אברהם אלקנה כהנא שפירא – הבדלי גרסאות
כבר יש פה יותר מדי, וודאי לא כך |
←תולדות חייו: הרחבה |
||
שורה 46: | שורה 46: | ||
נולד ב[[ירושלים]] לרב שלמה זלמן כהנא שפירא{{הערה|נפטר ב[[י"א בטבת]] [[ה'תרצ"ה]]}} ולהענע רייזל (לבית זקס). הוא דור שישי בעיר. למד ב[[תלמוד תורה]] של [[ישיבת עץ חיים]] הירושלמית ב"[[בית הכנסת החורבה|חורבה]]" ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]], אצל הרב [[חיים מן]] והרב לייב רוחמקין (חותנו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]). אחר כך למד ב[[ישיבת תפארת צבי]] וב[[ישיבת חברון]] בראשות הרב [[משה מרדכי אפשטיין]], אשר קירב אותו{{הערה|שם=shteiner|1=הרב [[חיים שטיינר]], קוממיות, א' חשון תשס"ח}}, ואצל הרב [[יחזקאל סרנא]]{{הערה|שם=פרדס|{{HebrewBooks||הרב ר' מרדכי אליהו והרב ר' אברהם שפירא נבחרו כרבנים ראשיים|12461|הפרדס, אייר תשמ"ג, עמוד 29|עמוד=31}}}}. בצעירותו עמד בקשר עם רבנים בולטים כמו ה[[אברהם ישעיה קרליץ|חזון אי"ש]]{{הערה|1=חזו"א חושן משפט נזיקין סימן טו אות ד ד"ה והנה דיין.}}, הרב [[משה פינשטיין]]{{הערה| ראו "[[אגרות משה]]" (אבן-העזר כ"ד) שמתפלפל באריכות בדברי הרב שפירא ומכנה אותו "הרב הגאון המפורסם... רב גוברייהו דחכמי ירושלים הראויין להורות בכל התורה כולה"}}, הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] והרב [[איסר זלמן מלצר]], שהביא את חילופי המכתבים עמו בספרו "[[אבן האזל]]". |
נולד ב[[ירושלים]] לרב שלמה זלמן כהנא שפירא{{הערה|נפטר ב[[י"א בטבת]] [[ה'תרצ"ה]]}} ולהענע רייזל (לבית זקס). הוא דור שישי בעיר. למד ב[[תלמוד תורה]] של [[ישיבת עץ חיים]] הירושלמית ב"[[בית הכנסת החורבה|חורבה]]" ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]], אצל הרב [[חיים מן]] והרב לייב רוחמקין (חותנו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]). אחר כך למד ב[[ישיבת תפארת צבי]] וב[[ישיבת חברון]] בראשות הרב [[משה מרדכי אפשטיין]], אשר קירב אותו{{הערה|שם=shteiner|1=הרב [[חיים שטיינר]], קוממיות, א' חשון תשס"ח}}, ואצל הרב [[יחזקאל סרנא]]{{הערה|שם=פרדס|{{HebrewBooks||הרב ר' מרדכי אליהו והרב ר' אברהם שפירא נבחרו כרבנים ראשיים|12461|הפרדס, אייר תשמ"ג, עמוד 29|עמוד=31}}}}. בצעירותו עמד בקשר עם רבנים בולטים כמו ה[[אברהם ישעיה קרליץ|חזון אי"ש]]{{הערה|1=חזו"א חושן משפט נזיקין סימן טו אות ד ד"ה והנה דיין.}}, הרב [[משה פינשטיין]]{{הערה| ראו "[[אגרות משה]]" (אבן-העזר כ"ד) שמתפלפל באריכות בדברי הרב שפירא ומכנה אותו "הרב הגאון המפורסם... רב גוברייהו דחכמי ירושלים הראויין להורות בכל התורה כולה"}}, הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] והרב [[איסר זלמן מלצר]], שהביא את חילופי המכתבים עמו בספרו "[[אבן האזל]]". |
||
נשא את פנינה, אחותו של הרב [[שלום נתן רענן]], חתנו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]. שידך ביניהם הרב צבי יהודה הכהן קוק. בשנת תש"ה הוזמן ללמד ב[[ישיבת מרכז הרב]]{{הערה|שם=רביבים|1=הרב [[אליעזר מלמד]], רביבים, בשבע, ו' חשון תשס"ח}}, שבה לימד מעל שישים שנה{{הערה|שם=shteiner}}. |
נשא את פנינה, אחותו של הרב [[שלום נתן רענן]], חתנו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]. שידך ביניהם הרב צבי יהודה הכהן קוק. בשנת תש"ה הוזמן ללמד ב[[ישיבת מרכז הרב]]{{הערה|שם=רביבים|1=הרב [[אליעזר מלמד]], רביבים, בשבע, ו' חשון תשס"ח}}, שבה לימד מעל שישים שנה{{הערה|שם=shteiner}}, לאחר פטירת הרב [[יעקב משה חרל"פ]] מונה תחתיו לראשות הישיבה, בכפוף לסמכותו של [[צבי יהודה הכהן קוק|הרצי"ה]] והחל במסירת ה[[שיעור כללי]] בישיבה. |
||
