משרד החינוך

תבנית:משרד ממשלתי משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל. המשרד אחראי על מערכת החינוך בישראל, ובכלל זה גנים, בתי ספר, השכלה גבוהה וחינוך בלתי פורמלי. שר החינוך הנוכחי הוא נפתלי בנט.

בעבר היה משרד החינוך אמון גם על כלל הפעילות התרבותית בישראל כגון: קולנוע, תיאטרון, מוזיקה וכן על ענפי הספורט והעיסוק הספורטיבי בישראל. בתחום זה נכללו בין השאר תמיכה בספורטאים ישראלים וארגון השתתפות ישראלית באירועי ספורט בינלאומיים כדוגמת האולימפיאדה. האחריות על תחומי התרבות והספורט הועברה למשרד התרבות והספורט.

היסטוריה

שגיאות פרמטריות בתבנית:חלונית
פרמטרים [ שמאל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית {| class="infobox" cellspacing="5" style="clear:left; float:left;margin:1px 7px 1px 1px; font-size:85%; background:#c6dbf7; width:260px; border:1px #aaaaaa solid; max-width:40%;"

! style="background:#9999ff;" |

השר והמשרד
בעברית ארכאית

|- | style=" " |

• וזיר השכלת העם - "משלתת אחת בשם המורים ארץ-הישראלים נתקבלה ביום השלישי שעבר בבקר על ידי וזיר השכלת העם. הוזיר קבל את חברי המשלחת בסבר פנים ויברך את המורים לבואם מצרימה." דואר היום, 28-03-1926
• שר השכלת העם - "הרב האינספעקטאר קאצעגעלעגבויגען זכה לשאת תודה בכתב מאת כבוד שר השכלת העם המיניסטער שירינסקי שיחמאטאוו בשנת 1853."הכרמל, 14-05-1861
• משמרת השכלת העם - "סטמבול. היה מבחן התלמידים בתלמוד תורה באורטקייויי, ובתוך הבאים בא גם אחד מצד משמרת השכלת העם (המערף)." הצבי, 24-07-1891

|- | |- | style="text-align:left; " | |}

הקמת המשרד והשנים הראשונות (1949-1960)

משרד החינוך הוקם בשנת 1949 כהמשך של מחלקת החינוך של הוועד הלאומי ובראשו הועמד זלמן שזר. המבנה הארגוני הראשוני של המשרד כלל את אגף התרבות ואגף החינוך. מערכת החינוך בעת הקמת המדינה הייתה חצי פרטית, כאשר רובם הגדול של בתי הספר השתייכו לאחד מארבעה זרמי חינוך: זרם העובדים, זרם כללי, זרם דתי והחינוך העצמאי של אגודת ישראל. בשנת 1949 נחקק ביוזמת משרד החינוך חוק לימוד חובה, שחייב תלמידים ללמוד אך ורק בבתי ספר מוכרים. עם קליטת העלייה ההמונית, הקים משרד החינוך בתי ספר משלו במחנות העולים ובמעברות ואסר על הקמת בתי ספר מתחרים. גורמים דתיים טענו שבמקרים רבים בתי ספר אלו אינם מאפשרים לתלמידים ללמוד תורה לפי רצונם, מודחים כנגד שמירת המצוות ואף נשמעו האשמות חמורות יותר, למשל שבמעברות מסוימות חויבו התלמידים לגזוז את פאותיהם. האשמות אלו גרמו למשבר חריף בממשלה ולהקמת ועדת חקירה (ועדת פרומקין). הוועדה אישרה את ההאשמות באופן חלקי והביאה להתפטרות של מספר בכירים במשרד החינוך.

בשנת 1953, הוביל משרד החינוך בראשות פרופ' בן-ציון דינור לחקיקת חוק חינוך ממלכתי, שהלאים את בתי הספר של שלושת הזרמים איחד את בתי הספר של זרם העובדים והזרם הכללי למערכת החינוך הממלכתית והפך את בתי הספר של הזרם הדתי למערכת החינוך הממלכתי-דתי.

