יעקב הלוי פילבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יעקב הלוי פילבר
לידה 21 במרץ 1936 (בן 88)
כ"ז באדר תרצ"ו
תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק משנת הרב אברהם יצחק הכהן קוק
מעסיק ישיבת מרכז הרב, מכללה ירושלים, ישיבת ירושלים לצעירים עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים רב קיבוץ חפץ חיים, ממיסדי הישיבה לצעירים ורשת מרחביה
רבותיו הרב משה צבי נריה, הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב דוד כהן, הרב שלמה זלמן אוירבך והרב יחזקאל אברמסקי
חיבוריו איילת השחר, ביאורים ומקורות לאורות התשובה, חמדת ימים, מתנת חלקו ועוד
צאצאים שלמה פילבר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יעקב הלוי פילבר (נולד בכ"ז באדר תרצ"ו, 21 במרץ 1936) הוא רב ציוני דתי, מייסדי הישיבה לצעירים שעל-יד מרכז הרב, ובעבר כיהן בראשה, ולשעבר רבו של קיבוץ חפץ חיים, ממייסדי "מרחביה – האגודה לקידום החינוך התורני", שהקימה בהנהלתו את מוסדות "נועם".

הרב פילבר הוא מראשוני תלמידי הרצי"ה קוק, ומראשוני פרשני הראי"ה קוק בהסמכת רבו. בעבר שימש ר"מ בישיבת מרכז הרב. מחברם ועורכם של ספרים תורניים רבים יקיר ירושלים לשנת תשס"ח.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל במרכז תל אביב, בן לשלמה יהודה, מאנשי הציונות הדתית בעיר[1]. למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ונמנה עם בכירי תלמידיו של הרב משה צבי נריה. היה בין מנהיגי שבט איתנים של בני עקיבא, שהשפיעו על התנועה בין היתר בהקמת "גרעין גחל"ת" וישיבת כרם ביבנה. בשנת תשי"ד למד בכרם ביבנה, וכשנה שלאחר מכן היה הראשון משבט איתנים שעבר ללמוד בישיבת מרכז הרב. בעקבותיו באו חבריו לבני עקיבא וחידשו בכך את הישיבה.

היה מקורב לרב צבי יהודה הכהן קוק, אשר שיתף אותו בעריכת כתבי אביו הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בהקדמה לספר "עזרת כהן" בירך אותו על חלקו, וכך כתב: "ועל הברכה המיוחדת יעמוד בזה חביבי מאוד אוצר התורה ויראה טהורה ודעת קודש הרב ר' יעקב פילבר שליט"א על סיועו הגדול ממש בסדור המפתחות לעזרת כהן". בהמשך ביקש ממנו הרצי"ה שיכתוב ביאור ומבוא שיטתי לספרו של הראי"ה "אורות התשובה", בכך היה ליחיד שהרצי"ה מינה לפרש את כתבי אביו.

היה מקורב גם לרב דוד כהן ("הרב הנזיר"), וכן למד מחוץ לישיבה אצל הרבנים שלמה זלמן אוירבך ויחזקאל אברמסקי, ואצל הפרופסור נחמה ליבוביץ.

בשנת ה'תשכ"ד ייסד בהדרכת הרב קוק, הרב שלום נתן רענן והרב אברהם שפירא את ישיבת ירושלים לצעירים[2], ישיבה תיכונית ברוח ישיבת מרכז הרב. בשנת ה'תשכ"ה (1964) נמנה עם צוות המייסדים של מכללת ירושלים לבנות בבית וגן, ושימש שם כמרצה למחשבת ישראל במשך כ-40 שנה. בשנת תשכ"ט (1969) פרסם את המאמר "מחינוך דתי לחינוך תורני", שהעלה על סדר היום של הציבור הדתי לאומי את נושא החינוך התורני בחינוך היסודי. מאמר זה נכתב כהכנה להקמת בית הספר התורני "נעם", אותו ייסד בשנת תש"ל (1970).