בשנת [[ה'תשט"ז]] ([[1956]]) מונה הרב שפירא לחבר [[בית הדין הרבני]] בירושלים{{הערה|{{דבר||הנשיא מינה דיינים|1956/04/18|00405}}}} על ידי הרב הראשי, הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]. בשנת [[ה'תשל"א]] מונה ל[[אב בית דין]]. משנת [[ה'תשל"ד]] כיהן ב[[בית הדין הרבני הגדול]] וכחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]]{{הערה|{{אתר ישיבה|הרב=חיים שטיינר|קישור=https://www.yeshiva.org.il/midrash/6318|נושא=תולדות חייו של מרן הרב אברהם שפירא זצ"ל}}}}. |
בשנת [[ה'תשט"ז]] ([[1956]]) מונה הרב שפירא לחבר [[בית הדין הרבני]] בירושלים{{הערה|{{דבר||הנשיא מינה דיינים|1956/04/18|00405}}}} על ידי הרב הראשי, הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]. בשנת [[ה'תשל"א]] מונה ל[[אב בית דין]]. משנת [[ה'תשל"ד]] כיהן ב[[בית הדין הרבני הגדול]] וכחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]]{{הערה|{{אתר ישיבה|הרב=חיים שטיינר|קישור=https://www.yeshiva.org.il/midrash/6318|נושא=תולדות חייו של מרן הרב אברהם שפירא זצ"ל}}}}. |
||
שורה 54: | שורה 54: | ||
לקראת סיום כהונתם של הרבנים הראשיים, הרב [[שלמה גורן]] והרב [[עובדיה יוסף]], פעל הרב שפירא להארכת כהונתם ללא הצלחה. ב[[א' בניסן]] [[ה'תשמ"ג]] ([[15 במרץ]] [[1983]]) נבחר לכהונת [[הרב הראשי לישראל]]{{הערה|שם=רביבים}}. זאת, למרות הוראת חוק הרבנות הראשית לישראל לפיה בעת הבחירה על הרב הראשי להיות מי שטרם מלאו לו 70 שנה{{הערה|1=בהפרדס, אייר תשמ"ג, רשום שהרב היה בן 65 בעת בחירתו, כלומר נולד לכאורה בשנת [[1918]]}}. הרב שפירא זכה ל-80 קולות מתוך 136 קולות המצביעים, כאשר המתמודדים האחרים, הרב [[יצחק קוליץ]] והרב [[שאר ישוב כהן]] זכו ב-36 קולות ו-17 קולות, בהתאמה{{הערה|שם=פרדס}}. הרב שפירא כיהן בתפקיד 10 שנים, עד לניסן ה'תשנ"ג ([[1993]]) במקביל לרב [[מרדכי אליהו]]. |
לקראת סיום כהונתם של הרבנים הראשיים, הרב [[שלמה גורן]] והרב [[עובדיה יוסף]], פעל הרב שפירא להארכת כהונתם ללא הצלחה. ב[[א' בניסן]] [[ה'תשמ"ג]] ([[15 במרץ]] [[1983]]) נבחר לכהונת [[הרב הראשי לישראל]]{{הערה|שם=רביבים}}. זאת, למרות הוראת חוק הרבנות הראשית לישראל לפיה בעת הבחירה על הרב הראשי להיות מי שטרם מלאו לו 70 שנה{{הערה|1=בהפרדס, אייר תשמ"ג, רשום שהרב היה בן 65 בעת בחירתו, כלומר נולד לכאורה בשנת [[1918]]}}. הרב שפירא זכה ל-80 קולות מתוך 136 קולות המצביעים, כאשר המתמודדים האחרים, הרב [[יצחק קוליץ]] והרב [[שאר ישוב כהן]] זכו ב-36 קולות ו-17 קולות, בהתאמה{{הערה|שם=פרדס}}. הרב שפירא כיהן בתפקיד 10 שנים, עד לניסן ה'תשנ"ג ([[1993]]) במקביל לרב [[מרדכי אליהו]]. |
||
הרב צבי יהודה קוק העביר אליו בשנותיו האחרונות את סמכויות ניהול ישיבת מרכז הרב{{הערה|{{אתר ישיבה|הרב=חיים אביהוא שוורץ|קישור=https://www.yeshiva.org.il/midrash/13388|נושא=ראש ישיבת 'מרכז הרב'}}}}. בשנת [[ה'תשמ"ב]] ([[1982]]), לאחר פטירתו של הרב קוק, |
הרב צבי יהודה קוק העביר אליו בשנותיו האחרונות את סמכויות ניהול ישיבת מרכז הרב{{הערה|{{אתר ישיבה|הרב=חיים אביהוא שוורץ|קישור=https://www.yeshiva.org.il/midrash/13388|נושא=ראש ישיבת 'מרכז הרב'}}}}. בשנת [[ה'תשמ"ב]] ([[1982]]), לאחר פטירתו של הרב קוק, נותר בראשות הישיבה לצדו של הרב [[שאול ישראלי]]. באותה תקופה ייסד את [[מכון הרצי"ה]] המוציא לאור את כתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו הרצי"ה. מראשית כהונתו נוצר מתח בינו לבין קבוצת רבנים מהישיבה בראשות הרב [[צבי ישראל טאו]], שדרשה ממנו ומהרב [[שאול ישראלי]] למנות לצידם את הרב טאו ולהעניק סמכויות שוות. מה שהוביל לכך שלאחר שנים, בשנת [[ה'תשנ"ח]] ([[1997]]), עזבה קבוצה זו עם כמאתיים תלמידים את הישיבה והקימה את [[ישיבת הר המור]], לטענתם מפני כוונתו לפתוח מכון הוראה בישיבה, אך הדבר הוכחש על ידו. |
