מיקלוש פראגו
 | |
| לידה |
24 בפברואר 1884 צ'ונגראד, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
15 במרץ 1972 (בגיל 88) תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה |
הונגריה, אוסטריה, הונגריה, רומניה, אוסטריה, מדינה פלסטינית |
  | |
מיקלוש פַרַאגוֹ (במקור גולדמן עד שנת 1899, בהונגרית: Faragó Miklós;[1] צ'ונגראד, 24 בפברואר 1884 – תל אביב, 15 במרץ 1972) היה עיתונאי יהודי-הונגרי, מוציא לאור, ניצול שואה שעלה לישראל בשנת 1946 מקים הוצאת "הרומן הזעיר", יחד עם שני בניו שעלו לישראל בתחילת מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פראגו סיים את לימודיו בתיכון בסולנוק ובסגד, לאחר מכן המשיך את לימודיו כסטודנט באוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד), ובשנת 1905 נכנס למקצוע העיתונאות. הוא הפך ראשית לכתב בעיתונים בארד, ולאחר מכן עבד במערכת העיתונות של "סגד והמחוז". משנת 1907 כבר עבד בעיתונים בבודפשט, משנת 1910 ועד סוף המהפכות בשנת 1919 עבד באֶשְט ("ערב" בהונגרית). עבודתו העיתונאית המצטיינת ביותר נופלת לתקופה זו. במהלך מלחמת העולם הראשונה שלח כתבות משדה הקרב. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית היה חבר במנהלת העיתונות ולאחר הנפילה היגר לאוסטריה, ומשם עבר לקלוז'-נפוקה שהפכה אז להיות חלק מרומניה. בתקופה זו הקים את "חברת הספרים וההפצה פאלאס", אותה פיתח להיקף משמעותי. הוא שב לאוסטריה בשנת 1926, ושנתיים לאחר מכן שב להונגריה בשנת 1928, אך לא הצליח לעסוק בעיתונות. בשנת 1932 ייסד את סדרת החוברות בכריכה רכה בשם "רומני הכרך" (הו') שפורסמו בין השנים 1932–1942. אלו היו רומנים בכריכה רכה (יומני משרתות) שנודעו במחירם "עשרה גרוש לחוברת" ובתוכן האיכותי שבהם. עד קיץ 1942, עד שנכנס לתוקפו צו שנקרא "יומני המשרתות"[2]. בעשר השנים הללו הוא הוציא לאור כמעט 1,000 סיפורים. בשנת 1939 הגיע מיקלוש פראגו לארץ ישראל עם אשרת תייר, ואחריו הגיעו לאשקלון באונית מעפילים שני בניו אברהם וישראל (אנדראש ואישטוואן). הוא סייע להם בהקמת הוצאת "הרומן הזעיר", וחזר בשנת 1940 לאשתו שנשארה בהונגריה. לאחר שאשתו נספתה, עלה בשנת 1947 לארץ ישראל, והצטרף לבניו בניהול ההוצאה. ההוצאה פעלה בין השנים 1939–1961 במהלכן יצאו לאור קרוב ל-1000 חוברות של "הרומן הזעיר", שהפך בשנת 1952 לשבועון "הקולמוס". חלק גדול מן החוברות היו תרגומים של ספרוני הסדרה שיצאו לאור בהונגריה[3]. הוא נפטר בתל אביב בשנת 1972.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פאל גויאש בודפשט, איגוד הספרנים והארכיבאים ההונגרים. 1939-2002
- צ'בה נג'י, לקסיקון מספרות המהגרים ההונגרית. בודפשט הוצאת ארגומנטום-המוזיאון הספרותי פטופי והמרכז לספרות עכשווית, 2000
- המוסד הפנסיוני לעיתונים הונגריים. דוח שנתי. עמ' 1940–1943
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אינדקס ביוגרפי המוזיאון הספרותי פטופי
- לקסיקון יהודי הונגרי עורך פטר אויווארי. 1929 257. מיקלוש פראגו (גישה מקוונת)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ A Belügyminisztérium 1902. évi 54979. sz. rendelete
- ^ Csáki Béla: A ponyvairodalom "megrendszabályozása" az 1940-es évek elején; in: Magyar Könyvszemle, 1988/1
- ^ גבריאל רוזנבאום, "הרומן הזעיר" ו"הקולמוס": ספרות פופולרית הונגרית מבודפשט לתל-אביב, קשר 26 (1999), עמ' 88-107