בשנת תש"מ מונה לרב הקיבוץ חפץ חיים, ובשנת תשמ"ה (1985) חזר לירושלים, והקים את המכון לחקר משנת הראי"ה קוק. במסגרת המכון ערך את "אגרות הראיה" חלק ד' ואת הספר "עין אי"ה" (חיבורו של הראי"ה קוק על אגדות חז"ל בש"ס) והוציא לאור שמונה ספרים משלו. בשנים 1985–1986 העביר שיעור שבועי בטלפון ליהודי רוסיה במוסקבה, בתקופת מסך הברזל. על כך קיבל "אות הוקרה" מארגון מחניים, אשר קם במחתרת בברית המועצות, "על תרומתו לעידוד העלייה והקליטה".

הרב פילבר מעביר שיעור שבועי בכתבי הרב קוק לתלמידי ישיבת מרכז הרב, בעבר לימד גם במכללת ירושלים לבנות בבית וגן. במשך כעשר שנים כתב מדי שבוע טור על פרשת השבוע וסוגיות אקטואליות בגיליון "באהבה ובאמונה". כותב טור שבועי בעלון השבת שבתון. בנוסף מפרסם בקביעות דברי תורה באתרי החדשות ערוץ 7, אתר כיפה ואתר סרוגים.

בשנת תשס"ח הוכתר על ידי מועצת עיריית ירושלים בתואר "יקיר ירושלים". בנימוקי העיטור נכתב: "על פעילותו החינוכית בירושלים ומחוצה לה, על עיצוב דמותו של החינוך התורני, על הפצת התורה ליהודי התפוצות ועל פרסומיו הרבים - מוענק לו עיטור הכבוד יקיר ירושלים".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1960 התחתן עם צביה וסרצוג[3]. לבני הזוג שבעה ילדים. בנו עו"ד שלמה (מומו) פילבר היה מנכ"ל משרד התקשורת, ובעבר ראש לשכת ראש הממשלה ומנכ"ל מועצת יש"ע. בנו הרב אהרן הוא ר"מ בישיבת השומרון. חתנו הוא מולי (שמואל) יסלזון, לשעבר מנכ"ל איגוד ישיבות ההסדר ומערך הגיור.

הרב פילבר חבר בארגון רבני תורת הארץ הטובה.

דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב פילבר עם הרב זלמן ברוך מלמד

הרב פילבר, אחד מפרשניו הבולטים של הראי"ה קוק, עסק לא רק במשנתו התאורטית של הרב קוק אלא ביישום בפועל של משנתו החינוכית. הוא מדגיש את שייכות העיסוק בתורה ואמירתה אצל כל אחד מעם ישראל, כשגם אצל מי שאינו מרבה בלימודה בעצמו - נוטל חלק על ידי השותפות, ומתוך ההבנה שיישום התורה בחיי המעשה הוא חלק מקיומה[4]. בהתאם, הוא רואה את תקוות החברה הישראלית בגיבושו של ציבור תורני-ממלכתי המעורה ופועל בכל תחומיה של המדינה ומשפיע מרוחו על כלל החברה הישראלית.

למימוש מטרה זו פעל בשני המישורים: מצד אחד גיבוש ציבור תורני ממלכתי על ידי הקמת מוסדות חינוך ייחודיים בכל שלבי החינוך. לצורך זה יזם והקים את הישיבה לצעירים (ישל"צ) ואת בית הספר התורני "נועם". מצד שני שאף לא להתבדל אלא להיות מעורה בכלל הציבור, "בגובה העיניים". בניסיון להתמודד עם מגמת ההתכנסות שהחלה אצל חלק מבוגרי מרכז הרב, יזם וארגן כנסים בסיסמה: "עם הפנים לכלל ישראל" וכן היה שותף, עם הרבנים יהודה עמיטל, מאיר שלזינגר ויהושע בן מאיר, להקמת "חותם", תנועה חברתית לחידוש פניה של הציונות הדתית. היה שותף להקמתם של מוסדות נוספים כמו "מכללה ירושלים" בראשות הרב יהודה קופרמן ומכון מאיר בראשות הרב דב ביגון[דרוש מקור].