||
הרב שפירא נפטר ביום טוב ראשון של [[סוכות]], [[ט"ו בתשרי]] תשס"ח ([[27 בספטמבר]] [[2007]]) ב[[המרכז הרפואי שערי צדק|מרכז הרפואי שערי צדק]] בירושלים. |
הרב שפירא נפטר ביום טוב ראשון של [[סוכות]], [[ט"ו בתשרי]] תשס"ח ([[27 בספטמבר]] [[2007]]) ב[[המרכז הרפואי שערי צדק|מרכז הרפואי שערי צדק]] בירושלים. |
גרסה מ־03:02, 3 ביוני 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בשיעור | |||||
לידה |
12 במאי 1911 י"ד באייר ה'תרע"א ירושלים, ארץ ישראל | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
27 בספטמבר 2007 (בגיל 96) ט"ו בתשרי ה'תשס"ח ירושלים, ישראל | ||||
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים | ||||
מדינה | ישראל | ||||
השכלה | ישיבת חברון כנסת ישראל | ||||
תקופת הפעילות | ? – 27 בספטמבר 2007 | ||||
השתייכות | ציונות דתית | ||||
תחומי עיסוק | תלמוד, דיינות, הלכה, ארץ ישראל | ||||
תפקידים נוספים | הרבנות הראשית לישראל, ראש ישיבה | ||||
רבותיו | הרב משה מרדכי אפשטיין, הרב יחזקאל סרנא, הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק, הרב יעקב משה חרל"פ | ||||
תלמידיו | הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא, הרב יהושע מגנס, הרב מנחם בורשטין, הרב חיים שטיינר ועוד | ||||
חיבוריו | "שיעורי מרן הגר"א שפירא" (שישה כרכים), שו"ת מנחת אברהם (ארבעה חלקים), מורשה - שיחות לתורה ולמועדים (שני חלקים) | ||||
צאצאים | יעקב אלעזר כהנא שפירא | ||||
חתימה |
| ||||
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (כונה בפי תלמידיו "רֵבּ אברוֹם"; י"ד באייר ה'תרע"א[דרוש מקור][1] - ט"ו בתשרי ה'תשס"ח, 12 במאי 1911 - 27 בספטמבר 2007) היה הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג-ה'תשנ"ג (1993-1983), דיין בבית הדין הגדול וראש ישיבת מרכז הרב מאז פטירת הרצי"ה קוק בתשמ"ב, ועד פטירתו שלו. דמות רבנית מרכזית בציונות הדתית.
תולדות חייו
נולד בירושלים לרב שלמה זלמן כהנא שפירא[2] ולהענע רייזל (לבית זקס). הוא דור שישי בעיר. למד בתלמוד תורה של ישיבת עץ חיים הירושלמית ב"חורבה" בעיר העתיקה, אצל הרב חיים מן והרב לייב רוחמקין (חותנו של הרב שלמה זלמן אוירבך). אחר כך למד בישיבת תפארת צבי ובישיבת חברון בראשות הרב משה מרדכי אפשטיין, אשר קירב אותו[3], ואצל הרב יחזקאל סרנא[4]. בצעירותו עמד בקשר עם רבנים בולטים כמו החזון אי"ש[5], הרב משה פינשטיין[6], הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב איסר זלמן מלצר, שהביא את חילופי המכתבים עמו בספרו "אבן האזל".
נשא את פנינה, אחותו של הרב שלום נתן רענן, חתנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. שידך ביניהם הרב צבי יהודה הכהן קוק. בשנת תש"ה הוזמן ללמד בישיבת מרכז הרב[7], שבה לימד מעל שישים שנה[3], לאחר פטירת הרב יעקב משה חרל"פ מונה תחתיו לראשות הישיבה, בכפוף לסמכותו של הרצי"ה והחל במסירת השיעור כללי בישיבה.
בשנת ה'תשט"ז (1956) מונה הרב שפירא לחבר בית הדין הרבני בירושלים[8] על ידי הרב הראשי, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. בשנת ה'תשל"א מונה לאב בית דין. משנת ה'תשל"ד כיהן בבית הדין הרבני הגדול וכחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל[9].
בשנת תש"מ שימש כחבר במחלקת החקיקה שבמכון הרי פישל וכן כמבקר ראשי של מפעל 'אוצר הפוסקים'[10]. עמד באותה תקופה גם בנשיאות מכון מהרש"ל המוציא לאור כתבי גאונים וראשונים[11].
