אנדרטאות גדס"ר 134
.JPG) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אנדרטה  |
| מיקום |
עין זיוון |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1975 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1975 |
| יוצר | צבי לישר ורבקה קרן |
| קואורדינטות | 33°05′38″N 35°47′54″E / 33.093916666667°N 35.79825°E |
|
(למפת אצבע הגליל רגילה)   אנדרטאות גדס"ר 134 | |
  | |
.JPG)
.JPG)
אנדרטאות גדס"ר 134 הן שלושה אתרי הנצחה שהוקמו לזכר חללי הגדוד: אנדרטת זיכרון בפארק העוצבות שבלטרון, אנדרטת זיכרון לשלושים וחמישה נופלי הגדוד ואנדרטת זיכרון לשמונת לוחמי הגדוד שנפלו כאשר הנגמ"ש שלהם נפגע פגיעה ישירה מפגז סורי[1].
הגדס"ר במלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גדס"ר 134 הוקם ב-1972, והיה אחד מתוך מספר גדודי סיור שהוקמו בצה"ל בתחילת שנות ה-70. גדודי הסיור היו גדודים מעורבים של טנקים ונגמ"שים אשר היו תחת פיקודה הישיר של אוגדה. גדס"ר 134 צורף לאוגדה 36, וערך את אימון ההקמה בחורף 1972.
עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים היה הגדוד ללא מג"ד ורס"ן חנני תבור, הסמג"ד, נטל את הפיקוד על הגדוד. הגדוד צורף לחטיבה 179 בפיקודו של רן שריג והשתתף בקרבות הבלימה והדיפת הצבא הסורי בגזרת חושניה. הגדוד כלל שלוש פלוגות מעורבות של טנקים ונגמ"שים, ופלוגת ג'יפים. בפריצה לסוריה היה הגדוד הכוח המוביל בהבקעה לכיוון חאן ארנבה וסבל אבדות כבדות. 35 מלוחמי הגדוד נהרגו במלחמה זו. שמונה מהם נהרגו מפגיעה בנגמ"ש שלהם ערב הפריצה לסוריה. לאחר המלחמה פורק הגדוד.
האנדרטאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לזכר הנופלים של גדוד זה הוקמו שלושה אתרי זיכרון:
אנדרטת גדס"ר 134 בכניסה לעין זיוון[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנדרטת גדס"ר 134 נמצאת בחניון קק"ל מול הכניסה לקיבוץ עין זיוון. במקום מונצחים 35 נופלי הגדוד במלחמה. ב-2013 הותקן במקום לוח אבן עליו רשום סיפור הגדוד במלחמה. לצד האנדרטה ישנו הפסל "אם מבכה את בנה" של הפסלת רבקה קרן שבנה אילן היה קצין שריון בגדוד ונפל בקרבות הבלימה בשמונה באוקטובר ליד ציר הנפט וצומת המפלים. במקום גם טנק שרמן ותותח 122 מ"מ סורי.
אנדרטת הנגמ"ש התאנה והארז[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-10 באוקטובר 1973, ערב סוכות תשל"ד התרכזו נגמ"שים של הגדס"ר כהכנה לפריצה לסוריה. הסורים איכנו את מקומם ופתחו באש. החיילים קפצו לתוך הנגמ"שים וסגרו את הדלתות אך פגז אחד חדר לתוך אחד הנגמ"שים. בהתפוצצות נהרגו שמונה לוחמים ואחד נפצע קשה. בתחתית הנגמ"ש נפער חור וזמן קצר לאחר המלחמה נשתל בו ארז שהפך עם השנים להיות עץ מרשים. העץ נשתל על ידי חבר הכנסת לשעבר משה פלד שאחד הנופלים היה גיסו[2]. סמוך לו נמצא עץ תאנה שמפירותיו נהנו הלוחמים. המקום הפך לאתר זיכרון ובו סיפור העצים, שמות הנופלים, שלט הסבר והנגמ"ש ההרוס מתוכו בוקע הארז.
האנדרטה נמצאת כ-100 מטר מערבית לכביש 98, כק"מ צפונית לצומת אלוני הבשן.
בשנת 2019 הושחתה האנדרטה וחלקים מהנגמ"ש נגנבו.
אנדרטה בפארק העוצבות בלטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
האנדרטה הוקמה בפארק העוצבות באתר יד לשריון לזכר הנופלים ולכבוד הלוחמים של הגדוד במלחמת יום הכיפורים. האנדרטה הוקמה בשנת 2018. טקס הסרת הלוט מעל האנדרטה נערך ב-5 ביוני 2018.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר הנצחה לזכר חללי גדוד סיור 134 באתר יזכור
- גדס"ר 134, באתר "יד לשריון"
- אנדרטת התאנה והארז, באתר "טיולי"
- אורי מילשטיין, המאבק הנעלם: הקרב בחאן ארינבה שצמרת הצבא התאמצה להסתיר, באתר מעריב אונליין, 25 בפברואר 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נקראת: אנדרטת הנגמ"ש והארז, אנדרטת הנגמ"ש, אנדרטת התאנה והארז, ארז השמונה.
- ^ עץ הארז הבודד - באתר ערוץ 7