1960 - 1977

בשנות השישים החל החינוך לעבור שינוי מתבנית של חינוך אידאולוגי לתבנית של חינוך מדעי. בשל קליטת העולים הרבים שהגיעו לארץ ולא הסכימו "ליישר קו" לפי הנורמות המקובלות שניסה בית הספר להנחיל להם, ובעקבות הפיכת החינוך לחינוך ממלכתי, החלו בתי הספר לעסוק פחות בחינוך ויותר בהקניית ידע שיאפשר לתלמידיו להתמצא במדע וטכנולוגיה ברמות גבוהות. במסגרת זו הוארכו שנות החינוך החובה (לבני 14–16), פותחה ההשכלה הגבוהה, ונוצרו תוכניות לתלמידים טעוני טיפוח. שר החינוך זלמן ארן הוביל רפורמה גדולה בחינוך, במסגרתה הוקמו חטיבות ביניים אזוריות בהם הונהגה אינטגרציה, רחב החינוך העל – יסודי בעיירות הפיתוח ופותח החינוך המקצועי.

1977 - 2006

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מאז 2006

במסגרת הקמת ממשלת ישראל ה-31 הופרדו תיקי התרבות והספורט מתיק החינוך, והועברו למשרד המדע והטכנולוגיה. לתפקיד שרת החינוך בממשלה זו מונתה פרופ' יולי תמיר, וכשר המדע הטכנולוגיה התרבות והספורט כיהן אופיר פינס. גם בממשלה ה-32 נשמרה ההפרדה בין החינוך לבין התרבות והספורט. לתפקיד שר החינוך מונה גדעון סער, ותחומי התרבות והספורט הופרדו למשרד עצמאי בראשותה של לימור לבנת, מחוץ למשרד המדע. בממשלה ה-33 שי פירון כיהן כשר החינוך ולימור לבנת המשיכה לכהן כשרת התרבות והספורט, ובממשלה ה-34 נפתלי בנט כיהן כשר החינוך ומירי רגב כיהנה כשרת התרבות והספורט.

מדיניות ויוזמות בשנות ה-2000

משרד החינוך היה המשרד הראשון בישראל ומשרד החינוך הראשון בעולם שהפעיל מערכת מחשוב ענן לבתי הספר.

בתשע"א גובשה תוכנית התקשוב הלאומית במטרה לקדם פדגוגיה ולמידה בבתי הספר תוך שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת והטמעתן בתוכנית הלימודים.

בשנים 2013–2014 קידם משרד החינוך את הסדרת הפעילות של גורמים חיצוניים בתוך בתי הספר הממלכתיים, בשיח בין המשרד, השלטון המקומי, נציגי הורים, המגזר העסקי וגורמים פילנתרופיים, במסגרת מה שכונה "השולחן העגול הבינמגזרי במשרד החינוך". במסגרת ההסדרה גיבש המשרד מאגר של תוכניות חיצוניות שלהן שותפות כלשהי עם נציג ממטה משרד החינוך.

מבנה המשרד ויחידותיו

הנהלת המשרד

יחידות המשרד כוללות:

• שר החינוך
• המנהלת הכללית
• אגף בכיר קשרי חוץ ואונסקו
• דוברת וממונה על יחסי ציבור
  
• חשב בכיר
  
• יועצת משפטים
  
• מדען ראשי
• מזכירות פדגוגית

מינהלים

• מינהל משאבי אנוש
• מינהל לכלכלה ולתקציבים
• מינהל כח אדם בהוראה, תאום ובקרה
• מינהל עובדי הוראה
• מינהל חברה ונוער
• מינהל פיתוח ואגף בינוי ותקציב
• מינהל מדע וטכנולוגיה, תקשוב ומערכות מידע
• מינהל חינוך דתי
• מינהל ביטחון, בטיחות סביבתית ושעת חירום
• מינהל מוסדות תורניים
• מינהל אגף בחינות