לקראת סיום כהונתם של הרבנים הראשיים, הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף, פעל הרב שפירא להארכת כהונתם ללא הצלחה. בא' בניסן ה'תשמ"ג (15 במרץ 1983) נבחר לכהונת הרב הראשי לישראל[7]. זאת, למרות הוראת חוק הרבנות הראשית לישראל לפיה בעת הבחירה על הרב הראשי להיות מי שטרם מלאו לו 70 שנה[12]. הרב שפירא זכה ל-80 קולות מתוך 136 קולות המצביעים, כאשר המתמודדים האחרים, הרב יצחק קוליץ והרב שאר ישוב כהן זכו ב-36 קולות ו-17 קולות, בהתאמה[4]. הרב שפירא כיהן בתפקיד 10 שנים, עד לניסן ה'תשנ"ג (1993) במקביל לרב מרדכי אליהו.
הרב צבי יהודה קוק העביר אליו בשנותיו האחרונות את סמכויות ניהול ישיבת מרכז הרב[13]. בשנת ה'תשמ"ב (1982), לאחר פטירתו של הרב קוק, נותר בראשות הישיבה לצדו של הרב שאול ישראלי. באותה תקופה ייסד את מכון הרצי"ה המוציא לאור את כתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו הרצי"ה. מראשית כהונתו נוצר מתח בינו לבין קבוצת רבנים מהישיבה בראשות הרב צבי ישראל טאו, שדרשה ממנו ומהרב שאול ישראלי למנות לצידם את הרב טאו ולהעניק סמכויות שוות. מה שהוביל לכך שלאחר שנים, בשנת ה'תשנ"ח (1997), עזבה קבוצה זו עם כמאתיים תלמידים את הישיבה והקימה את ישיבת הר המור, לטענתם מפני כוונתו לפתוח מכון הוראה בישיבה, אך הדבר הוכחש על ידו.
הרב שפירא נפטר ביום טוב ראשון של סוכות, ט"ו בתשרי תשס"ח (27 בספטמבר 2007) במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.
הוא נטמן בהלוויה רבת משתתפים[14] בבית הקברות בהר הזיתים סמוך לקבריהם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב שלמה גורן.
השקפתו
הרב שפירא ראה את ההלכה כחובקת את הכל ומקיפה את כל תחומי החיים[15]. בניגוד לרבנים אחרים מהציונות הדתית ייחס בפסיקת ההלכה מעט מאוד חשיבות, אם בכלל, לשיקולים מטא-הלכתיים, וראה בלימודי ההגות והמחשבה כלי לחיזוק קיום ההלכה ולא דבר המשפיע על ההלכה. הוא אמנם נתן מקום לחקיקה חדשה של המדינה מתוקף תקנות הקהל המוכרות על ידי ההלכה בתנאי שאינן סותרות את ההלכה, ולתקנות של הרבנות כאשר הדבר נדרש[16], אבל העדיף את הדרך השמרנית יותר של פרשנות הלכתית והתרחקות ככל הניתן משינויים וחידושים במקומות שחשש שיבואו לפסוק בעקבותיו פסיקות מרחיקות לכת מדי. כך למשל, אמר שעל אף שיש מקום ללימוד קבלה, אין לשנות מסדרי הישיבות שנקבעו מקדמת דנא ולמרות הצורך לכסוף לבניין המקדש ולהקרבת קרבנות, אין לעלות להר הבית ואין לאהבה לקבוע הלכה[17]. בהתייחסות לפיתוח טכנולוגי הלכתי לא שלל את הפיתוח, אך הדגיש שהסתדרו בעבר גם בלעדיו[18]. עם זאת, בעת כהונתו כרב ראשי התמודד עם בעיות סבוכות, כגון ההיתר שנתן לבצע השתלת לב במגבלות הלכתיות, וכן העלאתם ארצה של יהודי אתיופיה, וזאת בניגוד לדעתם של רבנים אחרים. פסיקה בולטת נוספת שלו היא שרגע המוות אינו בזמן הפסקת פעולת הלב, כדעות רבות בהלכה, זמן שכבר אי אפשר לבצע בו השתלות, אלא כמה דקות קודם, כאשר פוסקת הנשימה[19]. כקודמיו בתפקיד הרב הראשי, הוא נלחם בניסיונות להכניס רפורמים ונשים לתוך המועצות הדתיות. עם זאת, כאשר נשאל לגבי התמודדותה של דניאלה וייס לראשות מועצה מקומית קדומים אמר שיש לבחור במועמד המתאים ביותר לתפקיד[20].
לגבי רכישת כרטיסי פיס סבר שאין בזה חשש גזל של "המשחק בקוביא", משום שחז"ל אסרו רק כשהפרס מונח לפני המהמרים והם מטילים גורל מי יקבל את הכסף, ובמצב כזה המהמר מניח שכספו המונח לפניו יוחזר לו עם תוספת הרווח; ואילו כאן המפקיד את הכסף יודע שכסף זה לא יוחזר אליו, והדבר דומה יותר להשקעה בעסק[21].
