גמזו (מושב)

גִמזוֹ
שלט בכניסה לגמזו
שלט בכניסה לגמזו
שלט בכניסה לגמזו
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית חבל מודיעין
גובה ממוצע[1] ‎105 מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת פועלי אגודת ישראל
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 1,194 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.3% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10
http://www.gimzo.org.il

גִּמְזוֹ הוא מושב דתי, הממוקם ליד יער בן שמן, בין מודיעין לבין לוד ובסמיכות לשוהם. המושב ממוקם ממזרח למחלף דניאל ולכפר דניאל ומדרום למחלף בן שמן, ושייך למועצה האזורית חבל מודיעין. במושב מתגוררות כיום קרוב ל-250 משפחות.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם גמזו מוזכר לראשונה כבר בתנ"ך (משוער שנת 740 לפנה"ס) כאשר פלשתים כבשו את היישוב מידי אחז מלך ישראל (דברי הימים ב' כח' יח')[3][4]. מושב גמזו היה מקום משכנו של התנא נחום איש גמזו (מורו של רבי עקיבא), שנהג לומר על כל דבר "גם-זו לטובה" על שם מקום ישובו[5].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1917 כאשר הבריטים כבשו את הארץ, תחת פיקודו של הגנרל אדמונד אלנבי. מוזכר השם ג'ימזו, כנקודת כינוס לדיוויזיה 52 הבריטית שעלתה לירושלים דרך מעלה בית-חורון[3].

במלחמת העצמאות, במבצע דני כבשה חטיבת יפתח את היישוב ג'ימזו ב-10 ביולי 1948[3].

המושב הוקם ב-י"א באדר ה'תש"י, 28 בפברואר 1950 על אדמות הכפר הערבי ג'ימזו, שתושביו ברחו וגורשו ממנו במלחמת העצמאות, ואשר שימר ככל הנראה את שם העיר המקראית "גִּמְזוֹ". בטקס העלייה על הקרקע נכחו הרב ברוך הגר האדמו"ר של חסידות סרט ויז'ניץ ויעקב כ"ץ מפועלי אגודת ישראל[6]. בין הנואמים בטקס העלייה לקרקע של המושב גמזו היה גם הרב ישראל משה אולבסקי.

ההתיישבות הראשונה בגמזו הייתה קבוצה של חסידי סאטמר ונדבורנא ועולים חדשים ממרוקו. עדיין יש במושב יהודים יוצאי מרוקו דוברי יידיש וחסידים הדוברים לאדינו ומרוקאית[דרוש מקור].

במשך השנים הידלדלו שורות המושב עד שבאמצע שנות השבעים הוחלט להקים במקום אגודה חקלאית שיתופית של פועלי אגודת ישראל ובשנת 1977 עלה על הקרקע גרעין של 12 משפחות צעירות, שעסקו בחקלאות, בעיקר במטעים נשירים, הדרים וגידולים חד שנתיים (עגבניות, מלונים ועוד).

היסטוריה מאוחרת והווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-80 וה-90 התרחב המושב לכשבעים משקי בית. בסוף שנות התשעים הוקמה במושב הרחבה, שנחלותיה חולקו בהגרלה בין המשפחות החברות במושב. חלק מהנחלות נשמרו עבור בנים ממשיכים וחלקן נמכרו לתושבים חדשים. במשך שנים בודדות הכפיל המושב את גודלו והפך למושב עובדים.

במושב חמישה בתי כנסת, עבור חסידים, יוצאי תימן, יוצאי עדות המזרח, חסידי חב"ד ובית כנסת מרכזי שבו מתפללים לפי נוסח החזן, בדרך כלל נוסח אשכנז או נוסח ספרד.

האפשרויות להפוך את האדמה החקלאית לעסקי נדל"ן גרמו לקרע במושב בין מי שרצו לשמר את האופי החקלאי של המקום ומי שרצו ליהנות מפירות הפיתוח. בחלוף השנים התעמעמה המחלוקת העזה, והתגבשה קהילתיות גם בין תושבי המושב הוותיקים לבין התושבים החדשים, חלקם בהרחבת המושב וחלקם בבתים מושכרים או קנויים במושב הישן. מספר מועט של משפחות ממשיכות לעסוק בחקלאות ומעבדות את רוב השטח. הגידולים המרכזיים כיום בחקלאות גמזו הם מטעים של פירות הדר ושל זיתים, יחד עם כרמים ומעט גידולים נשירים.

בחודש אלול ה'תשס"ג נפתחה ביישוב הישיבה הקטנה הלאומית דרך חיים אך לאחר שבוע עזבה את המקום ועברה לקריית החינוך במושב שעלבים. עם זאת, היא עדיין מכונה בציבור בשם "גמזו".

