום ככפר קטן הממוקם על גבעה.
במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בדיר אבו סלאמה הייתה אוכלוסייה של 30 נפש, כולם מוסלמים[2]. בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 60 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 1,195 דונם. אשר מתוכם הוקצו 41 דונם לחקלאות שלחין, ו-695 לגידולי דגנים[3]. בתקופת המנדט היה שייך הכפר לנפת רמלה[4].
הכפר נכבש ותושביו גורשו ב-13 ביולי 1948 במהלך מבצע דני[5]. בשנות ה-50 זה היה מקום לאימוני חי"ר של צה"ל. ובמקביל נטעה בו הקרן הקיימת יער.
מצפה מודיעין[עריכת קוד מקור | עריכה]
המגדל הוקם ב-1963 כשהיער היה עוד צעיר. גובהו 8 מטרים והוא נמצא בגובה 174 מטרים מעל פני הים. הוא בנוי כחרוט הפוך מבטון חשוף ומעוצב כלפיד המסמל את המרד החשמונאי, בעל שתי קומות. גרם מדרגות מקיף אותו מהבסיס עד לעמדת התצפית. המגדל משמש את תצפיתני קק"ל בלבד ובדרך כלל אינו פתוח לקהל. הוא נמצא במרכז היער וצופה אל מרחבי יער בן שמן, מישור החוף, השפלה והרי ירושלים. צמוד למגדל נבנה אמפיתיאטרון לאירועים[6]. את הכסף לבניית המגדל והאמפיתיאטרון תרם הארגון היהודי אמריקאי "ארבעטער פארבנד" (ברית הפועלים) והוא נחנך ב-4 באוגוסט 1963[7].
בקיץ 1969 ערכה במקום תנועת הצופים העבריים אירוע ג'מבורי, בהשתתפות 12,000 חניכים לציון 50 שנה להקמת התנועה[8].
בשנת 1985, קיבלה משפחה ממושב שילת את הזיכיון להפעיל את האתר, והיא ערכה בו שורה של מופעי רוק, בין השאר הופיעו במקום דני סנדרסון, שלמה גרוניך, נורית גלרון ואחרים[9]. החל משנת 1988, הופעל במקום גם גן אירועים[10].
ב-2015 הוקם ליד המצפה, חניון "חנה וסע" על מנת להקטין את עומס התחבורה בכביש 1[11].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
משה גלעד, הגורל העגום של מגדלי תצפית אש, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2014
- ^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Ramleh, p. 22
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 164
- ^ תקנות העברת קרקעות, הצופה, 29 בפברואר 1940
- ^ בני מוריס, קורבנות. תולדות הסכסוך הציוני-הערבי. 2001-1881, ראשון לציון: עם עובד, 2003, עמ' 81
- ^ שפי גבאי, מצפה ואמפיתיטרון במודיעין, דבר, 3 בנובמבר 1963
- ^ מגדל תצפית על ע"ש ה"פרבנד", למרחב, 5 באוגוסט 1963
- ^ 12 אלף צופים בג'מבורי הישראלי, למרחב, 3 ביולי 1969
- ^ יוסי חרסונסקי, אמפיתיאטרון חדש לפופ, מעריב, 7 באוגוסט 1985
- ^ גילה מצא, את ואתה עושים זאת באתר הסטורי, מעריב, 3 ביולי 1988
- ^ המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה הקמת חניוני "חנה וסע" זמניים, באתר גלובס, 4 באוגוסט 2015