מחוזות

מחוז ירושלים
מחוז הדרום
מחוז תל אביב
מחוז המרכז
מחוז חיפה
מחוז הצפון
מנח"י
מחוז חרדי

המדען הראשי

משרת המדען הראשי במשרד החינוך אוישה לראשונה בשנת 1974 על ידי פרופ' עוזר שילד. המדען הראשי עוסק בעיצוב מדיניות המחקר בתחום החינוך, קביעת קריטריונים להקצאת משאבים למחקר, קביעת עדיפויות מחקר בתחומי החינוך השונים ויצירת מסגרות ונהלים מתאימים לביצוע יעיל של מחקרים והפצת ממצאיהם. בנוסף אמון על שילוב ידע ומדע בשירות המדיניות, סיוע בקביעת מדיניות ובקבלת החלטות על בסיס ידע מדעי, איתור בעיות אשר לצורך טיפולן ראוי להסתייע בידע מדעי וקביעת המדיניות בנוגע לפעולות ההערכה של מדיניות המשרד ותוכניותיו. למשרת המדען ממונה בדרך כלל איש אקדמיה בכיר מתחום מדעי והערכת החינוך, בין המדענים הראשיים של משרד החינוך היו פרופ' פרלה נשר, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה, פרופ' יוסף באשי, פרופ' זמירה מברך, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' דוד נבו, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' סידני שטראוס, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2009 הועסק ד"ר גבי אביטל במסגרת תקופת ניסיון ופוטר ב-2010 על ידי מנכ"ל משרד החינוך דאז, ד"ר שמשון שושני. החל מאוקטובר 2013 מכהן בתפקיד פרופ' עמי וולנסקי מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.

המזכירות הפדגוגית

המזכירות הפדגוגית היא הסמכות העליונה במשרד החינוך בכל הנושאים הפדגוגיים של מערכת החינוך והזרוע להתוויית המדיניות הפדגוגית של המשרד.

פעילות המזכירות הפדגוגית: תכנון פדגוגי, סיוע לשר ולהנהלת המשרד בעיצוב המדיניות הפדגוגית, גיבוש מדיניות הוראת המקצועות ודרכי ההערכה, עידוד והפעלת ניסויים ויוזמות המשמשים כתשומה לגיבוש מדיניות כללית. מקצועות הלימוד הנלמדים במערכת החינוך מגני הילדים ועד המכללות להכשרת מורים, נמצאים תחת אחריותה של המזכירות הפדגוגית ועומדים בלב פעילותה.

אחריות זו כוללת את מדיניות המקצוע, בניית תוכנית הלימוד, קביעת תוכני הלימוד, ליווי הכשרה ופיתוח של המורים המקצועיים, פיקוח ומעקב על הוראת המקצועות השונים הטמעתם ופיתוחם בשטח, בחינות הבגרות, חומרי הלימוד ועזרי ההוראה, חידושים מחקרים ופרויקטים, ייצוג המקצוע בארץ ובחו"ל.

בין העומדים בראשות המזכירות הפדגוגית היו פרופ' יעקב כץ, פרופ' ענת זוהר, ד"ר צבי צמרת, פרופ' עפרה מייזלס וד״ר ניר מיכאלי. בראש המזכירות הפדגוגית עומד, החל מחודש אפריל 2016 ד״ר משה ויינשטוק.

המינהל למדע ולטכנולוגיה

יחידה מקצועית העוסקת בשלושה תחומים מרכזיים: חינוך למדעים, חינוך לטכנולוגיה וחינוך ליישומי מחשב בחינוך. שלושת התחומים משולבים באופן אינטגרטיבי האחד בשני במטרה להצמיח בוגרים של מערכת החינוך, שיהיו בעלי ידע ומיומנויות הנדרשות לשילוב בחברה, בתעשייה ובמחקר בעידן הידע.

במסגרת פעילויות המינהל, מתקיימות קייטנות קיץ דיגיטליות לתלמידים ברחבי ישראל החל מכיתות ד'. הקייטנות מועברות על ידי מורים מוסמכים, באמצעות למידה וירטואלית מרחוק.

ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) היא הגוף המוביל והמנחה המקצועי של מערכת החינוך בתחומי המדידה וההערכה. הרשות פועלת כגורם מקצועי, אובייקטיבי ובלתי תלוי, המשרת את כל בעלי העניין במערכת החינוך ומחוצה לה. כדי להבטיח שראמ"ה תוכל למלא את ייעודה היא הוקמה כרשות עצמאית פנים-ממשלתית, במעמד של יחידת סמך מתוגברת במשרד החינוך, המדווחת ישירות לשר החינוך, ופעילותה תעוגן בחוק ראמ"ה.

יחידות סמך

• מנהל מינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער
• הטלוויזיה החינוכית הישראלית

שרי החינוך וסגניהם

שם	תפקיד	תחילת כהונה	סיום כהונה	מפלגה	מנכ"ל המשרד
זלמן שזר	שר החינוך והתרבות	10.03.1949	01.11.1950	מפא"י	ד"ר ברוך בן יהודה (1948-1951)
דוד רמז	שר החינוך והתרבות	01.11.1950	19.05.1951	מפא"י
דוד בן-גוריון	שר החינוך והתרבות	19.05.1951	08.10.1951	מפא"י
בן ציון דינור	שר החינוך והתרבות	08.10.1951	03.11.1955	לא היה ח"כ בעת כהונתו	פרופ' אליעזר ריגר (1951-1954)
זלמן ארן	שר החינוך והתרבות	03.11.1955	10.05.1960	מפא"י	ד"ר משה אבידור (1954-1960)
אבא אבן	שר החינוך והתרבות	10.05.1960	26.06.1963	מפא"י	ד"ר חנוך רינות (1960-1967)
זלמן ארן	שר החינוך והתרבות	26.06.1963	15.12.1969	מפא"י, המערך	יעקב שריד (1967-1970)
יגאל אלון	שר החינוך והתרבות	15.12.1969	03.06.1974	המערך	ד"ר אלעד פלד (1970-1976)
אהרון ידלין	שר החינוך והתרבות	03.06.1974	20.06.1977	המערך	אליעזר שמואלי (1976-1986)
זבולון המר	שר החינוך, התרבות והספורט	20.06.1977	13.09.1984	מפד"ל
יצחק נבון	שר החינוך והתרבות	13.09.1984	15.03.1990	המערך	ד"ר שמשון שושני (משנת 1986) וד"ר דן שרון (משנת 1989)
יצחק שמיר	ממלא מקום שר החינוך והתרבות	15.03.1990	11.06.1990	הליכוד
זבולון המר	שר החינוך, התרבות והספורט	11.06.1990	13.07.1992	מפד"ל	זבולון אורלב (1990-1992)
שולמית אלוני	שרת החינוך והתרבות	13.07.1992	11.05.1993	מרצ	ד"ר שמשון שושני (1993-1996)
יצחק רבין	ממלא מקום שר החינוך והתרבות	11.05.1993	07.06.1993	העבודה
אמנון רובינשטיין	שר החינוך, התרבות והספורט	07.06.1993	18.06.1996	מרצ
זבולון המר	שר החינוך, התרבות והספורט	18.06.1996	20.01.1998	המפד"ל	בן ציון דל (1996-1999)
יצחק לוי	שר החינוך, התרבות והספורט	25.02.1998	06.07.1999	המפד"ל
יוסי שריד	שר החינוך	06.07.1999	24.06.2000	מרצ	שלומית עמיחי (1999-2001)
אהוד ברק	ממלא מקום שר החינוך	24.09.2000	07.03.2001	ישראל אחת
לימור לבנת	שרת החינוך, התרבות והספורט	07.03.2001	15.01.2006	הליכוד	רונית תירוש (2001-2005), מ"מ עמירה חיים (2005–2006)
אהוד אולמרט	ממלא מקום שר החינוך, התרבות והספורט	15.01.2006	18.01.2006	קדימה
מאיר שטרית	שר החינוך, התרבות והספורט	18.01.2006	04.05.2006	קדימה
יולי תמיר	שרת החינוך	04.05.2006	31.03.2009	העבודה	שמואל אבואב (ממאי 2006) ושלומית עמיחי (מאוקטובר 2007)
גדעון סער	שר החינוך	31.03.2009	18.03.2013	הליכוד	ד"ר שמשון שושני (מאפריל 2009) ודלית שטאובר (מאוקטובר 2011)
שי פירון	שר החינוך	18.03.2013	04.12.2014	יש עתיד	מיכל כהן (מאוקטובר 2013)
בנימין נתניהו	ממלא מקום שר החינוך	4.12.2014	14.5.2015	הליכוד
נפתלי בנט	שר החינוך	14.5.2015	מכהן	הבית היהודי

