מנח"י

מנח"י (מנהל חינוך ירושלים) ממונה על למעלה משבע מאות בתי ספר כ-1500 גני ילדים (נכון ל-2020) בשטח השיפוט העירוני של בירת ישראל, ירושלים. מנח"י הוקמה כניסיון ייחודי למזג את התפקידים של משרד החינוך ואגף חינוך עירוני (במקרה זה, אגף החינוך של עיריית ירושלים) לתוך גוף אחד.

תולדות מנח"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנח"י הוקמה ב-1985 ביוזמת מיכאל גל, אז מנהל אגף החינוך בירושלים, כשראש העיר היה טדי קולק. בהסכמת מנכ"ל משרד החינוך דאז, שמשון שושני, הוקמה מנח"י כדגם ראשון (ויחיד עד עתה) של מנהל עירוני ומשרד ממשלתי מאוחדים. מפקחי משרד החינוך עברו למשרדי מנח"י ופעלו במשותף לרווחת תושבי העיר. הקמת מנח"י לא הסתיימה מעולם. בעיית היסוד של סמכות ואחריות לא הוגדרו עד תום ועקב כך התחולל משבר שנים מועטות לאחר ההקמה ומפקחי משרד החינוך עברו למשרדים במשרד החינוך, במבנה בגבעת שאול, בצדה השני של העיר.

מנח"י נחשב כמחוז נפרד במשרד החינוך ומנהל מנח"י מוגדר כמנהל מחוז. עם זאת, אחד מסמנכ"לי המשרד מכהן בנוסף לתפקידו כממונה על מנח"י, וזאת בגלל סמכויות הניתנות רק לעובד מדינה. מאיר שמעוני, מכהן כמנהל מחוז ירושלים וממונה על מחוז מנח"י. בדו"ח דברת הוצעה רשות חינוך חדשה המאחדת בין התפקידים של משרד החינוך והרשויות המקומיות, על בסיס המבנה של מנח"י.

מנהלי מנח"י היו מיכאל גל (מייסד), ד"ר אלי בן-אליעזר (מנהל מנח"י הראשון) נסים סלומון, מאיר קראוס, יהודית שלוי, בן-ציון נמט, דני בר גיורא, משה טור-פז ואביב קינן^[1]. בספטמבר 2021 נבחר יואב זימרן (זימי) לתפקיד מנכ"ל מנח"י^[1].

מבנה מנח"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש מנח"י עומד ראש מנח"י ולו משנה אחד. המבנה הארגוני הבסיסי של מנח"י הוא גילאי, אך מחולק לאגף מנח"י מערב העיר (חינוך ממלכתי וממלכתי דתי, בראשות עמנואל זילברמן), מנח"ח (חינוך חרדי) ומזרח העיר (לארה מובאריכי). באגף מנח"י מערב קיימים אגפי גיל, שבראשם ממונים: הגיל הרך (קרן ארואסטי), היסודי (נחמן סעדיה) והעל-יסודי (יהודה נוימן). בצדם קיימות מחלקות לכספים, כוח אדם, בדק בית, מדעים, תוכניות חינוכיות. כמו כן מחזיקה מנח"י במנהל מחשבים התומך בלמעלה מ-11,000 מחשבים במוסדות החינוך ובשרות פסיכולוגי חינוכי (שפ"ח) המעסיק כמה עשרות פסיכולוגים במספר לשכות ברחבי העיר ובמוסדות החינוך. למנח"י יש מרכז פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) ובו מתקיימות השתלמויות רבות למורים.

נתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר התלמידים בירושלים הוא הגדול ביותר מבין כל הרשויות המקומיות בישראל. בשנת תשע"ה למדו בבתי ספר בירושלים (לא כולל גני ילדים) 194,407 תלמידים, לעומת 52,287 תלמידים בתל אביב ו-41,324 תלמידים בחיפה^[2].

בשנת תשע"ו למדו בירושלים 279,500 תלמידים, מהם 64,700 בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי (כ-23%), 111,600 בחינוך הערבי (כ-40%) ו-103,700 בחינוך החרדי (כ-37%). כ-20% מהתלמידים למדו בגני ילדים ובחינוך הקדם יסודי, כ-46% בחינוך היסודי וכ-30% בחינוך העל יסודי. כ-2.6% מהתלמידים למדו בכיתות חינוך מיוחד. הגידול העיקרי היה בחינוך הערבי ובחינוך החרדי; בעוד מספר התלמידים בחינוך הממלכתי ובחינוך הממלכתי דתי ירד ב-13 השנים האחרונות (מתשס"ג לתשע"ו) בכ-0.6% (מ-64,700 בתשס"ג ל-64,300 בתשע"ו) עלה מספר התלמידים בחינוך הערבי ב-85% (מ-60,200 בתשס"ג ל-111,600 בתשע"ו) ומספר התלמידים בחינוך החרדי עלה בכ-30% (מ-79,500 בתשס"ג ל-103,700 בתשע"ו)^[3].