מיצג (יוכבד וינפלד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיצג
מידע כללי
אמן יוכבד וינפלד
תאריך יצירה 16 במאי 1976
טכניקה וחומרים מיצג; עירוב טכניקות

"מיצג" הוא מיצג ללא כותרת, שנוצר ובוצע בשנת 1976 בידי האמנית יוכבד וינפלד.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1976 הציגה ויכבד וינפלד תערוכת יחיד בגלריה דבל בירושלים (8 במאי 1976 - 22 במאי 1976). במסגרת התערוכה התקיים ב-16 במאי מיצג בגלריה, תחת השם "מופע".

בטקסט שנלווה להזמנה כתבה וינפלד:[1]

מופע זה הוא הראשון מסוגו שאני מקיימת. הוא קשור בחומר המוצג בתערוכה ומבוסס עליו.
במשך המופע יעשו מספר פעולות טקסיות בגופי. כל הפעולות תוכננו בקפדנות והן תבוצענה על פי הוראות מדויקות. המופע יוקלט בווידאוטייפרקורדר והסרט יהווה תיעוד

במיצג בוצע רצף פעולות שיצר מעין טקס היטהרות, שהתבסס גם על חלקים מן הספר "קיצור שולחן ערוך" מאת שלמה גאנצפריד. "יופיו של הטקסט, החיבור והעיסוק שלו בחומרים שמהם יצרתי עבודות באותה תקופה", תיארה וינפלד בראיון מאוחר, "הביאו אותי לשלבם יחד במיצג בגלריה דבל".[2] במהלכו של הטקס ישבה האמנית על כיסא בגלריה, ועברה פעולות שבוצעו על ידי סטודנטית שכונתה ד'. יעל גילעת ציינה את פעולת ההזרה של המיצג, שבה הועתק הטקס הפרטי אל המרחב הציבורי-אמנותי.[3]

בראשית הטקס ביצעה ד' קריעה בבגדה של וינפלד, ולאחר מכן הוקראו טקסטים ובהמשך בוצעו פעולות שונות, הקשורות להיבטים של דיני טומאה וטהרה, נידה ואבלות ביהדות. אילנה טננבאום תיארה את העבודה כביטוי פמיניסטי המשקף את היחס המסורתי ביהדות לאשה. "הטקסטים השונים", כותבת טננבאום, "יצרו מארג הכורך בין גופה של האישה ומניותה לבין יסודות של מוות ואבלות - זיקה המדגישה את מותה הסמלי של האישה בתוך הבניה תרבותית מבזה".[4]

הטקס תועד בסרט, שהוצג ב-23 ביוני באירוע "מיצג 76", שהתקיים בית האמנים תל אביב בתל אביב-יפו.[5] סרט זה אבד וכיום מוכר המיצג מתצלומי סטילס שצילמו דוד דרום ומיכה בר-עם. הצגה נוספת של הסרט נערכה ב"וידאו-טייפ" - אירוע של גלריה דבל ליום נעילת היריד הבינלאומי לאמנות בתל אביב-יפו ב-14 באפריל 1977.

העבודה הופיעה בפרסומים שונים אודות תולדות האמנות הישראלית החל משנות ה-80 של המאה ה-20. בין היתר בספר "אמנות ישראל" (1980, מסדה) "היבטים באמנות הישראלית של שנות השבעים: גבולות השפה" (1998, מוזיאון תל אביב לאמנות), "כתוב בגוף: פעולה בשידור חי" (2006, מוזיאון חיפה), "שנות ה־70 באמנות הישראלית: גופי עצמי" (2008, מוזיאון תל אביב לאמנות) "100 שנות אמנות ישראלית" (2010, מוזיאון ישראל) ועוד. תצלומי המיצג אף הוצגו בשנת 2018 בקירוב לתקופה בתערוכת הקבע של האמנות הישראלית במוזיאון ישראל.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו טקסט בארכיון גלריה דבל, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים.
  2. ^ על-פי דברי האמנית מתוך תכתובת עם דוד שפרבר (2011). ראו: שפרבר, דוד, "אמנות יהודית-פמיניסטית", באתר בצלאל, ינואר 2012.
  3. ^ ראו: גילעת, יעל, "מגדר, ריטואל ווידאו־ארט", עיונים בתקומת ישראל, כרך 7, עמ' 586
  4. ^ טננבאום, אילנה, כתוב בגוף: פעולה בשידור חי, מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה, 2006, עמ' 42.
  5. ^ ראו מודעה: מיצג 76, מעריב, 18 ביוני 1976