מחאת החקלאים בהודו (2020–2021)
 |
יש לעדכן ערך זה.
| |
| יש לעדכן ערך זה. | |
 | |
| תאריכי המאבק | 9 באוגוסט 2020 – 11 בדצמבר 2021 (שנה ו־17 שבועות) |
|---|---|
| מקום |
 הודו |
| שיטת המאבק |
|
| סטטוס | הסתיים |
מחאת החקלאים בהודו הייתה מחאה נגד שלושה חוקים שנחקקו בפרלמנט של הודו בספטמבר 2020. לדברי החקלאים, חוקים אלו מיטיבים עם תאגידים גדולים ופוגעים בחקלאים. לדברי הממשלה החוקים נועדו להקל על מכירות סיטונאיות של תוצרת חקלאית.
המחאה החלה במדינת פנג'אב, ומשם התפשטה למדינות ראג'סטאן והריאנה ולמדינות נוספות בהודו. בחודש נובמבר הוחלט לערוך מצעד מחאה מפנג'אב לדלהי. משטרת הודו ניסתה למנוע מהמפגינים להגיע לדלהי באמצעות התזת סילוני מים וגז מדמיע, אך הם לא הצליחו לעצור את המצעד ולקראת סוף נובמבר הגיעו החקלאים לדלהי, ומאז בין 200,000 ל-300,000 חקלאים מפגינים בעיר באופן קבוע.
ב-26 בנובמבר 2020 נערכה שביתת הזדהות כלל-ארצית של איגודי העובדים בהודו, בהם איגוד נהגי המשאיות, שבה השתתפו כ-250 מיליון איש. ב-8 בדצמבר נערכה שביתת הזדהות דומה.
שיחות בין איגודי החקלאים לבין ממשלת הודו החלו ב-4 בדצמבר. נציגי הממשלה הציעו מספר תיקונים בחוקים שנחקקו, אך האיגודים מבקשים לבטל את החוקים כליל.
ב-19 בנובמבר 2021 הכריז ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בנאום בטלוויזיה על כוונתו לבטל את שלושת החוקים שנחקקו. הדיון אמור להתקיים במושב הפרלמנט החורפי בדצמבר.[1][2][3] ב-11 בדצמבר, לאחר 15 חודשים, הסתיימה המחאה.[4]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך עשרות שנים התנהלה החקלאות בהודו, ובעיקר בפנג'אב, בשיטה שכונתה "מנדי" (Mandi system). שיטה זו הגדירה מספר שווקים חקלאיים שבהם חקלאים יכולים למכור את תוצרתם, ותאגידים ממשלתיים מחויבים לרכוש אחוז מסוים מהתוצרת החקלאית במחיר בסיס, המכונה מחיר תמיכה מינימלי (אנ') (Minimum Support Price, MSP). עסקאות אלה היו מקור הכנסה עיקרי עבור רבים מהחקלאים בפנג'אב.[5][6]
בשנת 2017 החליטה ממשלת הודו לבצע רפורמה בשיווק התוצרת החקלאית, והגדירה הנחיות חדשות לגידול תוצרת חקלאית, שיווק, אחסון והתקשרות חוזית עם מפיצים סיטונאים. הממשלה הפיצה את ההנחיות לכל מדינות הודו, אבל רובן לא יישמו אותן. ועדת שרים שדנה בנושא החליטה להחליף את ההמלצות בסדרה של חוקים מחייבים. החוקים אושרו על ידי מועצת המדינות במהלך חודש ספטמבר 2020, וב-28 בספטמבר חתם עליהם נשיא הודו, והם נכנסו לתוקף.
בדצמבר 2019 החלה המחאה נגד חוק האזרחות בהודו. מחאה זו נקטעה עקב התפרצות מגפת הקורונה במדינה, אך התסיסה בקרב האוכלוסייה לא גוועה, וחוקי החקלאות עוררו אותה מחדש.
חוקי הרפורמה בחקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוקי הרפורמה בחקלאות שנכנסו לתוקף הם:
- חוק מסחר ושיווק תוצרת חקלאית: מגדיר "אזורי סחר חיצוניים" ואתרי מסחר אלקטרוני למסחר בתוצרת חקלאית, בנוסף לשווקים החקלאיים המסורתיים. החוק אוסר על ממשלי המדינות בהודו לגבות עמלות או היטלים עבור עסקאות המתנהלות באזור סחר חיצוני או במסחר אלקטרוני.
