אליעזר שפירא (דיין)
 | |
| לידה |
1929 ה'תרפ"ט ירושלים, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
20 בפברואר 1988 (בגיל 59 בערך) ב' באדר ה'תשמ"ח |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה | ישיבת מרכז הרב |
| תקופת הפעילות |
? – 20 בפברואר 1988 |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תחומי עיסוק | דיין |
| צאצאים | הרב שלמה שפירא |
  | |
הרב אשר אליעזר כהנא שפירא (ה'תרפ"ט, 1929 – ב' באדר ה'תשמ"ח, 20 בפברואר 1988) היה רב ודיין בבית הדין הרבני הגדול וחבר במועצת הרבנות הראשית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בירושלים לרב אהרון יהושע פישל, אחיהם הגדול של הרב שמואל שפירא, אב"ד בבית הדין הרבני בירושלים, ושל הרב אברהם שפירא ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל. הוא נינו של הרב צבי אשר כהנא שפירא.
למד בישיבת תפארת צבי, בישיבת חברון ובישיבת מרכז הרב. בעת לימודיו במרכז הרב, זכה בפרס משרד הדתות לשנת ה'תשי"ב (1952) שחולק ל-18 "עילויי הישיבות".[1] בשנת ה'תשי"ג נסמך לרבנות. לאחר מכן היה חבר במכון הארי פישל, ומשנת ה'תשי"ז שימש חבר בוועדת השופטים לפרס ירושלים לספרות תורנית של שמם של הרב קוק והרב עוזיאל.[2] היה מקורב לרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.[3]
באדר ה'תשי"ז (1957), בהיותו כבן 28 בלבד, קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית בהסדר מיוחד וללא בחינות.[4] בשנת ה'תשי"ח (1958) התמנה לכהן כדיין בבית הדין האזורי, תחילה בבאר שבע[5] ולאחר כשלוש שנים ברחובות, לצד הדיינים שמואל דביר וזבולון גרז.[6] בהמשך כיהן כאב"ד בבית הדין הרבני בירושלים וכחבר בית הדין הגדול. שימש כחבר מועצת הרבנות הראשית משנת ה'תשל"ג (1972)[7] ועד פטירתו. במסגרת תפקידו במועצת הרבנות, ייצג אותה גם בעניינים פוליטיים.[8] שימש בבית הדין הגדול לצד רבנים דוגמת הרב שאול ישראלי, יוסף קאפח, אליעזר יהודה ולדנברג, מרדכי אליהו, עובדיה יוסף, ועוד.
הרב שפירא נמנה עם עשרת הרבנים שפסקו להיתר בעילום שמם בפרשת האח והאחות, ושעל חוות דעתם ביסס הרב שלמה גורן את ההיתר בפרשה.[9] על רקע תמיכתו ברב שלמה גורן,[10] נתקבלה בביתו מעטפת נפץ. מעטפות נוספות נשלחו לרבנים נוספים.[11]
נפטר בחטף בהיותו כבן 59 ביום ב' באדר ה'תשמ"ח.[12] קבור בחלקת גליציה בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוגוסט 1953 נשא לאישה את רחל דויטש.[13] התגורר בשכונת קריית שמואל בירושלים. בנו הוא הרב שלמה שפירא, חבר בית הדין הרבני הגדול.
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
| צבי אשר כהנא שפירא | חיה מיכלא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב שלמה זלמן שפירא | חנה שפיצר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב שמואל שפירא | הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא | הרב אהרן יהושע פישל שפירא | שושנה רזיאל | דוד רזיאל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא | הרב אליעזר שפירא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב שלמה שפירא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חולקו פרסים לח"י עילויי ישיבות, שערים, 10 ביוני 1952.
- ^ פרסי הרב קוק והרב עוזיאל של עירית ירושלים - לרבנים יוסף קפח ועובדיה יוסף, הצופה, 20 בספטמבר 1957
- ^ הדיינים רבים זה עם זה ובית הדין משותק 8 חודשים, מעריב, 31 במרץ 1976
- ^ מועצת הרבנות הראשית - פרוטוקולים. (תשי"ח-תשרי תש"ך), באתר ארכיון המדינה, עמ' 229
- ^ לשכת השר יעקב משה טולידאנו - מינויים לדיינים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 41; תשעה דיינים חדשים, הצופה, 18 ביוני 1958
- ^ שבעת הדיינים החדשים נכנסים היום לתפקידיהם, הצופה, 21 בנובמבר 1961
- ^ יעקב אבן חן, 'תולדות הרבנות הראשית לתקופותיה', בתוך: הרבנות הראשית לישראל, איתמר ורהפטיג ושמואל כ"ץ עורכים, כרך ג, ירושלים תשס"ב, עמ' 1117.
- ^ יהושע ביצור, סיעת הליכוד החליטה לפעול עם גורמים אחרים למען הקמת ממשלת ליכוד לאומית, מעריב, 26 בפברואר 1974
- ^ הרב איתם הנקין, "זה פאליטיק, לא הלכה" – הרב שלמה גורן, פרשת "האח והאחות" והרב יוסף אליהו הענקין, אסיף א (תשע"ד).
- ^ הרב שפירא מבקש לתבוע לדין את הראשון לציון, מעריב, 13 בינואר 1976; העדרו של דיין מסייע להפעיל את בית הדין, מעריב, 1 ביולי 1976
- ^ מעטפת־נפץ ומכתב־איום נשלחו אל הרב קוק, מעריב, 2 ביולי 1974; מכתבים עם נפצים לרבנים תומכי גורן, על המשמר, 26 ביוני 1974
- ^ נפטר הרב אליעזר שפירא, מעריב, 21 בפברואר 1988
- ^ היחיד והציבור, חרות, 26 באוגוסט 1953