מלכה לוקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלכה לוקר
לידה 22 בנובמבר 1887
קוטי, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1990 (בגיל 102 בערך)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית, יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מלכה לוקר עם בעלה ברל בשנות ה-50

מלכה לוֹקֶרכתיב יידי: לאָקער; 22 בנובמבר 1887, קיטוב, גליציה18 בנובמבר 1990, ירושלים) הייתה משוררת יידיש, חוקרת ספרות ומתרגמת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכה לוקר נולדה ב-1887 בקיטוב שבגליציה. קיבלה חינוך יהודי מסורתי לצד חינוך כללי. היא למדה כמה שפות וגילתה כישרון בתחום הספרות והלשון. בשנת 1910 נישאה לבן דודה, ברל לוקר, לימים מנהיג ציוני מפורסם, והזוג הצעיר עקר ללמברג, בירת גליציה.

בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, יצאה עם בעלה לניו יורק. הם נדדו כמה שנים בין הבירות האירופיות וינה, ורשה ולונדון. עבודתו של ברל לוקר בהנהגת התנועה הציונית חייבה אותם לנדוד בין מרכזי היהודים השונים.

שיריה הראשונים של מלכה לוקר ביידיש החלו להתפרסם בשנת 1929 – תחילה בעיתונים ובכתבי עת ספרותיים, וכעבור שנתיים, בשנת 1931, יצא לאור ספר שיריה הראשון, "וועלט און מענטש" ("עולם ואדם").

בשנת 1932 ביקרה לוקר לראשונה, עם בעלה, בארץ ישראל. חוויות הביקור בארץ באו לידי ביטוי בספר שיריה השני, "דו" ("אתה"). בעת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט כתבה שירים על עמידת היישוב מול התקפות הערבים, בהם הפואמה הדרמטית "לוח מאורעות תרצ"ו", שתורגמו לעברית בידי הסופר והמחזאי אביגדור המאירי, ואף יצאו לאור בספר. בשנת 1936 השתקע הזוג בתל אביב.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, שהתה מלכה לוקר עם בעלה בלונדון, והייתה עדה להתקפות הנאצים על בריטניה. היא נתנה לכך ביטוי בשיריה. במשך השנים חקרה והוציאה לאור את מסותיה המקיפות על גדולי השירה הצרפתית.

בשנת 1948 חזרה מלכה לוקר עם בעלה לישראל. הם השתקעו בירושלים, וברל לוקר הגיע אז גם לתפקידיו הבכירים, קודם יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית, ואחר כך גם חבר הכנסת מטעם מפא"י. משנת 1953 ועד לפטירתם ישבו בני הזוג בדירה בירושלים; ברל לוקר נפטר בשנת 1972, ומלכה לוקר האריכה ימים וזכתה להגיע לגיל מאה ושלוש.

המשוררת אסתר מייבסקי היא בת אחיה.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • וועלט און מענטש: לידער; פארווארט פון חיים ליבערמאן, פריז: טריאנגל, 1931. (שירים)
  • דו: לידער, תל אביב: ים, 1932. (שירים)
  • שטעט, לונדון: נאראדיצקי, 1942.
  • די וועלט איז אָן א היטער, ניו יורק: אידישער קעמפער, 1947.[2] (שירים) (ראה אור בעברית)
  • זשאן ארטור רעמבאָ, ניו יורק: אידישער קעמפער, 1950. (על ז'אן ארתור רמבו) (ראה אור בתרגום לצרפתית ולעברית)
  • ראָמאנטיקער: דיַיטשלאנד, פרנקריַיך ענגלאנד, ניו יורק: די ברידער שולזינגער, 1958.[3] (ראה אור בתרגום לעברית)
  • ירושלים, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, תשכ"ז. (שירים על ירושלים)
  • שארל באָדלער, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, תש"ל. (מונוגרפיה על תולדות חייו ויצירותיו של שארל בודלר) (ראה אור בתרגום לעברית)
  • פּאָל ווערלען, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, תשל"ו. (ראה אור בתרגום לעברית)
  • ריינער מאריא רילקע; מלכה לאָקער, ריינער מאריא רילקע און זיין בוך פון די שעה’ן, ירושלים: [חמו"ל] (דפוס אחוה), תשמ"א 1981. ('ריינר מריה רילקה וספר השעות שלו'; מרבית הספר הוא תרגום שיריו ליידיש)

בתרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Malkah Locker, Gedichte, Wien: Fiba-Verlag, 1937. (בגרמנית)
  • Le poète qui s’enfuit: Jean Arthur Rimbaud, Bruxelles: Éditions Syntheses, [1950?]. (בצרפתית)
  • Poèmes, Jérusalem: [s. n.], 1976. (בצרפתית)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מלכה לוקר בוויקישיתוף

מפרי עטה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]