כדיין בבית הדין הרבני הביע את עמדתו שבתי הדין צריכים להתרכז בטיפול בנושאי נישואים וגירושין כדי למנוע סחבת לבאים בפניהם. על כן, הוא סירב לדון בנושא הגנת הדייר, בו חוקי מדינת ישראל לא נתנו לבתי הדין סמכויות אכיפה, בטענה שספק אם הצדדים יבצעו את פסק הדין, ועל כן הדיון בנושא אינו אלא בזבוז זמן שיפוטי[22].
הביע דעות ציוניות, וראה את מדינת ישראל כ'אתחלתא דגאולה'[23] ואת הקמת המדינה כביטול הגלות. לגבי הבחירות לכנסת העשירית אמר שיש להצביע למפלגה דתית ולא למפלגה של דתיים וחילוניים התומכת בשלמות הארץ.
ביחסו אל הפוליטיקאים התבטא באמון כלפיהם שהם ממלאים את תפקידם כיאות. כך למשל אמר שחוק שחברי הכנסת הדתיים לא התנגדו לו הוא מן הסתם כשר שכן חברי הכנסת הדתיים מן הסתם היו מתנגדים לחוק לא כשר[16], ולגבי מלחמת שלום הגליל אמר שהמדינה מן הסתם פועלת כיאות ואינה יוצאת למלחמות סתם[24]. אולם כאשר המפד"ל קבלה החלטה בניגוד לדעת מועצת גדולי התורה בעניין בניית בית מלון על בית קברות בטבריה, בו ראה הרב שפירא בעיה הלכתית טהורה, נזף בחברי הכנסת של המפד"ל[25].
בזמן הסכמי אוסלו היה הרב שפירא בין מקימי "איחוד הרבנים למען ארץ ישראל" שקבע שמסירת שטחים שבשליטת ישראל לנכרים, אפילו תמורת הסכם שלום, מנוגדת להלכה. הוא קרא לחיילים שלא להישמע לפקודות המורות למסור שטחים לנכרים, בהן ראה פקודות שסותרות את התורה. על פסק-הלכה זה היו חתומים גם הרב משה צבי נריה והרב שאול ישראלי, כאשר לפניהם הוציא הרב שלמה גורן פסק דומה. באותה תקופה עורר העניין פולמוס רב. בראיון שנערך עמו[26] תהה הרב שפירא איך אדם שמפנה יישובים או שקורא לפנות יישובים יכול לקרוא לעצמו "דתי" אם באותו זמן הוא סבור שפינוי שכזה מנוגד להלכה. שימש גם כנשיא של תנועת קוממיות. אנשי מפלגת איחוד הלאומי-מפד"ל נהגו להתייעץ בו וברב מרדכי אליהו[27][28].
בסמוך ליישום תוכנית ההתנתקות קרא הרב שפירא לאנשי כוחות הביטחון לסרב פקודה, ובראיון עמו[29] אמר כי יש איסור תורה גמור להעביר קרקע של ישראל לנוכרי ואסור להשמע לפקודה כזו ואף לסייע לה. כשבעים רבנים תמכו בפסק הלכה זה[30]. בפסק הלכה מפורט[31] שנכתב סמוך להתנתקות עצמה, כתב הרב שמי שישתתף בגירוש לא יינקה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, ואסור להישמע לרבנים שאינם "גדולי תלמידי החכמים שבדור", שאם הם פוסקים בעניינים הללו, הרי הם בגדר "רשע שוטה וגס רוח", ואינם נחשבים לדעה הלכתית בנושא זה. על התנגדותו הנחרצת למסירת שטחי ארץ ישראל לזרים חזר גם במכתבו האחרון, שעליו חתם, יחד עם הרב מרדכי אליהו, ימים ספורים קודם לפטירתו[32].
לקראת שנת השמיטה ה'תשס"ח, חתם עם הרבנים מרדכי אליהו, דב ליאור, זלמן ברוך מלמד ויעקב אריאל על קריאה לציבור להצטרף לאוצר הארץ "התומך בחקלאים יהודים שרוצים לשמור שמיטה למהדרין", כלשונם. לקריאה זו הצטרפו מאות מרבני הציונות הדתית[33].
הרב שפירא סבר שהשיעורים בישיבה נועדו על מנת לפתח כיוונים חדשים, אך את עיקר הלמידה צריך כל בחור לעשות באופן עצמאי המתאים לאופיו. על כן יש לצמצם את מספר השיעורים שאליהם נכנסים התלמידים, הן בגמרא והן באמונה. עם זאת הוא ראה מעלה בשמיעת מספר סגנונות של שיעורים. גישה זו מיושמת עד היום בישיבת מרכז הרב.
משפחתו
אביו של הרב שפירא היה בנו של הרב צבי אשר, מראשי ישיבת המקובלים שער השמים. הרב שפירא הוא דור 27 לרש"י.
משפחתו של הרב שפירא היא משפחת דיינים. הרב שפירא עצמו שימש כחבר בית הדין הגדול ואחר כך כנשיאו. אחיו הרב שמואל היה אב"ד בירושלים. אחיינו הרב אליעזר שפירא היה גם דיין בבית הדין הגדול, ובנו של הרב אליעזר, הרב שלמה שפירא, משמש היום בתפקיד זה.
