הקוטב הדרומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקומו הסמלי של הקוטב הדרומי. דגלי המדינות שחתמו על ההסכם האנטארקטי מסודרים סביבו. ברקע ניתן לראות את הכיפה הישנה של תחנת הקוטב. הכיפה זזה מהמקום המדויק של הקוטב הדרומי בשל תזוזת מדף הקרח שעליו היא יושבת
משלחות הגילוי שהגיעו ראשונות לקוטב הדרומי
תנועת הקוטב המגנטי הדרומי בשנים 1945–2000, על רקע קו החוף של אנטארקטיקה

הקוטב הדרומי הוא הנקודה הדרומית ביותר בכדור הארץ. הקוטב מצוי ביבשת אנטארקטיקה והוא למעשה נמצא בנקודה המרכזית של ציר כדור הארץ הדרומי. הטמפרטורות הממוצעות בקוטב הדרומי הן מינוס 28 מעלות בקיץ, ומינוס 60 בחורף. בשנת 1983 נמדד מזג האוויר הקר ביותר בקוטב - מינוס 89.2 מעלות.

הקוטב הגאוגרפי הדרומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוטב הגאוגרפי הדרומי הוא הנקודה שבה ציר סיבוב כדור הארץ חותך את פני האדמה. זוהי הנקודה אליה מתייחסים כאשר מזכירים את הקוטב הדרומי ללא פירוט נוסף.

הראשונים שהגיעו לקוטב הדרומי היו רואלד אמונדסן ומשלחת הקוטב הדרומי ב-14 בדצמבר 1911. מתחרהו הראשי של אמונדסן, רוברט פלקון סקוט ומשלחת טרה נובה, הגיע לקוטב 33 יום מאוחר יותר. בדרכם חזרה מתו סקוט וארבעת אנשי צוותו מרעב ומקור קיצוני. אחריהם ביקרה בקוטב משלחת בראשות אדמונד הילרי ואחר כך משלחת של ויוויאן פוקס. מאז היו מסעות רבים לקוטב הדרומי. האדמירל האמריקאי ריצ'רד בירד היה הראשון שטס מעל הקוטב הדרומי ב-29 בנובמבר 1929.

באזור הקוטב הדרומי נמצאת התחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט המאוישת באופן קבוע על ידי חוקרים ואנשי תחזוקה. התחנה הוקמה ב-1958 שנקראה השנה הגאופיזית הבינלאומית.

יבשת אנטארקטיקה נמצאת מעל הקוטב הדרומי, אולם לא זה היה המצב לאורך כל שנות קיומו של כדור הארץ, בשל נדידת היבשות. ההיטל של הקוטב הדרומי הגאוגרפי לתוך השמיים מגדיר את הקוטב השמיימי הדרומי.

הקוטב המגנטי הדרומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – השדה המגנטי של כדור הארץ

הקוטב המגנטי הדרומי הוא הנקודה הקרובה ביותר לקוטב הגאוגרפי הדרומי שבה השדה המגנטי בגובה פני הקרקע אנכי לפני כדור הארץ. מצפן רגיל, שיכול לנוע אך ורק במישור מאוזן, למעשה לא יפעל בו, ויצביע על כיוון אקראי.

הקוטב המגנטי הדרומי נע לאורך השנים בכיוון צפון-צפון-מערב. בשנת 2005 נמצא הקוטב הקוטב המגנטי הדרומי ב-64.5° דרום 137.9° מזרח, ובשנת 2010 נמצא ב-64.4° דרום 137.4° מזרח.

הקוטב הגאומגנטי הדרומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוטב הגאומגנטי הדרומי הוא הנקודה הקרובה ביותר לקוטב הגאוגרפי הדרומי, בה הציר של הדיפול המגנטי (ציר הדו-קוטביות) של כדור הארץ - "חותך" את פני כדור הארץ. זווית השדה המגנטי איננה ‎90°‏ בדיוק כי הדו-קוטביות בשדה המגנטי של כדור הארץ איננה "מושלמת" וקיימת חוסר סימטריות. אם כדור הארץ היה מגנט דו-קוטבי מושלם - הקטבים המגנטיים היו חופפים את הקטבים הגאומגנטיים.

מבחינה פיזיקלית, הקוטב המגנטי/הגאומגנטי הדרומי של כדור הארץ - הוא למעשה קוטב מגנטי צפוני, ולהפך. הקוטב הדרומי של כל מגנט נמשך לקוטב הצפוני של מגנטים אחרים, כך גם הקוטב הדרומי של מגנט מרחף (כמו, למשל, במצפן) יצביע לכיוון הקוטב דרומי הגאומגנטי (שהוא כאמור מגנט צפוני).

המיקום המדויק של הקטבים המגנטיים והגאומגנטיים - הן בצפון והן בדרום - משתנה באופן הדרגתי. בשנת 2005 נמצא הקוטב הגאומגנטי הדרומי ב-79.8° דרום 108.2° מזרח, ובשנת 2010 נמצא ב-80.0° דרום 108.0° מזרח.

ב-16 בינואר 1909 משלחת בראשות ארנסט שקלטון מצאה את הקוטב הדרומי המגנטי.

הקוטב הדרומי הלא-נגיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמצא ב-85°50′S 65°47′E / 85.833°S 65.783°E / -85.833; 65.783, בשטחה של היבשת האנטארקטית. זו הנקודה הרחוקה ביותר באנטארקטיקה מהאוקיינוס הדרומי. משלחת סובייטית הגיעה אליו לראשונה בשנת 1957. הם הקימו שם את תחנת סובטצקייה (Sovetskaya) ואיישו אותה במהלך הקיץ הדרומי של 1957–1958.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]