פורטל:חינוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חינוך הוא שם כולל לתהליכים ולמצבים המביאים את האדם לידי פיתוח של תכונות, ערכים, ידע ומיומנויות. תהליכים ומצבים אלה יכולים להיווצר על ידי גורם חיצוני כדוגמת בית ספר, הורה, מקום עבודה או הסביבה בה חי האדם. לחלופין יכולים הם להיווצר על ידי האדם עצמו. לרוב, כאשר החינוך מכוון על ידי גורם חיצוני לאדם, מטרתו היא לעצב את האדם בקווים הרצויים לגורם החיצוני. לדוגמה, מטרתן של רוב מערכות החינוך הממוסדות היא להתאים את האדם לחיים בחברה, כלומר להקנות לו ידע, ולעצב את התנהגותו כך שיוכל לתפקד כמקובל באותה חברה. מטרת החינוך, אם זו מוגדרת, נקבעת לרוב על ידי הגורם היוצר את התהליכים והמצבים המעצבים את האדם. בשל כך במהלך השנים הוגדרו ברחבי העולם מטרות רבות ושונות לחינוך.

יאנוש קורצ'ק

יאנוש קורצ'אק הוא שם העט שבו נודע הנריק גולדשמיט (Henryk Goldszmit), סופר, רופא, מחנך והוגה חינוכי יהודי בפולין. מנהלם של בתי יתומים שהיוו את אחד הניסיונות המוקדמים ביותר בחינוך דמוקרטי. כתב ספרים על ילדים ונוער וספרים לילדים ונוער. הרצה רבות על הדרך הרצויה ביחס לילדים. תרם רבות לדרכי החינוך ורבים המחנכים הלומדים ממנו גם כיום.

כאשר הגרמנים הקימו את גטו ורשה, בשנת 1940, אולץ בית היתומים היהודי לעבור אל הגטו, ובית היתומים לילדים שאינם יהודים הופקע מידי קורצ'אק. קורצ'אק עבר לגטו יחד עם חניכיו היהודים. בית היתומים המשיך לפעול במתכונת בית הספר הדמוקרטי במשך כשנתיים, בתנאי תת התזונה ששררו בגטו.

ב־5 באוגוסט 1942 באו הגרמנים כדי לקחת את היתומים וחלק מסגל העובדים למחנה ההשמדה טרבלינקה. אחדים מידידיו הפולנים שהיו בעלי השפעה בשלטון הגרמני ובמחתרת הפולנית הציעו לקורצ'אק להציל את חייו אך הוא לא הסכים ויחד עם סטפה וילצ'ינסקה, שותפתו המרכזית בניהול בית היתומים, נשאר עם חניכיו ברגעיהם האחרונים. קורצ'אק הרגיע את היתומים וסיפר להם שהם ביחד יוצאים לטיול. יחד עם כמה מן העובדות שלו, הלך עם היתומים אל המוות בידי הנאצים.



מגדל מחנאי במחנה הנוער העובד ביער בן שמן, 1928

בין תנועות הנוער העבריות לבין המחתרות העבריות בימי המנדט הבריטי היו קשרים ערכיים חזקים ביותר. רוב חברי המחתרות היו בוגרי תנועות הנוער וחלק מהנערים ביצעו גם משימות ביטחוניות. כך גם הכשירו התנועות את חניכיהן במיומנויות הגנה עצמית כמו קרב פנים-אל-פנים. כמו כן את העלייה לביריה הסוו על ידי טיול של תנועות הנוער לתל חי שבבת אחת הפך לעליה המונית ליישוב.

ביטוי נוסף לקשר שבין פעילות המחתרות לבין הפעילות בתנועות הנוער, היא השימוש במבנה המגדל המחנאי כהשראה למגדלי ה"חומה ומגדל".

בתי ספר: בית הספר החקלאי כדורי - בית הספר הריאלי - הגימנסיה העברית הרצליה - בית הספר למל - מקווה ישראל - שבח-מופת - איטון

רשתות חינוך: רשת מורשה - תל"י - אורט - אמי"ת צביה - ישיבות בני עקיבא - דרור בתי חינוך - עמל

אוניברסיטאות ומכללות:

מושגים בתנועות הנוער: הדרכהמתודיקהקבוצהמדריךחניךפעולהמערך פעולותתנועת בוגריםרכזגיבושהנהגת נוערקורס הדרכה

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום החינוך שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".

מצאו ערכים לשיפור בנושא חינוך: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)