מערבולת פולארית

מערבולת פּוֹלארית (נקראת גם ציקלון מינוֹגנוֹ, ציקלון ארקטי וציקלון סאב-פולארי, באנגלית: Polar Vortex) היא ציקלון גדול, לרוב יציב (קיים לאורך השנה כולה), הממוקם קרוב לאחד או שני הקטבים הגאוגרפיים. בכדור הארץ, המערבולות הפולאריות ממוקמות מאמצע הטרופוספירה ועד הסטרטוספירה. הן מקיפות את הקוטב או נקודה באזור הקוטב ומכילות שטח עצום. אזורי קור אלו המאופיינים על ידי לחץ נמוך מתחזקים בחורף ונחלשים בקיץ^[1]. קוטרן בין 1,000 ק"מ ל-2,000 ק"מ בהן סובב באופן טיפוסי האוויר נגד כוון השעון (בקוטב הצפוני), כאשר הסיבה לסיבוב זה, היא (כבכל ציקלון) כוח קוֹריוֹליס.

המערבולת הארקטית בעלת שני מרכזים, האחד ליד האי בַּאפִין (Baffin Island) והאחר מעל צפון מזרח סיביר^[2]. בקוטב הדרומי הוא נוטה להיות ליד מדף הקרח רוֹס, ליד קו האורך 160 מערב. כאשר מערבולת הקוטב חזקה, הרוחות המערביות (Westerlies) מתחזקות. כאשר המערבולות נחלשות, הזרימה הכללית לאורך קווי האורך מתמזגת ונוצרים פרצי קור^[3]. עקב המערבולות נפוצה תופעת ריקון אוזון, במיוחד בחצי הכדור הדרומי, המגיעה לשיאה באביב.

ריקון שכבת האוזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכימיה של הציקלון הסאב-פולארי באנטארקטיקה יוצר ריקון חמור של שכבת האוזון. החומצה החנקתית בענני הסטרטוספירה הקוטבית מגיבים עם Chloroflourocarbon) CFC) ויוצרים כלור המשמש כקטליזטור להרס הפוטו-כימי של האוזון^[4]. ריכוזי כלור נבנים לאורך החורף, וההרס של האוזון מגיע לשיאו כאשר השמש חוזרת באביב. עננים אלו יכולים להיווצר רק בטמפרטורות הנמוכות מ 80°C-. התופעה חמורה פחות באופן משמעותי בקוטב הצפוני עקב משטרי זרימת האוויר שם המאפשרים חילופי חומרים לאורך קווי האורך.

אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפרקות של המערבולת הקוטבית גורמת לאירוע המכונה התחממות סטרטוספרית פתאומית, אשר עשויה לגרום לתופעות מזג אוויר קיצוניות.

צפון אמריקה, ינואר 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

גל הקור של 2014 בצפון אמריקה (2014 North American cold wave) הייתה אירוע מזג אוויר קיצוני בו המערבולת הפולארית של הקוטב הצפוני, גרמה ככל הנראה לאנומליה אקלימית של זרם סילון בקנדה וארצות הברית, אשר הובילה לשיאי טמפרטורה שליליים במספר מדינות בארצות הברית, שלג כבד וגשמים עזים, ביטול אלפי טיסות וכן עשרות הרוגים.

מערבולת חמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערבולות הפולאריות על כדור הארץ, צדק, מאדים ונוגה קרות יותר מסביבתן, אך מתצפיות אינפרא-אדומות שהתקבלו ממצפה הכוכבים קק בשנת 2004, עלה כי בקוטב הדרומי של כוכב הלכת שבתאי, קיימת מערבולת פולארית יציבה חמה (המופע היחיד הידוע במערכת השמש). הטמפרטורה על פני שבתאי נעה סביבות 185°C- כאשר במערבולת הטמפרטורה מטפסת עד 122°C- וזו כנראה הנקודה החמה ביותר על פני כוכת הלכת. מערבולת זו היא בערך בגודל כדור הארץ ועם רוחות במהירות של 550 קמ"ש^[5].

מחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחרונה השקיעו ממשלות ארצות הברית ואוסטרליה מימון לתוכנית מחקר כיצד משפיעות המערבולות הפולאריות על הבצורות באוסטרליה. החוקרים מקווים כי ניתן יהיה ללמוד מדוע הבצורות של דרום אוסטרליה מחמירות והאם ישנו קשר ישיר בין הפעילות האקלימית הפולארית לבין תופעות אקלימיות במקומות אחרים על פני כדור הארץ.^[6]