- תקנת הבטחת מחירים ושירותי משק: מאפשרת לקבוע הסכם חוזי בין חקלאי לקניין של תוצרת חקלאית, לפני הייצור או הגידול של מוצר. כמו כן קובע מנגנון משפטי ליישוב סכסוכים עסקיים.
- תיקון לחוק סחורות חיוניות: מאפשר לממשלת הודו לבצע רגולציה של סחר בתוצרת חקלאית במצבי חירום, כגון רעב המוני או מלחמה. תיקון זה הוצע על ידי שרת הכלכלה נירמלה סיטרמן.
לדברי האיגודים החקלאיים, החוקים החדשים מעודדים סחר אלקטרוני וסחר באזורי סחר חיצוניים, ואלו יסיימו בהדרגה את שיטת ה"מנדי" ויפגעו בחקלאים. דרישתם המרכזית היא שהממשלה תמשיך לרכוש מהם תוצרת חקלאית במחיר תמיכה מינימלי.
התאבדויות חקלאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – התאבדויות חקלאים בהודו
במשך שנים רבות חקלאי הודו חיו במצוקה וחוו תחושת ניצול, ובכל שנה נרשמו מקרי התאבדות רבים של חקלאים שנקלעו לקשיים כלכליים ושקעו בחובות. שיעור ההתאבדויות במגזר החקלאי עולה משנה לשנה, ובשנת 2019 התאבדו 42,563 חקלאים ופועלים.[7]
מחאת החקלאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפגנות החקלאים החלו בפנג'אב בקנה מידה קטן באוגוסט 2020, כאשר נודע על הכוונה לבצע רפורמה במגזר החקלאי. לאחר שהחוקים אושרו בוועדת השרים הצטרפו למחאה נגד הרפורמה חקלאים ואיגודים חקלאיים רבים ברחבי הודו. ב-25 בספטמבר נערכה שביתה כללית של האיגודים החקלאיים. רוב המחאה התקיימה במדינות פנג'אב, הריאנה ומערב אוטר פרדש. הפגנות נוספות התקיימו במדינות נוספות, בהן אוטר פרדש, קרנאטקה, טאמיל נאדו, אודישה וקרלה.
במהלך המחאה התארגנו מספר משלחות של חקלאים ממדינות שונות שצעדו לדלהי כדי למחות נגד הרפורמה. החקלאים מתחו ביקורת על כך שכלי התקשורת מיעטו לדווח על המחאה.
המצעד לדלהי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחודש בנובמבר החל מצעד גדול של חקלאים לדלהי, שנועד ללחוץ על ממשלת הודו לבטל את חוקי הרפורמה. המשטרה הפעילה נגד הצועדים זרנוקי מים, גז מדמיע ומחסומים משטרתיים. במהלך העימותים נהרגו לפחות שלושה מפגינים.
בין 28 בנובמבר ל-3 בדצמבר נאמד מספר החקלאים שהפגינו בדלהי בין 150 ל-300 אלף.
ב-13 בדצמבר ניסתה משטרת דלהי למנוע מקבוצת מפגינים להגיע לדלהי, ובמחאה החקלאים התיישבו על הכביש המהיר מדלהי לג'איפור וחסמו את התנועה.
מצעד המחאה לדלהי קיבל תמיכה רחבה. תושבים העניקו לצועדים מזון, טיפול רפואי ועיסויי רגליים, והקימו עבורם אוהלי שינה ונקודות טעינה לטלפונים סלולריים.
מאות חקלאים נפצעו במהלך המחאות, ולפחות 41 חקלאים נהרגו, בהם שניים שהתאבדו, 4 הרוגים בתאונות דרכים, 10 חקלאים שלקו בהתקף לב, וחקלאי שמת עקב מזג האוויר הקר.
הזדהות עם המוחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-26 בנובמבר נערכה שביתת הזדהות כלל-ארצית של איגודי העובדים בהודו, בהם איגוד נהגי המשאיות, שבה השתתפו כ-250 מיליון איש.
ב-8 בדצמבר נערכה שביתת הזדהות דומה, אך היא צומצמה לשעות 11 בבוקר עד 3 אחר הצהריים, כי למנוע אי-נוחות לציבור.
תגובת ממשלת הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-30 בנובמבר התייחס ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, למחאת החקלאים, ואמר כי ההפגנות מבוססות על מידע מוטעה: "אותם אנשים שרימו את החקלאים במשך עשרות שנים מוליכים אותם שולל בקשר לחוקי הרפורמה." הוא הוסיף כי אין כוונה להחליף את השיטה הקיימת, אלא להרחיב אותה ולפתוח אפשרויות חדשות לחקלאים.