הרב שפירא היה נשוי לפנינה בת הרב יעקב אלעזר הירשוביץ, אחותו של הרב שלום נתן רענן, מנהל ישיבת מרכז הרב וחתנו של הרב קוק (נפטרה בה'תשע"ט[34]). לזוג נולדו ארבעה בנים: שלמה זלמן, הרב בן ציון (מחבר הספר "פני אברהם"[35] ומשמש כראש מכון הרצי"ה), והתאומים הרב יעקב אלעזר (שירש, על פי צוואת אביו, את מקומו בראשות הישיבה), והרב שמואל צבי (שנבחר בצוואת אביו למנהל הישיבה).
מתלמידיו הבולטים
- הרב איתמר אורבך - רב היישוב חשמונאים ור"מ בישיבת מרכז הרב
- הרב איתן איזמן - ראש מוסדות החינוך "נעם", לשעבר ראש לשכתו ברבנות הראשית
- הרב יעקב אריאל - רב העיר רמת גן
- הרב מרדכי שטרנברג - מראשי ישיבת הר המור
- הרב מנחם בורשטין - ראש מכון פוע"ה
- הרב משה ביגל - רב היישוב מיתר ומרבני צוהר
- הרב יהושע בן-מאיר - ראש ישיבת שבות ישראל באפרת לשעבר
- הרב שלמה בן חמו - רב העיר קריית גת
- הרב יצחק בן שחר - ראש ישיבת קדומים
- הרב פרופ' נריה גוטל - ראש מכללת אורות ישראל (לשעבר)
- הרב יחזקאל דאום - רב תנובה והמושב רמת מגשימים
- הרב משה דימנטמן - מראשי ישיבת כרם ביבנה
- הרב דוד חי הכהן - ראש ישיבת נתיבות ישראל בבת ים ורב שכונה בעיר
- הרב מיכאל הרשקוביץ - רב היישוב נריה ור"מ בישיבת מרכז הרב
- הרב ירחמיאל וייס - ראש הישיבה לצעירים
- הרב יהודה זולדן - מפקח מרכזי על הוראת תלמוד ותושבע"פ בחינוך הדתי
- הרב אהרון טרופ - ראש הישיבה התיכונית 'בני צבי'
- הרב אליקים לבנון - ראש ישיבת ברכת יוסף ורב המועצה האזורית שומרון
- הרב דב ליאור - רבה של חברון-קריית ארבע וראש ישיבת ניר קריית ארבע לשעבר
- הרב יגאל לרר - אב בית דין בפתח תקווה ור"מ בישיבת מרכז הרב
- הרב יהושע מגנס - ר"מ בישיבת מרכז הרב, לשעבר ראש האולפנית בתל אביב
- הרב אליעזר מלמד - רב היישוב הר ברכה וראש ישיבת הר ברכה
- הרב זלמן ברוך מלמד - ראש ישיבת בית אל
- הרב יואל מנוביץ'- ראש ישיבת הגולן
- הרב גדעון פרל - רב היישוב אלון שבות ולשעבר מראשי לשכתו ברבנות הראשית לישראל
- הרב שלמה קורח - רב העיר בני ברק
- הרב משה קליין - רב מרכז רפואי הדסה ורב שכונת כפר גנים
- הרב חיים שטיינר - ר"מ בישיבת מרכז הרב וראש רבני מפלגת תקומה.
- הרב אמנון שוגרמן - נשיא ישיבת הגולן
- הרב אליעזר שנוולד - ראש ישיבות ההסדר "מאיר הראל" במודיעין ובאופקים
- בנו הרב יעקב שפירא - ראש ישיבת מרכז הרב
- הרב שלמה שפירא - חבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים, נכד אחיו
מספריו
- שיעורי מרן הגר"א שפירא - סדרת ספרים של השיעורים הכלליים בתלמוד שנתן הרב שפירא בהיכל ישיבת מרכז הרב ונערכו על ידי הרב בנימין רקובר בשישה כרכים על אחת עשרה מסכתות: בבא בתרא, שבת-פסחים, כתובות-קידושין, יבמות-גיטין, בבא קמא-נדרים, בבא מציעא-סנהדרין. סדרת ספרים זו זכתה בפרס ירושלים וכן בפרס השר שפירא.
- מנחת אברהם - לקט מתוך פסקיו ומאמריו ההלכתיים של הרב שפירא (בארבעה כרכים).
- זכר יצחק - ספרו של רבי איצל'ה מפוניבז', שהוהדר על ידי הרב שפירא בצעירותו (ויצא לאור שנית בהוצאת מכון ירושלים עם חלקים נוספים שנערכו על ידי תלמידו ונכד אחיו, הרב שלמה שפירא).
