מפת רענן

מפת רענן היא מפת קוד לביטחון שוטף אשר שימשה את צה"ל ברמת הגולן בתקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים. בזמן מלחמה היה צריך להחליף את המפות.^[1]

המפה (למעשה סדרת מפות) הייתה מפה טופוגרפית של רמת הגולן בקנה מידה 1:50,000, שעליה סומנו מכשולים לרק"ם, שמות קוד של צירים, מוצבים, ואזורים שולטים שעשויים להיתפס על ידי כוחות ישראל וסוריה במקרה מלחמה. המפה המקבילה ששימשה בחזית הדרום נקראה מפת סיריוס. בעת מלחמה היה צריך להחליף את מפת הקוד, אולם בשל ההפתעה עם פרוץ המלחמה המפה לא הוחלפה. בזמן כיבוש המובלעת הסורית על ידי צה"ל חולקה לכוחות מפת רענן מזרחית של שטחי סוריה עד דמשק.

בעקבות המלחמה הורד סיווג המפה מ"סודי" ל"בלתי מסווג" וקטעים ממנה הופיעו בספרים על המלחמה כמו גם במאמרים ובאתרי הנצחה. השמות בהם השתמשה המפה נצרבו בזיכרון הציבורי והם משמשים עד היום לתיאור מהלכי המלחמה. צירים כגון "אמריקה", "יבשה", "פלא", ו"מחזה" זכורים היום בעיקר בשמותיהם במפת רענן.

ביאור המפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציר צין-מיורקה - ציר מזרעת בית ג'אן שנמצאת בשטח סוריה- מסעדה (ישוב)-בניאס, כיום כביש 99
ציר יבשה – כיום כביש 91, מקשר את גשר בנות יעקב דרך נפח (מחנה יצחק) מזרחה מצפון לעיר קונייטרה, זה הציר העיקרי המחבר את דמשק למרכז רמת הגולן
ציר מחזה - דרך כביש הנפט - חוצה את רמת הגולן מצפון לדרום
ציר פלא – בחלקו הצפוני כיום כביש 978 מהכפר מסעדה בצפון הגולן, דרומה ומערבה דרך מחנות קלעה, דרך צומת ארמון האמיר פעור היא צומת וואסט, משם דרומה דרך צומת מחצבת נפח, דרומה במקביל מצד מזרח של כביש הנפט ועד חושניה
ציר כביש - דרך העולה מצפון מזרח הכנרת עד להצטלבות עם ציר הנפט ומשם מזרחה לגבול, כיום כביש 87
ציר פיקרדו - דרך עליה לרמת הגולן דרך מעלה גמלא, כיום כביש 869
ציר טפה - דרך העולה מדרום רמת הגולן מעל חמת גדר- נעה צפונה במקביל לגבול - מגיעה עד הר פרס. כיום זה קטע דרומי של כביש 98 המקשר בין ישובי דרום הגולן