ב-3 בדצמבר הודיעה ממשלת הודו כי היא מוכנה לשאת ולתת עם איגודי החקלאים ולבצע שינויים בחוקים, אך הציבה לחקלאים תנאים מגבילים. השיחות עלו על שרטון, והמחאה נמשכה.
מספר פוליטיקאים ממפלגת העם ההודית גינו את המחאה וטענו שחלק מהמפגינים קראו קריאות הזדהות עם פקיסטן או עם תנועת חליסטאן (אנ'), תנועה סיקית בדלנית. אתרי בדיקת עובדות הזימו טענות אלה. פוליטיקאים נוספים ממפלגת העם ההודית כינו את המפגינים "אנטי-לאומיים", "שמאלנים ומאואיסטים", וכן טענו שהמחאה היא קנוניה בינלאומית במימון הרפובליקה העממית של סין ופקיסטן.
תגובות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר פוליטיקאים מאוסטרליה, איטליה, ניו זילנד, פקיסטן וקנדה הביעו תמיכה במחאה והתנגדות לרפורמה בחקלאות שמקדמת ממשלת הודו.
מספר חברי פרלמנט בבריטניה הביעו תמיכה בהפגנות וביקשו ממזכיר המדינה דומיניק ראב להתערב במצב. גם בארצות הברית כתבו שבעה חברי קונגרס מכתב למזכיר המדינה של ארצות הברית וביקשו ממנו להעלות את סוגיית מחאת החקלאים מול ממשלת הודו.
המזכיר הכללי של האומות המאוחדות, אנטוניו גוטרש, אמר כי זכותם של המפגינים להתנגד למדיניות הממשלה, וקרא לממשלת הודו לאפשר את המחאה.
בפברואר 2021 הביעו ריהאנה וגרטה טונברי תמיכה במחאת החקלאים בהודו. בתגובה אמרו בניו דלהי כי התערבויות מסוג זה "אינן מקובלות עלינו ומהוות התערבות בענייני פנים".[8]
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אושרית בירודקר, רפורמת החקלאות הגדולה בתולדות הודו נתקלת בהתנגדות, באתר TheMarker, 9 בדצמבר 2020- מיכאל ספיר, המצור על ניו דלהי: העובדים בהודו בקרב איתנים נגד ממשל מודי, באתר "שיחה מקומית", 13 בדצמבר 2020
- החקלאים בהודו נגד הרפורמה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 בדצמבר 2020
- ניו יורק טיימס, בגשם ובקור, עשרות אלפי חקלאים הודים ממשיכים להיאבק ברפורמות של מודי, באתר הארץ, 12 בינואר 2021
- אי-פי, רויטרס וגרדיאן, החקלאים ההודים יצאו למלחמה במודי. הוא צריך להתחיל לדאוג?, באתר הארץ, 3 בפברואר 2021
- נעם בוקסבאום, מחאת החקלאים בהודו מציפה את כל מה שבעייתי בשלטון מודי, באתר TheMarker, 20 במאי 2021
- אמיר בן-דוד, החקלאים הביסו את מודי, באתר זמן ישראל, 21 בנובמבר 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Three Controversial Farm Laws Will Be Repealed, Narendra Modi Announces, The Wire
- ^ Bowing to protests, India's Modi agrees to repeal farm laws, AP NEWS, 2021-11-19 (באנגלית)
- ^ Hebbar, Nistula (2021-11-19). "Narendra Modi government relents, decides to spike farm laws". The Hindu (בIndian English). ISSN 0971-751X. נבדק ב-2021-11-19.
- ^ Farmers Start Heading Home, Cops To Remove Barricades From Protest Sites, ndtv.com, 11 בדצמבר 2021 (באנגלית)
- ^ In Punjab, the centrality of the mandi system, באתר "Hindustan Times", 18 בדצמבר 2020 (באנגלית).
- ^ Farm bills are an attempt to break the mandi system and abolish minimum support price, says Bharatiya Kisan Union, באתר "Business Insider India", 25 בספטמבר 2020 (באנגלית).
- ^ Over 10000 persons in farming sector, 32,563 daily wagers died by suicide in 2019: NCRB, באתר "New India Express", 2 בספטמבר 2020 (באנגלית).
- ^ דיווח: משטרת דלהי פתחה בחקירה לאחר שגרטה תונברג צייצה על מחאת החקלאים, באתר הארץ, 4 בפברואר 2021.