- מורשה - שיחות למועדים - קובץ שיחות למועדי השנה המאגד בתוכו את כל שיחותיו של הרב למועדים אשר נאמרו בהיכל הישיבה. לספר נוסף חלק נוסף והוא קונטרס היושבת בגנים. חלק זה מאופיין בכך שהוא בעיקר דברי תורה קצרים. נערך על ידי הרב שמיר שינטופ הרב יוני אביב
- מורשה - קובץ שיחות ומאמרים, בעניין תורה, ארץ ישראל, חינוך, הנהגת הציבור, צניעות, לימוד תורה לנשים, סירוב פקודה, חוקי המדינה ועוד, וכן דברים על ראשי הישיבה הקודמים - הראי"ה קוק, בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, והרב שאול ישראלי. גם קובץ זה נערך על ידי הרבנים שינטופ ואביב.
- הגדה של פסח היושבת בגנים - הגדה לחג הפסח בצירוף רעיונות ופנינים על דברי חז"ל.
- אהבתי תורתך - 'פרקים בדרכי קניין תורה - משיחות מרן הרב אברהם אלקנה כהנא- שפירא זצ"ל', בעריכת אלעד אברהם כרמון, תשע"ח[36]. (הספר בקטלוג ULI)
וכן יצאה החוברת:
- "יומא דריגלא" - שיחות שנאמרו בעצרת הזיכרון השנתית לרב צבי יהודה הכהן קוק, המתקיימת בתענית אסתר.
הנצחה
- הכיכר המרכזית ביישוב מבוא חורון
- רחוב בעיר בית שמש
לקריאה נוספת
- הרב בנימין רקובר והרב יצחק דדון (עורכים), אמרי שפר - פנינים על התורה, שמועות והדרכות בלימוד של הרב שפירא
- הרב יצחק דדון, ראש דברך - עובדות וסיפורים שסיפר הרב שפירא, מסודרים לפי פרשיות השבוע, ובסופו "מראש אמנה" - קצת מהנהגותיו, אדר ה'תש"ע
- הרב חיים אביהוא שוורץ, מעמק אברהם ובאר אברהם - סיכום שיעורים כלליים שהעביר הרב אברהם שפירא, תולדות חייו וסיפורים עליו
- הרב יצחק דדון ודביר עמר, אב בתורה אב בחכמה - מאות סיפורים על סדר מסכת אבות, ה'תשע"ט
קישורים חיצוניים
על אודותיו
- מידע על שפירא, אברהם אלקנה כהנא בן שלמה זלמן בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת הפרסומים של אברהם אלקנה כהנא שפירא, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של אברהם אלקנה כהנא שפירא באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של אברהם אלקנה כהנא שפירא, באתר רמבי"ש
- תבנית:אתר ישיבה
- אזכרות ושיחות על הרב אברהם שפירא מפי תלמידיו, אתר ערוץ 7.
- הלויתו, ערוץ מאיר.
- פגישתו של הרב שפירא עם הרבי מחב"ד, סרטון באתר יוטיוב
- צנוע ותקיף, מקור ראשון, 17 באוקטובר 2007
- הרב שלמה אבינר, אמת מה נהדר מראה כהן גדול באתר כימיציון
- עשרות מאמרים ושאלות ותשובות, מתוך אתר מרכז הרב
- קובי סלע, הגאון הרב אברהם שפירא הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 27 בספטמבר 2007
- נדב שרגאי, "הכל זה הלכה" השיב בקריצה הרב שפירא לתלמידיו, באתר הארץ, 27.9.07
- תבנית:בשבע
- קובי נחשוני, עשרות אלפים ליוו את הרב שפירא למנוחות, באתר ynet, 28 בספטמבר 2007
- עצרת זיכרון ומספד במלאת ימי השבעה, צילום וידאו, אתר "מכון מאיר"
- עצרת זיכרון ומספד במלאת שנים עשר חודש, צילום וידאו:אתר מכון מאיר.
- גדעון פרל, שנה לפטירת מורנו הרב אברהם שפירא זצוק"ל, המעין תשרי תשס"ט
- הרב אליעזר מלמד, זהיר ותקיף, למדן ועניו: הרב שפירא
- יוני קמפינסקי, שלוש שנים בלי אבא - הרב שפירא זצ"ל, באתר ערוץ 7,
- הספדים מפי הרב עובדיה יוסף, הרב אזרחי, הרב חיים דרוקמן, הרב אמנון שוגרמן ועוד
- תבנית:בשבע
- יהודה יפרח, בכל רגע סברה חדשה , סוכות תשע"ח, מוסף שבת, מקור ראשון.
- 'אחד היה אברהם'- מרן הרב אברהם שפירא זצוק"ל. סרט לזכרו
משיעוריו
- תבנית:אתר ישיבה
- שיחה עם הרב אברהם שפירא, מתוך: מורשה, ט' תשל"ה, עמ' 15-21.
- לשאוב כוח מחכמי הדורות -הרב אברהם שפירא
- עשרות מאמרים שהתפרסמו בכתב העת 'צוהר' ובקובץ 'ניצני ארץ'.