פרסים בהם זכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על עבודתו הספרותית זכה לפרסים הבאים:

  • פרס הרב בר שאול לשנת תשל"ו על ספרו "אילת השחר".
  • פרס שפירא לשנת תשל"ז (1977), על ספרו "באורים ומקורות לאורות התשובה"
  • פרס שר החינוך והתרבות ליוצרים בתרבות יהודית לשנת תשנ"ב (1992)
  • פרס ירושלים לספרות תורנית ולמחשבת ישראל לשנת תשנ"ו (1996)
  • פרס יקיר ירושלים לשנת תשס"ח (2008)

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איילת השחר - בירורים ומקורות לעיון במחשבת האומה, תורתה וגאולתה בארצה, שיצא בעשר מהדורות וב-35,000 עותקים ומשמש ספר יסוד במחשבת הציונות הדתית ובו בעיקר על משנת הראי"ה ותלמידיו
  • ארץ ושמים - פרקי מדרש ביחסי אדם וחברה, חומר ורוח, הווה ונצח על פי משנת הראי"ה קוק, שיצא בשתי מהדורות.
  • לאורו - עיונים במשנת רבינו אברהם יצחק הכהן קוק
  • כוכבי אור - פרקי מבוא ומקורות לנושאים במשנתו של רבינו אברהם יצחק הכהן קוק, שיצא בשתי מהדורות
  • קדושה ומלכות - עיונים במשנת רבנו אברהם יצחק הכהן קוק, עוסק בנושאים אקטואליים כמו דמוקרטיה וסובלנות ומשפט ומנהיגות ובחירה חופשית
  • חגים וזמנים - עיונים על שבת ומועדי ישראל על פי הגותו של רבנו אברהם יצחק הכהן קוק
  • ביאורים ומקורות לאורות התשובה - מפתח וספר יסוד להבנת משנת התשובה של הרב קוק שיצא לאור בארבע מהדורות לפחות
  • חמדת ימים - על פרשת השבוע
  • מראה כהן דמותו והגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק - שילוב של דברי הגות של הראי"ה עם צילומים.
  • המוסר - ביאורים על שלושה פרקים מהספר אורות הקודש העוסקים במוסר. מכון מים חיים.
  • הלימוד - ביאורים על ענייני לימוד תורה מתוך הספר עין איה. מכון מים חיים.
  • מתנת חלקו - ספר העוסק בפרשיות השבוע. מכון מים חיים.
  • זיכרון בספר - תולדות חייים - משפחה מורים וחברים, בהוצאה פרטית.
  • התיקון - 'תיקון כללי ופרטי' במשנת הראי"ה קוק. חוברת כיס. מכון מים חיים התשפ"ג.
  • לשעה ולדורות - הגיגים על ישראל תורתו וארצו, על הסוגיות המרכזיות שמעסיקות את הציונות הדתית. מכון הר ברכה, התשפ"ג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב פילבר וי' אביש"י, ר' שלמה יהודה הלוי פילבר ז"ל: שלושים לפטירתו, הצופה, 19 בפברואר 1963, עמ' 3; יעקב פילבר, ר' שלמה יהודה הלוי פילבר ז"ל: שנה לפטירתו, שם, 6 בינואר 1964, עמ' 3 (חלק 1, חלק 2)
  2. ^ יצחק שילוח, מרכז לתורה וחכמת ישראל, הצופה, 19 באפריל 1965
  3. ^ נרשמו לנישואין - תל אביב, הצופה, 10 ביולי 1960
  4. ^ הרב יעקב פילבר, זבולון בצאתך ויששכר באהליך, באתר ערוץ 7