בשנת ה'תשע"ט הוקמה ביישוב "ישיבת גמזו"- ישיבה גבוהה בראשות הרב מוטי דיאמנט

מבנה ומיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב מתחלק לשני חלקים עיקריים: המושב הוותיק וההרחבה. במושב הוותיק, שאינו מתוכנן, שלושה רחובות, המסודרים על פי האות הראשונה בשמם: רחוב האלון, רחוב הברוש ורחוב הגפן. שמות הרחובות במושב נקראים בשמות של צמחים ועצים. בניגוד לסידורם האלפביתי, הרחובות הוקמו בסדר ההפוך מזה שמרמזים עליו שמותיהם – וכך הם גם נקראים בפי תושבי המושב: רחוב הגפן הוא רחוב ראשון, רחוב הברוש – רחוב שני ורחוב האלון הוא רחוב שלישי, כולם במלעיל.

בהרחבה שני רחובות, רחוב הדקל ורחוב ההדס.

כל הרחובות במושב הישן ורחוב ההדס (שבצמוד אליו נמצא רחוב הדקל) יוצאים ממרכז המושב, שבו שלושה מבתי הכנסת, מקווי טהרה לגברים ולנשים, מועדון המושב (המתפקד כמתנ"ס, ספרייה ואולם שמחות), סניף בני עקיבא מקומי, מזכירות המושב, מרפאה של קופת חולים כללית, צרכניה, ירקניה, שישה גני ילדים, גנים ציבוריים וגני משחקים.

ביציאה מהמושב, בין גמזו לכפר דניאל, ישנה כיכר שהוקמה במקום צומת טי ישן שהיה במקום, לאחר תאונה שגרמה למותה של ילדה בת המושב. הכיכר נקראת כיכר ענבל על שם הילדה, ענבל זכריה, שעל שמה נקראת גם ספריית המושב. סמוך למושב נמצאים שני מחלפים מרכזיים של כבישים 1, 6, 443 ו-444מחלף דניאל ומחלף בן שמן, מה שממקם אותו על שלושה צירים מרכזיים. נקודת גישה לתחבורה ציבורית מהמושב נמצאת בצומת המרוחק כשני קילומטרים מכיכר ענבל, המחולק לשני צמתים צמודים – צומת גמזו וצומת מודיעים, שמהם ניתן להגיע לכבישים הנ"ל ועוברים בהם קווי תחבורה ציבורית לירושלים, מודיעין, לוד, ראשון לציון ועוד. נקודת הגישה הקרובה ביותר של תחבורה ציבורית מהמושב לתל אביב נמצאת בצומת מצפה מודיעין הסמוך.

ליד המושב, בשיפולי יער בן שמן, נמצאת אנדרטה גדולה לשלושה ממפקדי ההגנה בתל אביב: ישראל שחורי, שורה אושרוביץ ויחזקאל בן דוד, שנהרגו במקום זה במלחמת העצמאות, ב-20 ביולי 1948, בעלות רכבם על מוקש.

תל גמזו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט על גמזו מתל גמזו

בצמוד למושב נמצא תל גמזו. באתר נמצאו שרידים וחרסים מתקופות שונות שראשיתם בתקופת הברונזה הקדומה (האלף השלישי לפנה"ס). בגמזו שכנה עיירה יהודית בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד. על התל שכן הכפר הערבי ג'ימזו שנכבש ונהרס במלחמת העצמאות.

למרגלות התל נמצא בור מים עתיק שמזוהה עם הכפר ג'ימזו, הבור נחסם על ידי המועצה.

התל נקרא תחילה "מצפה השניים", לזכרם של שני לוחמי הפלוגה הדתית של חי"ש תל אביב שנפלו בקרב על כיבוש ג'ימזו במסגרת מבצע דני במלחמת העצמאות. במהלך השנים שינה התל את שמו ל"מעלות יהונתן" לזכרו של יהונתן איינהורן, בן המושב שנפל במלחמת לבנון השנייה.

בפסגת התל הוקמה מרפסת תצפית מקורה לזכר יהונתן איינהורן ושני לוחמי הפלוגה הדתית. מדרגות עץ על שמו של יהונתן נמצאות בתחילת העלייה לתל, ליד הכניסה למושב.

אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האישים הבאים קשורים למושב גמזו:

שריד לבית מהיישוב ג'ימזו שעל שטחו הוקם מושב גמזו

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גמזו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ 1 2 3 אודות, באתר מושב גמזו
  4. ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ח, פסוק י"ח:

    ופלשתים פשטו בערי השפילה והנגב ליהודה וילכדו את בית שמש ואת איילון ואת הגדרות ואת שוכו ובנותיה ואת תמנה ובנותיה ואת גמזו ואת בנותיה ויישבו שם

  5. ^ אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת צ'צ'יק תל אביב, כרך ב', עמ' 661, נחום איש גמזו.
  6. ^ מושב עובדים חדש של פועלי אגודת ישראל, הצופה, 1 במרץ 1950