- גילוי דעת על זכותם וחובתם של רבנים להביע דעת תורה, תשובה בעניין גירוש יהודים, פורסמו בפניני הלכה ליקוטים בענייני העם והארץ, עמ' 296–301
- שיחות ,שיעורים וקטעי וידאו מפי הגר"א שפירא
- ערוץ 7, ראיון נדיר עם הרבנים אליהו ושפירא, באתר ערוץ 7, 22 בפברואר 2017
הערות שוליים
- ^ ישנם מקורות המציינים שהרב נולד בכ"ד באייר ה'תרע"ד, לדוגמה - הגאון הרב אברהם שפירא הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 27 בספטמבר 2007
- ^ נפטר בי"א בטבת ה'תרצ"ה
- ^ 1 2 הרב חיים שטיינר, קוממיות, א' חשון תשס"ח
- ^ 1 2
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרב ר' מרדכי אליהו והרב ר' אברהם שפירא נבחרו כרבנים ראשיים, הפרדס, אייר תשמ"ג, עמוד 29, באתר היברובוקס - ^ חזו"א חושן משפט נזיקין סימן טו אות ד ד"ה והנה דיין.
- ^ ראו "אגרות משה" (אבן-העזר כ"ד) שמתפלפל באריכות בדברי הרב שפירא ומכנה אותו "הרב הגאון המפורסם... רב גוברייהו דחכמי ירושלים הראויין להורות בכל התורה כולה"
- ^ 1 2 הרב אליעזר מלמד, רביבים, בשבע, ו' חשון תשס"ח
- ^ הנשיא מינה דיינים, דבר, 18 באפריל 1956
- ^ תבנית:אתר ישיבה
- ^ ביוגרפיה מתוך אתר ישיבת מרכז הרב
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שפירא, מנחם נחום, כהנא, אוצר השאלות ותשובות חלק ז -, באתר היברובוקס - ^ בהפרדס, אייר תשמ"ג, רשום שהרב היה בן 65 בעת בחירתו, כלומר נולד לכאורה בשנת 1918
- ^ תבנית:אתר ישיבה
- ^ ניצב אילן פרנקו העריך בקול ישראל את מספר המשתתפים ב 20,000
- ^ למשל, תחומין ג', 238-241, "על ההלכה נאמר יקוב הדין את ההר והיא חלה על כל אדם בכל מצב שהוא"
- ^ 1 2 תחומין ג', 238-241
- ^ תחומין ה', 431-436
- ^ הרב בורשטיין, קוממיות, א' חשון תשס"ח
- ^ ע"פ דברי הרב איתן אייזמן בכינוס השבעה לפטירת הרב
- ^ דניאלה וייס, בשבע, כ"ט בתשרי ה'תשס"ח
- ^ מפעל הפיס ציטוט דבריו בשאל את הרב, אתר כיפה
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פנחס שיפמן, בתי הדין הרבניים - ערכאות חילוניות?, דעות, אביב תשכ"ט, עמ' 118–121, באתר היברובוקס - ^ מורשה, ראיון מתשל"ה
- ^ תחומין ד', 180-183
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים ריקים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הפרדס - No. 59 Vol. 5 1985 January, Brooklyn תשמה, באתר היברובוקס - ^ מופיע בספר ויעמידה ליעקב לחוק של פרופ' אליאב שוחטמן
- ^ אמנון מרנדה, "הרב שפירא צדק, העקירה היתה שטות", באתר ynet, 28 בספטמבר 2007
- ^ אילן מרסיאנו, המפד"ל: בינתיים, לא מזדרזים לפרוש מהממשלה, באתר ynet, 7 ביוני 2004
- ^ עיתון "בשבע" (גיליון 155 עמ' 15)
- ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2004
- ^ הרב שפירא: לפקודה הנוגדת הלכה אין תוקף, באתר ערוץ 7, 9 באוגוסט 2005
- ^ קובי נחשוני, צוואת הרב שפירא: לא למסור את שטחי א"י, באתר ynet, 11 באוקטובר 2007
- ^ (הקישור אינו פעיל, 1 באפריל 2018)מאתיים רבנים חתמו על הקריאה להצטרף לאוצר הארץ באתר אוצר הארץ.
- ^ הרבנית פנינה שפירא הלכה לעולמה, ערוץ 7, 4 בינואר 2019
- ^ פני אברהם, באתר אוצר החכמה.
- ^ ספר חדש: אהבתי תורתך, באתר ערוץ 7, 23 באוקטובר 2017
- ^ תמליל המפגש.
הקודם: הרב שלמה גורן |
הרב הראשי האשכנזי | הבא: הרב ישראל מאיר לאו |
הקודם: הרב צבי יהודה קוק |
ראש ישיבת מרכז הרב (עם הרב שאול ישראלי עד לשנת תשנ"ה) |
הבא: הרב יעקב שפירא |
- בוגרי ישיבת חברון כנסת ישראל
- בוגרי ישיבת עץ חיים
- דייני בית הדין הרבני הגדול
- חברי מועצת הרבנות הראשית
- יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הנביאים
- ראשי ישיבת מרכז הרב
- מחברי ספרי שו"ת ישראלים
- משפחת רענן (הירשוביץ)
- משפחת כהנא שפירא
- קריית משה: רבנים
- רבני הציונות הדתית בישראל
- רבנים ראשיים לישראל
- אבות בתי דין
- ילידי 1914
- ישראלים שנפטרו ב-2007