סגני שר החינוך

סגן שר החינוך	סיעה	תחילת כהונה	סוף הכהונה	הערות
קלמן כהנא	פועלי אגודת ישראל	1951	1955
משה אונא	מפד"ל	1956	1958
עמי אסף	מפא"י	1959	1961
קלמן כהנא	פועלי אגודת ישראל	1961	1964
אהרן ידלין	המערך	1964	1964
קלמן כהנא	פועלי אגודת ישראל	1964	1965
אהרן ידלין	המערך	1965	1969	כיהן ביחד עם קלמן כהנא כסגן שר החינוך והתרבות
קלמן כהנא	פועלי אגודת ישראל	1966	1969	כיהן ביחד עם אהרן ידלין כסגן שר החינוך והתרבות
אהרן ידלין	מפלגת העבודה הישראלית	1969	1969	כיהן ביחד עם קלמן כהנא כסגן שר החינוך והתרבות
קלמן כהנא	פועלי אגודת ישראל	1969	1969	כיהן יחד עם אהרן ידלין כסגן שר החינוך והתרבות
מיכאל חזני	מפד"ל	1969	1970
אהרן ידלין	מפלגת העבודה הישראלית	1970	1972
אבנר חי שאקי	מפד"ל	1972	1972
זבולון המר	מפד"ל	1973	1974
אהרן ידלין	מפלגת העבודה הישראלית	1974	1977
מרים גלזר-תעסה	הליכוד	1981	1984
פנחס גולדשטיין	הליכוד	1990	1992
משה מאיה	ש"ס	1992	1993
מיכה גולדמן	מפלגת העבודה הישראלית	1992	1996
משה פלד	הליכוד-גשר-צומת	1996	1998
אליעזר זנדברג	מפלגת המרכז	1998	1999
משולם נהרי	ש"ס	1999	2000
שאול יהלום	מפד"ל	2000	2000
משולם נהרי	ש"ס	2001	2002
אברהם רביץ	יהדות התורה	2002	2003
משולם נהרי	ש"ס	2003	2003
צבי הנדל	האיחוד הלאומי	2003	2004
מיכאל מלכיאור	עבודה-מימד	2005	2005
מגלי והבה	קדימה	2005	2006
מאיר פרוש	יהדות התורה	2009	2011
מנחם אליעזר מוזס	יהדות התורה	2011	2013
אבי וורצמן	הבית היהודי	2013	2015
מאיר פרוש	יהדות התורה	2015	מכהן

לקריאה נוספת

• אישים ומעשים בישראל : ספר היובל, הוצאת מקסם 1998

עיינו גם בפורטל פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד.

קישורים חיצוניים

• אתר משרד החינוך
• פרקים בתולדות החינוך בישראל, באתר משרד החינוך
• כל השרים במשרד החינוך והתרבות, באתר הכנסת
• תבנית:TheMarker1
• מי יאבחן את תלמידי בית הספר? כתבתה של ד”ר שושי דורפברגר על משמעות האבחונים ותרומתם לתהליך ההוראה בבתי הספר.